האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) הציג היום (שני) את דוח התרומה של חברות ההייטק הרב לאומיות הפועלות בישראל לכלכלה הישראלית. הדוח, הוצג במפגש השנתי של פורום MNC - מנכ״לי חברות ההייטק הרב לאומית הפועלות בישראל במסגרת האיגוד, במעמד כבוד נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, בהובלתה של עו״ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI ובהשתתפות מנכ״לי צמרת תעשיית ההייטק הרב לאומית בישראל ובכירים ממשרדי ממשלה שונים.
במסגרת המפגש, הנשיא הרצוג שיבח את החברות על פעילותן בישראל ואף קרא להן, כמעסיקות, לשמור על זכויותיהם של המשרתים במילואים בימי הלחימה. "מדבר. החזרה, הורדת מדי הזית, הכניסה חזרה לעבודה, ששם בעזה נשארים זיכרונות ואולי גם טראומות היא דבר משמעותי ולכן אני קורא בכל הזדמנות ובכל מקום לשמור על זכויותיהם ומעמדם של מי שלא היו כאן שלושה חודשים", אמר הרצוג.
בהמשך, הרצוג דיבר על פועלן של החברות בישראל, ועל יכולתן להפוך את המשבר אליו נקלעה המדינה להזדמנות. "אני קורא לזה יכולת ההתחדשות Regeneration", אמר. "|היכולת שלכם ושלנו להתחדש; כלומר לא רק להשתקם אלא לבנות ולהיבנות יותר מאי פעם, יוצרת חממה ייחודית ונדירה בעולם כולו במיוחד בכל מה שקשור לפתרונות שהאנושות עוד לא ראתה ורעיונות חדשים שאנחנו יכולים לפתח", אמר. "זה הזמן לקרוא לכולם – לכל המשקיעים, לבוא ולהשקיע עוד ועוד, למצוא פה הזדמנויות נדירות. אני מזמין גם את ההנהלות שלכם לארץ – לבוא לראות ולהיווכח בעצמן, אנחנו ככל שניתן, נשמח לתת תשומת לב גם להנהגות, למנהלים וליושבי הראש שיגיעו לארץ״.
במפגש השנתי שנערך במשרד עורכי הדין הרצוג בתל אביב, נערך פאנל ייחודי בהנחיית יזם ההייטק גיגי לוי ובהשתתפות מנכ״לי חברות ההייטק הרב לאומיות המובילות הפועלות בישראל - קרין אייבשיץ סגל, סמנכ"לית תאגיד ומנכ״לית משותפת באינטל ישראל, עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, סגן נשיא בתאגיד מיקרוסופט ומנכ״לית מיקרוסופט ישראל, ליאור בונפיס, נשיא פיליפס ישראל, אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו. הבכירים דנו בנושאים הבוערים בענף, ביניהם כיצד השפיעה המלחמה על החברות הבינלאומיות? האם על אף הגיוס הנרחב למילואים החברות עמדו ביעדיהן? מהי יכולת החברות הגלובליות להתגבר על משברים? כיצד השיח משפיע על העובדים, בארץ ובחו״ל? ועוד.
"מזדהים עם ישראל"
במסגרת האירוע, הוצג בפני מנכ״לי החברות דו״ח מיוחד שהוכן עבור IATI על-ידי EY תוך כדי מלחמת ״חרבות ברזל״ בהתבסס על סקרים ייעודיים, איסוף נתונים וראיונות עם מנכ״לי החברות שנעשו על-ידי האיגוד בשלושת החודשים האחרונים, אשר מציג את תרומת חברות ההייטק הרב לאומיות הפועלות בישראל לכלכלה הישראלית.
בין היתר, בדוח עלה כי 60% מהחברות הנסקרות השיבו שלמלחמה הייתה השפעה מינימלית, אם בכלל, על עסקיהן בישראל. 30% אמרו שההשפעה הייתה מוגבלת. רוב החברות הוציאו הצהרות "אנו עומדות לצד ישראל" ברורות, שמרו על המשכיות עסקית, תרמו ותמכו בעובדים במהלך המלחמה. כמו כן, רוב החברות שנסקרו עוסקות ביוזמה חדשנית אחת לפחות באקוסיסטם המקומי. 47% מהחברות הרב לאומיות ביצעו מיזוגים ורכישות בישראל ו-41% השקיעו בחברות טכנולוגיה מקומיות. בחינת הנתונים הקיימים ביחס לערך הרכישות בישראל בשנת 2023, 63% נעשו על ידי חברות רב לאומיות שכבר מבוססות בישראל. ייחוד חברות גדולות האלה הוא שמקבלי ההחלטות שלהן יושבים מעבר לים. על כן, חשוב לייצר סביבה יציבה ככל שניתן מבחינה רגולטורית, שתאפשר וודאות מקסימלית בתהליכי קבלת החלטות ותאפשר השקעות ארוכות טווח.
