ב-2012, כשאסף רפפורט היה יזם צעיר, בן 28 אחרי תשע שנות שירות בצה"ל, הוא רצה להקים סטארטאפ, אבל לא גדול מדי, "חברה של החבר'ה" עם האנשים שהוא באמת אוהב, שהלכו אתו כל הדרך הארוכה בשירות צבאי.

היה לרפפורט סיוט שהסטארטאפ הקטן הזה יקום, יצליח, אבל ייפול לידיים של קרן הון סיכון ענקית כמו סקויה, שתשתלט עליו ותצניח לצמרתו מנהלים אמריקאים מטעמה. לכן, רפפורט ושלושת שותפיו זה יותר מעשרים שנה - עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה - החליטו לגייס לבייבי החדש שלהם - אדאלום - כסף מאנג'לים בלבד.

ארבעת החברים, המוכרים כיום יותר כמייסדי Wiz המועמדת למכירה לגוגל בעבור 23 מיליארד דולר, נפגשו ב-2001 בבקו"ם, בדרך ליחידות המודיעין הכה מפורסמות של צה"ל. רפפורט, בוגר תוכנית תלפיות ולפני כן בית הספר אליאנס בתל אביב, ישרת כאמור בשנים הבאות ב-81 וב-8200 וישתחרר בדרגת סרן.

עצמאות וצוות

ועדיין, ערב הקמת אדאלום לרפפורט ולשותפיו עדיין היו חלומות קטנים: לא לעשות שמירות, מטבח או אבט"ש - כלומר לשמור על עצמאות; ולהיות כמה שיותר עם החברים הכי טובים - כלומר לנצח קודם כל דרך הצוות (ואחר כך כבר יבוא המוצר). עצמאות וצוות. רפפורט מאמין גדול בשני הערכים האלה גם כיום, גם במציאות בה ההצלחה המדהימה שלו לא מאפשרת לו לשמור על עצמאותו מול המיקרוסופטים והגוגלים של העולם.

רפפורט נכנס לצומת אדאלום שלו מצויד בתואר ראשון ושני במדעי המחשב מהטכניון וניסיון של שנתיים בחברת הייעוץ מקינזי באוסטרליה. שום דבר מזה לא הכין אותו יותר מדי לצונאמי הצפוי לו ב-12 השנים הבאות. גם הרעיון הנאיבי לגייס כסף קטן (מיליון או שני מיליון דולר) מאנג'לים כדי לשמור על עצמאות לא צלח ואדאלום גייסה חמישה מיליון דולר… כן, מסקויה.

בתחילת דרכה אדאלום באמת הייתה בעיקר צוות של חברים טובים ומוכשרים - ופחות מכך רעיון, מוצר, לקוחות או הכנסות. לימים, בראיון לפודקאסט "סטארטאפ לסטארטאפ" של חברת מאנדיי, רפפורט יספר שסכום ההשקעה הראשוני הזה זה נראה לו אז "בלתי נתפס". גוגל, נזכיר, מציעה לקנות את החברה שלו כיום בסכום הגדול פי 4,600.

מייסדי Wiz (צילום: אבישג שאר יישוב)
מייסדי Wiz (מימין לשמאל): רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה | צילום: אבישג שאר יישוב

ההמשך כבר שייך לספרי ההיסטוריה של ההייטק הישראלי: אחרי כמה גמגומי פתיחה, אדאלום פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת הגנה על אפליקציות ומידע ארגוני המצויים בחוות שרתים מרוחקות בענן. החברה יצרה מעין שכבת הגנה בענן המבטיחה שהגישה לנכסים הללו תעבור תמיד דרך מנגנון שליטה ובקרה של אדאלום, תתריע על שימוש שונה מהרגיל ותפעל למניעת פריצה או גניבת מידע ונתונים.

במילים פשוטות: אדאלום הצליחה ליצור פתרון לניטור כל אפליקציות הענן שבהן משתמשים הארגונים הגדולים, כולל סיילספורס, אופיס 365 וגוגל APPS. החברה הייתה חלוצה עולמית בתחומה, והתכנון היה להמשיך לגדול ולהתבסס כחברה מובילה בתחום החדש והלוהט של אבטחת גישה לענן (cloud access security).

