בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דיווחים על שני יהודים מארה"ב, שהגישו בקשות לרישום סימני מסחר על סלוגנים פוליטיים נפיצים ביותר, במטרה לזכות בהגנת קניין רוחני בלעדית על ביטויים אלו ובכך למנוע את השימוש בהם על ידי גורמים אנטי-ישראלים. על אף שהמחשבה הזו גורמת לכולנו להתלהב מהמוח היהודי היצירתי ששוב נלחם כנגד שונאי ישראל, כלל לא בטוח שתירשם פה הצלחה כלשהי.

הבקשות לרישום סימני המסחר הוגשו לאחרונה בארה"ב עבור הסלוגן הפוליטי "From the river to the sea" (מהנהר ועד לים) וכן עבור הסלוגן הפוליטי הארוך יותר,"From the river to the sea Palestine will be free" (מהנהר ועד לים, פלסטין תשוחרר). הסלוגנים הפוליטיים הנפיצים והנפוצים הללו, לאלו מאיתנו שפחות מחוברים לפוליטיקה, מתייחסים לאזור הגיאוגרפי של ארץ ישראל, שבין נהר הירדן לים התיכון, והם שגורים בעיקר בפיהם של גורמים אנטישמיים ופרו-פלסטינים בהפגנות, כחלק מקריאה רחבה יותר "לשחרור פלסטין" ולרצח העם היהודי. הפגנות אלה התעצמו מאוד לאחרונה על רקע המלחמה בעזה והסלוגנים הללו הפכו לוויראליים.

המניעים שעומדים מאחורי מגישי הבקשות לא ידועים במלואם, אך יש להדגיש כי בשלב זה מדובר בבקשות בלבד. בקשות אלו צפויות לעבור הליך בחינה ממושך בו ייבדק האם הן עומדות בכל הדרישות החוקיות, ורק בסופו תתקבל ההחלטה האם לקבל אותן לרישום ולהעניק לבעליהן הגנת קניין רוחני בלעדית. הגנה כזו, על פניו, תאפשר לבעלי הסימנים להגיש תביעות כנגד גורמים שיעשו שימוש לא מורשה בסלוגנים או אפילו בסלוגנים דומים מספיק.

יש לציין כי בכל מקרה ההגנה תהיה מוגבלת מאוד מאחר וסימן מסחר תמיד יירשם רק ביחס למוצרים או שירותים שנבחרו מראש, והבקשות הוגשו עבור חולצות וכובעים בלבד. כלומר, ההגנה בכל מקרה לא תמנע שימושים נוספים בסלוגנים, כמו קריאתם בהפגנות וכתיבתם על שלטים או מוצרים אחרים. בנוסף, הגנת סימן מסחר היא טריטוריאלית ומוענקת רק במדינה בה הוגשה הבקשה. לכן, גם אם הבקשות בסופו של דבר יתקבלו לרישום, לא תהיה לכך השפעה מחוץ לארה"ב.

אך בפני שתי הבקשות עומד מכשול מרכזי שככל הנראה ימנע את רישומן, או לפחות את היכולת שלהן להגביל את השימוש של הציבור בסלוגנים. אם יתברר שהבקשות אכן הוגשו כדי למנוע את השימוש בסלוגנים הפוליטיים במטרה להיאבק באנטישמיות, הדבר עשוי להיחשב כחוסר תום לב וכמטרה שעומדת בניגוד לתכלית מרכזית של סימני מסחר ;מאחר שסימן מסחר לא נועד להגביל את חופש הביטוי אלא לספק הגנה וזיהוי של סחורות עם בעליהן (כך למשל, מי שרוצה לקנות חולצה של המותג נייק יחפש את לוגו ה"וי" המודפס עליה ומוגן בסימן מסחר).

הגבול שבין קניין רוחני לחופש הביטוי

המניע הבעייתי מאחורי הבקשות שהוגשו, עשוי להתגלות בשלבי הבחינה השונים, או אפילו בשלב בו הבקשות יאושרו ויפורסמו להתנגדויות של הציבור. לאור הפופולריות הרבה של הסלוגנים בקרב הציבור, סביר להניח שכך אכן יקרה. ללא קשר לשאלה מהו המניע מאחורי הגשת הבקשות, הדבר מעורר סוגיה משפטית מעניינת והיא היכן עובר קו הגבול שבין הגנת קניין רוחני בלעדית לבין חופש הביטוי.

אין חולק על כך שהסלוגנים הפוליטיים המדוברים נפוצים מאוד בעולם ובוודאי בארה"ב, במיוחד בתקופות בהן ישראל נמצאת בלב השיח הציבורי. ניתן גם להניח כי הבקשות לרישום הסימנים הוגשו כתוצאה מהמלחמה והמאבקים הציבוריים שבאו בעקבותיה. אם כך מצב הדברים, האם ראוי לאפשר לאדם יחיד לעשות רווח כספי על בסיס סלוגן פוליטי (בהנחה שאלו הם אכן מניעיו), תוך כדי פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי של רבים אחרים? כלל לא בטוח. השאלה הופכת למורכבת יותר כשמדובר בחוקה האמריקאית, שמקדשת את חופש הביטוי של אזרחיה.

