פעילות ענף ההייטק מהווה כ-16.1% מהתמ"ג ומופקת על ידי 11.9% מכוח העבודה – כך עולה מדוח מיוחד של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ה IATI בשיתוף Deloitte ישראל. הדוח, שאינו מתיימר להיות פוליטי או לקחת צד במחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט, חושף את עומק הפגיעה במשק אם אכל קברניטי הענף יממשו את איומיהם ומה יהיו ההשלכות במקרה של התפוגגות התחום.
לפי מחברי הדוח, מטרתו היא לזהות ולאמוד את תרומת ההייטק לכלכלת ישראל תוך התייחסות לתרומה כמותית ואיכותנית. הוא מעריך את השפעת הענף על הכלכלה הישראלית במספר ממדים: תרומה כלכלית ישירה ועקיפה לכלכלת ישראל, תרומה לחוסן הלאומי, שיפור פריון העבודה בישראל והשפעתו על שינויים המתחוללים בתוך הענף עצמו. הממצאים איפוא, מעידים על הנתח הגדול של הענף בכלכלה הישראלית – ובעיקר על השלכותיו גם על תחומים אחרים.
- כ-240 מיליארד שקלים - התרומה הישירה של ההייטק לתמ"ג ב-2021 (כ-16% מהתמ"ג)
- כ- 55 מיליארד שקלים - הכנסות המדינה ממיסוי ההייטק (כ-65% ממיסוי פרטני ו -34% ממס ההכנסה של העובדים)
- כ-340 מיליארד שקלים התרומה הכוללת של ההייטק לתוצר
- כ-67 מיליארד דולר - ייצוא ההייטק עומד על כ-54% מסך הייצוא בישראל
- כ-45% מצמיחת התוצר בישראל בחמש השנים האחרונות הגיעה מענף ההייטק
עם פרוץ המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט, ראשי הענף העמידו עצמם בחזית המאבק. חלקם כבר הכריזו על העברת כספים מישראל. הפגיעה, כך על פי הנתונים העולים מהדוח, לא תסתכם רק בענף עצמו אלא בשורה של תחומים משיקים. "מאפייניו הייחודיים של ההייטק, הנגזרים בין היתר מסביבת העבודה, היקפי הפעילות הנרחבים ואופי החברות, מאפשרים להרחיב את מעגל התרומה ולהשפיע באופן רב-ממדי על החברה הישראלית בכללותה בהיבטים שאינם כלכליים גרידא", כותבים מחברי הדוח.
בהתאם לממצאים, בדוח נטען כי יש לספק מענה למספר אתגרים משמעותיים אשר עלולים לייצר חסמים עתידיים לענף. "חסמים אלו כוללים שימור מעמדו התחרותי של ההייטק הישראלי למול התחזקות שווקים מקבילים בעולם וחסמים במימוש פוטנציאל התרומה העצום של הענף. הסרת חסמים אלו דורשת התמודדות עם אתגרים בתחום החינוך, אקדמיה, תשתיות פיזיות ורגולציה. התוצאות של ההייטק, ומכאן התרומה לכלכלה ולחברה, מחייבים ודאות עסקית לאורך זמן על מנת להיות מסוגלים להמשיך להתחרות בזירה הבינלאומית המאתגרת".
"בוועדת ההיגוי שעסקה בדוח חברים בכירים בענף ההייטק הכוללים את אדם פישר, עדי סופר תאני, תומר בר זאב, שלמה דוברת, גיגי לוי, פרופ' רוני גמזו, יוני אסיה, אלי גרונר, יורם טיץ ויפעת אורון", סיפרה קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת איגוד התעשיות המתקדמות ה-IATI". "כחלק מהתהליך ראיינו עשרות רבות של מומחי תוכן המייצגים את כלל האקוסיסטם הטכנולוגי והחדשני בישראל. התוצאות של ענף ההיי טק, ומכאן התרומה לכלכלה ולחברה, כפי שמוצגים בדוח שלנו, מחייבים ודאות עסקית לאורך זמן על מנת להיות מסוגלים להמשיך להתחרות בזירה הבינלאומית המאתגרת".
רותם דולב, שותפה וראש תחום הטכנולוגיה בייעוץ, Deloitte ישראל הוסיפה: "מדובר בדוח ראשון מסוגו בארץ ובעולם שסוקר (360) את ענף ההייטק בישראל על כלל תרומותיו לכלכלה ולחברה הישראלית. הדו"ח בוחן ומציג את המקומות בהם יש תרומה מובהקת של הענף, לצד מקומות בהם הפוטנציאל עוד לא מומש במלואו. הנתונים מצביעים על כך שענף ההייטק הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ובעל תרומה משמעותית לתמ"ג, לפיו 45% מצמיחת התוצר בישראל בשנת 2022 נבעה מהענף. על אף שהשנה האחרונה הייתה מורכבת עבור ההייטק, עדיין ראינו צמיחה ביחס לשנים עברו. אין להתייחס להצלחת ההייטק בשנים האחרונות כמובנת מאליה וישנים אתגרים משמעותיים העלולים לייצר חסמים עתידיים: שמירה על העוצמה אל מול התחרות העולמית, אתגר ההון האנושי וכוח אדם איכותי, והמשך צמיחה והתפתחות של חברות".