מטח התחזיות הקודרות נמשך במלוא הכוח: המנכ"ל לשעבר של בית ההשקעות גולדמן סאקס צופה כי ארצות הברית "בסיכון גבוה מאוד למיתון". לפי סקירה של בלומברג, הדולר האמריקאי החזק עלול לגרור את הכלכלה העולמית למיתון, בעיקר את מדינות המזרח הרחוק. והיום כבר שמענו גם את שר האוצר הישראלי, אביגדור ליברמן, מעריך כי "אנחנו במשבר עולמי שיגיע לשיאו בחורף הקרוב".
"הדולר החזק אכן יוצר בעיה לשווקים המתעוררים", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI. "אבל אם נסתכל על התמונה היותר גדולה, נראה שילוב בעייתי בין אינפלציה שלא הייתה כבר כארבעה עשורים בארה"ב, עם סביבת ריבית מאוד נמוכה. ברור לחלוטין שאם הבנק המרכזי בארה"ב לא יצליח לרסן את האינפלציה, אי אפשר יהיה להמשיך בקצבי צמיחה נורמליים. לכן, כשהפוקוס נמצא כרגע כולו על הורדת האינפלציה, דברים אחרים נדחקים לצד".
איזה דברים נדחקים כשהפוקוס על הורדת האינפלציה?
"במקרים קודמים, בכל פעם שהיו ירידות בשווקים או ירידה בצמיחה, היה צפי להורדת ריבית. כיום, כללי המשחק השתנו, לפחות עד שהאינפלציה תרד. קשה לראות את האינפלציה אכן יורדת בארה"ב בלי האטה חריפה או מיתון. בשוק העבודה יש כיום לחצי שכר מאוד חזקים ובלי התמתנות שלהם, קשה לראות את האינפלציה יורדת".
מה ההסבר להתחזקות של הדולר?
"קודם כל, בכל פעם שהשווקים רועדים הדולר משמש כחוף מבטחים. הדולר גם נהנה מהעלאת הריבית והציפיות להעלאות נוספות בקצב יחסית מהיר בארה"ב. ואם במשבר הקורונה הייתה הדפסת כסף מאוד גדולה ומשמעותית, כעת הבנק המרכזי בארה"ב מתכוון לספוג חלק מהנזילות הזו. גם זה גורם שתומך במטבע".
איך עליית הדולר משפיעה על ישראל?
"אנחנו כבר שומעים טונים שונים ממה שהורגלנו בכל מה שנוגע לחברות הטכנולוגיה. החברות האלו מאוד נהנו ממשבר הקורונה, עד כמה שאפשר ליהנות מהקורונה. הייתה קפיצה טכנולוגית כלל עולמית והקדמת השקעות וצריכה בזכות המגפה, וחברות הטכנולוגיה שסיפקו מוצרים ושירותים יצאו המנצחות הגדולות. לכך ניתן להוסיף נזילות מאוד גבוהה בשווקים, שהרימו את השווי של חברות טכנולוגיה רבות לרמות שלא קשורות לכלכלה. עכשיו אנחנו רואים יציאת אוויר, שצפויה להימשך. הדרך להורדת האינפלציה עוברת תמיד באפקט עושר שלילי, דרך שווקי מניות יותר חלשים.
"השפעה נוספת, מכיוון אחר, היא האינפלציה בישראל, שאמנם לא ברמות הגבוהות של ארה"ב, אבל עדיין מעל ליעד של בנק ישראל. העלאות הריבית כאן יימשכו, גם אם לא באותם קצב ובמינונים פחות גבוהים. דווקא בתחום הטכנולוגיה ההשפעה עלינו יכולה להיות יותר חריפה, כך שכל מדינה מקבלת את המצב בתמהיל שמאפיין אותה. באירופה, למשל, האינפלציה קשורה בעיקר למחירי האנרגיה ופחות ללחצי שכר בשוק העבודה".
אז הבעיה היא בעיקר בארה"ב?
"בעיית האינפלציה בארה"ב אכן הרבה יותר חריפה מאשר בישראל ובאירופה. עם זאת, כשהעולם נכנס למיתון, קשה לישראל לא להיכנס גם. ככל שסקטור הטכנולוגיה יוציא יותר אוויר והפגיעה בו תהיה יותר ממושכת, כך גם הסיכון לגלישה למיתון בישראל יעלה מדרגה. וזה גם יהיה כנראה מיתון יותר ארוך ועמוק".
איך משפיעה על התמונה מלחמת רוסיה-אוקראינה?
"בעיקר בהשפעות אינפלציוניות מיידיות בגלל עליית מחירי האנרגיה ומחירי הסחורות, אבל אם נסתכל קצת יותר קדימה תהיה ככל הנראה גם פגיעה בצריכה הפרטית, עקב הפגיעה בהכנסה הפנויה. זה יקרה בכל העולם. נהנינו מההייפ העולמי ונסבול כשהעולם יגלוש למיתון. הסבירות לתרחיש הזה מאוד עלתה".
