את משבר האקלים אנחנו כבר חווים על בשרינו: החום הכבד, התדירות של שיטפונת ושריפות ואסונות טבע ברחבי העולם כבר הפכו לדבר שבשגרה. הנושא, שתמיד נדחק לשוליים ולא יצר עניין מיוחד בקרב הציבור הרחב הפך להיות פופולרי הרבה יותר. עכשיו כבר אי אפשר להתעלם גם לא מהאחריות של המגזר העסקי למצב שאחראי למרבית נזקי האקלים, אך גם זה שיכול לפתור אותו. על מנת שהחברות המזהמות ישנו את אופיין צריך גם שאחריות סביבתית תהיה משתלמת.
אחד המדדים המשמעותיים בהקשר הזה הוא מדד ה-ESG, ראשי תיבות של סביבתי (Environmental), חברתי (Social) וממשלתי (Government). מדובר בהיבטים או גורמים הנלקחים בחשבון בקרב חברות השקעה המודדות התנהלות אחראית. תחת הESG נכללות ההשפעות הסביבתיות של הפרקטיקות העסקיות של החברה, מדדים חברתיים כמו שכר הגון, יחס לכוח העבודה, מעורבות קהילתית, ופרקטיקות של ממשל תאגידי אתי, שהנן שקופות ומונעות שחיתות.
"יש הרבה בלבול בנוגע ל-ESG. כשזה מגיע למדידת חברות אני מעדיף את המונח אחריות תאגידית חברתית, CSR (Social Corporate Responsibility)" אומר פרופסור אורן פרז, דיקן הפקולטה למשפטים בבר אילן וראש התוכנית לרגולציה ומדיניות סביבתית יחד עם ד"ר אורית רותם. "הדרך המקובלת להגדיר זאת היא הביצועים של חברה בהקשרים חברתיים, סביבתיים שהם מעבר למה שנדרש בחוק. הציפייה היא שתאגיד יעשה מעבר לנדרש ברגולציה, אם הוא עומד בחקיקה הוא לא יקבל פרס."
בבר אילן קיימת תכנית לתואר שני ברגולציה ומדיניות סביבתית, המשותפת לפקולטה למשפטים והמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה. המחלקה מפעילה קליניקה לרגולציה סביבתית המעניקה ייעוץ משפטי 'פרו בונו' ועוסקת בסיוע בעיצוב מדיניות וייעוץ לארגונים סביבתיים.
גלית עופר, ראש תחום סביבה ואקלים בשבלת עורכי דין, עוסקת כבר עשור בתחום הסביבתי ומלווה חברות. לטענתה צריך לחזור למוטיבציה הראשונית – התכלות המשאבים. "הדבר שעומד בבסיס הנושא הוא הקיימות שמשמעותה שימור משאבי הטבע ההולכים ומצטמצמים. ישנם שמונה מיליארד אנשים והמספר רק עולה, בעוד המשאבים שלנו מתכלים. זה מזמן לא רק אקלים במובן הטמפרטורות, אלא תופעות כמו מדבור שטחים והצפה של פני הים. המדע מבין שזה קורה והעולם כולו מתכונן לזה."
האחריות הסביבתית מחלחלת לעולם העסקים
השינויים המתרחשים בעולם הפיזי עקב משבר האקלים עושים את דרכם גם לעולם העסקי. משרד שבלת הינו פירמת עורכי הדין הראשונה בישראל שמקימה, באמצעות חברה בת לייעוץ, מחלקת ESG ייעודית, חוץ משפטית, לצד הפרקטיקות הרגולטוריות הקיימות. "התהליך שקורה בשטח", מסבירה עופר, "מעיד על סיכון שגופים כלכליים חייבים לקחת בחשבון. בשלוש השנים האחרונות אני רואה כיצד מגיעים היעדים מהעולם של הרגולטורים לעולם העסקי, שמה שמתחיל בבדיקת סיכונים, הופך לשינויים שלא מונעים רק מטובת בעלי המניות, אלא מאחריות לסביבת הארגון, לעובדים והלקוחות". בלקרוק לדוגמה, בית ההשקעות הגלובלי מניו יורק ומנהל הנכסים הגדול בעולם, ביצע שינוי אדיר בשוק.
