אחת האמירות האהובות על מ"מ ראש רשות התקשוב הממשלתי, שחר ברכה, הוא שהבניין בו שוכנת הרשות, סמוך לבית המשפט העליון בירושלים, הוא "המותקף ביותר בסייבר במזרח התיכון, אם לא מעבר לכך". הסיבה לכך שהרשות הפכה למטרה מועדפת על האקרים עוינים מרחבי העולם, מעבר להיותה סמל, היא המערכות עליהן מופקדת הרשות – ניהול תשתיות המחשב של ממשלת ישראל, והשירותים לאזרח שמתבססים עליה.
בראיון המקיף הראשון מאז מונה לתפקיד ממלא מקום ראש הרשות במאי 2019, מספר ברכה כיצד אפשרה הרשות לממשלה להמשיך ולתפקד גם עם פרוץ משבר הקורונה, הסגרים והמעבר לעבודה מהבית. מתריע מפני הקושי ההולך וגובר לגייס טאלנטים שמתפתח לכדי "איום אסטרטגי", ומרגיע את המבקרים לגבי התלות בענקיות הטכנולוגיה בפרויקט הענן הממשלתי "נימבוס". העצמאות הישראלית במקרה קיצון מובטחת, הוא טוען, גם מפני "שינוי גיאופוליטי קיצוני".
רשות התקשוב (תשתיות מיחשוב והתקשורת) היא גוף ה-IT והפיתוח המרכזי של הממשלה, גלגול של גוף עבר בשם "תהיל"ה". כיום כוללת הרשות בתוכה גם את "ממשל זמין", (שנקרא בעבר "מרכבה"), ואשר אחראי על השירותים הממשלתיים לאזרח באינטרנט.
רשות התקשוב היא אולי הגוף שמיליוני אזרחי ישראל פגשו במהלך משבר הקורונה, מבלי להכיר. כשהחל משבר הקורונה עמדה הרשות בפני שתי חזיתות – המעבר לעבודה מהבית של עובדי הממשלה, והמשך אספקת השירותים הממשלתיים לאזרח. ברכה מתאר את ההתמודדות מאחורי הקלעים עם תחילת המשבר. "אפשרנו לחתום על משכנתא, להעביר בעלות על רכב, ואפילו לתת תצהיר לפני עורך דין באזור האישי באתר הממשלה. שדרגנו את אתר משרד הבריאות שלא עמד בעומס אחרי כל הודעת דובר, וגם את אתר לשכת התעסוקה שהייתה גוף מנומנם ופתאום החלה לקבל מאה ומשהו אלף בקשות ליום".
לאחר ששמה שונה והיא נדדה בין משרדים שונים, נחתה הרשות עם הקמת הממשלה במשכנה החדש – משרד הכלכלה בראשות השרה אורנה ברביבאי. במקביל היא עומדת לקראת שינוי שם נוסף ובקרוב היא תהפוך ל"מערך הדיגיטל הממשלתי".
ברכה, שמתמודד בימים אלה לתפקיד מנהל מערך הדיגיטל הלאומי, טוען כי הדבר נכון הוא לאחד תחת המטרה של המערך גם את גוף קביעת המדיניות "ישראל דיגיטלית", שכמו הרשות, גם הוא נחת במשרד הכלכלה לאחר הקמת הממשלה הנוכחית. "האני מאמין שלי שלא צריך את שני הגופים אלא מערך מאוחד כראש חץ אחד להביא את השינויים ברמה הלאומית", הוא אומר ל-Business בריאיון.
בימים אלה מקדמים שני הגופים בשיתוף פעולה את חוק הדיוור, שיאפשר לממשלה להוסיף למרשם התושבים את כתובת האימייל על מנת שלדברי ברכה, "נוכל לדבר איתך דיגיטלית, ולא במכתבים". ברכה משיב על הביקורת שנמתחה על היוזמה, הן במישור הנגישות של אוכלוסיות לא מחוברות, והן במישור האבטחה.
