בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קבע לאחרונה כי ככל שטענות התביעה לגזל קניין רוחני חמורות וקשות יותר, כך יש להקפיד גם כי תוצגנה ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה דיה כדי לבססן, לא-כל-שכן אם התובעות חותרות לשתק את פעילות הנתבעים באמצעות צו מניעה זמני. זאת, בהחלטה משמעותית וחדשנית, במסגרת תביעת ענק בתחום הקניין הרוחני בקשר עם נגיף הקורונה. בהתאם, בית-המשפט קיבל את עמדתם של באי-כוח הנתבעים, ממשרד איתן לירז ושות', עורכי-דין, ודחה את הבקשה לצווי מניעה (ת.א. (מחוזי ת"א) 4258-06-20 RAM Group Holdings, PTE. LTD. נ' ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ (9.9.2020)(כבוד השופט ד"ר גרשון גונטובניק). זאת, על אף שהנתבעים בחרו שלא לחשוף את קניינם הרוחני.
במרוץ לפיתוח התרופה המנצחת או הטכנולוגיה שתכבוש את השוק, ממציאים ויזמים המפתחים קניין רוחני נוטים לעתים לחשוב כי די בדיני הקניין הרוחני, בהם דיני הפטנטים, דיני הסוד המסחרי, דיני זכויות היוצרים וכו', בכדי לספק להם הגנה מפני מתחריהם. אך לעתים הממציאים והיזמים אינם ערים למידת החשיבות שיש לניהול מושכל של הליך הליטיגציה עצמו, גם בתחום הקניין הרוחני.
בפרשה אחת, שבמרכזה עמדה התחרות העזה בין יזמים במרוץ לפיתוח בדיקה המונית מהירה לזיהוי נגיף הקורונה, טענה קבוצה של חברות היי-טק מגרמניה כי חוקר באחת מאוניברסיטאות המחקר הנחשבות בישראל, שבמקביל לעבודתו העצמאית גם סיפק להן שירותי ייעוץ, גזל מהן קניין רוחני בדרכו לפיתוח בדיקה מהירה שכזו. על רקע זה הן הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב תביעת ענק, ובקשה למתן צו מניעה זמני כנגד החוקר, האוניברסיטה, וחברת מסחור הטכנולוגיות שלה. יש לציין כי לצו זמני זה משמעויות מרחיקות-לכת, מכיוון שמטרתו לעצור את המשך פיתוח מוצר הנתבעים כבר עתה, עם הגשת התביעה, ובטרם היא התבררה. מצב זה מעמיד את הנתבעים בפני דילמה אמיתית: מצד אחד, חשיפת קניינם הרוחני בפני בית-המשפט והתובעות צפויה להוכיח בצורה נחרצת כי לא נגזל דבר, ובכך סביר שהעניין יסתיים. הימנעות הנתבעים מחשיפת קניינם הרוחני עלולה אף להוביל למתן צו מניעה זמני כנגדם, שימנע מהם את המשך הפיתוח. מצד שני, חשיפה כזו של קניינם הרוחני של הנתבעים עלולה לפגוע קשות במאמצי הפיתוח שלהם, בשל אובדן סודיות הפיתוח, ומכיוון שעצם חשיפת קניינם הרוחני בפני התובעות המתחרות בהם ישפר את סיכויי המתחרות לנצח בתחרות.
במצב זה, קיימת חשיבות רבה להבנת דקויות עולם הליטיגציה המסחרית בכלל, ואלו הנוגעות לליטיגציית הקניין הרוחני בפרט. ואומנם, באותה פרשה נמנעו הנתבעים מלחשוף את קניינם הרוחני, ובאמצעות מומחה שגייסו הצביעו על היעדר התשתית הראייתית שהציגו התובעות כדי לבסס את טענתן בתביעה שהגישו, גם אם לכאורה, כאילו יש להן – לתובעות - קניין רוחני בר-הגנה שהנתבעים יכולים היו לגזול. בית-המשפט קיבל את עמדת הנתבעים, ודחה את בקשת התובעות לצו מניעה זמני.
בית-המשפט הדגיש בהחלטתו כי אומנם יש להבחין בין עוצמת הראיות הנדרשת כדי לבסס לכאורה טענת תביעה שמעלה התובע, כדוגמת טענה כי נגזל סוד מסחרי שלו, לבין עוצמת הראיות הנדרשת מן התובע כדי לשכנע כי מתקיימים התנאים למתן סעד זמני, למשל בקשר עם הנזק העלול להיגרם למבקש הצו הזמני, אם לא יינתן הצו שהוא מבקש, לעומת הנזק שייגרם לנתבע אם יינתן הצו הזמני. בנושא ביסוס טענת התביעה עצמה, אכן די בראיות לכאוריות בלבד, מכיוון שממילא התביעה טרם התבררה, ודווקא בנושא ביסוס יתר התנאים למתן צו זמני, נדרשות ראיות שהן מעבר לרמה לכאורית גרידא, גם בשלב זה של ההתדיינות. עם זאת, בית-המשפט הוסיף, באופן חדשני, כי בעולם הקניין הרוחני, ככל שטענות התביעה לגזל קניין רוחני חמורות וקשות יותר, כך יש להקפיד גם כי תוצגנה ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה דיה כדי לבססן, לא-כל-שכן במידה שתובעות חותרות באמצעות צו מניעה זמני לשתק לאלתר את פעילות הנתבעים.
* עו"ד איתן לירז הוא השותף המייסד של איתן לירז ושות', ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל בתחום הליטיגציה על כל גווניה; עו"ד פרופ' יעד רותם הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד. המחברים ייצגו את הנתבעים בהליכים המתוארים (ביחד עם עו"ד יובל לבבי).