בית המשפט המחוזי בנצרת זיכה את רומן זדורוב מהאשמה ברצח תאיר ראדה ז״ל לפני 16 שנים וכעת עולה שאלת הפיצוי. לאחר שחי יותר מ-15 שנה מאחורי סורג ובריח, ללא חופשות, זדורוב עשוי להיות זכאי לפיצוי של מיליוני שקלים. עם זאת, גם אם יפסק לטובתו בסופו של דבר פיצוי, ניסיון העבר מלמד כי זדורוב יאלץ לחכות לכך שנים ארוכות.
סעיף 80 לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים לאדם שנמצא כי לא היה יסוד להאשמתו. הפיצוי ניתן בגין תקופות המאסר והמעצר שריצה ובגין הוצאות הגנתו. ״הסעיף לא נותן פיצוי אוטומטי״, מסביר עו"ד הפלילי הבכיר ששי גז. ״רק זיכוי מוחלט או רשלנות של המשטרה והפרקליטות מקנים לאדם שזוכה את האפשרות לדרוש פיצוי. אני סבור כי בתיק זה אכן הייתה רשלנות, אך העניין יצטרך להיבחן לעומק לאור פסק הדין״. לאורך הדרך טען זדורוב באמצעות עו״ד ירום הלוי, כי המשטרה והפרקליטות התרשלו בהליך. משכך, הוא עשוי גם כן לטעון לפיצויים לפי עוולת הרשלנות בדיני נזיקין.
זדורוב זוכה מחמת הספק ברוב של שני שופטים כנגד שופטת אחת שדווקא סברה כי הוא אשם. דעת הרוב שנכתבה על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט אשר קולה, הייתה כי הממצאים בזירה סותרים לחלוטין את הודאתו של זדורוב. לעומתה, עמדת המיעוט שהציגה השופטת תמר ניסים-שי הייתה כי הראיות שהובאו על ידי הפרקליטות מרשיעות את זדורוב ברצח ראדה ז״ל מעל לכל ספק סביר.
הפרקליטות טרם החליטה האם לערער לבית המשפט העליון על זיכוי זדורוב וסביר כי לא תהיה מוכנה לדון בסוגיית הפיצוי עד אשר תתקבל החלטה בעניין. אם תחליט הפרקליטות לעמוד על כך שזדורוב לא יפוצה, עמדת המיעוט של השופטת ניסים-שי עשויה להוות פתח ויסוד עבור הפרקליטות לטעון כי על אף שזדורוב זוכה בית המשפט, היא לא התרשלה בניהול התיק כנגדו.
כמעט 500 שקלים על כל יום בכלא
לעניין סכום הפיצוי תקנות סדר הדין הפלילי קובעות כי ״סכום הפיצוי המרבי בעד יום מעצר או מאסר הוא החלק ה-25 של השכר החדשי הממוצע במשק ביום מתן החלטת בית המשפט לעניין הפיצוי״. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים עמד בשנת 2022 על 12,120 שקלים ולכן הפיצוי עשוי להגיע לכ-485 שקלים ליום. לכן רק בגין תקופת המעצר, ניתן לפסוק לטובת זדורוב פיצויים של יותר מ-2.5 מיליון שקלים, להם יוכל השופט להוסיף פיצוי משמעותי אף יותר על שלילת חירותו, פיצויים בגין עוגמת הנפש ועוד. ככל שזדורוב יגיש תביעה לפיצויים סביר שבית המשפט יבחן גם את הנזק שנגרם למשפחתו.
״אם ללמוד ממקרי העבר יתכן כי סכום הפיצוי יעמוד בין 8 ל-12 מיליון״, אומר עו"ד גז אך מסתייג, ״אלא שלא ניתן בשלב זה לצפות על איזה סכום יעמוד הפיצוי בסופו של דבר. סביר להניח כי אם הפרקליטות לא תערער לעליון בעניין הזיכוי, יחל משא ומתן בין הצדדים כשהפרקליטות תנסה להשתמש בזה שזדורוב לא נהנה מזיכוי פה אחד על מנת ללחוץ עליו להתפשר באשר לסכום הזיכוי״.
הערכה זו מתבססת על שורת מקרים מוכרים בהם פוצו בעבר ישראלים שזוכו לאחר שריצו תקופת מאסר ממושכת. המוכר שבהם הוא עמוס ברנס, שזוכה סופית בשנת 2002 מאשמת רצח החיילת רחל הלר באוקטובר 1974, לאחר שריצה שמונה וחצי שנים בכלא. שמונה שנים לאחר שזוכה, נפסק לטובת ברנס פיצוי של יותר מ-5 מיליון שקלים, שהורכב מ-4 מיליון בגין שלילת חירותו, 720 אלף שקלים על אובדן כושר ההשתכרות בעת שישב בכלא וסכומים נוספים על נזקים נפשיים, הוצאות משפט והנזק למשפחתו.
על אף שסכום הפיצוי שזדורוב עשוי לקבל הוא מהגדולים שידעה המדינה, יתכן כי הקופה הציבורית תשלם על טעות זו פחות מאשר שילמה על הרשעת השווא בפרשת ״כנופיית מע״צ״. ארבעת חברי הכנופיה יעקב בלדוט, גדעון הררי, אורי גולברי ויוסף רחימי נידונו לתקופות שבין 3 ל-10 שנות מאסר בסוף שנות ה-70 לאחר שהורשעו בסדרת מעשי הצתה ומעשים נוספים. לאחר שקצין משטרה המעורב בחקירה הודה כי עדויות נגבו באלימות קשה ואף זויפו, הם זוכו, הפרקליטות לבסוף חזרה בה מהאשמה ובשנת 2005 הם קיבלו את הצעת הפשרה של בית המשפט לפיצוי על סך 12 מיליון שקלים.
בשנת 2018 זוכה סלומון רדאי מרצח בת זוגו בגבעת המטוס בירושלים בשנת 2003, לאחר שהיה עצור במשך 1,643 ימים. שנה אחר כך, פסק עבורו בית המשפט המחוזי בעיר פיצוי של כ-600 אלף שקלים. גם בתיקי צווארון לבן ידעה הפרקליטות טעויות יקרות. המדינה נאלצה לפצות במצטבר ביותר מ-600 אלף שקלים את מיכאל צ׳רנוי וגד זאבי בגין תיק על עבירות הלבנת הון שהתנהל במשך 12 שנה בין 2004 ל-2016 ובסופו השניים זוכו.