כששמעתי, כצפוי, שבחודש יולי האחרון נטלו רוכשי הדירות סכום דמיוני של 11.5 מיליארדי שקלים, נזכרתי באצן הג'מייקני האגדי יוסיין בולט שניפץ פעם אחר פעם את השיא העולמי בריצת 100 מטרים והעמיד אותו על 9.58 שניות, תוצאה שעד כה אף אצן לא התקרב אליה. היה זה, לפרוטוקול, החודש השני הרצוף בו נשבר השיא של 11 מיליארד, זאת לאחר שביוני הגיעו המשכנתאות לשיא של כל הזמנים, 11.6 מיליארדי שקלים.
אולם, וזה אולם גדול, נגיד בנק ישראל אמיר ירון, ובניגוד גמור לבולט שכבר פרש ממסלול האתלטיקה, הצליח במרוצת מחצית השנה האחרונה לנפץ כל שיא אפשרי, במהלך החודשים ינואר-יוני 2021 לבדם, נלקחו לא פחות מ-68 מיליארדי שקלים משכנתאות, יותר מאשר בשנת 2019 כולה (!) וכמעט כמו בשנת 2020 בה נטלו 78 מיליארדי שקלים ואם הקצב המסחרר הזה יימשך, מה שסביר מאוד להניח שאכן יקרה, תנתץ שנת 2021 כל שיא אפשרי ותגיע לסביבות ה-130 מיליארדי שקלים.
לנגיד ירון, לפרוטוקול, יש אחריות ישירה למחדל הזה. הנתונים אינם משקרים: לאחר שבחודש דצמבר יזם במו ידיו החלטה שנויה במחלוקת ובעלת תזמון מוזר, לאפשר נטילת משכנתאות בתנאים של שני שלישים צמודים לריבית פריים, נוצרה באופן מידי עלייה תלולה ביותר בנטילת משכנתאות. עלייה זו, אדגיש, באה לידי ביטוי לא רק בכמות הכוללת שלך משכנתאות, אלא גם בגוב המשכנתא הממוצעת שעלתה בשנה אחת ב-32 אחוזים (!) לכ-950 אלף שקלים לבית אב.
למרבה הצער לא רק שבנק ישראל אינו נושא כלל באחריות למחדל אסטרטגי זה, שתדלק את רמות המחירים בשוק הדיור לרמות דו ספרתיות שאותן לא ידענו זה עשור שנים, ומסכן באופן ממשי רבבות נוטלי משכנתאות בתרחיש אפשרי של עליית ריבית או אבטלה של אחד מבני הזוג, יתרה מכך, בנק ישראל מתעלם לחלוטין מהבעיה לפני ימים ספורים אף הציע פתרון שנראה כמו כדור אספירין לחולה סרטן.
הפתרון של בנק ישראל כוון, איך לא, למשקיעי הנדל"ן, כשהבנק החליט לא לאפשר להם לממן רכישת דירה נוספת באמצעות שעבוד דירה קיימת, זאת בתקווה לצנן את שוק הדיור. אם זה לא היה כה עצוב, הייתי צוחק. הלא משקיעי הנדל"ן הם, הם שהפיחו בשנה האחרונה רוח חיים מחודשת בשוק הדור, הביאו הכנסות עתק למדינת ישראל ועל פי כל המחקרים והנתונים, לא הם גרמו לתדלוק רמות המחירים בשוק הדיור ולתדלוק שוק המשכנתאות, אלא דווקא ליבת השוק, עמך ישראל שהתנפלו על הדירות בהמוניהם.
יתרה מכך: ניסיון נואל זה של בנק ישראל לצנן את השוק, לא רק שעלול להבריח משקיעים שלא לצורך, הוא עלול מאוד להגביר עוד יותר את ההיסטריה שפשתה בשוק ואת אי האמון ההולך וגובר של רוכשי הדירות במקבלי ההחלטות.
את העובדה שהפתרון לכל חוליי שוק הדיור צריך למצוא בהגדלת ההיצע ולא בצינון מלאכותי של הביקושים, אמרנו זה מכבר. הצענו, בין היתר, תכנית מהפכנית שתגדיל באופן אוטומטי את זכויות הבנייה בכל פרויקט ופרויקט ב-30 אחוזים שבס כחלון) כשהזימים יפרישו מהתוספת שיקבלו 20 אחוזים לטובת דיור מוזל ועוד 10 אחוזים לדיור בשכירות מסובסד לטווח הארוך.
הצענו גם פתרונות נוספים דוגמת פתיחת מכרזי רמ"י לכלל ציבור אלפי הקבלנים, זאת תוך כדי פיקוח הדוק על מחירי המכרזים וכן העלאה דרסטית של כמות העובדים הזרים בשוק הדיור, קיצור הליכים ביורוקרטים, הכרזה של תכנית התחדשות עירונית ממלכתית כוללת וכן תמרוץ הרשויות המקומיות לקדם בנייה למגורים זאת באמצעות העלאת הארנונה.
אבל כל אלה, לצערי, כנראה נסתרים מעיניהם של ראשי בנק ישראל שממשיכים, דוגמת יוסיין בולט לפניהם, לנפץ שיא אחר שיא של נטילת משכנתאות ושל רמות מחירי הדיור. אז מי הפוליטיקאי או הפוליטיקאית האמיצים שיעזו לעמוד חוצץ כנגד מדיניות הרסנית זו ולהכריז קבל עם ועדה ש"המלך הינו עירום"?
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"