"מנכ"ל בלקרוק הוציא מכתב שבו הודיע כי כל חברות הפורטפוליו יכללו את מדדי הSDG של האו"ם בשיקולי ההשקעה. זאת הודעה שטלטלה את השוק והמשיכה בעליות מדרגה נוספות", גלית אומרת. "נציגי בלקרוק בדירקטוריונים יבדקו היבטי קיימות בכל החלטה עסקית. כלומר הגופים הגדולים בעולם מבינים שיש כאן השלכות פיננסיות מהותיות על חברה שעושה עוול מוסרי, חברתי".
ברור איך ESG בא לידי ביטוי בטכנולוגיות חדשות או בקרב משקיעים, אבל זה מתבטא בקרב חברות קיימות מזהמות?
"החברות המזהמות לא הולכות בינתיים לשום מקום כי עד שלא נמצא את הטכנולוגיה המיוחלת לאגור אנרגיות מתחדשות, נצטרך להסתמך על אנרגיה שמגיעה מפחם ודלקים", מוסיפה עופר. "אנחנו צריכים לפעול כדי שחברות יגיעו למקסימום יעילות אנרגיות" היא טוענת, "אם חברה תרד מ-3 מיליון ל-1 מיליון טון פחמן בשנה זה יקדם אותנו משמעותית. אפשר בנוסף להשקיע בטכנולוגיה, לייצר חומרי גלם טובים יותר ולחסוך בשינוע. מי שמתחילות היום באופן וולנטרי, חברות שיודעות לחשב פחמן ולייעל את תהליך הייצור שלהם, מקדימות את הרגולטור ויהיו מוכנות טוב יותר להתמודד עם הגזרות ואלו ממהרות להגיע".
מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול אומרת כי "התעשיות האלה פה כרגע, עד שאפשר יהיה להפסיק להשתמש בהן ולכן צריך לתפוס אותן כזמניות", היא אומרת. "יש הרבה מה לעשות כדי להפחית את טביעת הרגל האקולוגית, אנחנו מבינים שאי אפשר לעשות הכול בין לילה אבל גם חברות מבינות שזה אינטרס שלהן כי יש להן עובדים ולקוחות שרוצים להסתכל לעצמם ולילדים שלהם בעיניים, כך שהן עוזרות גם לסביבה וגם לכיס שלהן." עמותת צלול הוקמה לפני למעלה מ-20 שנה כארגון אקטיביסטי המוביל מאבקים נגד גופים מזיקים בדגש על תעשיית הנפט והגז על מנת להגן על ימים ונחלים, לאחרונה החלו גם בליווי חברות לקראת עשייה סביבתית יותר.
"בצלול אנו פועלים כסוג של רגולטור סביבתי אזרחי, כי הפיקוח של המדינה פשוט לא מספיק", מציינת יעקבס ומתייחסת לשינויים בחברות המזהמות. "אני חושבת שזה מבורך שהעולם הולך לכיוון סביבתי וגופים גדולים דורשים את זה, צריך לוודא שאם כבר עושים את השינוי ומשקיעים את התקציבים, שמים את בריאות האדם והטבע בראש סדר העדיפויות ולהבין שאין יותר זמן לחצאי עבודה כי מדובר בחיים ומוות. בעולם שלנו אין יותר מקום לתעשייה מזהמת. בעתיד פשוט לא יקבלו את מה שעשו עד היום - אנחנו נסתכל על מבחן התוצאה".
רצון אמיתי לשינוי או GreenWash?