זה לא קרה. שנתיים בלבד לאחר הקמתה, בעודה משרתת כ-40 לקוחות (לא יותר מדי), אדאלום ורפפורט קיבלו ממיקרוסופט הצעה שאי אפשר לסרב לה: ענקית התוכנה, המחשבים והאלקטרוניקה שעברה באותם ימים מסגנון הניהול הבוטה של סטיב באלמר למנכ"לות המכילה אך האסרטיבית של סאטיה נדלה, הציעה לרכוש את אדאלום ב-320 מיליון דולר. רפפורט הבין די מהר שהנה עפה לה העצמאות מהחלון, אבל כפי שנראה בהמשך - הוא הגיב כפי שרק הוא יודע: בייחודיות, בלי פאניקה, חד ומדויק.

לא רק יזם

כדאי לעצור כאן לרגע את שצף האירועים העסקיים ולומר כמה מילים על אסף רפפורט, לא רק כיזם, אלא גם ובעיקר כאדם: אם במשך עשרות שנים התרגלנו לחוסר מעורבות בולט של האלפיון העליון בענייני חברה תוך התמקדות מנותקת בהסדרי מס מפולפלים, רפפורט הוא יצור מזן אחר. הוא מעורב מאוד, ואכפת לו. העושר המופלג שנחת עליו לא גרם לו לסגל גינוני עושר, והוא המשיך במשך שנים לגור בדירה שכורה בתל אביב עם שותפה ולהוציא לטיולים יומיים את כלבתו האהובה מיקה.

רפפורט הוא גם פעיל נמרץ בקהילת LGBTech שמטרתה להגביר את המודעות במגזר ההייטק לצרכים ורגישויות של קהילת הלהט"ב. רפפורט אמנם לא שש לדבר על נטיותיו המיניות בראיונות לתקשורת, אבל אין לו בעיה לשתף ברשתות כי פעם, בימי אדאלום, הצוות המוביל של החברה גייס מעצב לחברה דרך גריינדר. המכירה של Wiz לגוגל, אם וכאשר תצא אל הפועל, תקבע את מעמדו כאחת מדמויות ההשראה הבולטות ביותר של הקהילה בישראל.

גם בתחומים אחרים, רפפורט לא מסתתר ולא חושש להוביל את המחנה: בתחילת 2023, בעיצומה של המהפכה המשפטית של יריב לוין ושמחה רוטמן, הוא התייצב באופן גלוי וברור נגד החלשת מערכת המשפט ואף הודיע, בפברואר 2023, כי Wiz תוציא במחאה את כספה מחשבונות ישראלים. פוליטיקאים מהימין השתלחו בו, רני רהב האשים אותו ב"כפיות טובה", אבל רפפורט התעקש (גם עקב חשש עסקי מוצדק שהחלשת מערכת המשפט בישראל תפגע בתיאבון המשקיעים).

מפגינים בקפלן (צילום: מחאת ההייטקיסטים, יח"צ)
הפגנת עובדי הייטק נגד המהפכה המשפטית, בשנה שעברה | צילום: מחאת ההייטקיסטים, יח"צ

הנטייה המבורכת הזו, ללכת עם האמת שלו, גרמה לרפפורט גם לתמוך בהעסקה ישירה של עובדים ולצאת נגד "מגפת" עובדי הקבלן שפשתה בחברות הגדולות בהייטק. היא גם גרמה לו לשלוח בהמשך הדרך את כל 80 עובדי Wiz לחופשה חלומית בת שבוע במאוריציוס כדי לחגוג גיוס של 250 מיליון דולר לחברה לפי שווי מתגלגל במהירות של 6 מיליארד דולר. אבל, אנחנו מקדימים את המאוחר.

רכבת הרים

בחזרה לאדאלום. במובן מסוים, מכירת החברה למיקרוסופט ב-2015 הייתה מפתיעה, ממש כמו האפשרות למכירת Wiz לגוגל עכשיו. המייסדים הרי רק רצו עצמאות. מה גם שרפפורט היה כל כך שונה וייחודי שקשה היה אפילו לדמיין אותו כשכיר, בטח שלא בקונצרן עולמי עצום ממדים. אבל זה בדיוק מה שקרה.

