אם התחרות בין חברות ההייטק הוכרעה בעבר באמצעות מקרר גלידות או אירועי חברה מפוצצים, היום כשמרבית המשק מעניק את אותם התנאים, החברות שאליהן פונים באופן אקטיבי המועמדים הטובים ביותר הן אלו שמצליחות לייצר תרבות ארגונית חיובית והמוצר שלהן הוא בעל השפעה חיובית על העולם.
מיכל שובל, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת Ibex, מסבירה את המגמה שמתרחשת בשוק. "קיים ביקוש גבוה בשוק לטאלנטים איכותיים והתחרות קשה, אנחנו מזהים כי העובדים בכל קבוצות הגיל מחפשים מקומות עבודה שיכולים לתת מעבר, הכוונה היא שיש לחברה ערך מוסף קהילתי או חברתי", היא מציינת ומוסיפה. "אם בעבר מה שהשפיע על טאלנטים בקבלת ההחלטות היו התנאים, כמו מקרר הגלידות המפורסם של גוגל לפני מספר שנים, היום מרבית החברות הטכנולוגיות יישרו קו ברמת התנאים שהן מציעות למועמדים. היום המועמדים חושבים קצת אחרת, ברגע שבכל מקום נוח הם מתחילים לחפש את שובר השוויון הבא, במקרה הזה מדובר במשמעות, מה באמת חשוב להם".
Ibex מפתחת מערכת שמשתמשת בבינה מלאכותית (AI) כדי לסייע לרופאים פתולוגיים לאבחן סרטן, הפתרון נמצא היום בשימוש במעבדות ובתי חולים בכל העולם וסייע באבחון של עשרות אלפי מטופלים. "אין ספק כי בתור חברה המפתחת פתרון שתורם לאנושות, חיפוש הערך המוסף פועל לטובתנו בעת גיוס העובדים, הרבה מהם פונים אלינו כי הם מעוניינים לקחת חלק בפעילות".
"כשהעובדים מרגישים את ההשפעה שלהם זה עוזר לנו לגייס"
היזמת יעל אליש, מהצוות הניהולי המייסד של חברת Waze ומי שניהלה את המוצר מימיה הראשונים ועד לרכישתה על ידי גוגל, ויוסי סינט, פיזיקאי מומחה Data Science ולשעבר סגן נשיא אגף המחקר בחברת Kensho הקימו חברה בשם StuffThatWorks המאפשרת, דרך חכמת המונים ובינה מלאכותית, לקהילות של אנשים החיים עם מחלות כרוניות להפוך את ניסיונם למידע מסודר ומובן.
הנתונים שמתקבלים מהקהילות מנותחים באמצעות מערכת בינה מלאכותית, המפיקה תובנות משמעותיות ובעלות ערך עבור חולים אחרים. התובנות משותפות עם הקהילה, כאשר חבריה יכולים להגיב, להתדיין ביניהם, להעלות שאלות חדשות ולקחת חלק ממשי בקביעת כיווני המחקר. "כשאנחנו נמצאים בשוק שקשה לגייס בו אנשים, עצם העובדה שהעובדים שלנו מרגישים את ההשפעה שלהם ישירות על הצרכנים מאוד עוזרת", מספרת אליש ל-Business. "זה מקל בגיוס אנשים מעולים, גם כאלו שמאוד הצליחו ועכשיו מחפשים לעשות משהו לנשמה וגם מועמדים צעירים המאופיינים במודעות מאוד גבוהה לסביבה והחברה".
בפני יעל עמדו לא מעט אפשרויות לאחר שעזבה את וייז. "אחרי עשור בחברה ואקזיט מוצלח עבור הצוות המייסד, הדבר שהעסיק אותי היה החוויה עם הבת שלי שסבלה ממצב רפואי כרוני וכתוצאה מכך גם אנחנו כמשפחה חווינו את הכאב שלה", היא משחזרת ומוסיפה שכשהמצב החמיר על אף ביקורים תכופים אצל מומחים, המחקר האישי שלה ברשת הוא זה שהוביל למציאת לפתרון. "עליתי על משהו במקרה ומצאנו את מי שמעניק את הטיפול בישראל. תוך שלושה שבועות נפתר כאב של שנים, אז נפל לי האסימון שיש בעיית מידע גדולה לגבי טיפולים, כי אין מי שמרכז אותו. כפי שעם וייז הבאנו את חכמת ההמונים לכבישים, כאן אנחנו מביאים את חכמת ההמונים לעולם הרפואה".
עד כה הצטרפו לפלטפורמה כ-1.3 מיליון איש מרחבי העולם, כ-500 קהילות של אנשים המתמודדים עם מחלות הוקמו ונאספו יותר מ-40 מיליון פיסות מידע על מגוון רחב של מחלות כרוניות. "ישנן כ-10 אלף מחלות כרוניות שקשה לאבחן ועוד יותר קשה להתאים את הטיפול עבור החולים", היא מסבירה. "כיוון שאין מספיק מחקרים קליניים, זה המאגר הראשון המבוסס על עדויות אמיתיות מהעולם ומכיוון שהחברה מונעת מהרצון לעשות טוב, אנו מפעילים גם פלטפורמת מחקר מבוססת בינה מלאכותית שתסייע לחוקרים להעמיק את המבדקים".
