מרגע שנשמעו האזעקות הראשונות בשעות הבוקר המוקדמות של חג שמחת תורה ושובלי המיירטים של מערכת כיפת ברזל צבעו את השמיים - מרבית אזרחי ישראל נתפסו בתדהמה מוחלטת במיטתם כשאינם ערוכים למלחמה. אך בניגוד אליהם, לא זה היה המצב של עופר גרינבאום, מנכ"ל IBI חיתום, שצפה חודשים קודם את בוא המתקפה ודאג להיערך לבואה.
"נכון, זה נשמע קצת הזוי, אבל לי זה היה ברור שזה הולך לקרות", טוען גרינבאום בפתח שיחתנו. "כבר קל לשכוח אחרי כל האירועים בחודשים האחרונים, אבל לא היה צריך להיות חוקר בכיר באגף המודיעין כדי להבין שהאירועים שהתרחשו בישראל ב-2023 הביאו לכך שהסבירות למלחמה גדלה, ויכול להיות תרחיש אמיתי שנצטרך להגן על עצמנו, או שטיל יוריד תחנת כוח ויגרום לעלטה. לא ידעתי מתי זה יקרה, אם בעוד שבוע, חודש או שנה – אבל כן ידעתי שכשזה יקרה, אני רציתי להיות מוכן".
לפיכך, כבר בחודש מאי, החליט עופר להוציא רישיון לאקדח כשבמקביל הוא החל לבחון אופציות שונות שיספקו לביתו מקור חלופי ליצירת חשמל בתרחיש של עלטה. את הימים הללו, חודשים רבים לפני המלחמה, זוכר במדויק גם חברו הטוב שניר שרון, משנה למנכ"ל ומנהל עסקים ראשי בקבוצת תדיראן. השניים הכירו דרך עבודה משותפת בעולם העסקי עוד ב-2007, אך בחלוף השנים הפכו לחברים קרובים ולשותפים לאימוני ותחרויות ריצה.
"אם פעם היינו מדברים במהלך הריצות שלנו על כדורגל או פוליטיקה – בחודשים שלפני המלחמה עופר דיבר רק על הרישיון לאקדח ועל האמצעים חלופיים לאספקת חשמל", נזכר שרון. "באחת הפעמים, עופר עדכן אותי שהוא בדיוק בודק הצעות מחיר על גנרטורים. באותו הרגע, אני ייעצתי לו לעצור ולבדוק פיתרון אחר לגמרי - להקים תחנת אגירת אנרגיה סולארית על גג ביתו".
מתחרה של חברת החשמל
הפיתרון של שימוש באנרגיה סולארית הוא לא דבר חדש במגזרים העסקיים, אולם בכל הקשור למגזר הביתי – הוא נמצא יחסית בחיתוליו. נכון להיום, מתוך כ-650 אלף בתים פרטיים בישראל, רק ב-5% מהם הותקנו מערכות אגירה סולאריות. עם זאת, לפי הנתונים של תדיראן סולר ובדומה לבהלה לגנרטורים, קיימת עלייה משמעותית בביקושים למערכות הללו מאז תחילת המלחמה.
"צריך להבין דבר פשוט", טוען שניר שרון, "והוא שיש כיום מחסור עולמי בחשמל שרק הולך וגדל, דבר שגם גורם להתייקרותו. לכן, בכל העולם מחפשים דרכים חלופיות לעמוד בביקושי החשמל הגדולים ומתקדמים לאנרגיה סולארית, פיתרון שמאפשר כמעט לכל אחד שיש לו גג – להקים תחנת כוח פרטית שתייצר עבורו חשמל".
אז איך תחנת אגירה סולארית מספקת עצמאות אנרגטית וגם מוכיחה עצמה כמשתלמת לצרכן? כדי להבין כיצד המערכת עובדת אולי מוטב לחשוב תחילה על מוצר שכולנו מכירים – דוד השמש. אין אדם בישראל שלא יודע היום כי להבדיל מדוד רגיל המנפח את חשבון החשמל החודשי בשביל לחמם את המים בבית, דוד שמש הוא מוצר חסכוני הרבה יותר שכן הוא משתמש בפאנלים שקולטים את אנרגיית השמש ומחממים באמצעותה מים באופן עצמאי.