"הפד לא מתחשב הפעם בשווקים"
"כדי להבין את מה שקורה היום צריך ללכת אחורה לפרוץ משבר הקורונה, למעשה עד המשבר הפיננסי הגדול ב-2008", מסביר יונתן כץ, אסטרטג מאקרו בלידר שוקי הון. "הפדרל ריזרב בארה"ב החליט במשברים האלה לתמוך בכל כוחו בשווקים ובכלכלה, להזרים נזילות, ללכת על ריבית אפסית ולרכוש נכסים. כמובן, כל התערבות כזו גורמת בסופו של דבר לעיוותים במשק. אז נכון, ראינו התאוששות מהירה בכלכלה, השווקים עלו, אפקט העושר של הציבור שגשג, אבל תופעות הלוואי ביציאה מהמשבר הן תופעות מאוד קשות. עם היציאה מהקורונה הכלכלה מצאה את עצמה מצד אחד עם שיבושים בשרשראות האספקה, עלייה במחירי סחורות וביקושים כבושים; ומצד שני, מה שמדאיג יותר את הפד - תופעות בעייתיות מאוד בצד הביקוש".
למה הכוונה?
"אנחנו רואים ביקוש מאוד חזק בארה"ב שנובע מלחצי שכר ומאפקט העושר. אנשים צברו כסף והם לא ממהרים לחזור לשוק העבודה. אין משהו שמדאיג את הפד יותר מספירלת השכר והמחירים, כשהשכר שואף להדביק את האינפלציה ולמעשה משפיע עליה. זה עלול להביא לאינפלציה גבוהה, לתקופה ממושכת".
הפד קיבל החלטה חד משמעית בקשר לאינפלציה, נכון?
"כן, הפד רואה באינפלציה אויב מספר 1 ונוקט מדיניות שכל מטרתה להדק את התנאים הפיננסיים, שזו בעצם הגדרה יפה לירידות בשוק המניות ובשוק האג"ח הקונצרני. זה אפקט הפוך מאפקט העושר. בניגוד לציפיות, השנה הפד לא מתחשב בשווקים. הוא רואה את הירידות בבורסה ולא מתרגש מהן".
זה משדר מסר קשה לשווקים.
"כן, בשווקים יודעים שיעד האינפלציה בארה"ב הוא 2% בעוד שהאינפלציה מעל 8% - ומבינים שוואו, הפד רציני הפעם בכוונותיו. העלאת הריבית האגרסיבית פוגעת בחברות, בביקוש למניות וצריכה. מה גם שאם מסתכלים ניסיונות העבר של הפד בריסון, הוא לא מצליח בדרך כלל לבצע נחיתה רכה לכלכלה. לכן, סביר להניח שמתישהו - והשאלה היא כמובן מתי - נראה ירידה מאוד משמעותית בפעילות הכלכלית ואולי אפילו מיתון".
אירופה עדיין מתלבטת בקשר לאינפלציה?
"כן, וזה מחזק מאוד את הדולר ולדעתי גם ימשיך לחזק אותו, גם מול השקל. בכך נוצר לנו, הישראלים, עוד גורם שמאיץ כאן את האינפלציה, מעבר לעליות המתמשכות במחירי הדיור, המזון, השירותים, הנסיעות לחו"ל ועוד. אם בעבר היה לנו עוגן של שקל יציב או מתחזק, כיום רואים חולשה של השקל מתחילת השנה. אנחנו כבר ב-4% בקצב האינפלציה השנתי ואני צופה שזה יעלה בחודשיים הקרובים לסביבות 4.5%. זה לא משאיר ברירה לבנק ישראל, אלא להצטרף למגמה העולמית ולהעלות ריבית".
כץ לא צופה ימים פשוטים לחברות הטכנולוגיה הישראליות. "המצב הנוכחי לא טוב לחברות הצמיחה, שצמחו על בסיס הריבית האפסית בשווקים. המגמה הזו צפויה להימשך. זה לא אומר שלא נראה תיקונים זמניים, אבל הכיוון הכללי במבט של שנה ויותר קדימה זו תמונה של שווקים בעייתיים. חברות ההיי-טק הישראליות יעברו התייעלות, יקלטו פחות עובדים ואולי גם יפטרו ויורידו שכר. הן לבטח יהיו חסכניות הרבה יותר. עם זאת, בהשוואה למשבר הדוט.קום, למרבית החברות הישראליות כיום יש מוצר ופוטנציאל מכירות. יהיה להן קשה יותר לגייס כסף ויכול שנראה גם ירידה בייצוא שירותי היי-טק, אחרי שלוש של צמיחה מהירה. אבל, אני לא משוכנע שנראה משבר מאוד עמוק בסקטור הטכנולוגיה, כפי שראינו בתחילת המילניום".