"רשות האוכלוסין, היא גוף תשתית קריטית שמונחה על ידי מערך הסייבר וכל הדרכים להגיע אליו מוסדרות, מחזיקה על פי חוק את כל המידע עלי ועליך מעצם תפקידה. האימייל הזה לא ישנה את הביטחון הלאומי כהוא זה. לטובת אוכלוסיות לא מחוברות, העמדנו כ-300 'קיוסקים', עמדות שרות, בכל רחבי הארץ בהן האזרח יכול לגשת לאזור האישי שלו באתר הממשלה. יש מענה טלפוני ממשלתי מרכזי שמספרו 1299 שבו המוקדנים לא נמדדים לפי זמן אלא לפי איכות השרות. זה אומר שיחות של 40 דקות שבהן מוקדן יכול להדריך אזרח מעל גיל 70 צעד צעד".
מיזם נוסף של הרשות וישראל דיגיטלית נועד, לדברי ברכה, "לייצר פלטפורמה לרישוי עסקים שתאפשר להקים עסק במקום אחד, להרחיב את השירותים שניתנים כיום לחברות בע"מ גם לעוסקים מורשים, ומוסיפים עוד ועוד שירותים".
"גם עם דיקטטור באמריקה - ישראל מוגנת"
"אלא שהשינוי המשמעותי ברמה הלאומית עוד לפנינו. ממשלת ישראל ספגה לאורך השנים ביקורת על הפער בין הדימוי שלה כמעצמת טק, לבין השירותים לאזרח, שם היא משתרכת אחרי מדינות מערביות מובילות כמו אסטוניה או דנמרק".
את הפער הזה עומדת ישראל להתחיל לצמצם בקרוב, בזכות המעבר לשימוש בענן של שתי ספקיות הענן המובילות בעולם. במאי השנה, הודיע מנהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר על זכייתן של אמזון וגוגל (אמזון באמצעותAmazon Web Services – AWS, וגוגל באמצעות Google Cloud Platform - GCP) במכרז "נימבוס" לרכישת שירותי ענן מתקדמים, בו הביסו את אורקל ומיקרוסופט, אשר הגיבו בפעולות במישור התקשורתי והמשפטי".
"המעבר לענן צפוי להעניק לגופי הממשלה השונים גישה גמישה לחומרה המתקדמת ביותר בעולם, ולשירותי התוכנה המתקדמים בעולם – מסייבר ועד תוכנות ארגוניות מודרניות, שיוכלו לתמוך במהלכי התייעלות ושיפור השרות לאזרח".
מה הוביל לבחירה שלכם באמזון ובגוגל?
"המענה שלהן היה פנומנלי. בכלל, נימבוס היה נס. לא חשבנו שהענקיות בכלל ייגשו. הדעה היתה שזה לא יקרה, שחם פה מדי, שלא כלכלי מספיק, שאנחנו קטנים מדי, או בקיצור – לא יקרה בחיים ואנחנו חיים בסרט. כשפתחנו את המעטפות היה ברור שהם הלכו על כל הקופה. הן מקימות פה שני אתרים מלאים, שווי ערך לכל מה שהולך בעולם, עם מערכות שגופי המחקר אומרים שהן הטובות בעולם, עם כל מעטפות ההגנה, ועם כל תנאי השימוש שדרשנו. נימבוס הוא בעיקר תנאי שימוש מיוחדים לממשלת ישראל, וכל זה במחיר מעולה עם הנחות מעולות".
"השימוש שעומדת לעשות הממשלה בדאטה סנטרים שיקימו בישראל גוגל ואמזון עורר בקרב גורמים בתעשייה לא מעט חששות. אלה התגברו ככל שהתפרסמו ידיעות על התארגנויות בעלות צביון פוליטי של עובדי תעשיית הטק בארה"ב, שקראו לחברה לבטל את חוזה המיליארדים עם ממשלת ישראל. משרד האוצר אמנם הבטיח כי קיימים מנגנונים חוזיים ואחרים אך לא פירט מהם".
מה ישראל עושה על מנת שבמקרה הצורך תשמר העצמאות הטכנולוגית של ישראל?
