החגיגה בהייטק הישראלי גם תימשך, וגם לא תימשך. כך מסכמים משקיעי ההון סיכון הבכירים את שנת 2021 שנקבעה כשנת שיא בהשקעות ובאקזיטים. המשקיעים, שהופיעו בכנס "טרנדים ותחזיות" השנתי שערכו היום קרן פיוז'ן של יאיר ורדי וגיא קצוביץ' ומשרד עורכי הדין פרל כהן, צופים כי הגאות בהשקעות בחברות טכנולוגיות, שפוקדת את ישראל החלק מגל של צמיחה עולמית בהשקעות בטכנולוגיה צפויה להימשך גם אל תוך שנת 2022.
שנת 2021 הסתכמה בהשקעות עתק בהייטק הישראלי, בהנפקות, ובמיזוגים ורכישות. היקף ההשקעות הגיע לכ-25 מיליארד דולר. היקף האקזיטים שבהם חברות ישראליות נמכרו לחברות אחרות, עבר את ה-11 מיליארד דולר. במקביל חל זינוק משמעותי גם בהיקף העסקאות שבהן חברות ישראליות רכשו חברות אחרות, מישראל ומהעולם, והוא חצה את רף ה-7 מיליארד דולר. 72 חברות, שהשווי הכולל שלהן (לא הסכום שגויס) עמד על 71 מיליארד דולר, הונפקו בשנה שחלפה, כמעט כולן בנאסדא"ק.
ואולם, במקביל לתחזית האופטימית, צופים המשקיעים כי מהלך התיקון, שכבר החל בשווקים הציבוריים, צפוי להביא בשנה הקרובה לירידה בהערכות השווי של החברות, ואף לסגירה של חברות. בין החברות שעלולות להיסגר, הם מזהירים, יהיו לא רק חברות קטנות אלא אפילו חברות "יוניקורן", חברות ששווי ששווין חצה את רף המיליארד דולר. עו"ד גיא לכמן מפירמת פרל כהן, שגם הנחה את הכנס, סיפר כי בשנה שחלפה עברו תחת ידיו המספר הרב ביותר של עסקאות אי פעם. אולם במקביל, כך סיפר, גם נפלו מספר חסר תקדים של עסקאות.
יפעת אורון מקרן בלקסטון, שמנהלת נכסים בשווי מצרפי של למעלה מ-600 מיליארד דולר, אמרה כי מחיר החברות במגזר הפרטי גבוה יחסית לעולם, כולל ארה"ב. עם זאת, לדבריה, "יהיו תיקונים, אבל אנחנו מסתכלים על עסקים שיודעים לשרוד גם מהמורות ולא לקרוס".
"אי אפשר להתעלם מהפער בין שווי החברות הפרטיות לציבוריות"
עמית קרפ מקרן בסמר צופה כי "לא כל היוניקורנים יצליחו ומשקיעים יצטרכו להתרגל גם לירידות בהערכות השווי שיכולות להגיע לסביבות ה-60 אחוזים". קרפ הסביר כי הגורם לירידות הערך יהיה השפעות של השוק הציבורי (שווי השוק של החברות בבורסה) על תמחור החברות: "אם מגמת הירידה בשוק הציבורי תימשך – הדבר יגיע גם לשוק החברות הפרטיות. או ששוק האחד יתקן למעלה, או שהשוק השני יתקן למטה". עם זאת, טען קרפ, כי ברמת המאקרו יהיה דווקא "יותר טוב ממה שחושבים שיהיה. התיקון יהיה קצר, וייתכן שהוא יכאב, אבל זו לא תהיה התפוצצות של בועה".
קובי סמבורסקי מגלילות קפיטל טען כי "אי אפשר יותר להתעלם מהפער בין שווי החברות הציבוריות לפרטיות". לכן, לדבריו, נראה ירידות שווי (דאון-ראונד) וחברות יחטפו כאפות וייסגרו". עם זאת, גם סמבורסקי אופטימי בסופו של דבר – "נסוג ונמשיך קדימה".
גם ליעד אגמון מאינסייט פרטנרס, לשעבר מנכ"ל דיינמיקס יילד שנמכרה למקדונלדס, אף רואה את היתרונות שבכך. "אם תהיה טלטלה בשווקים, זה יהיה כמו שמקצצים את העשבים ולאחר מכן הכול גדל יותר מהר. יש דורות חדשים של טאלנטים שיכולים להרים דברים מטורפים".
