דן אנד ברדסטריט כינסה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט בתחום ההתחדשות העירונית. בפורום עסקו הבכירים בהשפעת המלחמה על עולם ההתחדשות העירונית, קיצור תהליכים באישור פינוי בינוי, איך ניתן לייעל ולשפר את העבודה של ההתחדשות העירונית בשנת 2024, המחסור בתקנים בוועדות המקומית והמחוזית שמאריך את הליך התכנון ועוד.
כבר בפתח הדיון, שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט התריעה מפני הידרדרות נוספת בענף. "התחום הגיע לשפל היסטורי בשנת 2023 ולפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, שנת 2023 היא מהגרועות ביותר שנרשמו בשלושה העשורים האחרונים" אמרה. "במקביל להאטה יוצאת הדופן בענף, אנו חווים האטה בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית, הפוגעת בהיצע המוגבל גם ככה, וכבר בטווח הקצר נראה עליית מחירים מחודשת. ענף ההתחדשות העירונית שסבל וממשיך לסבול מחוסר וודאות תכנונית, סובל כיום, בנוסף, ממחסור חמור בעובדים ובעלויות בניה שממשיכות לעלות. על מנת לצאת מהקיפאון בהליכי התכנון ומההאטה בהתקדמות הפרויקטים, יש לייצר, קודם כל, וודאות תכנונית".
ערן ניצן, יו"ר ועדת תכנון ובנייה - מטרופוליטן תל אביב, דיבר על תכנית המטרו בגוש דן וציין כי המצב עומד בפני שינוי טוטאלי ב-20 השנים הקרובות. "יש כאלו שרואים בזה הזדמנות ואנחנו כולנו נטולים במעין טלטלה, גם מוסדות התכנון וגם העולם היזמי", אמר. "יש המון סיכון לצד המון הזדמנויות. זה מתחיל בתמ״א 70, שמייצרת מערך שלם של הוראות תמ״איות, בלי יכולת להבדיל בין הקווים השונים במרחב וזו כבר נקודה ראשונה שצפויה לייצר לא מעט קשיים, גם בשיח עם הרשויות המקומיות. ישנן דילמות שעדיין לא פתרנו לחלוטין ואני מקווה שבחודשים הקרובים תהיה הכרעה".
בהמשך התייחס גם למגורים לשכירות. "אנחנו מעזים כמוסד תכנוני לא להסתכל על 2024 אלא 50 ו-60 שנה קדימה. שכירות פרמננטית בבעלות המדינה היא התשובה לשוק הדיור בישראל. כל מה שאנחנו רוצים זה מה שקיים בכל העולם, וזה יקרה גם כאן. מוסדות התכנון הם הגוף שיכול לחולל את המהפכה הזו. עוד דבר הוא שאנחנו כל יום הולכים ומעמיקים את הפער בין המרכז לפריפריה של מדינת ישראל. אין היום שום סיכוי שראש עירייה בצפון, מוכשר ככל שיהיה לא יצליח לבנות ואכלס בניין של 30 קומות משרדים. זה דבר טבעי. מוסדות התכנון צריכים להכיר בזה ולאזן את זה. נקודת האיזון היא משמעותית, יש צורך לייצג את האינטרס היזמי וגם את האינטרס של הציבור הישראלי. לא כל השכונות צריכות לצמוח ב-60%-80%, יש כאלה שכן, ואי אפשר לזלזל בחשיבות התאורה, הגינות הציבוריות, הכבישים וכדומה. באופן חריג שוק הנדל"ן בישראל טס קדימה בגלל ההייטק הישראלי. בישראל ישנם אנשים רבים שמתעשרים מתעשיית ההייטק ב5-10 שנים האחרונות. אם ההייטק בישראל ימשיך לרוץ קדימה והחברות יתרחבו ויצברו תאוצה, גם הנדל"ן ימשיך לרוץ קדימה. אם ההייטק בישראל יקרטע ויעלם, שוק הנדל"ן יהיה הראשון שיספוג את ההשלכות הללו".