"לא ישבו במשרד האוצר ארבעה פקידים תחת הפלורסנט והחליטו סתם. הדאטה סנטר נבנה בצורה של "זירו טראסט". אני לא סומך על אף אחד. החשש הוא לא רק מעובדי גוגל או אמזון, אלא גם מאירוע של מישהו בפנים שלא אמור לגעת במידע, כמו אירוע סנודן (אדוארד סנודן, המדליף מסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, NSA). היו דיונים במל"ל שהובלו על ידי סגן ראש המל"ל, עם כל גופי החרום, הביטחון והמודיעין במדינת ישראל על שלל סיווגיהם, יחידותיהם, כולל מיוחדים או מיוחדים יותר, מודיעיניים או מודיעיניים יותר. הם דנו בסוגיות האלו, גם לגבי האתר וגם לגבי המידע".
"כל מהותו של נימבוס היא לוודא שלישראל יהיה ענן שיפעל בגבולות ישראל וישמור על האינטרסים הישראלים. לא קיבלנו אקסטרה שירותים, יכולנו לעשות הכל בחו"ל באותה טכנולוגיה, באותה עלות, אם לא פחות, אבל נימבוס מבטיח בדיוק את הנקודה הזו – את הריבונות הישראלית ואת היכולת לשמור על העצמאות הישראלית במקרה קיצון. אפילו עם שינוי גיאופוליטי קיצוני, אם באמריקה יעלה רודן שיורה לנתק אותנו מחר בבוקר. כל התרחישים האלה עלו, נדונו, וקיבלו מענה במכרז".
מהם?
"אין לי יכולת לדבר עליהם. גם הצבא נכנס כי הוא זיהה הזדמנות גדולה ואמיתית. והצבא זה לא יחידה אחת, אלא מספר יחידות בצבא שמעורבות. וגם המלמ"ב. אלו לא גופים ששמחים לתת אישורים לדברים האלה בצורה קלה".
המאגר הביומטרי, למשל, יעלה לענן? ממשל זמין?
"מאגר ביומטרי לא. ממשל זמין כן. יש הגדרה ברורה. מידע מסווג סודי ומעלה לא ייכנס וזה לא יהיה בדיונים אף פעם. לגביי סיווג שמור, יהיה דיון. צריך לזכור שהחוק הישראלי חל על המידע הזה מקצה לקצה. לכן, אם אני יכול לשים את המידע הזה במשרדים של HP שעושה את התעודות זהות החכמות, אז אפשר לעשות גם את זה".
מה היה הכי חשוב לכם?
"תנאי השימוש והסייבר. בתנאי שימוש הכוונה למשל, מה קורה אם למשרד יש בעיה לשלם? לא יכול להיות שמוחקים למשרד ממשלתי את המידע, אז הבטחנו משהו כזה לאורך זמן ארוך".
מה פסל את מיקרוסופט?
"מיקרוסופט לא ניגשה. היא הסתייגה מהמכרז באופן מלא, ולכן לא עברה את השלב הראשון. בכלל לא הגענו לנקד את האיכות".
איפה עומד המכרז עכשיו?
"מדיניות המעבר לענן תופץ בעוד כשבועיים לכל משרדי הממשלה, ואחר כך לציבור, מתוך מטרה שהשרה תעביר אותה כהחלטת ממשלה, ואז נרד לפרטים. בעוד כ-10-12 שבועות משרדי הממשלה יוכלו להתחיל לעבוד בצורה מרכזית בענן.
בפן המכרזי יש עוד שני רבדים מרכזיים. אחד לשוק ה-IT הישראלי – שבו ייבחרו חברות אינטגרציה, ייעוץ, פיתוח שיתמכו בנו. הרובד הנוסף הוא לשירותי צד ג' ובראשם כל שירותי ה-SaaS (תוכנה כשרות) כמו למשל Monday.com או Salesforce. צריך לזכור שבסופו של דבר העוצמה של הענן מגיעה מיכולות הסאאס".
מה תגובתך לטענה שקיימת בעיתיות בכך שמערך התפעול של הענן של אמזון לא נמצא בארץ?
יהיו בעלי מקצוע גם בארץ. חלקם נדרשו לסיווגים מיוחדים אבל יש מערך תמיכה שלם, חלק בישראל, חלק לא. ברמת הענן עצמו, נניח שיש שרות חדש של אמזון אז אנשי אמזון בעולם ידאגו להעביר אותו לפה. בדברים שקשורים לישראל יש מעטפת שירות ישראלית, שנקבל לפחות בדרגים הטכניים הראשונים.
