65 מיליארדי שקלים, לפרוטוקול, זה 65 אלף מיליון, סכום בלתי נתפס לאזרח ישראל ממוצע. אולם, וזה אולם גדול, זהו בדיוק הסכום הכמעט דמיוני שאותו גבתה ממשלת ישראל במהלך השנה הקלנדרית הקודמת כתוצאה ממיסוי נדל"ן.
ייתכן, ייתכן מאד אפילו, שנכון להיום סכום העתק הזה גדל עוד יותר. אבל כך או אחרת נשאלת שאלת "65 מיליארד השקלים" שאם הגבייה הייתה כל מוצלחת וטובה, הכיצד זה שהתוצאה הינה כה עלובה ואפילו גרוטסקית?
הכיצד זה ששוק הדיור לא רק שלא עבר כל תהליך חיובי במהלך השנה האחרונה, נהפוך הוא, השוק נסוג אחורנית, ההיצע הולך ומתדלדל עד כדי מלאי אבסורדי של כ-15-18 אלף דירות בלבד "על המדף באזור הביקוש, מחירים נוסקים והולכים בקצב של 18 אחוזים לשנה, שזה כ-300 אלף שקלים יותר לדירה ממוצעת(!) והליכי ביורוקרטיה ארוכים יותר מאי פעם?
יתרה מכך: מספר הדירות התקועות ב"צנרת", מסתבר, גבוה אף הוא יותר מאי פעם ועומד על פי הערכות שמרניות על לא פחות מכ-250 אלף דירות, רובן הגדול באזור הביקוש במרכז הארץ, שכבר היו צריכות לצאת לדרך זה מכבר, אולם תקועות הן בשל כשלים ביורוקרטים והן בשל עימותים כאלה או אחרים בקרב הוועדות, הרשויות המקומיות ויתר הגורמים המאשרים.
יתרה מכך: בו בזמן שהמדינה מרוויחה סכומי עתק כתוצאה ממיסוי, היא מפקירה את אזרחיה לתקנות מחמירות והולכות על נטילת משכנתאות. המשכנתא המוצעת חצתה זה מכבר את רף המיליון שקלים, זאת שעה שכ-30 אחוזים מנוטלי המשכנתאות(!) לוקחים משכנתא בגובה של מיליון וחצי שקלים ואף יותר מכך.
עובדה זו לבדה וכן העובדה שרוב רוכשי הדירות אינם מסוגלים כיום לעמוד בדרישה של 25 אחוזים הון עצמי על מנת לקבל משכנתא, מאלצת רבים מהם לקחת הלוואות יקרות מגופים חוץ בנקאיים. לשם המחשה, מי שרוכש כיום דירה בתקציב של 2.5 מיליון שקלים, זקוק להון עצמי בהיקף של 625 אלפי שקלים. רק למתי מעט מהזוגות הצעירים יש את התקציב הנדרש.
מצב מחפיר זה, לטעמי, איננו גזירה משמיים. המדינה, הממשלה ומשרד האוצר במיוחד, שנה מסכומי עתק, שלא לדבר על כך שתקציב המדינה נמצא כעת על מצב של עודף עשרות מיליארדי שקלים(!), יכלו בנקל לשנות את המצב, להוסיף למערכת הביורוקרטית עוד כהנה וכהנה פקידים על מנת לקצר הליכי אישורים של רבבות רבות של דירות התקועות בצנרת.
ובד בבד יש לעצור, ובאופן מיידי, את הספסור הבלתי נלאה של רמ"י במחירי הקרקע. העובדה שרמ"י מהווה "פרה חולבת" לפקידי האוצר שמן הסתם מחככים את ידיהם בהנאה למראה מספרי העתק, הינה לדידי שערורייה ציבורית, לא רק אתית ומוסרית, אלא גם כזו שמחייבת ועדת חקירה ממלכתית. מחיר הדירה הסופי, לפרוטוקול, נגזר בחלקו הגדול כתוצאה מהספסור במחירי הקרקע ובשיטות המכרזים הנלוזות.
לקראת הבחירות המשמשות ובאות אני קורא בזאת לכל המפלגות וכל המנהיגים, ללא הבדל, אנא הציבו את פתרון משבר הדיור בראש האג'נדה שלכם ואנא, לא פחות חשוב, שהממשלה הבאה עלינו לטובה תמנה סוף סוף שר בינוי ושיכון מקצועי ולא עוד פקיד פוליטי שאינו מבין מימינו ומשמאלו!
כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"