האם המשק מסוגל להכיל את הדרמה?
עו"ד ענת בירן, בעלים, ענת בירן משרד עורכי דין, אמרה כי ״המטרו זה האירוע המכונן של העשור הבא של התכנון במדינת ישראל, לפחות במטרופולין תל אביב אבל אני מניחה שזה ישפיע במעגלים גדולים יותר. בזמן הקצר זה נושא שגורם להמון עיכובים, יש הרבה מאוד תוכניות התחדשות עירונית שממתינות כמה שנים מאז שנולד נושא תמ״א 70 – אני לא רואה את זה מתקדם בקצב, זה לאט לאט ייכנס לסיסטם, כי גם הציבור הרחב צריך להפנים לאן הולכים כאן. זה לא מה שאנשים חושבים שהם יקבלו, זה שינוי טוטאלי בצורת הבנייה, באופי האזורים שיגורו בהם. בנוסף, יש את נושא תקני החניה שקשה להשלים איתם ויחד עם זה הנושא הכאוב של היטלי השבחה האסטרונומיים, שעומדים להתווסף להיטלי ההשבחה – כל הדברים האלה עדיין לא ברורים וכרגע אנחנו נמצאים בנקודת זמן שתמ״א 70 עוד לא בתוקף, תיקני חניה זה משהו שאת לא יודע לתכנן, היטלי השבחה זה סכומים שאתה לא יודע לתמחר אותם בדוחות ופרויקטים עומדים וממתינים. אנו מצויים בתקופת המתנה, שאני לא יודעת כמה היא תימשך, זה מאוד תלוי בתהליכי התכנון ונראה איך המשק יהיה מסוגל להכיל את הדרמה הזו״.
עו"ד אלון אבקסיס, שותף, ראש צוות התחדשות עירונית, הרצוג פוקס נאמן צייין כי ״בנושא התמורות לדיירים, לעיתים עורכי דין מכניסים רעיונות לדיירים ואנו צריכים להיזהר מזה כי לא תמיד יש ׳דליבר׳; לדוגמה, יש עכשיו מכרז אגרסיבי מאוד בגבעתיים עם תמורות של 38,000-40,000 ש״ח למטר ואתה לא רואה את זה קורה – חייבים לשקף לדיירים את המצב, כי אתה רוצה שתהיה לאנשים תשואה אך עם זו יהיה חיבור עם המציאות״.
עו"ד אביב טסה, שותף מייסד, אביב טסה עורכי דין וסגן יו"ר ועדת התחדשות עירונית בלשכת עורכי הדין טען כי "אנחנו נמצאים בשנה קריטית בכל הנוגע לתחום ההתחדשות העירונית בכל מדינת ישראל. על המנהיגים לקבל החלטות אמיצות ומשמעותיות – יש לייצר מנגנון לכדאיות עסקאות ליזמים בפריפריה, יש לספק רשת ביטחון כלכלית ליזמים, למצוא פתרונות מוכחים למצוקת המחסור בפועלים, לתקן את החוק שמאפשר לדיירים לבנות ממ"דים ביתיים בכדי שלא ייצור התנגשות בין דיירים בכל הנוגע לביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית ועוד. אלו רק דוגמאות מעטות מכלל האתגרים איתם שוק ההתחדשות העירונית מתמודד וצפוי להתמודד בטווח הנראה לעין".