באופן די דומה פועלת תחנת האגירה הסולארית. למעשה, המערכת בנויה מפנאלים סולאריים שקולטים אור שמש ובאמצעות ממיר מתאים הופכים אותו לחשמל המתאים לצריכה ביתית. עם זאת, החשמל המיוצר באמצעות המערכת לא זורם ישירות לקירות הבית אלא 'נמכר' לרשת של חברת החשמל בתעריף קבוע ובחוזה ל-25 שנה. התוצאה בפועל היא שחברת החשמל מזכה כספית את המחזיקים במערכות סולאריות בהתאם לכמות החשמל שייצרו, ובכך מאפשרת להם להוזיל משמעותית את חשבון החשמל ובמקרים מסויימים בהם הייצור עולה על הצריכה הביתית – אפילו להרוויח.
אולם כיצד הופכים את המערכת לכזו שמספקת לבעליה עצמאות אנרגטית וכדאית בזמן מלחמה? כאן נכנס לתמונה מרכיב המתווסף למערכת הסולארית – והוא תחנת האגירה. התחנה מורכבת למעשה מבטרייה חדשנית המותקנת לצד הלוחות הסולאריים ואוגרת את החשמל המופק באמצעותם. את החשמל שנאגר בבטריות הללו ניתן לפרוק ישירות למערכת החשמל הביתית וכך להנות מעצמאות חשמלית מלאה גם בזמן הפסקת חשמל.
לאורך שעות היום וכאשר הלוחות הסולאריים קולטים אור ומייצרים חשמל, ניתן לצרוך את חשמל הביתי שנאגר בסוללה זאת מבלי שהיא תתרוקן, בדומה לגלישה בטלפון בעודו מחובר למטען. עם זאת, הסוללה הופכת למשמעותית במיוחד בשעות הלילה, אז הלוחות הסולאריים חודלים מלעבוד והחשמל והבטרייה מאפשרת להמשיך להפעיל את המזגן, האור בסלון ואת המקרר מבלי להשתמש ברשת של חברת החשמל.
חשוב להדגיש כמובן שקיימים גדלים שונים של תחנות אגירה שיכולים להכיל ולשמור מספר שונה של קילו-וואט לשעה. לצורך ביתי, לרוב מדובר בסוללות האוגרות עד 5 קילו-וואט לשעה ליחידה, אך ניתן להכפיל ולשלש את כמות הבטריות ובהתאם להכפיל את כמות החשמל הנאגרת. כמו-כן, ברגע שהבטרייה מלאה, עודפי החשמל שהמערכת הסולארית מייצרת נמכרים לרשת של חברת החשמל שמזכה את בעלי המערכת בתמורה.
"את האור בבית שלי אף אחד לא יכול לכבות"
חודש בלבד לפני פרוץ המלחמה, ועקב המלצתו החמה של שניר, עופר השלים את התקנת המערכת הסולארית ותחנת האגירה בביתו. כדי להדגים את יעילותה של המערכת, הוא פותח עבורנו דרך הפלאפון את האפליקציה הייעודית שלה ומראה לנו את הספק החשמל של ביתו בזמן אמת: "ברגע זה, אתם יכולים לראות שהגג שלי מייצר כמעט עשרה קילו-וואט לשעה, והבית צורך 0.8 קילו-וואט בלבד. כלומר – אני מוכר כתשעה קילו-וואט לרשת".
"אם הייתה עכשיו הפסקת חשמל, היינו בשעת לילה מאוחרת והצריכה שלי בבית הייתה בערך אותו דבר - בטרייה עם יכולת אגירה של 5 קילו-וואט הייתה מספקת לי חשמל ל-5 או 6 שעות רצופות", מבהיר גרינבאום. "כמובן שאם אפעיל את כל מוצרי החשמל בבית הבטרייה תתרוקן מהר יותר, ואם אהיה מחושב יותר - היא תספיק לי ליותר שעות. כך או כך, ברגע שתזרח השמש למחרת – הבטרייה שלי תיטען מיד ותשוב להזרים לי חשמל לבית".
רצה הגורל וימים ספורים לאחר ההתקנה, עופר כבר 'זכה' לבחון את ביצועי המערכת עקב סופת דניאל שפקדה את ישראל באותם ימים. "כשהתקנתי את המערכת כמה ימים קודם – אשתי כעסה עליי בטענה שאני הופך את הבית שלנו למפעל", הוא מתבדח ומגלה: "כעבור יומיים – היחס שלה למערכת השתנה ב-180 מעלות".
"באותו בוקר היינו אמורים לארח חברים בבית כדי לחגוג את יום הולדתה, אבל בעקבות הסערה הייתה הפסקת חשמל בכל אזור השרון. כל החברים התקשרו לשאול אותנו מה עושים – אין תנור, אין אינדוקציה, איך נחגוג? פתאום ראיתי כיצד אשתי שרק לפני יומיים כעסה עליי – מצלמת סרטונים לחברים שלנו ומשוויצה איך אצלנו הכל עובד. בסוף כולם באו אלינו, אכלו עד שובע ושתו קפה מהמכונה כאילו לא הייתה הפסקת חשמל מעולם", הוא משחזר וקובע: "באותו הרגע ידעתי שמבחינת חשמל – אני מוגן. את האור בבית שלי אף אחד לא יכול לכבות".
