עצרת האו"ם אישרה בחודש שעבר ברוב של 124 מדינות את ההצעה הפלסטינית הכוללת קריאה להפסיק להעביר נשק לישראל אם יש חשד שישמש ב"שטחים הפלסטיניים". קריאה זו לאמברגו נשק מצטרפת להחלטות של מדינות כמו בריטניה, קנדה ויתכן שמאחורי הקלעים גם גרמניה, להגביל או לבטל רישיונות ייצוא נשק לישראל. אפילו בעלת בריתנו החשובה ביותר ארה"ב החליטה לעכב השנה משלוחי נשק. ניתן היה להעריך שהסנטימנט השלילי כלפי פעולותיה הצבאיות של ישראל יפגע גם בנכונות של ארגוני ביטחון זרים לייבא מערכות נשק וטכנולוגיות ביטחוניות מחברות ישראליות - אלא שלא כך הדבר.
שנת 2023 שברה את שיא כל הזמנים בייצוא הביטחוני מישראל למדינות זרות, שהסתכם על פי נתוני משרד הביטחון ביותר מ-13 מיליארד דולר. שותפות הסחר העיקריות של ישראל היו מדינות אסיה והאוקיינוס השקט (48%), אירופה (35%) וצפון אמריקה (9%), כשהתחומים המובילים את היצוא הביטחוני היו מערכות הגנה אווירית, מכ"מ ולוחמה אלקטרונית, אמצעי ירייה ושיגור, כלי טיס בלתי מאוישים, אוויוניקה ותחמושת וחימוש. משיחות עם גורמים בתעשייה הביטחונית הישראלית, ההערכה הגורפת היא שבשנים 2024 ו-2025 נראה את השיאים נשברים שוב. בחברות מרכזיות בענף מתארים כי החרמות על ישראל הם בשוליים, אם בכלל מורגשים, ואילו ההתעניינות הגוברת של ארגוני ביטחון ברחבי העולם בטכנולוגיה ישראלית מורגשת היטב.
העולם מתחמש
מניית ארית תעשיות המייצרת מרעומים וטכנולוגיות צבאיות זינקה בשנה האחרונה בכמעט 130%. מלבד מערכת הביטחון הישראלית שהיא הלקוח העיקרי, החברה מספקת מרעומים במסגרת מכרז ענק לצבא ההודי וכן בהיקפים קטנים יותר לצבאות נוספים בעולם. "הגדלנו את שטח הייצור במפעלנו פי יותר מארבעה במהלך השנה האחרונה", מתאר חיים שטפלר, מנכ"ל ארית. "ערב המלחמה היו לנו 70 עובדים ולאחר 7 באוקטובר שדרות כולה נעלמה. היינו צריכים לקבל החלטה והבעלים החליטו שנישאר בעיר מתוך ציונות. תחילה גייסנו בחזרה את העובדים הותיקים, אך זה לא הספיק. לאט לאט ביקושים חסרי תקדים חייבו אותנו לגייס עוד ועוד עובדים, כך שכיום ישנם 150 עובדים בחברה, יותר מפי שניים מערב המלחמה".
לצד הביקושים המוגברים למלחמה היו גם השפעות שליליות, בהן ירידה בכמות הספקים הזרים שמוכנים לספק חומרי גלם לחברת ארית. "אם קודם עבדתי עם עשרה ספקים מרחבי העולם במקביל, כיום הגמישות הצטמצמה", מסביר שטפלר. "בחלק מהמדינות יש כרגע בעיה לייצא, זה לא רק עניין של חרם על ישראל, זה אירוע עולמי. הפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה למחסור אדיר בתחמות בעולם ואפילו כאן בישראל הצטמצמו מחסני הנשק של האמריקאים".