עו"ד אלי אשל, ראש תחום התחדשות עירונית ושותף במחלקת המקרקעין של AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' הדגיש ש"אין ספק כי בערים רבות הציבור החליט להחליף את מדיניות התמיכה בהתחדשות עירונית, ואילו בחלק מהערים ההיפך הוא הנכון. בתקופה של מלחמה וניצנים של משבר כלכלי (אם לא יותר מזה), חוסר הוודאות גדל, ויזמי ההתחדשות העירונית צריכים לעשות בדק בית תכנוני איפה וכיצד להתקדם, ולכלכל את צעדיהם. מחד, ההתאוששות שחלה בחודשים האחרונים בהחלט מעודדת ומייצרת הזדמנות דווקא עכשיו – בתקופה בה לא מעט יזמים מתקשים כלכלית, לייצר "דור חדש" של יזמים חזקים ויצירתיים עוד יותר – ולטייב את השוק״.
עו"ד דנה בירן, שותפה וראש תחום התחדשות עירונית, משרד עורכי דין פירון, טענה כי "אחד הנושאים הכאובים בתחום ההתחדשות העירונית היא התנהלות המוסדות הפיננסיים. חלקם עובדים עם ערבויות משולבות לבנקים למשכנתאות ולבעלי הקרקע וחלקם לא. חלקם מוציאים מכתבי כוונות לא טובים שלא מאפשרים שחרור הערבויות האוטונומיות בשלב האכלוס וחלקם לא. וכמובן שרובם גובים עמלות גבוהות על הערבויות בשלב שהן עוד בכלל לא בתוקף. לדעתי, ככל שההתנהלות מול המוסדות הפיננסיים תתנהל בצורה אחידה, ניתן יהיה לנהל את התחום בצורה הרבה יותר יעילה, מה שיסייע מאוד ליזמים ולעוסקים בתחום".
להתגבר על גורמים מעכבים ומכשולים
עו"ד שוקי לוי, ראש תחום התחדשות עירונית, ליפא מאיר ושות’: "אנחנו רואים יוזמות וחידושים רבים בחקיקה ובתקנות בנושא ההתחדשות העירונית, כאלו שיאפשרו לפרויקטים להתניע מחדש או להתגבר על מכשולים שמעכבים אותם. לאחרונה, למשל, נכנס לתוקף תיקון שמאפשר לבטל עסקת פינוי בינוי בהתקיים תנאים מסוימים, וכן בוטל הצורך לחדש את ההכרזה למתחמי פינוי בינוי, שהייתה מוגבלת לשש שנים. בנוסף, תוקנו לאחרונה תקנות לזירוז הליכי התכנון והבנייה לגבי קבלת היתרי בנייה ובימים אלו מקודם חוק לשחרור מתחמי התחדשות עירונית מעסקאות חוסמות במתחם שבו פועלים מספר יזמים. אולם מעל הכול לדעתי יש צורך לייעל ולקדם את נושא הליכי התכנון ובעיקר את התוכניות, בכל הקשור לפרויקטים של התחדשות עירונית. בפרויקטים רבים אנחנו עדים לכך שהליכי התכנון מסורבלים, איטיים ותלויים במספר רשויות, ולכן ממש מתבקש לפעול לקיצור תהליכי התכנון, כולל אלו שבוועדה הארצית לתכנון ובנייה. בעלי הדירות לעתים אינם בקיאים בכל הליכי התכנון ובאים בטענות בעניין זה ליזמים, אשר לעיתם האשמה אינה בהם, ולמרות כל מאמציהם הליכי התכנון המסורבלים מעכבים את הוצאת הפרויקט לפועל".