Greenwash, או טיוח ירוק, היא למעשה העמדת פנים ירוקה. כלומר הצגה של דבר כסביבתי כשבפועל מדובר בגוף או ארגון שמבצעים פגיעה מסוימת. לפי פרופסור אורן פרז מבר אילן "יש הרבה חשדנות בעולם כלפי חלק מההיבטים של אחריות תאגידית, כמו גם חשש שתאגידים יעשו בזה שימוש לרעה. יש גם קושי לוודא האם תאגידים באמת עושים את מה שהם מתיימרים לעשות, אך מצד שני יש הכרה גוברת בשילוב התעשייה וגורמים פרטיים במהלכים של קיימות. כשמסתכלים על אמנת האקלים, היכולת שלה לאכוף מהלכים על מדינות גדולות כמו ארה"ב, סין או רוסיה היא מוגבלת, לכן חשוב לרתום את התאגידים הפרטיים לנושא".
פרז מוסיף ואומר כי "מערכות הרגולציה בעולם ובישראל חלשות יחסית ומתקשות להתמודד מול תאגידים גדולים. לכן חלק מהפתרון הוא רגולטורים פרטיים – גופים שיבצעו פיקוח פרטי על התנהגות התאגידים. כשתאגיד לא מבסס את ההצהרות הסביבתיות חברתיות שלו רק על הצהרות עצמאיות, אלא מקבל חותמת חיצונית, יש יותר אמינות לטענות. מבחינת הממשלות יש חשיבות לניהול דיאלוג עם אותם גופים פרטיים ,כי הם יכולים לתווך בין הממשלה, החברה האזרחית ותאגידים, כמו גם לסייע בפיקוח המורכב."
חשבונאות אקלים ומדידת ESG
"יש קושי במדידה אבל זה לא אומר שהיא בלתי אפשרית", אומרת גלית עופר משבלת. "בתי משפט פוסקים לצורך העניין מדדים לנזקים באופן אובייקטיבי. אחת הדרכים למדוד היום היא חישוב כמות פליטת הפחמן. טון אחד של פליטת CO2 לאוויר יהווה יחידה, בדומה למטבע. זו התחלה של חשבונאות אקלים".
פרופסור פרז מוסיף כי "באופן תיאורטי קיזוז פחמן זה דבר שעומד בפני עצמו והיה חלק מפרוטוקול קיוטו שאפשר למדינות מפותחות להפחית פליטות על ידי השקעה בפרויקטים מקזזי פחמן במדינות מתפתחות וזה קיים גם בחברות פרטיות. אבל יש שאלות קשות בפן של הניטור והאכיפה – אחד התנאים כדי שזה יעבוד הוא ווידוא שמה שהחברה עשתה היה מעבר לפליטה. אם חברת תעופה מציעה לנוסע לטעת עץ כדי להפחית את פליטת הפחמן של הטיסה, איך נדע שלא מכרו את אותו עץ לעשרה נוסעים? זה כאמור, אחד התחומים שבהם לחברות פרטיות יש ויהיה תפקיד מאוד חשוב".
הרעיון של מדדים החיצוניים יכול להיות גם הוא רלוונטי, בבסיסו ההנחה שחברות ירצו 'להיכנס למועדון' וינסו לשפר את ההתנהגות שלהן. "כשמנסים למדוד התנהגות סביבתית חברתית של חברות אנו נתקלים בבעיה", מסביר פרז. "בעוד שיש לנו יכולת יחסית טובה למדוד חברות בפן הפיננסי לפי התנהגות המניה, אין מדד אובייקטיבי להתנהגות חברתית-סביבתית. נרצה לבדוק למשל כמה נשים יש בדירקטוריון או התייחסות לאנשים עם מוגבלויות אבל עדיין לא ברור היום איזה משקל יש לתת לכל היבט בפעילות התאגיד".
