בחודש שעבר אישרה הממשלה פה אחד את התוכנית המשותפת של שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש ושר הבינוי והשיכון ירושלים ומורשת זאב אלקין להקים שני רובעי חדשנות וטכנולוגיה בירושלים – בהם מרכז הייטק במזרח העיר. הקמת מרכז שכזה עשוי לעשות לא פחות ממהפכה.
היוזמה (הלא חדשה) היא של ראש עיריית ירושלים משה ליאון ששואף להפוך את רחוב ואדי ג'וז, שלרוב עולה לכותרות כי הוא נמצא בלב הסכסוך הישראלי הפלסטיני, ל'סיליקון וואדי' כלשונו. בעירייה מתארים את התוכנית כלא פחות ממהפכה. פיתוח אזור מזרח העיר, שסבל במשך שנים מהזנחה עשוי לשפר באופן משמעותי את המצב הכלכלי. כשמדובר באוכלוסייה של 350 אלף תושבים (בתל אביב כולה יש 420 אלף תושבים), שרובם צעירים, הפוטנציאל הוא עצום. השיח על מזרח העיר הוא ברובו קשור למצב הביטחוני, אך אין ספק ששיפור ברמה הכלכלית עשוי גם לשפר את המצב.
"מתחילת הקדנציה שלי שמתי פוקוס על מזרח העיר", מספר ראש העיר בריאיון ל-Business. "אין אף עיר ערבית בסדר גודל כזה. נצרת היא בסביבות 100 אלף. זאת עיר עם אוכלוסייה ענקית, רובה צעירה. כראש העיר אני צריך לדאוג לכל התושבים. יש כוח אדם ענק שאחוז ההשתתפות של בשוק העבודה לא גבוה. אני לא רוצה שתהיה להם רק תעסוקה בבתי מלון – אני רוצה שיהיה להם את האפשרות לעבוד במקומות שונים".
הרעיון הוא להקים באזור המוסכים בואדי ג'וז בנייני הייטק לחברות מובילות בתעשייה הישראלית. "אין לי ספק שברגע שיהיו בניינים גם החברות ירצו להגיע. רוב התושבים רוצים שקט – תן לי לחיות ותן לי להתפרנס בכבוד. הם מאוד מרוצים רק צריך לדאוג להם לתנאים טובים. התחלנו בלשפר את החינוך, ששם יש בעיה רצינית מאוד. עד לפני 4 שנים שיטת החינוך הפלסטינאית היא ששלטה והיו בה שני פגמים גדולים, אחד שהיא ברמה חינוכית נמוכה ודבר שני שהתלמידים לומדים שם חומרי הסתה נגד מדינת ישראל. כרגע אנחנו עובדים על לשנות את זה מקצה לקצה, ומה שיפה שיש ביקוש של ההורים, בוגר של שיטת החינוך הישראלית יכול ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בארץ וזה יתרון משמעותי".
בעירייה, יחד עם משרד ירושלים ומורשת, החליטו כבר לבדוק את השטח ולשכור שטח שיוקם באזור באופן מיידי עד שיוקם הרובע בעוד כשלוש שנים. "הוצאתי קול קורא ראשון במזרח העיר וכבר הצלחנו לגייס 1000 מתעניינים/ עובדים שיש להם הכשרה, אבל הם לא עובדים במקצוע כי אין להם את האפשרות במזרח העיר", הוא מציין. "חברות ההייטק מחפשות כוח אדם. קשה להביא עובדים בגלל שאין תקשורת עם האוכלוסייה במזרח העיר, לכן אנחנו אלה שמוצאים את העובדים, אם תוך שנה נראה כמה מאות שהצלחנו להעסיק בהייטק הצלחתי הצלחה גדולה כי כל המערכת תתחיל לזוז".
"עוד חמש שנים תהיה פה עיר אחרת", הוא מצהיר. "ירושלים הולכת להצטיין. המטרה שלי היא שירושלים תהיה אבן שואבת לצעירים לבוא לגור כאן. אני תמיד מסתכל על מה הם רוצים: קודם כל הם רוצים דיור, דבר שני תעסוקה ודבר שלישי חינוך טוב".