עו"ד רן ברא"ז, שותף מנהל לוי, טילר, נרדיה, הר צבי, ברא"ז ושות': ״יש לנו שורה ארוכה של פרויקטים באזור רובע 4 בתל אביב. מי שמסתובב היום ברובע יכול להתרשם מעשרות רבות ואולי אפילו מאות פרויקטים שמתנהלים במקביל ויש לכך מגוון סיבות. אבל אחת הסיבות המרכזיות היא הוודאות התכנונית שיצרה תכנית הרובעים. יזם שמתנהל בתוך וודאות תכנונית יודע לכלכל את צעדיו ולהציע לבעלי הדירות הצעה מיטבית ומדוייקת. בעלי דירות שמתנהלים בתוך וודאות תכנונית יכולים לגבש ביניהם הסכמות ולקבל החלטות שמאפשרות את קידום התכנון. אז לשמחתנו אזור הרובעים ימשיך ליהנות מוודאות תכנונית גם אחרי ביטול התמ"א. אבל לצערי, ביחס לאזורים אחרים, ההחלטה על ביטול התמ"א, והניסיון לייצר בחופזה חלופות תכנוניות שעדיין אינן מגובשות, זו התנהלות שעלולה לקחת את תחום ההתחדשות העירונית שנים רבות לאחור. אני מקווה מאוד שהממשלה ומוסדות התכנון ישכילו להאריך את הוראות התמ"א ולאפשר התנהלות במתכונת מוכרת וסלולה, עד שהחלופות האחרות תהיינה מגובשות ומהודקות".
עו"ד תומר צדוק, שותף ומנהל מחלקת התחדשות עירונית, וקסלר ברגמן ושות': "לפי התקנות הקיימות, על מנת להגיש תוכנית פינוי בינוי יש צורך ברוב של 60% מהדיירים בתחום התוכנית ו- 50% מהדיירים בכל בניין ובניין. במתחמים רחבי היקף המורכבים מעשרות בניינים יש לעיתים קושי אמיתי להחתים 50% בכל אחד מהבניינים ולא פעם אנו נתקלים במקרים שבהם קומץ דיירים בבניין בודד כלשהו במתחם מעכבים את הגשת תוכנית הפינוי בינוי ביחס למתחם כולו. דבר זה אינו סביר משום שהוא נותן לאותו קומץ דיירים כוח שהוא חסר פרופורציה ביחס לחלקם במתחם. לפיכך, יש לתת יותר משקל לשיעור החתימות הכולל במתחם ופחות משקל לשיעור החתימות בבניין הבודד".
עו"ד שלום סימון, שותף וראש תחום התחדשות עירונית (במשותף) במשרד פישר (FBC & Co): "התחדשות עירונית הינה תהליך מורכב המתמשך על פני שנים רבות. התהליך מערב בתוכו גורמים רבים - בעלי הדירות, רשויות התכנון וכמובן היזם. בתהליכים ארוכים, קיים קושי מובנה לחזות מה יהיו הצרכים החברתיים ומה יהיה הצורך בהגדלת היצע הדירות והפרויקטים תוך התאמה והגדלה של תשתיות. מדובר בחסם משמעותי להוצאתם אל הפועל של פרויקטי התחדשות עירונית״.
עו"ד נעמה שיף, שותפה, שוב ושות' משרד עורכי דין: "התקופה הנוכחית היא התקופה הנכונה ליזמים לקדם התחדשות עירונית כאמצעי ליצירת מלאי דירות למכירה ,החולשה שבשוק וחוסר הכדאיות היחסית לרכישה במזומן בשל עלויות המימון הגבוהות של הקרקע כתוצאה מהריבית הגבוהה , לצד ההאטה בביקושים, מושיבים הרבה יזמים על הגדר, ובטווח הרחוק מדובר בטעות. הפוטנציאל של ההתחדשות העירונית הוא עצום והיא המפתח המרכזי להגדלת היצע הדיור בארץ, בשלבים הראשוניים של התארגנות בעלי הדירות, החתימה על ההסכמים והתכנון, ההוצאות ליזמים לא גבוהות, וככל שהם יתחילו היום לקדם מתחמים חדשים, ייתכן שבתקופת המימוש השוק יראה אחרת עם ריבית נמוכה יותר וזינוק מחודש בביקושים".