בחו"ל יש מדדים בולטים כמו מדד דאו ג'ונס לקיימות ((DJSI, שהומצא כדי לעקוב אחר הביצועים הפיננסיים של חברות המונחות על-ידי עקרונות של קיימות . המדד מספק למנהלי השקעות אמת מידה מדויקת ואובייקטיבית לניהול תיקי השקעות אתיים. מדדים אלו נותנים מושג על החברות עם הביצועים הכי טובים של אחריות תאגידית, וגם מידע אמין למשקיעים.
איך נמדוד חברות שהעשייה שלהן לא מזהמת באופן ישיר כביכול?
אפשר להגיד כבר היום שהנושא ייגע בכולם, מדובר בניהול סיכונים שיקדים את הרגולטור וגם בשאלה של רווח. ישנם מחקרים שמראים כי חברה שפועלת לפי ערכי ה-ESG תרוויח יותר לטווח הארוך, וזה הטווח שעולם העסקים מסתכל עליו. "העולם העסקי נותן דחיפה הרבה יותר חזקה להתייעלות מאשר הרגולטור", אומרת עופר. "כי הוא מוכן לקחת סיכון לטובת חיסכון עתידי משמעותי. בחברות שונות, טכנולוגיות למשל, ניתן למדוד את כמות החשמל והאנרגיה מבוססות דלק ופחם שבה החברה משתמשת ולכמת כמה פחמן נפלט עבור כל ג'יגה". עופר מדגישה שכדי שהחישוב יכלול את כלל הפרמטרים, יש למדוד גם את פליטת הפחמן של העובדים וכלל שרשרת האספקה.
האם טכנולוגיה חדשה היא הפתרון למשבר האקלים?
"טכנולוגיה חדשה היא מאוד משמעותית וצריך לחבר אותה לרגולציה", אומר פרופסור פרז. "מדברים למשל על טכנולוגיות מימן שיהיו קריטיות למעבר לכלכלה ללא פחמן, אבל צריך לחשוב בשלב מאוד מוקדם על שאלות קריטיות כמו בטיחות ובניית תחנת דלק, שינוע ואגירה. לא נרצה להגיע למצב שיש בו טכנולוגיה זמינה ואי אפשר להשתמש כי היא לא חוקית או בטוחה מספיק".
אניה אלדן, סמנכ"לית הזנק ופיתוח עסקי ברשות החדשנות, אחראית במסגרת תפקידה על צמיחתן וביסוסן של מיטב חברות ההיי-טק הישראליות. “שינוי המדיניות שאנחנו רואים עכשיו הוא לא מובן מאליו, היום אנו מפעילים ברשות החדשנות מעבדת קיימות ואקלים שתפקידה לחפש טכנולוגיות חדשניות ואלטרנטיבות לאלו המזהמות", היא מציינת.
מעבדת החדשנות ESIL הוקמה ביוזמת הרשות לחדשנות שפרסמה מכרז להקמתה והפעלתה, שבו זכתה שותפות של שלושה תאגידים EDF Renewables - חברת האנרגיה הבינלאומית הצרפתית, תאגיד הכימיה הבריטי Johnson Matthey (JM), ולא אחרת מאשר קבוצת בזן שמשקיעה בטכנולוגיות חדשות כדי לנסות ולצמצם את הפגיעה הסביבתית האדירה שלה ומדובר עבורה בטיפה בים.
על פי תנאי המכרז, נקבע כי המעבדה תעסוק בין היתר במחזור והשבת חומרים, ייצור ואגירת אנרגיה נקייה, התייעלות אנרגטית, אופטימיזציה של תהליכי ייצור ותהליכי ייצור נקיים יותר להקטנת פליטת מזהמים ופיתוח ייצור של מוצרים ידידותיים יותר לסביבה. "התפקיד שלנו הוא הצלחה של תעשיה עתירת ידע, כמו גם השילוב של הרגולטור והטכנולוגיה", אומרת אניה ומוסיפה "יש לנו תפקיד כפול. הראשון הוא לפתח אקוסיסטם חדשני ברמה העולמית, השני הוא לקדם הטמעה של פתרונות בתעשייה הישראלית לצד קידום היעדים הלאומיים. הרגולטור מגויס כי יש לו כלים, הוא שותף גם במעבדה שלנו ומאפשר לקיים ניסויים בטכנולוגיות שאחר כך יוכל לדרוש מהמשק לאמץ".
