דחילק, זה עשרות רבות בשנים, מאז הקמתה ב-1960, חולשת רשות מקרקעי ישראל ביד רמה על שוק המקרקעין. בפועל עדיין יותר מ-90 אחוזים מקרקעות המדינה מרוכזות בידיה, תופעה שאין לה אח ורע בעולם, להוציא אולי את המשטר הטוטליטארי האדוק של צפון קוריאה, המוהיקנית האחרונה של הקומוניזם שפס מן העולם.
לרמ"י, לפרוטוקול, יש חלק חשוב שלא נאמר מכריע בספסור קרקעות המדינה, ובעליות המחירים שהבלתי מתקבלות על הדעת שאותן אנחנו חווים כולנו זה שני עשורים ברציפות. ברצותם הם "עם היד על השאלטר", ברצותם מנדבים לנו קצת פירורים, אבל דואגים יומם ולילה שמא אנחנו, הקבלנים והיזמים, נקבל יותר מידי, שמא רמות המחירים יתייצבו.
בשנה האחרונה, הלא היא שנת הקורונה, בה שוק הדיור שיווע להרבה יותר התחלות בנייה, התעלו פקידי רמ"י על עצמם ובמהלך כל 2020 קידמו מספר מזערי של 16 אלף יחידות דיור ורק לקראת סוף השנה נזכרו לעגל קצת את המספר כלפי מעלה, עדיין הרבה, הרבה פחות לעומת התחזיות המוקדמות שדיברו על מספרים ראליים של 70-80 אלף יחידות דיור לכל הפחות.
את המחדל הזה, שתדלק תדלוק משנה את שוק הדיור לא נוכל לשכוח, גם אם כעת מנסה ראש המנהל החדש, יקי קווינט, להמציא גמ"ח (גמילות חסדים) חדש על מנת לכסות את ערוותה של רמ"י. גמ"ח זה מצטייר הפלא בכותרת שלו, הקמת קרן מיוחדת בת מאות מיליוני שקלים שתיועד עבור יזמים המקדמים התחדשות עירונית, במיוחד בפריפריה, ושתדאג לתגמל אותם מיידית, זאת במידה והליכי האישורים של פרויקטים ימשכו זמן רב.
ואני שואל: איך זה, שבמחצית 2021, לאחר יותר מ-60 שנה שבהן רשות מקרקעי ישראל (או בשמה הקודם, מנהל מקרקעי ישראל) שולטת ללא מצרים בשוק הדיור, עושה בו ככל העולה על רוחה ונרדמת בשמירה, זאת בלשון המעטה, דווקא בעיצומו של המשבר הכלכלי והבריאותי הגדול ביותר שחווינו אי פעם, נזכרת לפתע בנו, הקבלנים והיזמים, שלא לדבר על מיליוני אזרחי מדינת ישראל?
האם הגימיק החדש הזה יעזור בכלל למישהו מאיתנו? האם הוא יוציא מן המיצר את אותם מיליוני ישראלים שנטלו משכנתאות מעבר ליכולתם במהלך השנים האחרונות, שלא לדבר על שיא השיאים של חודש מרץ האחרון, 8 מיליארדי שקלים בחודש אחד בלבד? האם זה באמת יגרום להתנעת ההתחדשות העירונית, שעה שגוף ממשלתי אחר, מנהל התכנון, הודיע בריש גלי על הפסקת התמ"א 38 ב-2022, מה שגרם כבר היום לעצירה כמעט מוחלטת של ההתחדשות העירונית, כולל באזורי הביקוש הלוהטים במרכז הארץ?
הצעתי בעבר, ואני מציע היום ביתר תוקף – אנא, פרקו את הגוף האנכרוניסטי הזה שהוקם על מנת להגן על קרקעות המדינה, ועושה כיום בדיוק את הפעולה ההפוכה. אנא תפריטו אותו ובמקום זאת תמנו סוף סוף שר שיכון מקצועי ובעל סמכויות נרחבות שיוכל לתכלל את כל הצרכים האמיתיים של שוק הדיור, שיוכל להתניע באמת את ההתחדשות העירונית ואת ההיצע בכלל.
ועצתי למקבלי ההחלטות: שבמקום לדבר גבוהה, גבוהה, על יישוב הפריפריה ולייצר בדיוק את הפעולות ההפוכות, כפי שקרה לדוגמא עם מחיר למשתכן, תדאגו קודם כל להגדלת היצע הדיור דווקא באזור הביקוש, היכן שרוב רובם של הישראלים רוצים לגור, לעבוד, לקנות ולבלות ותגדילו, אנא מכם, את אחוזי הבנייה שם באופן אוטומטי ב-30 אחוזים, כשמתוך זה 20 אחוזים ישווקו כדירות מוזלות ועוד 10 אחוזים בשכירות מסובסדת לטווח הארוך.
אלה, רק אלה, הפתרונות האמיתיים, לא הגמ"חים, גמילויות החסדים הווירטואליים שמנסה רמ"י להציע לנו תוך כדי פרפורי ימיה האחרונים. חומר למחשבה לממשלת ישראל החדשה.
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"