עו"ד עידן מנצ'ל שותף, מחלקת נדל"ן תכנון ובניה, גולדפרב גרוס זליגמן: "המחסור בעובדים מורגש בפרויקטים וככל שהמחסור ימשך, גם העיכובים ימשכו. הדבר יוביל לדיונים בין החברות לרוכשי דירות - האם העיכובים נגרמו מכוח עליון או לא – ונפגוש דיונים משפטיים מורכבים בנושא. מעבר לכך, המצב יחדד את ההבדל בין החברות הגדולות לבין החברות שיתקשו ובעקבות כך בעתיד, בעלי דירות יעדיפו חברות חזקות פיננסית על פני חברות קטנות, ללא חוסן כלכלי".
עו"ד אהרון שמעון, שותף, אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM): "בשכונות רבות שמיועדות לפינוי בינוי כמו למשל שכונת רמות פולין בירושלים, לא נעשתה אכיפה עירונית מספקת, ובשל מצוקת המגורים שכן מדובר במשפחות מרובות ילדים, וחוסר המודעות לחוקיים העירוניים, בוצעו בדירות הרחבות, תוספות ועבירות בנייה. כיום כשהשכונות הללו נכנסות להליכים של התחדשות עירונית, הרשויות צריכות לקחת בחשבון שמדובר במשפחות גדולות ותוספת של 25 מ"ר לדירה המקורית כבר לא רלבנטית. לצערי, אנחנו רואים פרויקטים שנתקעים בעקבות התנהלות נוקשה של הרשויות וכתוצאה מכך כל הצדדים מפסידים. לדעתי, המדיניות של מוסדות התכנון היא כזו שצריכה לקחת בחשבון את כל הפרמטרים ולמצוא פתרונות יצירתיים".
עו"ד קרן פרשקר, בעלים משותף, רז-כהן, פרשקר ושות׳: ״הקשיים שמעמידים הבנקים מתחילים כבר עם קבלת הליווי הבנקאי לפרויקט. כאשר רשומות משכנתאות על דירות של בעלי קרקע, ונדרש להסירן לצורך רישום השעבודים לטובת הבנק המלווה של הפרויקט, מסרבים הבנקים לקבל כבטוחה חלופית ערבות בתנאי חוק המכר כפי שמנפיק הבנק לבעלי הקרקע ודורש לקבל ערבות בנקאית אוטומטית בגובה מלוא סכום יתרת ההלוואה. עניין זה מכביד מאוד על היזמים ועל רווחיות הפרויקט, שכן סכומי הערבויות עלולים להגיע לסכומי עתק, וההון העצמי שהיזם צריך ׳לרתק׳ לצורך מסירת ערבויות בנקאיות אלו וכן העמלות שהוא משלם בגין ערבויות בנקאיות אוטונומיות הינן גבוהות לאין שיעור מערבויות בתנאי חוק המכר. במהלך חיי הפרויקט כאשר בעלי קרקע או רוכשים מבקשים למכור את דירותיהם, הבנקים יוצרים מצב שאין שום אפשרות למכור את הדירות במהלך בנייתן. על מנת להתקשר בעסקת מכר בקשר לדירה, על המוכר למסור בטוחה לקונה שכן על הדירה רשומה בשלב זה משכנתא מדרגה ראשונה לטובת הבנק המלווה של הפרויקט. גם אם הבנק המלווה ייתן הסכמתו למכירה זו, הרי שהבנק לא יסכים ליתן לקונה בטוחה בסכום שהינו מעבר לסכום הבטוחה המקורית שניתנה לבעל הקרקע, גם אם התמורה המשולמת על ידו בגין הדירה גבוהה יותר, וכך למעשה בעל הקרקע לא יכול בפועל למכור את דירתו עד לתום הבנייה וסיום הליווי הבנקאי של הפרויקט״.
