אין זה סוד כי כבר ערב מלחמת עזה, היה מצב ענף הבנייה קשה ביותר, אולי הקשה מזה עשרות שנים. נתונים שפורסמו ימים ספורים לפני פרוץ  הקרבות, בישרו על כ-37 אלף התחלות בנייה בלבד ב-2023, זאת לעומת התחזית המוקדמת שדיברה על כ-70-80 אלף התחלות.

אחת הסיבות המרכזיות למצב הבלתי נסבל הזה, הייתה התלות המתמשכת של מדינת ישראל בעובדים פלסטינים שהגיעו, חלקם מהרשות הפלסטינית וחלקם מרצועת עזה. נכון לשנים האחרונות היה מדובר בכ-55 אלף עובדים, כשני שליש מהם מהגדה המערבית וכשליש מעזה.

התלות הבעייתית הזאת, היו לה משמעויות מרחיקות לכת לגבי דשדוש הענף. נתחיל, כמובן, מהעניין הביטחוני. אנחנו, הקבלנים, היינו תלויים כל העת בחסדי סגרים וסבבים ביטחוניים, מה שכמובן גרם לעצירה בלתי פוסקת של הפעילות, ולנזק כלכלי מתמשך גם לנו הקבלנים, וגם להאטה בהתחלות הבנייה.

מעבר לכך, התלות הזאת גרמה לנזק כלכלי בלתי נסבל לא רק לנו הקבלנים, אלא גם ובעיקר לכלכלת המדינה. ברור שמיעוט התחלות הבנייה ובמיוחד גם משך הבנייה, שהיה יותר מכפליים לעומת קצב הבנייה במדינות דוגמת סין או מערב אירופה וצפון אמריקה, גורר משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. מעבר לכך, היה בכך גם פגיעה כזו או אחרת באיכות הבניה, זאת משום שאם היו כאן עוד רבבות עובדים סיניים מקצועיים, קצב הבנייה היה לא רק מהיר יותר, אלא גם איכותי יותר.

גידול בהתחלות הבנייה

והקש ששבר את גב הגמל, כמובן, הינו הנושא הביטחוני. כולנו כעת יודעים כי לא מעט עובדים עזתיים היו מעורבים באופן כזה או אחר בהעברת מידע מודיעיני למרצחי החמאס. לכן, ובאופן מידי, על ממשלת ישראל, ובהובלת משרדי הפנים והשיכון, לקדם הבאתם של כ-80 אלף עובדים מקצועיים ממדינות דוגמת סין, טורקיה, רומניה, מולדביה, מקדוניה וכו', אשר יחליפו באלפי אתרי הבניה הפזורים ברחבי המדינה את העובדים הפלסטינים.

פעולה שכזו חיונית במיוחד להצלת ענף הבנייה המצוי גם כך על סף קריסה, זאת כאשר במרוצת השנה האחרונה פשטו את הרגל או נקלעו לקשיים לא פחות מכ-800 חברות. פעולה שכזו גם תתרום, כבר תוך כדי הקרבות בעזה ובכלל, לגידול משמעותי בהתחלות הבנייה ולקיצור זמן הבנייה.

כמו כן, ומבדיקה שערכנו בלשכת הקבלנים, מתברר כי על כל עובד זר שנייבא, תיוצר פרנסה לפחות לשני ישראלים העוסקים בענף. ובמילים אחרות, על 80 אלף עובדים זרים שנייבא, נייצר פרנסה לכ-160 אלף משפחות, מרכיב משמעותי ביותר לא רק בשוק הבנייה אלא גם, ובעיקר, במינוף מחודש של כלכלת ישראל, ובמיוחד בזמנים טרופים אלה.

ועוד נקודה קטנה לסיום: אני מודע היטב לכך שבציבור הישראלי תיווצר אמפתיה כזו או אחרת לרבבות מפרנסים פלסטינים שאינם מעורבים בפעילות ביטחונית כזו או אחרת. נכון, אבל אין כל ברירה אחרת וכמאמר חז"ל: "עניי עירך קודמים".

כותב המאמר הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"

 

***
כתבה שיווקית בחסות "מזרחי ובניו". הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100