המלחמה באוקראינה היא אחד הגורמים לעלייה בביקוש למערכות נשק, אולם לדברי שטמפלר היא גם גרמה למדינות לתעדף את צבאותיהן תחילה, גם על חשבון הייצוא. "מדינות שהסתמכו על שלום ארוך טווח הבינו שהן יכולות להיות מותקפות בכל רגע ואנו רואים מדינות אירופאיות ממש מקימות מחדש את צבאותיהן". הוא מסביר, "גרמניה מכרה את הלאופרדים (טנקים) שלה וכעת היא בונה אותם מחדש, אנו מזהים גם שמדינות צפון אירופה מפעילות מחדש מפעלי תחמושת שנזנחו. זה מוביל בחלק מהמקומות למדיניות שמתעדפת רכש בידי מערכת הביטחון המקומית ופוגעת בייצוא הנשק".
ישראל גילתה את חשיבות הייצור המקומי
גם בישראל התגבשה במהלך המלחמה הבנה שייצור עצמי של נשק הוא אינטרס ביטחוני חשוב בעידן של מחסור עולמי בתחמושת, ובייחוד בצל הקריאות לאמברגו נשק. בארית תעשיות למשל הצהירו שהם פועלים להגיע ל-100% ייצור עצמי, מהלך שהם לקחו בעידוד רב של משרד הביטחון.
"מדינות שהסתמכו על שלום ארוך טווח הבינו שהן יכולות להיות מותקפות בכל רגע ואנו רואים מדינות אירופאיות ממש מקימות מחדש את צבאותיהן"
חיים שטפלר
השינוי התפיסתי הזה, כך נראה, משפיע גם על הקשר בין מערכת הביטחון לחברות עצמן. "יש שינוי בתפיסה של משרד הביטחון את הקשר עם סטארטאפים וקרנות. בעבר הם היו בלתי נגישים והיום יש לנו היום איש קשר שזמין בהתכתבות", מתאר אלון קנטור, שותף בקרן ההון סיכון 10D ומייסד חברת TOKA המספקת פתרונות סייבר לממשלות, ארגוני ביון וגופי ביטחון. "אנו מקבלים כל כמה זמן ממשרד הביטחון רשימה של עשרה סטארטאפים שהם איתרו ומעניינים אותם וזה מכתיב לנו באילו תחומים להתמקד בקרן".
בעלייה: כטב"מים, מערכות ניהול ירי והגנה קרקעית
"הנושא החם ביותר כרגע גם במספר הסטארטאפים שאני פוגש וגם בהתעניינות של מערכות הביטחון בישראל ובעולם הוא טכנולוגיות כטב"מים", אומר קנטור. "פגשתי חברות שעובדות על מערכות טיסה אוטונומיות, מערכות הגנה מכטב"מים, טכנולגויות להפלת להקות רחפנים, המראה ונחיתה אנכית. אירועים קשים בשדה הקרב הובילו להקמה של לא מעט סטארטאפים העוסקים בניהול ירי ובמערכות למניעת ירי דו-צדדי. גם אלו סוגיות שמעסיקות כל מדינה שחוששת למצוא את עצמה בשדה קרב קרקעי". הכאוס של ה-7 באוקטובר מראה גם הוא את אותותיו, וקנטור מתאר כי הענף שעוסק באנליזה של קטעי וידאו וזיהוי מיקום על פי חומר מצולם תפס תאוצה.
היזמים הישראלים של ימי המלחמה יוצאים ישירות משדה הקרב אל זירת ההייטק. "בתחום הדיפנס אנו רואים פחות דומיננטיות של יוצאי 8200 לעומת הסייבר", אומר קנטור. "כן יש נוכחות משמעותית של בוגרי תוכנית תלפיות. בתחומי הרחפנים והכטב"מים, אנחנו פוגשים בעיקר אנשי חיל האוויר ואילו פיתוחים של רכיבים אלקטרוניים מגיעים לא פעם מיוצאי יחידה 81. במלחמה הזו אנו רואים גם לא מעט לוחמים שמקימים סטארטאפים, לא רק בנושא של ניהול ירי אלא גם מפתחים שיטות מתוחכמות הנעזרות בבינה מלאכותית ומציאות מדומה להדרכה טובה יותר של לוחמים והכנה לשדה הקרב. תופעה נוספת היא חברות שהפיתוח שלהן לא היה ביטחוני והן הסבו אותו לתחום הביטחוני במהלך המלחמה".
