האם שיגעון ה-NFT הוא טרנד חולף או אחת הבשורות הטכנולוגיות המהפכניות של העשור? האם האפשרות "להנפיק" על רשתות בלוקצ'יין כמעט כל דבר בעולם ולסחור בו – מקטעי אמנות דיגיטלית, קריקטורות של קופים, ועד קלפים פיזיים של שחקני NBA – הוא רק משחק של עשירים משועממים, או חור שחור של פוטנציאל עסקי שמאיים לבלוע את כולנו?
בשלושה הרבעונים האחרונים של שנת 2021 המכירות בשוק ה-NFT הסתכמו ביותר מ-10 מיליארד דולר ומרצף אירועים והכרזות שעלו לאחרונה לכותרות מתחזקת התחושה שאנו מתחילים לנוע לעבר האפשרות השנייה. אחד האירועים הללו הוא הסיפור המדהים של רשת בתי הקולנוע הגדולה בעולם - רשת AMC האמריקאית, והרומן שלה עם המשקיעים הצעירים בני דורות Y ו-Z.
משקיעים אלה, המכונים משקיעי "ממים", התפרסמו בתחילת השנה כשהתאגדו ברשת החברתית רדיט להציל את מניית "גיימסטופ" מציפורני השורטיסטים של קרנות הגידור. הם פעלו באמצעות פלטפורמות מסחר צעירות לא מוכרות, כמו "רובין הוד", וניצחו. אבל גיימסטופ לא היתה היחידה. גם לטובת רשת AMC התגייס עדר צעירים חמושים בבלוקצ'יין.
אלה הצליחו לרתום את קהילת המשקיעים, להציל את חברת אולמות הקולנוע מהעתיד העגום שהיה צפוי לה בעקבות הבידודים, הסגרים ו...נטפליקס, הפרשה תועדה בסרט של כ-50 דקות ששודר לפני כשבועיים ברשת CNBC ובה ליווה צוות הערוץ את מנכ"ל החברה, אדם ארון, גרסה צעירה של הנרי קיסינג'ר, ואת המהפך שעברו הוא והחברה בראשה הוא עומד, בעקבות ההתקרבות המפתיעה שלהם אל קהילת הגולשים-משקיעים.
אלא ש-AMC לא הסתפקה בכך. הפופולריות שנחתה עליה, שגם הזניקה את מנייתה בערך פי 20, לא גרמה לה לנוח על זרי הדפנה. להיפך - רק הגבירה לה את התיאבון. כעת נראה כי AMC מתכננת להמשיך ולרכוב על גל המשקיעים הצעירים אל השלב הבא. החברה, כך פורסם, לא רק מתכננת להנפיק מטבע קריפטו משלה, אלה גם מנהלת שיחות עם גורמים בהוליווד במטרה להנפיק NFT הקשורים לסרטים ידועים.
בחברה בוודאי חשבו לעצמם כי אם קהל הצעירים מוכן להשקיע מיליונים ב-NFT של אמנות דיגיטלית, קלפי NBA, ואנימציות של חתולים וקופים, כפי שראינו בחודשים האחרונים, אז בהחלט ייתכן שגם בסרטים הישנים מתחבאת בוננזה. והיא לא היחידה AMC היא רק אחת משורה הולכת ומתארגת של חברות לכאורה "מסורתיות" שמבינות את הפוטנציאל הגלום בקריפטו וקופצות אל המים.
מחזור המכירות של מאות מיליוני דולרים: מה עומד מאחורי ה-NFT?
אסימוני NFT (ראשי תיבות של הביטוי הלא אינטואיטיבי - 'אסימונים שאינם ניתנים להמרה') הם "ניירות ערך" דיגיטליים, שנסחרים בבורסות דיגיטליות ומייצגים בעלות על זכויות. כמו שמנייה מייצגת חלקיק בעלות על חברה, וכמו שאיגרת חוב מייצגת חוב של ארגון כלפי מי שמחזיק בה - כך ה-NFT הם "ניירות ערך" שמייצגים זכויות על נכס דיגיטלי (למשל סרטון וידאו או אווטאר) או פיזי (כמו קלפי ה-NBA), שניתן להעבירם מיד ליד במסחר בבורסה.
כמו ביטקוין, התשתית הטכנולוגית של ה-NFT הן רשתות בלוקצ'יין מבוזרות. כמו הביטקוין, הן נסחרות באתרים או בבורסות דיגיטליות שמתחברים לאותן רשתות בלוקצ'יין. ה-NFT נסחרים בעיקר על רשת את'ריום, שלצדה החלו לעלות רשתות בלוקצ'יין נוספות כמוBitcoin Cash, Cardano,FLOW , GoChain, סולאנה וטזוס.
