בחודש האחרון קבע בית המשפט האוסטרלי תקדים משפטי עולמי, על פיו מערכת בינה מלאכותית יכולה להירשם כממציאה במסגרת פטנט. אמנם ההחלטה אינה תקדים משפטי פורמלי אך ייתכן והיא סנונית ראשונה לקראת שינויים מרחיקי לכת בעולמות הקניין הרוחני, המדע, הטכנולוגיה והעסקים.
בינה מלאכותית
בינה מלאכותית Artificial Intelligence- (להלן AI) הוא מושג כללי המתאר את האופן שבו מחשבים יכולים לבצע באופן אוטומטי פעולות ומשימות הדורשות אינטליגנציה אנושית. זאת, באמצעות אלגוריתמים שלומדים באופן אוטומטי דפוסים ופעולות מסויימים (למידת מכונה) או שימוש ברשתות נוירונים מלאכותיות (למידה עמוקה) המאפשר עיבוד מידע וקבלת החלטות עצמאית על בסיסו.
התוצאות אליהן מגיעות מערכות AI לא ניתנות לחיזוי. לעיתים מזומנות מערכת AI מסוגלת להגיע להמצאות אשר עומדות בכל הקריטריונים של כשירות לפטנט – חידוש וצעד המצאתי, על אף שלא עומד מאחוריהן כל ממציא אנושי. הדבר יוצר, כמובן, קושי ונשאלת השאלה אם ניתן לרשום פטנט על המצאה שהמציא מחשב.
מי הממציא בהמצאה של בינה מלאכותית?
שאלת הזכויות המשפטיות על יצירות והמצאות שנוצרו על ידי AI נבחנה לא אחת על ידי פורומים מקצועיים בינלאומיים. החקיקה, כדרכה, לא עומדת בקצב של הפיתוח הטכנולוגי. ואכן, במרבית המדינות, כדי לקבל פטנט על המצאה יש לאזכר את הממציאים וכתוצאה מכך נוצר קושי מובנה בקבלת פטנט שמקורו בפעולות AI.
מעבר לזהות הממציא, מתעוררות גם שאלות נוספות ומורכבות כמו: האם המצאה כזו אשר לא אדם עומד מאחוריה אלא מכונה, עומדת בקריטריונים של כשירות לפטנט? כמו כן, מי יהיה הבעלים ומי יהיה המפר של פטנט כזה, היה ויתקבל? יש לזכור גם, כי מטרתה הבסיסית של שיטת הפטנטים היא לעודד חדשנות דרך מתן זכויות ונשאלת השאלה האם יש צורך בעידוד כזה כאשר המחדשת היא מערכת AI.
התקדים האוסטרלי
ד"ר סטיבן ת'אלר, מגיש התביעה בתיק התקדימי המדובר, הוא דמות מוכרת בענף ה-AI העולמי. ת'אלר הוא חוקר בתחום ה-AI והבעלים של זכויות היוצרים על קוד המקור של מערכת AI המוכרת בראשי התיבות של שמה DABUS (Device for Autonomous Bootstrapping of Unified Sentience - ההתקן לאתחול אוטונומי של חשיבה אחידה) שתוכננה להתגבר על אתגרים ברשתות עצביות מלאכותיות מורכבות, ומאפשרת למחשב לייצר מושגים חדשים.
DABUS אחראית על שתי המצאות שפיתחה לגמרי בעצמה. אחת מהן עניינה מיכל חדש למשקה עבורה הוגשה בקשת פטנט באוסטרליה.
בבקשה רשם ת'אלר את DABUS כממציאה, אך היא נדחתה על ידי משרד הפטנטים האוסטרלי, מאחר שלא כללה ממציא אנושי. לאור העובדה שחוק הפטנטים האוסטרלי אינו מגדיר את המונח 'ממציא', הטענה העיקרית של משרד הפטנטים האוסטרלי הייתה כי המשמעות המילונית של המונח "ממציא" היא מטבעה אנושית, ועל כן הממציא נדרש להיות אדם.