גנרטור לעומת תחנת אגירה
לצד היכולת המוכחת לספק עצמאות אנרגטית, לא ניתן להתעלם מהכדאיות הכלכלית של המערכת, שאולי מכריעה את הכף לטובתה בתחרות ראש בראש עם הגנרטור הפופולארי. לפי הנתונים של תדיראן סולאר, התקנת מערכת סולארית על גג בית פרטי בישראל מחזירה את עלות ההשקעה בתוך 5 עד 6 שנים, כשלאחריה בעלי הבית נהנים מתשואה גבוהה לטווח ארוך – הישר לחשבון הבנק.
נתון זה הוא משמעותי מאוד עקב המחיר הגבוה יחסית של המערכת, שבהחלט עלול להרתיע את הצרכנים. כיום, התקנת מערכת סולארית עולה עשרות אלפי שקלים, בהתאם למשתנים שונים כמו גודל הגג, צורתו ומיקומו. כמו-כן, הוספת תחנת האגירה תעלה כתוספת של בין 10%-15% מסך העלות של המערכת הסולארית, נתון שמוביל לכך שגובה סכום ההשקעה הדרוש הוא לא בהכרח כזה שזמין לכל אחד מיתרת העובר ושב.
עם זאת, לטעמו של שרון, על בעלי בתים פרטיים לראות במערכת לא כמותרות - אלא כהשקעה כלכלית מניבה לכל דבר. "צריך להפסיק להסתכל על אגירה כמערכת שעולה לך כסף ונועדה לשימוש רק בשעת חירום – כשהמציאות היא בדיוק ההיפך", הוא מבהיר. "מערכת אגירה למעשה נועדה לחסוך לך כסף מהיום הראשון, לספק לך אנרגיה ירוקה שאינה מזהמת את הסביבה וגם לתת לך עצמאות אנרגטית בכל שעה ביום. זה לא סתם Win Win – זה Win Winבחזקת שלוש".
עוד לפי שרון, הנתונים הללו בולטים במיוחד כשמעמידים אותם במבחן מול הביקוש הגובר לגנרטורים בחודשים האחרונים עקב החשש למלחמה בצפון והתממשות תרחיש העלטה. "אנשים רצים לקנות גנרטורים כי זה הפיתרון הקל שהם מכירים", הוא מסביר. "בפועל, גנרטור קטן שעולה כמה אלפי שקלים יוכל לספק שעתיים חשמל ואילו גנרטורים גדולים יותר כבר עולה קרוב למערכת סולארית".
כמו-כן, שרון מזכיר כי בניגוד למערכת הסולארית שנטענת מדי יום ובחינם מאור השמש - גנרטורים עובדים על דלק, הרבה דלק, שכידוע במדינת ישראל עולה לא מעט כסף. "בסוף כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו, אבל לי באופן אישי נראה תמוה לקנות בעשרות אלפי שקלים מכשיר שלא רק שהוא פולט גזים רעילים ומזהמים בסביבה ביתית, הוא גם מבזבז כסף באובססיביות. חוץ מזה, מה תעשה כשייגמר לך הדלק? תיסע באוטו לתחנת הדלק ותשרוף עוד כסף? לזה אי אפשר לקרוא עצמאות אנרגטית. לכן, אם תשאל אותי, אפשר לסכם את התוצאה במשפט אחד – גנרטור מפסיד לך כסף מהיום הראשון, ואילו עם תחנת אגירה אתה רק מרוויח".
גם עופר ממהר להצטרף לדבריו של שרון. "אני אגיד לך האמת, אני לא התקנתי את המערכת הזו בגלל תשואות או פוטנציאל כלכלי – אלא מפני שרציתי עצמאות אנרגטית בזמן חירום. אבל כמי שמתעסק בעולם הפיננסי כל חייו, אני יכול להבטיח לך שלא תמצא כלכלן שיגיד לך שהשקעה שמחזירה את עצמה בתוך חמש שנים היא השקעה רעה", הוא גורס ומוסיף: "לדעתי, להחזיק היום בית פרטי ולא להתקין מערכת סולארית זה טיפשות. בסוף, אתה יכול להפוך את הגג שלך להשקעת נדל"ן עם תשואה דו-ספרתית – אז למה שלא תעשה את זה?".