בעולם כולו כבר הגיע מחזור המכירות ב-NFT לכ-775 מיליון דולר בספטמבר, קפיצה של כמעט פי 4 לעומת אוגוסט, אז עמד היקף המכירות על כ-200 מיליון דולר, כך על פי על פי נתוני חברת המחקר Statista. היקף המכירות באוגוסט היווה זינוק לעומת החודשים שקדמו לו. בחודשים אפריל עד יולי הוא נע על פי סטטיסטה של בין 25 ל-64 מיליון דולר בלבד. סך כל המכירות ב-NFT הסתכמו ביותר מ-10 מיליארד דולר ב-3 הרבעונים הראשונים של שנת 2021, כך לפי נתוני חברת DappRadar שגם עוקבת אחר שוק ה-NFT.
קלפי NBA, ציוץ של אילון מאסק או קופים וירטואלים: נכסי ה-NFT שנמכרים במיליונים
ה-NFT על גלגוליו השונים הוא לא תופעה חדשה לגמרי. למעשה הוא נמצא איתנו כבר מאז 2015 וכבר עלה לכותרות בעבר ודעך. אלא שהפריצה האחרונה שלו לתודעה סמוך לתחילת 2021 מסרבת לדעוך. בפשטנות אפשר לומר זאת כך: הפעם, NFT התגלה כפלטפורמה טכנולוגית מוצלחת לא רק לסחר בפריטי אספנות אלא גם ליצירת שווקים חדשים סביבו, וכשער כניסה נגיש לעולמות הקריפטו.
יכולה להעיד על כך העובדה ששני תחומי האספנות שהובילו את ההייפ הנוכחי היו שונים זה מזה בתכלית. מצד אחד יצירות אמנות דיגיטלית של אמנים מהשורה הראשונה שנמכרות בעשרות מיליוני דולרים, ומצד שני קלפים פיזיים של ספורטאים מליגות הכדורסל והפוטבול NBA ו-NFL, שנמכרים גם הם במיליונים רבים. במאי השנה דיווחה Dapper Labs, שפיתחה את NBA Top Shot, כי בתוך פחות משנה עבר היקף ההכנסות שהניבו את ה-700 מיליון דולר.
לצד אלה הופיעו לא מעט סיפורים על הנפקות NFT מופרכות שנמכרו, שוב, במיליוני דולרים. השיא היה כשאילון מאסק הגדיל והציע למכירה ב-NFT את הציוץ הראשון שלו בטוויטר. הטרנד תפס כל כך מהר עד שתוך חודשים מעטים הוא אומץ על ידי מוסד המכירות הפומביות הוותיק "סות'ביס", שארגן ביוני השנה מכירה פומבית מבוססת NFT בהשתתפות אמנים דיגיטליים בולטים והניב הכנסות של כ-17 מיליון דולר. גם כאן לא היה מדובר בתעלול יחצ"ני, אם להסיק מכך שבאמצע אוקטובר השיקה סותביס מרקטפלייס מיוחד ל-NFT בשם "סותביס מטאוורס".
גם המנוע השני, תחום קלפי הספורט, לא הפסיק לצבור תאוצה מאז. בראיון ל"אינסיידר" לפני כשבוע הסביר היזם ליאור אבידר, שהקים פלטפורמה למסחר ב-NFT בשם Alt, כי שוק הקלפים הוא כבר שוק בשל ששווה כ-20 מיליארד דולר, שמאופיין בקורלציה נמוכה לנכסים הקלאסיים כמו מט"ח, מניות ואג"ח, ולכן יכול להוות אפיק השקעה אלטרנטיבית סולידית (safe haven). אבידר הביע תקווה כי הפלטפורמה שהקים תשמש בית לא רק למסחר בקלפים אלא לכלל הנכסים האלטרנטיביים.
השימוש ב-NFT הסביר עוד אבידר, טומן בחובו כמה יתרונות לעולם האספנות. הוא מייצר לדבריו פעילות קהילתית ענפה, ומאפשר חיסכון בעמלות ובהוצאות לעומת שיטות מסחר אחרות. בזכותו, האספנים יכולים להעביר את הזכויות על הקלפים מיד ליד, מבלי שייאלצו לשלוח את הקלפים הפיזיים אחד לשני לאחר כל עסקה.
קלפי הספורט, יש להדגיש, היו רק הטריגר. בעקבותיהם החלו מועדוני כדורגל להציע טוקנים לאוהדים במטרה להגדיל את נפח הפעילות המקוונת שלהם (אנג'ייג'מנט). האנגייג'מנט הקהילתי הזה, סיפר אבידר, זולג במהרה מהעולם המקוון לעולם האמיתי. בשבוע ה-NFT שהתקיים לאחרונה בניו יורק, אירועים רבים היו סגורים לטובת מעריצי NFT של אחד מהטרנדים העכשוויים החמים ביותר – "Bored Ape Yacht Club".