הרשות ממפה באופן נרחב את אפיקי ההשקעות הכדאיים למדינה, בהסתמך על מחקר ופעילות חממות ליזמים, ומביאה לשיתוף פעולה של משרדי הסביבה, התחבורה, האנרגיה והכלכלה. "השוק מגיע אלינו עם הצעות בכל התחומים, יכול להיות שטכנולוגית אנרגיה חלופית תתחרה בתרופה מצילת חיים. דברים השתנו בשנה האחרונה ואנו רואים את הביקוש בתעשייה גדל, את המודעות שעולה בקרב הציבור וצמיחה של המימון הפרטי. זה משפיע גם על המודלים העסקיים."
אז מה המצב בישראל נכון להיום? איזה חשבון נפש חברות צריכות לעשות?
"בהחלט חל שיפור בשנים האחרונות אבל אנחנו עדיין נמצאים מאחור בתפיסות שלנו, בפן הסביבתי הייתי מצפה מחברות ישראליות לעשות הרבה יותר מאמץ ולהוביל בתחומים סביבתיים." אומר פרופ' פרז, "אם החברה מזהה חולשה של הרגולטור הדבר הנכון מבחינת בעלי המניות זה לנצל את החולשה ולא להתאמץ לשנות כי הרווחים יקטנו, אבל אני חושב שמנקודת מבט ארוכת טווח גם החברות עצמן עושות טעות כי בסופו של דבר, במיוחד במדינה כמו ישראל שהלחצים בה על הסביבה מאוד גדולים, הפסד לטווח קצר יהיה רווח לטווח ארוך ולכן הם צריכים יותר לשתף פעולה ולתמוך במשרד להגנת הסביבה".
גלית עופר מוסיפה כי "השינוי האמיתי הוא אצל חברות שמבינות שיש להן מחויבות גדולה יותר מאשר שורת הרווח. חשבון הנפש מול הצרכנים שרוצים שתהיה יותר הוגנת, העובדים שלה שהחברה רוצה שיהיה להם טוב ואפילו חשבון נפש אל מול הדורות הבאים שיהפכו בעתיד למנהלים של החברות האלה".
אורן טוען כי "בקרוב תהיה שעת מבחן לפי חוק האקלים החדש – התזכיר הקודם לא היה מספיק טוב ולא הלך מספיק רחוק, השאלה היא אם עכשיו ברגע שיושלם התקציב תגיע חקיקה חדשה ומשמעותית". חוק האקלים בישראל נמצא כיום בדיונים בכנסת והוא בעל חשיבות מכרעת לפעילות הESG בישראל בשנים הקרובות. "זוהי הזדמנות ליצור תשתית מוסדית אוטונומית, שתבטיח לייצר ביקורת עצמית על פעילות הממשלה ותהווה בסיס ידע. הקמת מועצת אקלים עצמאית בעלת תקציב ושיניים, תהיה יעילה יותר מהמודל שיש בתזכיר הנוכחי. גוף עצמאי יוכל להבטיח פעילות רציפה אל מול חוסר יציבות שלטונית. בנוסף, ישראל צריכה לייצר יעדים עוד יותר שאפתניים מאלו שנקבעו בהחלטת הממשלה האחרונה, שהייתה שמרנית מידי".
אז מי עושים זאת בפועל?
