שנת 2021 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, שנת 2022 נפתחה כבר פחות טוב, והערכות השווי של החברות הישראליות התרסקו. אלא שבתקופה האחרונה יש תחום שצובר תאוצה בתעשייה הישראלית כשסטארטאפים מגייסים מיליוני דולרים והשיח בקרב המשקיעים הולך וגובר: ענף ה-DevOps.
אז מה זה בכלל DevOps? מדובר במתודולוגיית עבודה שמייצרת שיתוף פעולה בין צוותי הפיתוח לבין צוותי ה-IT והתשתיות. רק לצורך המחשה, על פי נתוני מכון המחקר VMR גודל השוק בעולם בשנת 2018 הוערך ב-3.6 מיליארד דולר ב-2018 ועד שנת 2026 הוא כבר צפוי להגיע לכ-20 מיליארד. "צוותי DevOps משפיעים באופן ישיר על אומדן הכנסות של חברות", אומר קובי סמבורסקי, מייסד-שותף בקרן גלילות קפיטל. "כשמדובר בחברות מרשימת פורצ'ן 500 כל שיבוש שנגרם בפעילות הארגון יכול לעלות לחברה מיליוני ועשרות מיליוני דולרים".
התחום צובר תאוצה בעיקר בזכות ההתפתחות הדיגיטלית של השנים האחרונות כשקמו חברות רבות שמבססות את השירות שלהם על טכנולוגיה. כך, נוצרו שתי קבוצות של עובדים: מצד אחד אנשי פיתוח הכותבים קוד, העובדים בהפרדה מלאה מהצד השני, של אנשי IT המתפעלים את התשתית עליה מנגישים את המוצר שפיתחו כותבי הקוד. "עולמות המפתחים ההיסטוריים נתפסו כיבשושיים אצל מרבית משקיעי ההון סיכון הישראלים", מסביר סמבורסקי. "כי ארגונים לא הקצו תקצוב גבוה לתמיכה בפעילות הפיתוח. בצד השני של תשתית ה-IT השוק היה שייך לתאגידי ענק כמו IBM או מיקרוסופט שהיו מספקים את תשתית המחשוב".
"הנהירה לעבודה בענן מחייבת ארגונים לפעול בגמישות ומהירות", הוא מסביר. "אם פעם היו נעשים שינויים במוצר או בתשתית בכל שנה או שנתיים, כיום רואים אפילו מספר שינויים הנעשים באותו יום. השינוי הגביר את הצורך בתפקידים חדשים ובתהליכי עבודה חדשים, שמשלבים בין יכולות פיתוח והבנת התשתית של הארגון. תפקידים אלו הם צוותי ה-DevOps, השואפים לשפר את שיתוף הפעולה בין צוותי הפיתוח שמייצרים קוד מצד אחד ואנשי התפעול שאחראים על התשתית מצד שני. ה-DevOps צריכים הבנה נרחבת מאוד, מיכולת לכתוב קוד, עד הכרות עם מערכות וסביבות הארגון בצורה רחבה מאוד".
סמבורסקי מוסיף כי התקציבים מופנים לצוותי ה-DevOps כי הם מטפלים באלמנטים שרגישים לארגון. "אם בגלל טעות שלהם השירות נופל ואינו זמין הארגון יפסיד המון כסף ומוניטין", הוא מסביר. "אם הם יעבדו לאט הם ייצרו צוואר בקבוק המאט את כל העדכונים בארגון. מצד שני עבודה מהירה עלולה לגרום ליצירת חולשות אבטחה שינוצלו על ידי תוקפים. פעילות תקינה של צוותי DevOps משפיעה גם באופן ישיר על הוצאות הענן של ארגונים המסתכמים במיליונים רבים. נוצר מצב שתפקיד זה הוא סופר קריטי באקוסיסטם ולכן גם מתוקצב משמעותית כי הוא אחראי באופן ישיר על ההוצאות וההכנסות של הארגון. עם הצמיחה של תפקיד זה ותהליכי עבודה הקשורים בו, נולד דור חדש של מוצרים טכנולוגיים שמיועד לצוותי DevOps העוזרים להם לעמוד ביעדים. תחום זה מענין מאוד משקיעי הון סיכון ויזמים מבחינת הפוטנציאל הפיננסי".
"ישראל מחזקת את מעמדה בתחום ה-DevOps"
לוטן לבקוביץ׳, שותף כללי בקרן Grove Ventures, מסביר כי ישראל מחזקת את מעמדה בתחום ה-DevOps. "זה ללא ספק אחד מהתחומים המעניינים ביותר עבור משקיעים כיום, וישראל הולכת והופכת לשחקנית יותר ויותר מרכזית בו", הוא טוען. "עם אקזיטים מעניינים בתחום כמו Epsagon וחברות ענק מקומיות כמו JFrog, Snyk והחלטות שעוברות למפתח (Shift Left)".