לעומת זאת, השופט בבית המשפט הפדראלי באוסטרליה סבר, כי כל עוד אין הוראה ספציפית בחוק אשר מונעת ממערכת AI להיות ממציאה בפטנט ,ואין שום היבט ספציפי של דיני הפטנטים שפוסל פטנט של ממציא שאינו אדם, אין לפסול בקשה לפטנט שאין מאחוריה ממציא אנושי. זאת, בניגוד לחוק זכויות יוצרים, שכולל דרישה למחבר אנושי. השופט אף הדגיש, כי ללא ההכרה בזכויות ה-AI כממציאה, אנשים שאינם אחראים בפועל להמצאה יזכו להכרה ולתגמול בגין ההמצאה מבלי שתרמו משמעותית לה, מה שיהווה אנטיתזה למטרות החוק.
באשר לסוגיית הבעלות על ההמצאה, השופט הביע את דעתו כי ת'אלר, כבעלים ובעל השליטה ב- DABUS, יהיה הבעלים של כל ההמצאות שנעשו על ידיה. השופט אף הרחיק לכת ואמר כי אין צורך שהממציא יהיה הבעלים של ההמצאה, ואין צורך שהתואר ממציא ייגזר על ידי העברת זכויות.
בקשות לפטנט מקבילות לזו שבאוסטרליה הוגשו גם במדינות נוספות. בדרום אפריקה הפטנט נרשם ואילו הבקשות המקבילות בארה"ב ובאירופה נדחו בשלב זה כאשר עניינן נמצא כעת בדיון בבית המשפט המחוזי הפדראלי בארה"ב ובמוסדות משרד הפטנטים האירופי. עם זאת, כאמור, במרבית מדינות העולם רק אדם בשר ודם יכול לרשום פטנט כממציא.
ובישראל?
בישראל לא מתעורר, לכאורה, קושי, שכן אין חובה לציין, בבקשה ישראלית, את זהות הממציאים. אולם, לא מן הנמנע שהעניין יגיע בעת כלשהי לדיון והחלטה על ידי משרד הפטנטים הישראלי או בתי המשפט. ת'אלר, אגב, הגיש בקשות לרישום פטנט בישראל שממציאתן רשומה כ AI, אך אלה סורבו לאחרונה. עם זאת, לא מן הנמנע כי עניין זה יגיע בסופו של יום לבית המשפט.
המצאות של מערכות AI – לאן פנינו
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת עשויה להפוך עד מהרה המצאות של AI לעניין שבשגרה, ולמעשה, חוקרים מ-MIT, הרווארד ואוניברסיטאות אחרות צופים כי מגמה זו תהיה "שיטת המצאה" שתשנה את כל תהליכי המחקר והפיתוח. ההשלכות של כך עשויות להיות מרחיקות לכת – שימוש בטכנולוגיות AI לסוגיהן עשוי להפוך לקל יחסית בשל שימוש במערכות מחשוב שונות ולתת יתרון לחברות חזקות ומבוססות. צעד זה, עשוי לגרום ל"מונופול" על החדשנות ולהעדר כניסה של שחקנים נוספים לעולם החדשנות – דבר הפוגע במהות הפטנטים ובעידוד מחקר.
פרשנים אחרים אף מצביעים על כך שהמצאות AI ידרשו הגדרה מחודשת לקריטריונים לשם רישום פטנט, ואף יעלו את מעמדה של ה-AI כישות משפטית נפרדת שיכולה להחזיק ולממש עצמאית זכויות קניין. המצדדים, דווקא סבורים כי רישום פטנטים כאלו יתמרץ חשיפה ויצירת חידושים.
בשלב זה טרם ניתן לשער כיצד מדיניות זו תתפתח ותשנה את עולם הפטנטים אך כבר עתה מומלץ לגבש לכל הפחות מדיניות בינלאומית אחידה המגדירה זאת.
ד"ר אילן כהן הוא עורך פטנטים ושותף מייסד בכהן, דה-פריס, שטדלר ושות'