מועדון היאכטות של הקופים הוא מעין משחק, מבוסס רשת הבלוקצ'יין אתריום, שבו יכולים המשתמשים לרכוש אווטאר ייחודי-שאין-שני-לו, של קוף, שנוצר אוטומטית על ידי שילובי מאפיינים מתוך רשימה של 170 מרכיבים (כמו צבע הפרווה או הבעה). בשלב הראשון הונפקו 10,000 קופים, לאחר שאלה "נחטפו מהמדפים" הנפיקה החברה באוגוסט 20,000 מוטציות של הקופים הראשונים.
הקופים, שנמכרו בתחילה תמורת 0.08 אתר (כ-400 דולר), מהווים גם יצירת אמנות, וגם השקעה. בבית המכירות סות'ביס, כשחקן מרכזי בתחום, כבר נמכר בספטמבר האחרון סט של 107 קופים תמורת 24.4 מיליון דולר.
אחת הסיבות לפופולריות של מועדון היאכטות של הקופים היא שהוא מגיע עם עוד כמה תכונות שהופכות אותו לאטרקטיבי, מעבר להיבט האמנותי או ההשקעתי. בעלות על קוף מהווה גם כרטיס מועדון שמעניק גישה הן לאיזורים מקוונים באתר המשחק, או לאירועים פיזיים של ממש. ולא רק זאת. כבעל הזכויות, בעל הקוף יכול לא רק להציג אותו, להדפיס אותו ולמכור אותו, אלא גם ליצור על בסיסו יצירות נוספות ("יצירה נגזרת") – ולמכור אותן ברווח עבור עצמו.
ואם בתחום הנכסים הפיזיים הפוטנציאל שגלום ב-NFT עצום, אזי בתחום הסחורות הדיגיטליות, כמו למשל "אביזרים" לדמויות במשחקי מחשב, הפוטנציאל הוא כמעט אינסופי. הביזוריות של ה-NFT מאפשרת היווצרות אקוסיסטם של סחורות דיגיטליות שאפשר להעביר מיד ליד, לא רק בתוך העולמות הפנימיים של המשחקים השונים, אלא גם ממשחק למשחק, ומבלי שהיוצרים תלויים ביוצרי המשחק.
ההבטחה הזו שגלומה בטכנולוגיה, משולה לא רק לגילוי של יבשת עסקית חדשה, אלא של גלקסיה עסקית חדשה. מסיבה זו רבים קושרים את ההבטחות שגלומות ב-NFT למטאוורס – עולמות התלת ממד עליהן הכריזה מטא (לשעבר פייסבוק).
האפשרות למסחר כמעט בכל דבר באמצעות NFT מתחילה להתברר כבר עכשיו כאחד התמריצים המשמעותיים ביותר לפיתוח את המטאוורס. הסיבה לכך היא שה-NFT מעניק ליוצרים תמריץ חסר תקדים להתגייס לעצב עבור המטאוורס. זאת בשל שתי התכונות הבסיסיות שלו – היכולת להגן על זכויות יוצרים דיגיטליות, ומשום שהוא כלי אפקטיבי למונטיציה – הפקת רווחים כספיים מהיצירה שלהם. המטאוורס הוא טריטוריה חדשה שתיבנה בידי מיליוני בני אדם, מעצבים מהנדסים, ובהמשך מה לא. זו התשתית שתאפשר לגייס אותם ביעילות למשימה.
כצפוי, בעולמות הגיימינג, שצפויים להוות חלק מרכזי בעלייה למטואוורס, כבר מבינים זאת. בניגוד לתעשיות שתקועות בעולמות הדו ממד, תעשיית הגיימינג מפעילה כבר שנים עולמות מטאוורס מרובות שחקנים עם כלכלות פנימיות של מוצרים דיגיטליים. סחר נרחב בסחורות דיגיטליות באמצעות NFT יכול לתת זריקת עידוד לתעשייה.
מנכ"ל מפתחת המשחקים Electronic Arts (EA) אנדור וילסון אמר זאת מפורשות בשיחת עם אנליסטים שקיימה החברה סביב פרסום הדוחות הכספיים בתחילת החודש. וילסון ציין כי שחקני FIFA רוצים לראות NFT בין הזכיונות שהם מוכרים. עם זאת הוא הדגיש כי אנחנו עדיין נמצאים בשלב מאוד מוקדם, והתחום כולו מצוי עדיין נמצא בטריטוריית ה"הייפ".
אבל לא רק התעשיות הדיגיטליות המפותחות מתעניינות. הדבר לא נעלם מעיניהם של התאגידים המסורתיים שכבר ממהרים להגן על זכויותיהם גם בעולם החדש הנבנה הזה. חברת נייקי למשל כבר טרחה להגן על עצמה ברישום על נכסיה בתחום ה"נכסים דיגיטליים שניתנים להורדה". חברות כמו נייקי מבינות כנראה לאן העולם הולך והן רוצות להגן על הקניין הרוחני שלהן גם בעולם החדש.