רפפורט נכנס למיקרוסופט במשא ומתן עיקש ומתמשך להגבלת התקופה שבה מייסדי אדאלום צריכים להישאר בחברה ולסייע בהטמעה לשנתיים בלבד. בסופו של דבר, הוא ושלושת שותפיו לדרך נשארו חמש שנים במיקרוסופט מרצונם החופשי, וסייעו לה לקחת עד 70% מהשוק שבו פעלה אדאלום. על הדרך, הם גם זכו לקבל שיעורים יקרים מפז בהקמה, בנייה ותפעול של ביזנס בקנה מידה עולמי, עם אלפי לקוחות והכנסות של מיליארדי דולרים.

ב-2020 הארבעה קיבלו החלטה לעזוב את מיקרוסופט ולהקים את Wiz - סטארטאפ שיציע לארגונים פלטפורמת אבטחה וזיהוי נקודות תורפה במערך הענן. זו לא הייתה החלטה פשוטה: רפפורט, שמונה למנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל בהיותו בן 34 בלבד, היה מוערך מאוד בחברה, נהנה מתנאים מצוינים והרגיש שהוא מגשים את חלומו במובן של הפצת הטכנולוגיה של אדאלום בכל העולם. אלא שהשאיפה המוכרת לעצמאות גברה שוב על הכל.

את המשך הדרך אין להגדיר אלא כרכבת הרים מטורפת לחלוטין, שנעה רק בכיוון אחד: למעלה. מה שנראה תחילה כעיתוי עזיבה אומלל עקב התפרצות הקורונה התברר בהמשך 2020 ו-2021 כהחלטה גאונית ומתוזמנת היטב, כשעוד ועוד ארגונים הקצו משאבים אדירים לחיזוק מערכי הענן שלהם עקב מה שנראה כמעבר גלובלי לעבודה מרחוק.

כבר עם הקמתה במרץ 2020, Wiz גייסה כ-21 מיליון דולר והוסיפה עוד 130 מיליון דולר בחלוף שנה, לפי שווי חברה של 1.7 מיליארד דולר. באוגוסט 2022, כשנתיים וחצי לאחר הקמתה, החברה דיווחה כי חצתה את רף ה-100 מיליון דולר הכנסות בשנה ובפברואר 2023 היא כבר גייסה עוד 300 מיליון דולר, הפעם לפי שווי של 10 מיליארד דולר.

שנה ושלושה חודשים אחר כך, במאי 2024, החברה רשמה גיוס שיא של מיליארד דולר לפי שווי חברה של 12 מיליארד דולר. בשלב זה כבר היו ל-Wiz כאלף עובדים וקצב מכירות שנתי (ARR) בהיקף של 340 מיליון דולר. רפפורט והחבר'ה כיוונו אך ורק להנפקת ענק בוול סטריט. ואז באה גוגל.

חשוב להדגיש: עסקת גוגל-Wiz אינה סגורה עדיין, ולעסקאות בגודל מפלצתי כזה יש נטייה ליפול לפעמים, גם בשלבים מתקדמים. עם זאת, ברור כבר עכשיו ש-Wiz מעוניינת, שרפפורט וחבריו מוכנים לוותר שוב על העצמאות תמורת כסף - הרבה מאוד כסף אם לדייק. לפי הערכות, אם העסקה תצא לפועל כל אחד מהם ייראה בחשבון הבנק שלו בין מיליארד ל-1.5 מיליארד דולר.

מטה חברת גוגל בקליפורניה, ארה"ב (צילום: shutterstock)
מטה חברת גוגל בקליפורניה. הרבה מאוד כסף | צילום: shutterstock

מי שעוד ייראה כסף גדול הם המשקיעים הפרטיים בחברה, שלפי דיווחים לחצו לקבל את העסקה כדי להיפגש עם מזומן. ביניהם אפשר וצריך לציין את אותה קרן סקויה שמחזיקה כ-10% מ-Wiz, השווים "על הנייר" כ-2.3 מיליארד דולר. סקויה, הסיוט הגדול של רפפורט מתחילת דרכו היזמית, אכן עשויה להיות שותפה בסופו של דבר בנטילת העצמאות ממנו, בפעם השנייה.

האם זה באמת כל כך נורא? כנראה שלא. מה גם שרפפורט, שיחגוג 41 באוגוסט השנה, ממש לא נראה כמו אחד שייקח את המיליארד ומשהו דולרים שלו וייצא לחופשה לכל החיים. בסבירות גבוהה מאוד, אנחנו עוד נשמע ונופתע ממנו.