בירושלים פועלות היום כ-65 חברות טכנולוגיה. בין היתר חברות גדולות כמו לייטריקס, מובילאיי וכמה קרנות מובילות כגון קרן JVP, ourcrowd ו-Pico.
"יש פער דרמטי בין מה שמצויר בתקשורת למה שקורה בפועל"
שאול מרידור מכיר את התוכנית עוד מימיו כראש אגף תקציבים במשרד האוצר, היום הוא משמש כסמנכ"ל הכספים של חברת הטכנולוגיה הירושלמית לייטריקס שגייסה בשנה שעברה 130 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר, ונחשבת לאחת מהחברות הצומחות בתחום פיתוח תוכנות ליוצרי תוכן. "זה נכון שרוב ההייטק נמצא במשולש קטן בתל אביב", הוא אומר. "לייטריקס נוסדה על ידי ארבעה סטודנטים במדעי המחשב באוניברסיטה העברית אז להתמקם בסמוך לקמפוס בגבעת רם היה מאוד טבעי, זה מאפשר לנו להיות קרובים לסורס לכוח האדם הכי טוב".
"יש DNA מאוד ירושלמי במקום הזה, זה מקום צנוע יותר, יותר עם רגליים על הקרקע ווייב מאוד נעים", הוא מציין ומתייחס למשמעות של הקמת מרכז הייטק גם במזרח העיר. "בחברה הישראלית יש כל מיני קבוצות וההנחה הטריוויאלית היא שבכל קבוצה יש את המצטיינים במתמטיקה, את אלה שיהיו מתכנתים מעולים ומנהלי מוצר וזה לא משנה אם אתה ערבי או יהודי. במובן מסוים ההייטק בישראל עובר התבגרות, חלק ממנה זה להכניס אוכלוסיות נוספות, מרכז הייטק בלב המרכז העירוני הערבי בירושלים יאפשר להם להתפתח ואני חושב שזה מאוד חשוב".
"25 אחוז ממסיימי מקצועות ההייטק בטכניון הם מהמגזר הערבי", הוא מציין. "בגדול אין שום סיבה שלא נראה את כל האנשים נמצאים בהייטק. הם לא פחות טובים. בתור ירושלמי יש פער דרמטי בין מה שמצויר בתקשורת למה שקורה בפועל. במדרחוב או בקניון יש קונים ומוכרים ערבים ודתיים בהרמוניה בלתי נתפסת. מקומות עבודה איכותיים עם שכר גבוה יכולים להראות לצעירים שיש עתיד טוב".
"בעיר הזו יש הכול", הוא מוסיף. "יש כמעט מיליון תושבים מאוד מגוונים. הגיוון והאפשריות, אני הולך לקניות אני פוגש אנשים מכל הגוונים. כשאתה מחפש אנשים אתה מוצא גם פתרונות מחוץ לקופסה. אצלנו הנוכחות של ירושלים קיימת, אנחנו עושים הרבה פעילות עם הקהילה בירושלים. אנחנו עובדים עם מצעד הגאווה, עושים הכשרות לנשים חרדיות. יש מגוון רחב שכל אחד יכול למצוא את הדברים. העיר היא כל כך הרבה יותר".
גם מנהל הסייט בחיפה, עידן מגידיש, התייחס ליתרונות של פתיחת המרכזים מחוץ למרכז. "יש מלחמה אמיתית על כוח אדם איכותי וצריך להרחיב אותו", אמר. "אנחנו בירושלים ובחיפה כשכל החברות מרוכזות במרכז, והגיוון נותן תוצאות עסקיות יותר טובות. הכול בנוי לע קריאיטיב וחדשנות, אתה מקדם יצירתיות. וזה גם עניין ערכי שחשוב להרבה עובדים אצלנו. הסניף בחיפה ובירושלים מאפשר כיסוי של טאלנטים בצורה יותר רחבה, אתה מגיע לאזורים שקרובים יותר לירושלים כמו מודיעין, אזור הבקעה ועוד".
