ראש הממשלה נפתלי בנט נאם השבוע מעל בימת כנס האקלים של האו"ם בגלזגו והצהיר: "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי האקלים". ישראל לא מימשה את היעדים שהציבה לעצמה לשנת 2020 בוועידת פריז, אך בנט הסתמך על יכולותיה החדשניות של ישראל וקרא לתעשיית ההייטק להירתם, מהלך שהוביל גם לביקורת מצד החברות עצמן. תעשיית ההייטק כבר עכשיו מקצה משאבים להתעסקות במשבר האקלים, גם לאור הלחץ הרגולטורי וגם פשוט כחלק מהמודל העסקי, יש אתגר שמענה אליו יכול להיות שווה הרבה.
"ישראל מובילה בשלושה תחומים מרכזיים", אמרה יעל וייס, מנהלת שותפויות בתחום טכנולוגיות קיימות בסטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central), שמייצגת בימים אלו את הארגון בכנס אקלים-טק המתרחש בלונדון. "אגריטק ופודטק, תעשייה 4.0 ותחבורה חכמה".
וייס מסבירה שמי שמובילה את הרגולציה ואת השוק בתחום היא אירופה. "המפץ הגדול יגיע לאקוסיסטם הישראלי בקרוב", אומרת וייס. "האקו סיסטם הישראלי מאוד מכוון B2B ושווקים בינלאומיים, השילוב מוביל את היוזמה הישראלית לחפש פתרונות לאתגרים של תאגידים גדולים בחו"ל. בתקופה זו אנו רואים יותר ויותר תאגידים כאלו מאמצים שיקולי ESG".
במיפוי שערכו בסטארטאפ ניישן סנטרל, נמצא כי בישראל ישנן 720 חברות בשלבים שונים בתחום האקלים. "העולם והמשקיעים השונים הופכים את הנושא האקלימי לשיקול עסקי גם בשל הלחץ הרגולטורי, גם בשל הלחץ של הלקוחות וגם בשל הסיכון הכרוך באי-האימוץ של שיקולים אלו", מסבירה וייס. "הסטרטאפים בישראל יודעים לתת מענה ולהתאים את עצמם, כמובן שיש צורך גם באימוץ הנושאים האקלימיים על ידי החברות הישראליות עצמן".
לישראל אין עדיין תוכניות סדורות בנושא האקלים ומבקר המדינה אף פרסם לאחרונה דו"ח חריף על מצב ההיערכות בארץ שבו נכתב כי "ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת, אף שהיא מצויה באזור בעל סיכון מוגבר. נתונים אלו מהווים נורת אזהרה".
לפי דו"ח רשות החדשנות ו-PLANETech שפורסם לאחרונה, 10% מהסטרטאפים בישראל עוסקים בתחום האקלים, חברות שיש להן אימפקט אקלימי חיובי ברור ופועלות במגוון תחומים כמו חקלאות מערכות אנרגיה נקייה, תחבורה בת-קיימא, תשתיות מים יעילות, חיזוי מזג האוויר, כלכלה מעגלים וחלבונים אלטרנטיביים. אך ישראל לחלוטין צריכה לעלות שלב ולהשקיע משאבים נוספים בטכנולוגיות בכדי להפוך למעצמה בתחום, בדומה להצלחה בתחומי הסייבר או הפינטק.
בין החברות נמצאות Windward שמספקת שירותים לניטור סיכונים ימיים לחברות הפועלות בסביבת המסחר הימי. הפלטפורמה מאפשרת למוסדות פיננסים, חברות סחר, אנרגיה ועוד לנהל ביעילות את ניהול הסיכונים שלהן ומתבססת על שילוב של מאות מודלים של בינה מלאכותית לניתוח התנהגויות לאור מידע ממגוון רחב של מקורות. החברה גייסה עד היום 35 מיליון דולר.
החברות הישראליות העוסקות בתחום משבר האקלים
״הפתרון להפחתת פליטת הפחמן טמונה בכוחם של רבים", מסביר עמי דניאל, מנכ״ל ומייסד שותף של Windward. "רגולציה בתחום היא הכרחית, אבל הפתרון צריך להגיע מבפנים כדי להבטיח ששרשרת האספקה העולמית תמשיך לתפקיד ולצבור את אמון הציבור. תעשיית השילוח הימי הולכת לכיוון הוצאת הפחמן משימוש. אלה שמשקיעים בשיתוף מידע והעמקת תובנות עכשיו ייהנו מהיתרונות של מודל מדויק המותאם במיוחד לפעילות הייחודית של תעשיה זו".
H2PRO פיתחה טכנולוגיית ייצור שנועדה לאפשר אימוץ רחב של דלק מימן בר קיימא. טכנולוגיית הליבה שלה מבוססת על מחקר של צוות המייסדים מהטכניון והיא גייסה עד כה 30 מיליון דולר, בין היתר מהקרן אותה מוביל ביל גייטס.