חברות רבות לא מחכות לרגולציה ונוקטות בשינויים אקטיביים של מדיניות על מנת להתכונן לרגע שבו החוק יחייב אותן לבצע שינויים, או כמו במקרה של אפספלייר (AppsFlyer), פשוט כי הם רואים בכך חשיבות עליונה. החברה הגלובלית פיתחה טכנולוגיה מבוססת ענן המאפשרת לבעלי אפליקציות לדעת מאין הגיעו המשתמשים הרווחיים ביותר לאפליקציה שלהם, לכאורה לא ברור ממבט ראשון מה להם ולESG, אך זוהי ההוכחה כי כל חברה יכולה לעשות יותר כשזה מגיע לאחריות תאגידית. לפני כשנה וחצי מונתה לירון אור, בעלת ניסיון עשיר בניהול פרויקטים הומניטריים וחברתיים, לתפקיד מנהלת האחריות התאגידית. "גם ההנהלה וגם העובדים מאמינים שהתרומה המשמעותית ביותר של החברה היא היכולת שלה לחולל שינויים ולהטיב עם העולם והעובדים של החברה הפזורים בו".
למה חברה פרטית טכנולוגית מקדמת אחריות תאגידית?
"יש לנו השפעה על אלפי העובדים שלנו והקהילות שבהם אנחנו עובדים, לא מדובר רק בהתנדבויות חד פעמיות, אלא בהשקפת עולם" אור מסבירה, "בכל מדינה אנחנו עושים הערכת צרכים ופועלים לפי האתגרים המקומיים. המטרה המרכזית באסטרטגיה החברתית שלנו היא לקחת את הידע הטכנולוגי האדיר שיש לנו ולצמצם פערים דיגיטליים בתחום החינוך".
בסניף החברה בקייב לדוגמה, העובדים תכננו, בנו ומעבירים שיעורים בחדר מחשבים עבור בני נוער יתומים. בלונדון, הבינו שקיימת הדרה חברתית כלפי מי שלא מחובר לרשת בתקופת הקורונה, לכן הקימו יחד עם בית ספר בשכונה נכשלת ספרייה דיגיטלית. עובדי החברה לוקחים חלק בתוכנית meet-MIT המקרבת תלמידים יהודים וערבים ובגדול, הם מנתחים את הסביבה ונותנים מענה. "בקורונה אושוויץ נסגר למבקרים לראשונה מזה 70 שנה, לכן יצרנו קשר ואנחנו עובדים איתם על טכנולוגיה שתאפשר לכל אדם סיור וירטואלי כי לחולל שינוי זאת האחריות שבאה עם הידע שלנו".
כמו כן, החברה מקדמת שוויון מגדרי על ידי התמחויות מקצועיות לנשים ויצירת תפקידים ייעודיים, מעודדת קהילה להט"בית גלובלית של עובדים עם פרויקטים ואירועים ובברזיל, שם האלימות כלפי נשים הרקיעה שחקים בקורונה, הפעילה אפספלייר תכנית ליווי של העובדות עבור נשים ממקלטים כדי לעודד עצמאות. שתיים מהן כבר מצאו עבודה.
גם בהיבט הסביבתי אפספלייר מבצעת תהליכים "ביצענו ניתוח של ניוד העובדים ברחבי העולם כדי לבחון הרגלים ולבדוק כיצד נוכל לשפר את פליטות הפחמן, בין אם לדאוג לאופניים במשרדים או להגביר הסעות משותפות" לירון מספרת, "אם בעבר כל חברה הייתה מקדמת אג'נדה שונה, ה-ESG מהווה מטריה עולמית וממקד כל חברה באחריות התאגידית שלה".
מגדל ביטוח היא דוגמה נוספת למי שאינם מחכים לרגולציה, והפכה לפני כשנה לגוף המוסדי הראשון בישראל שהכריז על אימוץ מדיניות השקעות ESG. במסגרת זו, התחייבה החברה לניהול נכסים מתוך אחריות חברתית ותוך הסתכלות על תשואה מותאמת סיכון ארוכת טווח. החברה התחייבה להפנות למעלה מ-3 מיליארד שקל בשנה להשקעות NET POSITIVE, קרי השקעות שלא רק נמנעות מפגיעה בסביבה או בחברה אלא גם תורמות לשינוי חיובי, ועומדות כמובן בסטנדרטים הרגילים של תשואה מותאמת סיכון.
