מערכון אחד של ארץ נהדרת, המשקף את הפערים בין יוצאי היחידות הטכנולוגיות ללוחמים משוחררים, הצליח לחולל השבוע סערה בעולם ההייטק. מצדו האחד של המתרס, נעמדו לוחמים משוחררים שזעמו על הזלזול, ומהצד השני, בכירים בהייטק התגאו בשירותם הקרבי והביעו הזדהות. "מגיע ללוחמים יותר. מישהו צריך להתעורר", הם אומרים ברשתות החברתיות.
"הלוחמים שלנו, אלו שנשבעו שיקריבו את חייהם בשביל המדינה, בשבילנו, מוצאים את עצמם בנקודת פתיחה נמוכה ביחס לאחרים כשהם מנסים להשתלב בענף ההייטק", מתאר ירדן חדד (29), מנהל אסטרטגיה מקריית אתא ששירת כלוחם בגבעתי ומסביר, "מסלילים לוחמים ישר לתפקידים ביטחוניים, כמו ביחידה לאבטחת אישים, כשביחס למקצועות הטכנולוגיים הם רווחיים פחות".
לדבריו, חברים רבים ששירתו אתו בקרבי מתקשים היום למצוא עבודה בהייטק. "יש לי חבר שהשתחרר אחרי 4 וחצי שנים בהן שירת כקצין ביחידה קרבית. כשיצא לאזרחות, הוא התחיל לעבוד בעבודה מועדפת, כדי לחסוך כסף לתואר במדעי המחשב. הוא עבד באבטחה ימים ולילות כדי לממן את שכר הלימוד", הוא מתאר ומוסיף, "הוא נתקל בקשיים רבים. העובדה שלא היה לו רקע טכנולוגי, השאירה אותו בנקודת פתיחה נמוכה. לומדים אתו סטודנטים עם רקע מהצבא או כאלה שהיה להם זמן פנוי בצבא כדי ללמוד. אלו שבחרו במסלולים אחרים זכו ליתרון משמעותי שהקל עליהם".
כשהוא ראה את המערכון של ארץ נהדרת, הוא התקשה להישאר אדיש. "התכווצה לי הבטן. חשבתי על הלוחם בסדיר שיורד הרגע מעמדת השמירה, פותח את הנייד, רואה את המערכון ומבין מה צפוי לו ביום שאחרי כשישתחרר. יכולתי להרגיש את הסטירה שהוא חוטף, בזכות הסאטירה", הוא משתף ומדגיש, "חשוב לי לחזק אותו, ולהבהיר לו שערכים לא קונים בכסף, וכסף לא קונה ערכים. אני פונה גם לנערים שעתידים למלא מנילה בימים הקרובים - אני רוצה שהם יבינו שיבין שיעורים שהם לא יכולים ללמוד בשום מקום אחר".
יש גם כאלו שטוענים שהמערכון לא משקף את המציאות. "אני חושב שהמערכון בארץ נהדרת חוטא לאמת ומציג בצורה מעוותת את התרומה של הקרביים להיי-טק הישראלי ולמדינה. למרות שלא שירתנו ב-8200 ולא למדנו לתכנת בגיל 18, תרמנו תרומה אדירה לביטחון ישראל תוך סיכון אישי גבוה", מסביר אודי אורי (33), מנהל פיתוח עסקי בחברת הטכנולוגיה טראפיק פוינט, "יתירה מזאת, רבים מאתנו הצטרפו להיי-טק הן כיזמים והן כעובדים לאחר לימודים אקדמיים. רבים מאתנו הצליחו להתקדם גם לתפקידים בכירים".