בתעשיית המוזיקה מבינים שהסדרה של זכויות באמצעות NFT פותר להן את האתגר מולו הן ניצבות כבר שנים: משטר זכויות בינלאומי שיוכל להכניס לחגיגה גם אומנים שאינם בטופ של הטופ ויאפשר להם להתפרנס מיצירתם.
וזו רק ההתחלה. קידום אמנים אמיתיים הם רק חלק מהסיפור. בשבוע שעבר דווח כי לייבל שהקימה "יוניברסל גרופ" במיוחד כדי להכין את התעשייה לרשת השלישית, המטואוורס, ולטכנולוגיות בלוקצ'יין ו-NFT, הכריזה על הקמת "להקה" המורכת מארבעה קופים ממועדון היאכטות – שלושה קופים מקוריים, ומוטציה.
היזמים הישראלים שפועלים בתחום ה-NFT
ישראל, מטבע הדברים, לא נשארה זמן רב מאחור וכבר פועלים בה כמה קבוצות של יזמים ולצידם משקיעים שמתמחים בהשקעות בפרויקטים מבוססי NFT. בישראל החלה קרן הקריפטו iAngels להשקיע לאחרונה גם בכחמישה פרויקטים של NFT.
לדברי מנהלות הקרן שלי הוד מויאל ומור אסיא, הן השקיעו בכמה פרויקטים. בפרויקט "כרומיה", למשל, השקיעה אייאנג'לס עוד בשלב הנפקת המטבע הראשונית (ICO) והוא שווה כיום, לדברי הוד מויאל, כחצי מיליארד דולר. לדברי אסיא, התחום "נהנה מצמיחה ומשיח ציבורי ער בארץ ובעולם ומאחר אך הוא נמצא בשלבים מוקדמים מאוד ולכן ימשיך לגדול גם ב-2022". לדברי הוד מויאל, "NFT בגיימינג הוא למעשה אחת הדרכים להכניס את המיינסטרים אל עולמות הקריפטו, משום שרוב האנשים לא מבינים בדברים כמו 'מערכות פיננסיות מבוזרות' (DeFi) ולא רוצים להתעסק בהם. מצד שני, מודלים של משחקים, אמנות, ספורט או מזכרות הם הרבה יותר נגישים לכלל, ובמיוחד לגיימרים שהם גם 'מאמצים-מוקדמים', גם קהילתיים, גם טכניים וגם צעירים".
ואם קרן אייאנג'לס הוסיפה להשקעות הקריפטו ה"רגילות", גם השקעות ב-NFT, קרן "node capital" של היזם עמוס מאירי כבר הוקמה במטרה להתמחות באופן ממוקד ב-NFT. מאירי, שימש עד לא מזמן מנכ"ל Colu, שפיתחה ארנק דיגיטלי ומטבע קהילתי, ונחשב מראשוני סצנת הקריפטו בישראל. הקמת הקרן היא התפתחות מתבקשת במסע של המאירי בעולמות הקריפטו, לאחר שהחל את דרכו כסוחר בחברת eToro והמשיך והיה מעורב גם בפרויקט Colored Coins- שהיה סוג של NFT שהקדים את זמנו, יחד עם מנכ"ל איטורו יוני אסיא, ומייסד את'ריום ויטליק בוטרין.
בשיחה עם Business סיפר המאירי כי מלבדו, כל אנשי הקרן הם מהנדסים שבוחרים השקעות על פי הטכנולוגיה בלבד. המשקיעים בקרן, שלדברי המאירי הינה קרן אירופית, הם יזמי קריפטו בעצמם, משקיעי הון סיכון שעובדים בקרנות "רגילות", ולצידם קונצרן הקריפטו DCG. לדבריו, הקרן השקיעה עד כה ב-8 פרויקטים.
ה-NFT פותח, אם כן, צוהר שרק הולך ומתרחב לעולם השקעות חדש ומרגש. עולם שלא סוחף אחריו רק את בני דורות ה-Y וה-Z, אלא אפילו חלקים מדור ה-X, שמאכלס כיום כבר חלק משמעותי משדרת הניהול הבכיר. דור זה של מקבלי החלטות אולי לא גדל עם אינטרנט ביד, אבל כן כבר הספיקו לגדול על משחקי מחשב. השפה הזו לכל הפחות לא זרה לו לגמרי. בקרוב, אם לא יהיו הפתעות, וככל שיצטרפו אליהם בני הדורות הבאים, ימשיך ככל הנראה ה-NFT לנוע עוד ועוד אל המרכז, בדרך להפוך למיינסטרים.