במקביל, מבצעת החברה יציאה הדרגתית מהשקעות שאינן תואמות את המדיניות, בקצב של 10 אחוז בשנה לפחות. מגדל ביצעה במהלך השנה שורה של השקעות בתחום, בהן השקעות בגובה 2.4 מיליארד שקל בתחום האנרגיות המתחדשות; השקעה ייחודית של כ-200 מיליון שקל בקרן AMUNDI PLANET שהוקמה בשותפות בין גופים מוסדיים גדולים מרחבי העולם במטרה לפתח את שוק האג"ח הירוקות במדינות מתעוררות והשקעה בשותפות ייעודית בתחומי האנרגיות המתחדשות, ביוזמת אפקון, בהיקף של כ- 44 מיליון אירו. החברה פועלת גם במימון של מקורות אנרגיה מתחדשת, בהם אנרגיה סולארית, רוח ואגירה שאובה בהיקף כולל של כ- 2 מיליארד שקל.
חשבון הנפש של ICL (כיל)
חברה נוספת שמנסה לעשות חשבון נפש, היא ICL (לשעבר כיל), שלאחרונה לקחה הלוואה צמודת קיימות בגובה 250 מיליון יורו מחמישה בנקים שונים באירופה. "אנחנו משנים תפיסה בשנים האחרונות והופכים לאקטיביים ברמה הסביבתית" אומר ניצן משה, סמנכ"ל בכיר לתפעול. "היום כל החלטה עסקית מתחברת לקיימות, הצבנו יעדים חשובים כמו הפחתת פליטת גזי החממה שלנו ב20% עד שנת 2025".
זאת ככל הנראה בהמשך למרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס) שהתפרסם לאחרונה ומהנתונים של המשרד להגנת הסביבה, מהם עלה כי פליטת חומרים חשודים ומוכרים כמסרטנים עלתה ב-14 אחוז, בעיקר בשל זיהוי מקורות פליטה חדשים ברותם אמפרט נגב ובמפעלים נוספים. אמנם, המפעל שבשנת 2020 הוגדר כמפעל המזהם ביותר בישראל ירד למקום השישי השנה, אבל עדיין הוא אחד המפעלים המזהמים ביותר בישראל. "מדובר בתעשייה כבדה ומסורתית בת 90 שנה", טוען משה. "אנחנו משקיעים מיליונים כדי להפוך אותה למודרנית ומתקדמת, מפתחים מוצרים ברי קיימא כמו משמרים בתעשיית המזון ואף השקענו בחלבון אלטרנטיבי וחקלאות מתקדמת".
ניצן מוסיף כי "עברנו דרך גם בתחום הכלכלה המעגלית והיום אנחנו מונעים הטמנה ויוצרים שימוש מחדש במילוני טונות של חומר בשנה, יש לנו יעדים לשילוב 25 אחוז נשים בהנהלה עד שנת 2024". לפי ניצן, ICL לא מחכה לרגולטור ומשקיעה באנרגיה סולארית ובצמצום פסולת. "קיבלנו חותמת ממדדים חיצוניים שעוזרים לנו להשתפר ולקבל הערות. אנחנו רואים את שינויי האקלים כמשפיע על קבלת ההחלטות שלנו".
אי אפשר שלא להזכיר כי מפעל רותם אמפרט שבבעלות החברה הוא מהמפעלים המזהמים בישראל, ועל החברה יש גם את האחריות לאסון נחל אשלים שאירע לפני שלוש שנים, אז זרמה חומצה לאורך הנחל שפגעה אנושות בשמורה וגרמה לנזק כמעט בלתי הפיך. "אנחנו לוקחים אחריות ומשתפרים כל העת" אומר ניצן "ההסתכלות שלנו היא קדימה ואנחנו מבצעים שינוי תפיסתי".