דוגמה ללוחם משוחרר שהצליח להתקדם בעולם ההייטק הוא טל ויזר (48), היום סמנכ"ל המכירות בתאגיד הפינטק פינסטרה. "אחרי שלמדתי באוניברסיטה הצלחתי להיכנס לשוק העבודה. זה עיכב אותי בכמה שנים ודחה את תחילת הקריירה שלי, אבל זה לא מנע ממני", הוא מסביר ומדגיש, "בסוף, אם יש לך את הנתונים ולמדת מדעי המחשב או הנדסה אתה תמצא עבודה".
חשוב לו לקדם לוחמים ברמה האישית, כאשר בצוות שהוא מנהל יש כמעט עשרה לוחמים משוחררים. "זה נותן לנו כקבוצה המון חוזקות. אצלנו זה כולם בשביל אחד - אם מישהו נמצא מאחור כולם קופצים לעזור לו ואם צריך סכין בין השיניים אז כולם בטירוף להגיע למטרה. זה דברים שלומדים בצבא והם רלוונטיים גם בעולם העסקי", הוא מסביר.
גם מנקודת המבט של מגייסים בעולם ההייטק, החלה להתגבש ההבנה כי ללוחמים קרביים ישנם יתרונות גדולים שהם יכולים להביא עמם לשולחן. "יש להם יתרון בהתמודדות עם סיטואציות משבריות ועם שינויים ומציאות שמשתנה כל הזמן", מתארת אורית בקרסמאייר, סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת הספורט-טק פיקסלוט ומוסיפה, "זה עוד יותר רלוונטי בסטארט אפים, שם זה כמו יחידת סיירת מטכ"ל. כולם ביחד נותנים את המאתיים אחוז בשביל להצליח וללוחמים יש את זה, הם חונכו וגדלו כך".
ועדיין, כמובן שליוצאי היחידות הטכנולוגיות נותר יתרון עצום. "יש חברות הייטק שמעדיפות את בוגרי היחידות הטכנולוגיות מהסיבה הפשוטה שהם מגיעים עם ניסיון תעסוקתי כבר כשהם משתחררים. זה משמעותי וזה מייצר כביכול עדיפות על הלוחמים שיוצאים מהצבא לצערנו ללא ניסיון וזה הקושי והפער שלהם", היא מספרת ומוסיפה, "הפער הזה מצטמצם ברגע שהם הולכים ללמוד ועוברים הכשרות. אחר כך מסתכלים עליהם באופן שווה".
אחת הסיבות לכך שעולם ההייטק מתחיל להיפתח, היא המחסור המשמעותי בכוח אדם. "המחסור באנשים מורגש וקשה לגייס, יש תחרות קשה מאוד על כוח האדם. רואים בכל מקום את הרדיפה אחרי יוצאי יחידות טכנולוגיות, אבל היום ההייטק מתחיל להיפתח לאנשים מתעשיות רבות ויש הרבה יותר גיוון", היא מתארת ומחדדת, "ההייטק הוא לא רק יוצאי יחידות טכנולוגיות. יש מקום ליוצאי יחידות קרביות אבל בסופו של דבר הם צריכים לבוא עם ידע בתחום. התקופה הנוכחית היא דווקא בדיוק הזמן בשבילם להתברג".
אין ספק שדברים רבים צריכים להשתנות כדי שהפער יצומצם באמת. "צריך לתת מלגות ללוחמים, לסבסד אותם ולאפשר להם להשלים את הפערים", מסביר ויזר. "נמאס לנו מהסללות, אנחנו רוצים שכל האפשרויות יהיו פתוחות לפנינו, ואנחנו נהיה אדונים לגורלנו. התפקיד שלנו כחברה, הוא לעשות כל שביכולתנו, כדי לצמצם את הפערים", חורץ חדד ומרחיב, "הפערים הללו באים לידי ביטוי בהיעדר ידע, הכוונה, מנטורינג והכשרה רלוונטית. זאת החובה המוסרית שלנו כחברה. אין סיבה שפשוט נקווה שהם יסתדרו בעצמם. מישהו צריך להתעורר - מגיע ללוחמים שלנו יותר".