Seebo מפתחת טכנולוגיה המבוססת על בינה מלאכותית, המאפשרת למפעלי ייצור מהגדולים בעולם לזהות חוסר יעילות או לחזות שיבושים בתהליך הייצור טרם היווצרותם. כך נמנעת מראש היווצרות בלאי בקווי היצור המובילה להשמדת מוצרים מיותרת שאינם כשירים לשיווק, מדובר על היקפי ענק אשר מזהמים את הסביבה לשב ויכולים להגיע אף למאות מיליוני דולרים בשנה.
"הטכנולוגיה עוזרת להתייעלות ירוקה בענפי הכימיה, פלדה, נפט וגז, מלט ומזון, תעשיות העומדות בפני צורך בצמצום מאסיבי של הפליטות", מסביר ליאור עקביא, מנכ"ל Seebo. "זהו אתגר שמחייב לרוב השקעות עתק, שינוי טכנולוגיות ייצור ומעבר לאנרגיות מתחדשות. השימוש בבינה מלאכותית מאפשר לפרוץ את המשוואה הזו, ולהשיג הישגים משמעותיים ומהירים על-ידי שינויים בתהליכי ייצור קיימים בצורה חכמה, תוך שילוב בין צמצום פליטות וייעול אנרגטי מחד ושיפור הניצולות והאיכות".
UBQ Materials - החברה הישראלית הראשונה שהצטרפה לקמפיין "Race to Zero" של האו"ם, פיתחה תהליך ייחודי המייצר חומרים עם השפעה אקלימית חיובית מפסולת עירונית, אשר תומך בכלכלה מעגלית. זוהי טכנולוגיה ייחודית שהופכת את כל סוגי הפסולת לחומר גלם ידידותי, המשמש ליצור מוצרים חדשים. החברה גייסה 27 מיליון דולר.
SeismicAI פיתחה מערכת התראה ייחודית אשר מבוססת על אלגוריתמים סיסמיים ייחודיים, חישוב מבוזר ובינה מלאכותית אשר יכולה לתת מענה לכל אותם המדינות אשר חיות תחת איום ממשי של אסונות אילו ולא יכלו עד היום להקים מערכת מצילת חיים זו. רעידות אדמה וצונמי הם אסונות הטבע אשר גורמים לפגיעה הגדולה ביותר בגוף וברכוש מכל אסונות הטבע האחרים.
בנימין ששון, מנכ״ל ומייסד SeismicAI: ״הטכנולוגיה שאותה פיתחנו יכולה שולחת את ההתראה לציבור כדי שיתפוס מחסה, מתחברת למערכות שליטה ובקרה של מפעלים חיוניים, ערים חכמות, מוסדות לימוד ובתי חולים אשר יכולים להפעיל צעדי מנע אוטומטיים כגון ניתוק חשמל, סגירת מגופי גז וכו׳ במטרה לצמצם את הנזק הצפוי מהרעידה.המערכת נוסתה בהצלחה בישראל, קנדה, טורקיה, הודו ובקרוב גם בפיליפינים. החברה זכתה במספר מענקים של הרשות לחדשנות ובמכרז של הבנק העולמי להקמת מערכת בהודו.״
Wiliot יוניקורן ישראלי חדש, משפרת את האופן שבו מנוהלות שרשראות אספקה ומסייעת להפחית בזבוז ואובדן מזון באמצעות מחשב זעיר שפיתחה בשם Wiliot IoT Pixels.
Tomorrow.io. החברה מסייעת למדינות, עסקים ואנשים פרטיים להתמודד עם אתגרי ה- Climate Security ולקבל החלטות הקשורות במקרי קיצון של מזג האוויר. החברה גייסה למעלה מ- 200 מיליון דולר ולפני מספר חודשים הכריזה על פרויקט החלל שלה, שבו היא בונה את הלוויינים הראשונים מסוגם שיכללו רדארים ויוכלו לשפר את חיזוי מזג האוויר בעולם. "אנחנו לא מנסים למנוע משינויי האקלים להתרחש, זו לא המשימה שבשליטנו", מסביר שמעון אלקבץ, מייסד ומנכ"ל החברה. "אנחנו כבר בהתמודדות של ההשלכות ומתמודדים ומתמודדים עם הסיכונים".
Aleph Farms היא חברת בשר מתורבת, המייצרת בשר ישירות מגידול תאי בעלי חיים. תהליך זה מבטל את הצורך לגדל חיות למאכל, ומספק חלופה בת קיימא לחלבון על בסיס בעלי חיים. החברה גייסה 118 מיליון דולר.
Beewise לקחה על עצמה משימה להגן על הדבורים, אחד מבעלי החיים החשובים ביותר לייצור מזון עולמי המאוים על ידי שינויי האקלים, על ידי שמירה על מושבות הדבורים בריאות ובטוחות. החברה גייסה קרוב ל40 מיליון דולר עד כה.
Tipa היא חברת קלינטק המפתחת אריזות ביולוגיות המתכלות בתוך מספר חודשים. מדובר בפתרון זול, שצורך פחות חומרי גלם מאריזות פלסטיק, ואינו דורש החלפה של פס הייצור. לחברה מגוון אריזות שמתאימות למוצרי מזון שונים והיא גייסה עד היום 62.5 מיליון דולר.