את הקריאות לחרם על ישראל קנטור לא מרגיש בשטח. לדבריו, דרגי העבודה במערב מאוכלסים פעמים רבות באנשי צבא שלחמו בעצמם בארגוני טרור איסלמי קיצוני בעיראק ובאפגניסטן ומזדהים עם ישראל. סדר היום שלו במהלך המלחמה כולל לא מעט פגישות עם משלחות של משקיעים זרים, בעיקר מארה"ב. את השיחה עימו אנחנו מקיימים בשעה שהוא נערך לצאת לכנס ביטחוני בלונדון בהשתתפות הרמטכ"ל הבריטי. חברת TOKA שהקים לא התקשתה לדבריו לגייס עובדים במהלך המלחמה באירופה ובארה"ב.
בתחילת החודש שעבר נכנסה חברת סולרום אלקטרוניקה מכפר מסריק לבורסה בתל אביב, לאחר שמיזגה לתוכה את חברת 3DM הציבורית. המניה זינקה ושווי השוק של סולרום עומד על כמעט 50 מיליון שקלים. סולרום מתכננת ומייצרת מערכות אלקטרו-מכניות לתעשיות התעופה, החלל והביטחון, ביניהן מערכות ניהול ירי, מערכות למטוסים ולוחמה אלקטרונית. החברה מוכרת רק לתעשייה הביטחונית הישראלית - רפאל, אלביט, התעשייה האווירית וכו' - ודרכן יש ייצוא עקיף של מוצריה למדינות זרות.
"אנו רואים גם לא מעט לוחמים שמקימים סטארטאפים, לא רק בנושא של ניהול ירי אלא גם מפתחים שיטות מתוחכמות הנעזרות בבינה מלאכותית ומציאות מדומה להדרכה טובה יותר של לוחמים והכנה לשדה הקרב"
אלון קנטור
"מ-8 באוקטובר המפעלים פתוחים 24/7 לבקשת מערכת הביטחון הישראלית", מתאר מתן רבין, מנכ"ל סולרום. "בתחילת המלחמה עיקר העומס היה להשמיש מערכות שעמדו במחסנים ונדרשנו לספק מערכות שאנו עובדים עליהן בשגרה חודשים רבים - בתוך ימים ספורים. ברגע אחד הגיעו משאיות שלמות עם כלים שמטפלים בהגנה קרקעית והעברנו אותם משלב של שנים במחסנים למצב שהם מגנים על אזרחי המדינה. רוב ההתעניינות של לקוחותינו בתעשייה הביטחונית במהלך המלחמה הוא בהגנה קרקעית (אבטחה פיסית של בסיסים) וכלי טיס בלתי מאוישים".
בסולרום מתארים כי שום חוזה לא בוטל במהלך המלחמה בעקבות קריאות החרם על ישראל וכי הביקושים רק גדלים. השיחה עם רבין מתקיימת בעת שמדווח על כך שמטוסי קרב של צה"ל תקפו בחודיידה שבתימן. "הדברים שישראל עושה בדקות אלו ממש בעזרת הטכנולוגיה הצבאית הישראלית שלנו ושל חברות נוספות ימשיכו לגרום לגידול בביקושים", הוא אומר.
הייצוא הביטחוני ישבור שיאים, בצל החשש מדירוג האשראי
"אנחנו רואים צמיחה משמעותית בהזמנות מארה"ב וגם בשוק האסייתי. השנתיים הקרובות ישברו שיאי רכש ביטחוני מישראל ויהיו גדולות הרבה יותר ביצוא הביטחוני משנת 2023", מעריך רבין מ"סולרום". כמוהו, גם שטפלר מ"ארית" מעריך שנראה צמיחה בשנתיים הקרובות. קנטור מקרן ההשקעות 10D אומר: "אנחנו משקיעים בימים אלו בסטארטאפים רבים בשלב מוקדם ובונים על זה שנראה את התוצאות בשנים הקרובות. אני מאמין שיהיה גל של פריחה של תעשייה ביטחונית".