עו"ד אלכסנדרה זהר, שותפה במחלקת הנדל"ן וההתחדשות העירונית במשרד עורכי הדין שניצר, גוטליב, סאמט: "אומנם אנו רואים תיקוני חקיקה שמסייעים לקדם פרויקטים למרות בעלים סרבנים, אבל ייתכן ונדרש הסדר נוסף בחקיקה שיאפשר את הוצאת הפרויקט אל הפועל אף בטרם השלמת ההליכים המשפטיים מול בעלים סרבנים, כאשר ההכרעה במסגרת ההליך המשפטי תוגבל לעניין התמורות בלבד. שינוי כזה עשוי, לדעתי, למנוע מראש הרבה סרבנות ומנגד עדיין לשמור על זכויות בעלים בפרויקט במקרה של פגיעה אמיתית בשוויון ומהווה איזון ראוי בין זכויות הבעלים שמעוניינים בביצוע הפרויקט אל מול זכויות הבעלים הטוען לאי שוויון ובפרט בתקופה זו בה הצורך לקידום פרויקטים מסוג זה מובהק אף יותר".
עו"ד גיא יקותיאל, בעלים, גיא יקותיאל ושות': "המדינה, והחקיקה, מנסים לדחוף את תחום הפינוי בינוי קדימה בהרבה דרכים, חלקן מוצלחות יותר וחלקן טעונות שיפור, אבל הנושא החשוב ביותר שקודם בשנה האחרונה הוא ללא ספק המלחמה במחתימי הדיירים הפיראטים שתופסים מתחמים ורושמים הערות אזהרה שלא כדין, ובתחום הזה יש היום, יותר מתמיד, מה לעשות. אפשר למחוק הערות אזהרה בקלות יחסית, אפשר להוציא גורמים בעיתיים ממתחמים ואסור לבעלי הדירות וליזמים לפחד - אם יודעים לפעול בצורה נכונה אפשר וצריך "לנקות" מתחמים ולהוציא פרויקטים תקועות לדרך. עשינו את זה כבר ונמשיך לעשות את זה ללא מורא".
משתתפי הפורום:
עו"ד אבי ענתבי - מייסד ובעלים - אבי ענתבי עורכי דין| עו"ד אביב טסה - שותף מייסד - אביב טסה עורכי דין| עו"ד אברהם ללום - בעלים - ללום גנגינה דן פירמת עורכי דין| עו"ד אדם שפרוך - שותף מנהל – Arnon, Tadmor - Levy | עו"ד אהרון שמעון - שותף - אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) |
עו"ד אילן שלומביץ - שותף מייסד - שלומוביץ, סורקין ושות', חברת עורכי דין| עו"ד איתי שלוש - שותף, מחלקת הנדל"ן, מנהל תחום התחדשות עירונית - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' | עו"ד איתמר פנץ - שותף מנהל , ראש מחלקת התחדשות עירונית - סלומון ליפשיץ ושות' | עו"ד אלון אבקסיס - שותף, ראש צוות התחדשות עירונית - הרצוג פוקס נאמן| עו"ד אלי אשל - שותף, ראש תחום התחדשות עירונית - AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' | עו"ד אלכסנדרה זהר - שותפה, מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית - שניצר, גוטליב, סאמט ושות' | עו"ד אמיר שטיינהרץ - בעלים ומייסד החברה - אמיר שטיינהרץ ושות' משרד עו"ד ונוטריון| עו"ד ונוטריון אפרת ארבל סחייק - שותפה - רייסמן דויטש משרד עורכי דין| עו"ד גיא יקותיאל - בעלים - גיא יקותיאל ושות' | עו"ד גיא פברמן - בעלים ומייסד - פרבמן רשף ושות' | עו"ד דן הלפרט - מייסד ובעלים - דן הלפרט משרד עורכי דין נוטריון| עו"ד דנה בירן - שותפה וראש תחום התחדשות עירונית - משרד עורכי דין פירון| עו"ד הילה סירוטה