אדיר טרייטל, היום VP Product באגמטיקס, תפקד בעברו כמנהל המוצר במוביט (Moovit) והיה אחראי על הקמת שירות הקארפול וניהול האפליקציה בתקופת הצמיחה שלה. אחד הדברים שאדיר מתגאה בהם הוא הנגשת האפליקציה למוגבלי ראיה. "כשבחנתי את הצעד הבא חיפשתי לעבוד בחברות שיש להן השפעה על אנשים והעולם", הוא אומר. "במוביט סייעתי לאנשים להגיע ממקום למקום ולייעל את הזמן שלהם, היום אני עובד בחברה שמשפיעה על ייצור האוכל שלנו בעולם שבו צריך לעשות יותר עם פחות, כדי שהסיפור של הכדור לא יגמר בדור שלנו".
אגמטיקס הוא סטרטאפ האוסף דאטה חקלאי ומייצר מודלים לטובת מחקר ושיפור תוצרת חקלאית. המידע נאסף בזכות שיתוף הפעולה של הסטרטאפ עם אוניברסיטאות מובילות בארה"ב ויצרני מזון גדולים. "המידע בתחום החקלאות כיום אינו דיגיטלי", מספר טרייטל. "אנחנו מציעים פתרון לניהול הדאטה וניסויים, המאפשרים לבצע מחקרים מעמיקים ורחבים המובילים לתובנות שמשפרות את הייצור. "אנחנו מייצרים אווירה של שליחות והצוות כולו מרגיש אחריות גדולה, בסוף יש לנו טכנולוגיה משבשת (Disruptive Technology) בשוק שקיים מאות שנים ואתגר אדיר. יש כאן שילוב של עולמות הביולוגיה, כימיה, גיאולוגיה, מים ועוד, על מנת להגיע לתובנות מרחיקות לכת".
אגמטיקס מצליחה לדוגמה לסייע לחוקרים לחזות רמות תוצרת בשדות, או חיזוי מחלות בגידולים מסוימים. "בשוק התעסוקה הרווי בחברות סטרטאפ, בסוף אתה שואל את עצמך למה אני קם? האם אני קם להתפרנס או שאני עושה משהו טוב בעולם?", הוא מסכם.
איזה מועמדים אתם מחפשים?
אליש מספרת כי חצי מהעובדים בחברה הגיעו אליהם באמצעות חיפוש אקטיבי ומעקב אחר הפעילות. "אנחנו מחפשים אנשים שלא צריכים שכנוע וזה מה שמאפיין אנשים שהולכים לעולמות שמשפיעים לטובה", היא אומרת. טרייטל מוסיף כי "אדם צריך להחליט קודם כל שהוא רוצה לעשות משהו משמעותי ולא להיות עוד בורג במערכת. אנחנו מצפים מהאנשים שעובדים פה שיהיו עם רצון להשפיע על המוצר, כי הוא שלהם לחלוטין".
על מנת לאתר את המועמדים המתאימים באמת לחברה, ממליצה מיכל שובל על אימוץ המודל של Giver, Taker, Matcher המעודד ארגונים לזהות את העובדים והמועמדים שמעוניינים לתת מעבר ולתרום להצלחת הסביבה שלהם ולא רק להצלחתם האישית. "זה לא פשוט לזהות בשלבים הראשוניים", אומרת שובל. "אבל אחת הדרכים שלי לעשות את זה היא לבקש מהמועמדים לספר על פרויקט משמעותי שעשו ולשמוע האם במסגרתו הם תרמו לקולגות שלהם או נכנסו מתחת לאלונקה כשהיה צריך, זה יכול להעיד על כוונה של נתינה".
דפנה קולר היא דוגמה לסוג האנשים שנותן. היא פרופסורית למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, ממייסדות הפלטפורמה של קורסרה. עם המעבר ללמידה מרחוק הקימו קולר והיזם דן אבידע, זוג נשוי, סטארטאפ ישראלי-אמריקאי בשם אינגייג'לי (Engageli) לטובת צמצום פערים חינוכיים שהעמיקו. "מגפת הקורונה הביאה לירידה ניכרת בשיעורי ההצלחה של תלמידים, תוך פגיעה משמעותית בתלמידים המתקשים גם ככה והרחיבה את פערי אי השוויון בחינוך", היא מספרת. "אינגייג'לי נוצרה כדי להתגבר על פערים אלו באמצעות העמקת מעורבות בין מורים ותלמידים ויצירת סביבה גמישה המגדילה את הצלחת התלמידים והמורים באמצעות טכנולוגיית איסוף נתונים וניתוח מדדים".
אבידע, בן זוגה של קולר, שהיה מהמשקיעים הראשונים בחברת SolarEdge מוסיף כי "עובדים אתנו מפתחים מצוינים המעוניינים להעניק יותר מהיכולות הטכנולוגיות שלהם. הדבר המרגש הוא שהם רוצים להיות מעורבים בהגדרת מוצר שבסופו של דבר יתרום ויהיה חלק ממשהו משמעותי לאנשים".
"אני אומרת לילדים שלי המון כי מוטלת עלינו החובה להשאיר את העולם במקום טוב יותר", מוסיפה קולר. "זו הסיבה שבחרתי לעזוב את אוניברסיטת סטנפורד, להקים את חברת Coursera, ובהמשך את אינגייג'לי. הרגשתי שההשפעה שלי לעזור למיליוני אנשים דרך החברה גדולה מההשפעה שלי ללמד כמה מאות סטודנטים בכל פעם בסטנפורד".