ולנושא אחר. הממשלה ואפילו התעשיות הביטחוניות נלחמו על כוח אדם עוד לפני הקורונה. איך אתם מתמודדים עם אתגר גיוס כוח האדם כיום?
"אנו רגע לפני איום אסטרטגי מהותי בנושא הזה. הפער אל מול השוק נהיה כזה שהיכולת שלנו להביא טאלנטים הולכת ומתאפסת. הציונות מתחילה מהר מאוד להיגמר ולהיסגר. הפער הוא פי שניים צפונה בהבדלי שכר. זה אתגר שאני מציף בעבודה מול הנציבות והממונה על השכר, כי אם לא נפתור אותו נגיע באמת לקושי לממש את החלטות המדיניות של הממשלה".
מה אתה מציע לגורמים המוסמכים לעשות כדי לפתור את זה?
אפשר למשל להחיל חוזים מיוחדים לתקופת זמן קצובה לאנשים שלא נשארים בממשלה, עושים תפקיד, וחוזרים לשוק. כמו 'שרות מילואים', שרואים בממשלות אחרות בעולם. המודל הזה מבטיח שהמנהלים יתאמצו בשביל לעשות את התפקיד טוב, כי בסופו חוזרים לשוק. לא נשארים עד הפנסיה.
הסיוט הגדול – תורים של קילומטרים
אחד הדברים שברכה מדגיש לאורך הריאיון הוא הניסיון של הרשות להטמיע צורות חשיבה שמקורם בהייטק. ולמרות שמדובר במדינה, הוא שואב השראה לא רק מהחברות הגדולות אלא גם מהסגנון הסטארטאפי. במיוחד הוא מציין את גישת ה-MVP לפיה אין צורך לחכות למוצר המושלם ומספיק לשחרר לשוק מוצר מתפקד באופן המינימלי הנחוץ.
"היסטורית, התפיסה היא שמביאים מוצר מוגמר, כי אם זה לא מתאים לכל המקרים, כמו אנשים עם מוגבלויות, ערבים, חרדים – תהיה ביקורת עזה. אבל כשהחל משבר הקורונה, גישת ה-MVP היא זו שאפשרה לממשלה לעמוד במשימה", מספר ברכה.
"הסיוט היה תורים של קילומטרים מול ביטוח הלאומי תמונות זוועה של אנשים ישנים בלילה עם שקי שינה כדי לתפוס תור לחתום חל"ת, שהיו שוחקים את האמון של האזרחים בממשלה. אני חרד לחשוב שאם לא היינו נוקטים בגישה הזו, כל מה שראינו לא היה מתאפשר".
מה עוד מתרבות הסטארטאפים היית רוצה לייבא לממשלה?
"את תרבות קבלת הסיכונים. אני מוכן לקבל מנהלים שטועים, מאשר מנהלים שרק מגדרים את עצמם, הוא אומר". "מנכ"ל של חברה פרטית אחראי לבעלי המניות, אבל כשאתה בממשלה ואין תהליכי ההערכה אמיתיים או תגמול, אתה נמדד רק בתפיסה של כלפי עצמך וכלפי הממונים עליך. לכן אנשים נרתעים ולא רוצים להתעסק בביקורת, אפילו לא קלה. השינוי המחשבתי התודעתי הדרוש הוא שביקורת זה בסדר ואם מישהו אמר שהמוצר לא מספיק טוב אז הוא צודק בוא נבדוק מה עושים איתו. לא הכל זה האדם הספציפי או היחידה הספציפית היא האחראית".
"גם שרת הכלכלה רואה את זה ונותנת לזה גב. היא אומרת תביאו רעיונות, רוצו קדימה, תנו תוצרים, מאמינה בכל השינויים? ברגע שאנו מראים תוכנית שרואה ולוקחת בחשבון את כל הדברים האלה, כולם מוכנים לקבל אותה, כי רואים שאתה זז. אנחנו כבר לא אומרים יש לנו פרויקט, ניפגש בעוד ארבע שנים כשאסיים אותו".