"התעשייה צריכה לדעת כיצד להכיל יותר כסף"
המשקיע גיגי לוי מקרן NFX ביקש לצנן את החשש מסכומי הגיוס וקרא לנוכחים "שכחו מה שאתם יודעים על שוויים. בהתחלה חשבתי שהגיוסים הם טרפת של רצון לנצח אבל בסוף יש שם צוותים שיודעים לבנות חברה, ומהר. היד אולי רועדת כשרואים את השוויים, אבל בסוף שום דבר לא השתנה בדברים הבסיסיים – איכות המייסדים וה-DNA של החברה".
ההשפעה של כמויות הכסף הגדולות עמדה במוקד הכנס. "במצב הנוכחי נוצר בלאגאן וכל מיני דברים משונים ולכן התעשייה צריכה לדעת כיצד להכיל יותר כסף", אמר קובי סמבורסקי מגלילות קפיטל. המשתתפים התייחסו גם לתופעה שבה יזמים צעירים שזה עתה השתחררו מהצבא מגייסים מיליוני דולרים רבים בסבב סיד כשבידיהם רק צוות ומצגת, ויזמים בני עשרים פלוס שמגייסים 80 מיליון דולר בסבב A או B.
טל מורגנשטרן מקרן לייטספיד, דחה את הביקורת וטען כי "שיפוט מוסרי הוא חשיבה של לפני עשרים שנה. אני בעד שילדים יקבלו 10 מיליון דולר ויבנו חברות. הם יועילו משם יותר מאשר בשרות הלקוחות של סלקום".
עמית קרפ מקרן בסמר אמר כי "הסיכוי של יזם להצליח היום, גבוה בהרבה מזה שהיה לפני 5 או 20 שנה", וזאת בשל מגוון רחב של סיבות, למשל היכולת למכור בכל העולם או להיעזר ביזמים אחרים. לכן, לדבריו "כיום גם הסיכוי של בני ה-18-20 להצליח יותר גבוה".
המשקיעים ביקשו גם להכניס את הסכומים לפרופורציה. איה פטרבורג מקרן S Capital הזכירה את ירידת ערך הדולר מול השקל, שמשמעותו שסכומי הגיוס בשקלים נמוכים יותר, את העובדה שמשכורות העובדים משולמות בשקלים, את מחירי הנדל"ן ואת הזינוק בהוצאות הענן בישראל.
אסף חורש, מקרן וינטג' הציג הערכות לפיהן מחזור העסקים שהחל ב-2020 ויסתיים ב-2023 צפוי להיות הגדול ביותר לקרנות הישראליות מאז ומעולם ולעבור את רף ה-9 מיליארד דולר. היקפי ההשקעות הגבוהים ביותר נרשמו עד כמה בתקופות 1999-2004 ובשנים 2017-2020, והם עמדו על 6.5 ו-6.2 מיליארד דולר. מספר הקרנות הישראליות הפעילות בתקופה הנוכחית צפוי להגיע ל-80, לעומת 85 בשנים 1999-2004.
חורש גם הציג את ירידת השווי של החברות שהנפיקו בספאק, תופעה לא ייחודית רק לישראליות. מבין 17 החברות שהונפקו, 14 הציגו ירידה משמעותית מהערכת השווי שבה הונפקו. שלוש חברות הציגו עלייה מרשימה - גלובל אי יותר מהכפילה את שוויה, מאנדיי הראתה עלייה של 79 אחוז וסנטינל וואן הציגה עלייה של 33 אחוז.
כנס "טרנדים ותחזיות" הוא ארוע שנתי שנערך בפעם זו הפעם השלישית, במטרה להפגיש אחת לשנה את כל מובילי סצנת הסטארט-אפים בישראל לשיח על המגמות ביזמות הישראלית. שהשנה עמדו במוקד הדיון השאלות האם הראלי שראינו בשנתיים האחרונות יימשך לתוך השנה הנכנסת ומה הו ההשלכות. הארוע נערך ביוזמה של קרן Fusion המתמקדת בהשקעות בשלביPre-Seed ו- Seed, ומשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ.
על הבמה דיברו שותפים בקרנות הון סיכון אמריקאיות שפתחו סניפים בישראל. ביניהם ליעד אגמון, שותף באינסייט פרטנרס, ויפעת אורון, המובילה את פעילות ההשקעות של קרן בלקסטון בשוק הישראלי.
עוד השתתפו בארוע שותפים בקרנות ישראליות, ביניהם גיא קצוביץ' מקרן Fusion, אסף חורש וינטג', גיגי לוי NFX, דניאל שנער כללטק, קובי סמבורסקי גלילות קפיטל, סיון שמרי דהן קומרה קפיטל, טל מורגנשטרן לייטספיד, עמית קרפ קרן בסמר ואיה פטרבורג S Capital.