"ב-Grove Ventures אנחנו עוקבים אחרי התחום כבר כמה שנים טובות", הוא ציין. "ביצענו השקעות כמו RapidAPI, פלטפורמת הAPIs הגדולה בעולם למפתחים, env0 שפיתחה פלטפורמה לניהול תשתיות ענן וסביבת עבודה בתוצרת Infrastructure as Code באופן אוטומטי, שיתופי ומרוחק, וLumigo חברת המאפשרת לנטר, לזהות ולתקן אפליקציות ענן בעידן הCloud Native. אנו סבורים שבסביבת פיתוח מודרנית, יותר החלטות יתקבלו על ידי מפתחים (Shift Left) וארגונים יעברו לפתרונות של Managed Services ומיקרו-סרביז. העתיד העמוק בתחום הזה יעוצב על ידי חברות שיזהו מגמות שכאלו, כמו מעבר למיקרו-סרביסז וחדירה של כלים לסביבות עבודה מבוזרות, הזדמנויות חדשות בעולמות הנו קוד והלואו קוד, ואוטומציה של תהליכי עבודה".
יפתח שולמן, ממיייסדי רדיס, בסיס הנתונים המבוסס קוד פתוח שהפך בשנים האחרונות לפופולרי מאוד בשנים האחרונות ציין כי "לפי חברות מחקרי שוק מובילות, שוק מסדי הנתונים לזמן אמת יגיע לכ-33 מיליארד דולר בשנת 2025 ויהווה כשליש משוק מסדי הנתונים הכולל. שוק זה גדל בקצב דו ספרתי בכל שנה, תופעה יוצאת דופן לשוק בגודל כזה. מרבית האפליקציות והאתרים המודרנים שנבנים היום שואפים לספק חווית זמן אמת למשתמשים, ניתן להוכיח בקלות שחוויית זמן אמת תלויה בראש ובראשונה במהירות הגישה לנתונים ואכן פה בישראל קם אקוסיסטם גדול של הרבה חברות שמפתחות ישומיים מתקדמים עם זמני תגובה מהירים ומחוויית משתמש מהמעולים שיש".
היזמים הישראלים פונים לתחום
רק היום, שתי חברות סטארטאפ בתחום נחשפו עם גיוסי של מיליוני דולרים. חברת הסטארט-אפ Lightlytics, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת לצוותי DevOps לתפעל את תשתית הענן במהירות, של יוצאי מלאנוקס הודיעה היום (שלישי) על גיוס של 26 מיליון דולר, מה שמביא את סך גיוסי החברה ל-30 מיליון דולר.
החברה הוקמה על ידי אור שושני (מנכ"ל), לשעבר מייסד Cigol שנמכרה למלאנוקס, סתיו סיטניקוב (סמנכ"ל טכנולוגיה), שניהל צוות שיווק טכנולוגי במלאנוקס ולירן רופמן (סמנכ"ל הנדסה), לשעבר מנהל צוות הפלטפורם באימפרבה. הסבב הובל על ידי קרן (EIP) Energy Impact Partners, אליו הצטרפה כמשקיעה חדשה קרן Cervin Ventures לצד משקיעים קודמים TLV Partners ו- Glilot Capital Partners.
"צוותי DevOps נתונים תחת עומס רב, במיוחד בסביבות הענן המורכבות של היום", אמר אור שושני, מנכ"ל ומייסד שותף של Lightlytics. "אפילו צוותי ה-DevOps וה-SecOps הגדולים והטובים ביותר לא יכולים להביא בחשבון את כל התרחישים שעלולים לקרות. המשימה שלנו היא לעזור למפתחים ולמהנדסים לפרוס קוד ותצורות מהר יותר ובאופן בטוח בכל המערכות. הלהט שלנו רק גדל לאחר שקיבלנו מספר ניסיונות רכישה מצד חברות סייבר. סרבנו להצעות הללו מאחר ואבטחת מידע היא רק שימוש אחד מתוך רבים שניתנים ליישום באמצעות הטכנולוגיה שלנו החזון רחב יותר לחברה ואנחנו כאן לטווח ארוך."
גם הסטארטאפ Apono הודיעה היום על גיוס סיד של 5 מיליון דולר לפיתוח פתרון לניהול הרשאות וגישות בענן, בהובלת קרן מירון קפיטל. בסבב השתתפו הקרנות בוסטר ונצ'רס, YYM וקבוצה של 15 משקיעים פרטיים, רובם מייסדי חברות אבטחת מידע ופיתוח, בהם אופיר ארליך, שלומי בוטנרו ודורון אלטר.
Apono הוקמה בשנת 2021 על ידי רום כרמל, המשמש מנכ"ל ואופיר שטיין, סמנכ"ל טכנולוגיה שפועלים בתחומי ה-DevOps וסקיוריטי למעלה מ-20 שנה יחדיו. אפונו מפתחת פתרון אבטחה לניהול הרשאות הגישה לאפליקציות ענן ולמסדי הנתונים של חברות.
"אנחנו עדים לאינסוף דלף מידע מארגונים, שהגורם המוביל בהם הוא ניהול כושל של הרשאות גישה", אומר רום כרמל, מנכ"ל אפונו. "ארגונים נדרשים לתת ערך מהיר יותר מאי פעם ללקוחותיהם. הם לא יכולים להרשות לעצמם שהרשאות גישה יעמדו בפני היכולת של עובדים לתמוך בלקוחות, לתקן באגים או לפתח פיצ'רים חדשים. כמובן שצריכים להישאר מאובטחים ולעמוד בקומפליינס. אנחנו באפונו מאמינים בכך שפרודוקטיביות הארגון לא צריכה לבוא על חשבון הסקיוריטי וכי סקיוריטי וקומפליינס לא צריכים לבוא על חשבון הפרודוקטיביות. הלקוחות שלנו מגיעים אלינו כי נמאס להם להתפשר".