על אף זאת, אנשי הענף מוטרדים מהמצב המקרו-כלכלי של מדינת ישראל. האינפלציה ממשיכה בקצב שנתי גבוה של 3.6% בשעה שבמדינות המערב היא פוחתת; דירוג האשראי של ישראל צונח ומייקר את עלויות המימון של פרויקטים רבים המבוצעים על ידי התעשייה הביטחונית בישראל; ובנוסף לכל אלו, האיום של החות'ים על נתיבי השיט מייקר את עלויות ההובלה מישראל ומעכב את שרשרת האספקה. התעשייה הישראלית סובלת ממחסור כרוני בעובדים שהחריף במהלך המלחמה, בין היתר בהיעדר פועלים פלסטינים.
"יש דאגה מהמצב הכלכלי במקרו ואנחנו בוחנים עכשיו את ההשלכות של ירידת דירוג האשראי עלינו כחברה בינונית ועל מימון שאנו לוקחים", מספר רבין. "לא פשוט לגייס עובדים במהלך המלחמה, אם היא תימשך המצב עלול להחריף לכדי משבר ונדרשת כאן התערבות של המדינה. אנו מצליחים לספק את ההזמנות במועדן, אך עלות חומרי הגלם והשילוח משפיעה בעיקר על התמחור". שטפלר, שהיה סמנכ"ל בחברת סימנס ישראל, אומר כי דירוג האשראי והיציבות הביטחונית והפוליטיתהם בדיוק הגורמים שחברות בין לאומיות מבקשות מנציגיהן לבחון כשהן מחליטות האם לפעול באזור מסוים, והשינויים במצבה של ישראל יכולים להזיק.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, פתח את דבריו בכך שהוא מצדיע לתעשייה הביטחונית הישראלית והדגיש כי לא מדובר רק בטכנולוגיות יירוט אלא אפילו בתעשיות טקסטיל ביטחוני שמוצריהן מספקים הגנה ללוחמים בשדה הקרב. "היתרון של התעשייה הביטחונית הישראלית הוא שטכנולוגיות ביטחוניות שחלקן היו עדיין בגרסת בטא, הוכיחו את עצמן בשדה הקרב", הוא אומר. "למרות שישנו חשש ליצוא הישראלי בגלל חרמות או הגדרת ישראל כאזור מלחמה - דווקא התעשייה הביטחונית מוגנת יחסית בזכות הביקושים".
תומר חושש מההשפעה של המגמה על חברות קטנות ובינונית. "מממן עיקרי של חברה בתחילת הדרך עלול לבקש ממנה לצאת מישראל", הוא אומר. "אנחנו עדיין לא רואים את זה, כרגע יש יותר קושי לגייס משקיעים חדשים, אך זה עלול להגיע. כמו כן, ישראל מדרדרת בדירוג האשראי. למרות הביקורת על הדירוג שמודי'ס בחרה, הם שמו לנו גיליון ציונים רע מול הפנים עם כל החולאים של מדינת ישראל. בשלב זה, לא ברור אם יש תקציב וישנו מחסור בעובדים בתעשייה. גם אם אנחנו לא מסכימים עם הדירוג, יש חברות, בנקים וקרנות שלא משקיעים במקומות שמתחת לסף מסוים, למשל בקבוצה B ולראשונה ירדנו לקבוצה לא טובה. ישראל זקוקה לתוכנית האצה כלכלית. שני דברים בוערים - מחסור בכוח אדם והאטה ביצוא מישראל. הפתרון הוא רכש ממשלתי מתוצרת הארץ והקמת פרויקטי תשתית עם רכש מקומי, כדי לשמור על יחס חוב-תוצר".