"אין ויכוח, החיים יותר קלים בתל אביב – המורכבות של ירושלים מוציאה יצירתיות"
קרן ההון סיכון "פיקו" שהוקמה ב-2015 על ידי אלי וורטמן, טוד קסלמן וג'ינה לוורסה משקיעה בסטארטאפים בשלב מוקדם, מזוהה עם קהילת הטק בירושלים. חברת ההייטק הירושלמית spot שנמצאת בפורטפוליו של החברה נמכרה ב-450 מיליון דולר ו-Vroom הונפקה לפי שווי של יותר מ-2 מיליארד דולר. וורטמן פועל לחיזוק החינוך הטכנולוגי של ילדי ירושלים והוא הקים לפני כ-10 שנים את עמותת pico kids שמחנכת לחינוך טכנולוגי של ילדי ירושלים.
"אין ויכוח, החיים יותר קלים בתל אביב. נחמד אין לחץ", הוא מודה. "המורכבות של ירושלים מוציאה יצירתיות יתר. רק בשביל לחיות פה אתה צריך גמישות ויצירתיות. הגרעין של היצירתיות הוא ריאקציה למורכבות – אפילו העליות בעיר בונות אופי".
"אחד מהיזמים של איירון סורס, ארנון חריש, היה אומר לי שהוא היה הולך עם אבא שלו בעיר וסיפר כמה העליות בנו את האופי שלו", הוא מספר. "פעם נתתי את זה כדוגמה בהרצאה באוניברסיטה העברית ובסוף הערב הגיע אליי בחור ממזרח העיר והוא אמר לי שזו הפעם הראשונה שאדם מציג לי את כל הקשיים שאני חווה ומראה לי למה זה דבר חיובי".
וורטמן מתייחס ליתרון שבפיתוח תעשיית ההייטק במזרח ירושלים. "יש פה באופן כללי כל כך הרבה הצלחה וכמה מגזרים שהם לא חלק מזה", הא אומר. "יש הזדמנות להתחבר לאנשים האלה, שיש להם משהו משותף לכולנו. הרצון לבנות עתיד טוב יותר זה משהו אוניברסלי. אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים. אם יש משהו משותף זה הסיפור הכלכלי, ואני חושב שבניית פלטפורמה פיזית זו הזדמנות אדירה".
"אני חושב שזה התחלה", מציין וורטמן. "זה שזה לא קרה עד עכשיו זו שאלה שנשאלת. יש את כל המרכיבים שזה כן יצליח, גם אוכלוסייה מאוד גדולה וגם הרבה דוברי ערבית שיכולים להגיע ממקומות אחרים. זה ייקח זמן, התשתית הפיזית היא תנאי הכרחי להתחלה".
"כשמתחילים לפתח תעשיית הייטק - מושכים את הכול למעלה"
הממשלה הציבה לעצמה יעד להכפיל את מצבת העובדים החרדים בהייטק ולשלש את כמות העובדים מהמגזר החרדי. לירושלים יש תפקיד מרכזי בשני המגזרים. הילה חדד חמלניק התייחסה לאישור התוכנית שיזם ראש העיר. "יש המון היתכנות ורצון של העירייה והמשרד לירושלים לאפשר להייטק להיכנס גם למקום הזה כמנוע צמיחה", אמרה. "החלטנו יחד עם השר אלקין לשאוף רחוק – וכבר היום להניח את התוכנית האסטרטגית עם מומחים בינלאומיים כדי שכלל המהלכים גם קצרי המועד כמו ההכשרות וגם המהלכים המשמעותיים הכניסה של מוסדות בינלאומיים במזרח העיר יצאו לפועל".
"יש חסמים שמונעים מתושבי מזרח ירושלים להצטרף לחברות הייטק במערב", ציינה. "חסמי שפה, חסמי תרבות, חסמים של חוסר היכרות. מה שאנחנו מדברים זה מייצר שתי כלכלות. כשמתחילים לפתח תעשיית הייטק אתה מושך את הכול למעלה".