"החברות הרב לאומיות הן שחקן מאוד משמעותי באקוסיסטם הישראלי", הסבירה עו״ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI. ״החברות הללו מעסיקות כוח אדם במשרות יציבות בשכר גבוה בכל רחבי הארץ. העובדים של החברות הרב לאומיות זוכים להיחשף לטכנולוגיות הכי חדשניות ולקבל הכשרה ברמה גבוהה ובינלאומית. הרב לאומיות הן בית הספר הטוב ביותר עבור הדור הצעיר של המהנדסים הישראליים, הן קולטות מדי שנה אלפי ג'וניורים ונותנים להם את ההכשרה הנדרשת לעשות את הצעדים הראשונים שלהם בתעשיית ההייטק. התרומה של הרב לאומיות לאקוסיסטם משמעותית מאוד, מעבר לתרומה הישירה שלהם לעובדים שלהן, היא מתבטאת בהעסקה של קבלני משנה ורכש מספקים מקומיים. הפעילות שלהן כאן מייצרת הרבה מאוד ערך לישראל. בין היתר, ניתן למנות שת"פ עם המוסדות האקדמיים בישראל, השקעות ורכישות של חברות הייטק ישראליות בהיקפים נרחבים, ופתיחת דלתות עבור היזמים הישראלים שרוצים לעבוד מול שווקים בחו"ל".
שרון שולמן, יו״ר ומנכ״ל EY ומוביל ועדת המיסוי של החברות הרב לאומיות ב- IATIהוסיף: ״המדינה צריכה לראות את החברות הרב לאומיות כנכס אסטרטגי של ישראל. הרב לאומיות הן האקדמיה הטובה ביותר להייטק והם מכשירים לאורך שנים את טובי המוחות במשק. רוב היזמים הבולטים שאנחנו רואים בשנים האחרונות מובילים חברות שזוכות להשקעות משמעותיות או נרכשות בסכומים גבוהים, עבדו בתחילת דרכם בחברות הרב לאומיות הפועלות כאן. אנחנו צריכים לזכור את הייחוד של החברות הגדולות האלה, שמקבלי ההחלטות שלהן יושבים מעבר לים. על כן, חשוב לייצר סביבה יציבה ככל שניתן מבחינה רגולטורית, שתאפשר וודאות מקסימלית בתהליכי קבלת החלטות ותאפשר השקעות ארוכות טווח".
פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל העולמית ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל הצטרף לדברים: ״כולנו כאן חלק מחברות רב לאומיות מכירים ומבינים איך עושים תכנון אסטרטגי, מסתכלים על הרבה מאוד פרמטרים ואנחנו בדברים האלה צריכים לרוץ מהר מאוד על מנת לפחות להישאר במקום ולנצל את ההזדמנות לפרוץ קדימה. כל הדברים האלה חשובים ולכן כל הועדות שעוסקות בחינוך, עובדה מול אקדמיה ומול סטארטאפים, עבודה מול הממשלה וארגונים שונים, איך משמרים את היציבות שנמצאת כאן, כל אחת מהן חיונית וחשובה לעבודה שאנחנו עושים פה. בהסתכלות קדימה על 2024, למרות שאנחנו בתקופה מאוד מאתגרת, חלק מהתפקיד שלנו, המהותי, הוא להיות אופטימיים, מהסיבה שיש לנו חלק גדול בהשפעה של מה שהולך להיות קדימה, ואני מרשה לעצמי להיות אופטימי למרות הקשיים ולמרות מה שאנחנו עוברים ומה שאנו חווים ואני חושב שהמשך שיתוף הפעולה, השותפות, המיקוד בחינוך, מחקר, העבודה מול המורכבויות וכמובן התמיכה באנשים שלנו, גם אלה שנמצאים במילואים, בהכלה של אוכלוסיות מגוונות, אנחנו חייבם כולנו לתת כתף כדי לראות איך אנחנו משמרים, מחזקים ויוצאים יותר מחוזקים מכל השנה המורכבת שהייתה כאן״.
מאיר לינזן, שותף בכיר ויו״ר משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן: ״אני מלווה את המשפט והכלכלה של המדינה ב-45 שנים האחרונות. אני ראיתי את ההתפתחות של הכלכלה הישראלית דרך הלקוחות והסיפור בין מדינת ישראל אבל גם הסיפור הפרטי שלנו עם החברות הרב לאומיות הוא סיפור אהבה שלא רואים בעולם. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, לא משמעותית בכלכלה העולמית, ועם זאת מאות חברות רב לאומיות קבעו פה מרכזים טכנולוגיים שניים רק לארה״ב זו תופעה מדהימה ויש לה השפעה על הכלכלה הישראלית, על יצירת אקוסיסטם מלא של חברות סטארטאפ, השפעה על אקדמיה, על התעשיות הביטחוניות ועל מה שקורה בצה״ל. אם ניקח את החלק הזה מהכלכלה הישראלית, לא נהיה מהבולטים בכלכלות העולמיות. היום זה נראה לנו כדברים מובנים מאליהם אבל זהו לא דבר מובן מאליו".