ליבנה - שותפה - רותם, סירוטה, עיני ושות', משרד עורכי דין| עו"ד ינקי עפרוני - עורך דין - יוריסט-עפרוני משרד עורכי דין| עו"ד ורו"ח ירון טיקוצקי - שותף מייסד - דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות' | עו"ד ישי איציקוביץ - ראש מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית - אגמון עם טולצ'ינסקי עורכי דין| עו"ד נורית כהן קצב - שותפה מייסדת - כהן קצב קרן דהן ושות' – KDC | עו"ד ניר לרר - שותף - מיתר I עורכי דין| עו"ד נעמה שיף - שותפה - שוב ושות' משרד עורכי דין| עו"ד סתיו דדון מרום - שותפה - אברהם נאמן ושות', משרד עורכי דין ונוטריון| עו"ד עדי שנהב גלוז - שותפה, מנהלת מחלקת התחדשות עירונית - יהב ושות' חברת עורכי דין| עו"ד עידן מנצ'ל - שותף, מחלקת נדל"ן תכנון ובניה - גולדפרב גרוס זליגמן| עו"ד עמית נסים - בעלים שותף - מינצר-כרמון, נסים ושות', עורכי דין| עו"ד ענת בירן - בעלים - ענת בירן משרד עורכי דין| עו"ד ערן באלינט - שותף - שבלת| ערן ניצן - יו"ר ועדת תכנון ובנייה - מחוז תל אביב| עו"ד ציפי רוזנברג - שותפה, מנהלת מחלקת התחדשות עירונית - שרקון, בן עמי, אשר ושות' | עו"ד קרן פרשקר - בעלים משותף - רז-כהן,פרשקר ושות׳| עו"ד רוית סיני - מייסדת ובעלים, מגשרת מוסמכת - רוית סיני משרד עורכי דין| עו"ד רועי בר יוסף - מייסד ושותף מחלקת התחדשות עירונית - בר יוסף, נאוי, תורג'מן| עו"ד רועי שובל - שותף מייסד - שובל - יושע, משרד עורכי דין ונוטריון| עו"ד רן ברא"ז - שותף מנהל - לוי טילר | נרדיה | הר צבי | ברא"ז ושות' - חברת עורכי דין| עו"ד שוקי לוי - ראש תחום התחדשות עירונית - ליפא מאיר ושות' | עו"ד שלום סימון - שותף וראש תחום התחדשות עירונית (במשותף) - פישר (FBC & Co) | עו"ד שלומי הלר - ראש מחלקת נדל"ן - משרד עו"ד FWMK | עו"ד שמוליק גרוסמן - שותף - גרוסמן, קורדובה, גלעד, עורכי דין| עו"ד תומר צדוק - שותף ומנהל מחלקת התחדשות עירונית - וקסלר ברגמן ושות' | עו"ד - ציפי רוזנברג - שותפה, מנהלת מחלקת התחדשות עירונית - שרקון, בן עמי, אשר ושות' | עו"ד - קרן פרשקר - בעלים משותף - רז-כהן,פרשקר ושות׳| עו"ד - רוית סיני - מייסדת ובעלים, מגשרת מוסמכת - רוית סיני משרד עורכי דין| עו"ד - רועי בר יוסף - מייסד ושותף מחלקת התחדשות עירונית - בר יוסף, נאוי, תורג'מן| עו"ד - רועי שובל - שותף מייסד - שובל - יושע, משרד עורכי דין ונוטריון| עו"ד - רן ברא"ז - שותף מנהל - לוי טילר | נרדיה | הר צבי | ברא"ז ושות' - חברת עורכי דין| עו"ד - שוקי לוי - ראש תחום התחדשות עירונית - ליפא מאיר | עו"ד - שלום סימון - שותף וראש תחום התחדשות עירונית (במשותף) - פישר (FBC & Co) | עו"ד - שלומי הלר - ראש מחלקת נדל"ן - משרד עו"ד FWMK | עו"ד - שמוליק גרוסמן - שותף - גרוסמן, קורדובה, גלעד, עורכי דין| עו"ד - תומר צדוק - שותף ומנהל מחלקת התחדשות עירונית - וקסלר ברגמן ושות'.