אחד הסלוגנים הפוליטיים הבודדים שנרשמו כסימני מסחר בארה"ב הוא הסלוגן המפורסם "Make America Great Again" של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ. סלוגן זה קודם במסגרת קמפיין הבחירות של טראמפ לנשיאות בשנת 2016 ונרשם כסימן מסחר לצורך גיוס כספים ושיווק פוליטי. אפילו שההחלטה להעניק לטראמפ סימן מסחר רשום על הסלוגן המפורסם לא נקייה מביקורת, יש לציין כי מדובר במקרה שונה מהסלוגנים האנטי-ישראלים. במקרה של טראמפ, הסלוגן הפוליטי הוא חלק מקמפיין אישי ומזוהה עימו ישירות. אמנם ניתן לומר כי הסלוגן עשוי להיתפס כאמירה כללית הקשורה לרצון להפוך את אמריקה לטובה יותר, אך במובן מסוים, טראמפ הוא ה"מוצר" המרכזי שעומד מאחורי הסלוגן ומי שאמור להפוך את אמריקה לטובה יותר, וסביר להניח כי רבים מזהים זאת כך.

בדומה לדוגמה הקודמת עם מוצרי נייק, אדם שקונה חולצה עם הסלוגן "Make America Great Again" יודע, ככל הנראה, מי עומד מאחוריו. לנושא זה השפעה על ההעדפה לצמצם את חופש הביטוי הפוליטי לטובת הזכות הקניינית של טראמפ, ובנוסף, זיהוי הציבור את הסימן עם בעליו הוא תנאי המעיד על אופיו הייחודי של הסימן וכשירותו לרישום.

המכשולים של רישום סלוגן פוליטי

בשונה מהסלוגן הפוליטי של הנשיא טראמפ, ניתן להניח כי הסימנים בעניין הסלוגנים האנטי-ישראלים ייחשבו כחסרי אופי מבחין, כלומר הציבור הרחב יזהה באופן ברור את המסר הפוליטי הנפיץ שעומד מאחוריהם וכמתבקש מכך, גם עם מכירת סחורות מתאימות לתומכים במסר זה, כמו כובעים וחולצות.

כמו כן, מאחר שבסלוגנים האנטי-ישראלים נעשה שימוש נרחב במשך השנים על ידי גורמים רבים, לא סביר כי הציבור יזהה את הסלוגנים כקשורים דווקא לאדם מסוים, ולכן סביר שייטען שלא מוצדק לאפשר הגנת סימן מסחר בלעדית דווקא לאותו אדם מסוים, רק מאחר שהיה הראשון בזמן להגיש בקשת סימן מסחר עליהם.

יש לציין, כי סלוגנים באופן כללי, קשים יותר לרישום כסימני מסחר ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסלוגנים בעלי אופי פוליטי, תיאורי ואינפורמטיבי, כמו גבולות גיאוגרפיים של מדינה. מעבר לכך, סיבה נוספת לדחיית רישומם של סלוגנים פוליטיים נפוצים בארה"ב עשויה להיות העובדה שהם ייחשבו סתמיים למדיי, בעלי תפוצה רחבה ובעלי מאפיינים אסתטיים נפוצים שלא ראוי להעניק עליהם הגנה בלעדית. סלוגנים פוליטיים כאלו, יופיעו פעמים רבות על גבי סטיקרים, עמודי פייסבוק ופרסומים שונים וכל זאת בתפוצה שלא מאפיינת כלל סימן מסחר, אשר נדרש להיות מזוהה עם מקור מסוים.

זאת ועוד, החוק האמריקאי קובע שסימן מסחר יירשם רק לאחר הוכחת שימוש ברורה. כלומר, אם אכן מגישי הבקשות בעניין הסלוגנים האנטי-ישראלים פעלו מתוך מניעים ציוניים כדי למנוע את השימוש בסלוגנים על ידי גורמים אנטישמיים, הם עשויים לצאת כששכרם בהפסדם כאשר ידרשו למכור בעצמם מוצרים עם הסלוגנים הללו.

ניתן לסכם ולומר, כי רישום סימן מסחר עבור סלוגן פוליטי נפוץ הוא לא דבר קל ומחייב עמידה בתנאים רבים. התנאים הבולטים הם כי הסימן יהיה בעל אופי מבחין מובהק, כך שיזוהה בידי הציבור עם גורם מסוים, וכי לא ייחשב תיאורי ואינפורמטיבי מדיי (מה שלרוב מאפיין סלוגנים מטבעם). גם אז, ההגנה על הסימן תהיה חלקית ומוגבלת. נקודה נוספת למחשבה היא כי אכיפת הזכויות של בעל סימן מסחר רשום לא נעשית בצורה אוטומטית ובעל הסימן יידרש לתבוע ולנהל מאבקים משפטיים יקרים ביחס לכל שימוש לא מורשה, בנפרד. שימושים כאלה, עשויים להיות רבים, במיוחד כשמדובר בסלוגנים פוליטיים נפוצים.

מאת עו"ד שמעון ממן, מומחה לקניין רוחני במשרד "לוצאטו עורכי דין" מקבוצת לוצאטו, קבוצת קניין רוחני בת 154 שנים.

***
כתבה שיווקית בחסות קבוצת לוצאטו; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100