פורום Duns 100 מבית d&b (דן אנד ברדסטריט) כינס היום (שלישי) את בכירי ענף ההנדסה במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב כדי לדון על מצוקת כוח האדם, הרגולציה והסרת החסמים.
״על פי ההערכות שלנו בדן אנד ברדסטריט, חסרים כיום כ-4,500 מהנדסים אזרחיים בענף", ציינה אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה ב-d&b. "בנוסף,על פי הערכות, עד שנת 2025 המחסור צפוי לגדול ולהגיע עד כדי כ-8,000 מהנדסים בשל תהליך ההכשרה הארוך והקושי לייבא מהנדסים מחו"ל. המחסור במהנדסים אזרחיים צפוי לגרום ב-3 השנים הקרובות לחוסר יכולת להוציא לפועל השקעות בבינוי ובתשתיות בישראל בהיקף של יותר מ-50 מיליארד שקל".
שרית צולשין, מהנדסת העיר גבעתיים, התייחסה למצוקת כח אדם איכותי באגפי ההנדסה. "כמהנדסת העיר גבעתים, עיר מרכזית בגוש דן וכמי שמנהלת תחום חשוב בשוק הציבורי - חשוב לחדד את נושא מצוקת כח האדם האיכותי באגפי ההנדסה", אמרה. "כרגע יש כ-15 רשויות שמנסות לגייס מפקחי בניה הנדסאים. מהנדסים לתכנון בוודאי שקשה לגייס בעיקר בעלי ניסיון בשל השכר הנמוך יחסית לשוק הפרטי. כל אלה יגרמו להאטת משוב וטיפול בבקשות להיתרים ולמסירת טפסי 4, מה שמשפיע על המחסור בדיור חדשות בשוק".
"המדינה קבעה שכר ותנאים נמוכים בהרבה מהשוק הפרטי כך שקשה מאוד לגייס ולשמר כח אדם איכותי לפיקוח, רישוי, מנהלי אגפים בתשתיות ומבנים מסוכנים", הוסיפה צולשין. "השכר שהמדינה מקציבה לתפקיד עם כזו אחריות הוא מלזל ולא תואם בשום צורה למידת ההשקעה בפועל שנדרשת. אם לא נרתם לשנות זאת, לא יהיה מי שייתן בסופו של דבר שירות ראוי ואיכותי למבקשי ההיתרים".
רועי אלון, סמנכ״ל תשתיות ותחבורה מתקדמת, י.ד. ירדן אלון התייחס גם הוא לשכר הנמוך למהנדסים בשוק הציבורי. "כאשר כולם מדברים על שכר המהנדסים ומעמד המהנדס הנמוך, אני מנסה למצוא את הפתרון, והפתרון לא נמצא בלהתלונן אלא ביצירת פורום אמיתי שיוביל את הממשלה לפתור ולהעלות את שכר המהנדס ולטפל במעמדו", אמר. "לדעתי איגוד המהנדסים צריך לשים יעדי טיפול בשכר המהנדס ובכל מחיר, כאשר ההבנה שאי טיפול בבעיית השכר אתמול .. עלולה לגרום לקריסה של משרדי הנדסה בטווח הזמן של שנים בודדות".
"על מנת להגדיל את מאגר מנהלי הפרוייקטים של החברות הממשלתיות יש לשנות את תנאי הסף במכרזים", אמר רוני סרי, מנכ"ל ברן ישראל. "כדי לאפשר למהנדסים צעירים יותר וטובים מאוד להתמנות לניהול פרויקטים, ובכך גם לפתח את הדור הבא של המנהלים".
אלדד ספיבק, יו"ר, א.ספיבק חברה להנדסה, התייחס גם הוא לשכר במגזר הציבורי: תעריפי המגזר הציבורי לתכנון וניהול פרויקטים, נמוכים לעומת שכר העבודה במגזר הפרטי , העולה בהשפעת עולם ההיטק וזה מביא לירידה משמעותית ברמת התכנון והניהול. אני מציע לשוב ולקרוא את דוח השופט זיילר, שעמד בראש ועדת החקירה בעקבות אסון ורסאי, 'אין חדש תחת לשמש' , אסון ורסאי העכשווי בוא יבוא".
"ענף ההנדסה והבנייה במדינה לקראת קריסה"
"אנו עדים לכך שקיימת חוסר הלימה מוחלטת בין העליה בהוצאות השכר של המהנדסים, ההוצאות הנלוות והתקורות שעלו ביותר מ -40 אחוז במהלך 5 השנים האחרונות", אמר עמי פורן, מנכ"ל משותף, פורן שרים הנדסה ושמאות מקרקעין. "ובין העלייה השולית ואולי אפילו בירידה בשכר המשולם על ידי הרגולטורים השונים ומזמינים השונים בעבור השירותים הניתנים על ידי המהנדסים. לעומת זאת שכר המהנדסים והתנאים בהייטק רק הולך וגדל. לא פלא שאף מהנדס לא רוצה לבוא לתחום ההנדסה האזרחית וכולם רוצים רק הייטק".
"המצב של ענף ההנדסה והבניה במדינה נמצא לקראת קריסה בגלל היקפי עבודה גדולים מצד אחד ומחסור בכח אדם מקצועי ואיכותי מצד שני", אמר שי מרגולין, שותף מייסד ומנכ"ל משותף, אחים מרגולין הנדסה וייעוץ. "המחסור בכח אדם נובע בעיקר בגלל הכשרת מהנדסים בהיקפים קטני מהנדרש ובגלל שכר נמוך מדי המשולם בענף לעומת ענפי ההי-טק".
"ענף ההנדסה עבר מספר שנים לא קלות וכרגע מתמודד עם צמיחה וריבוי פרויקטים בארץ", הוסיף נמרוד וייס, בעלים, י.ו. גליל הנדסה. "אנו מתמודדים עם אתגר לספק שירותים ברמה גבוהה ואיכותית במחירים שלא התעדכנו בהתאם לעליית העלויות. המגזר הפרטי והציבורי צריך להבין שיש צורך בתיקון לאחר שחיקה של שנים בשכר המשולם עבור הנדסה על מנת לקבל שירות כמצופה. זהו תהליך ארוך שאנחנו רק בראשיתו".
קובי בן משה מנכ"ל הקבוצה AVIV AMCG: "אני מאמין שאחד הפתרונות למשבר כח האדם בענף טמון בעולם ההנדסאים. טיפוח לימודים במגמות הנדסאים, בניית מסלולים נוחים להסבת הנדסאים למהנדסים ועידוד תפיסה שמשלבת הנדסאים בפרויקטים באמצעות חברות ממשלתיות, דרך תנאי הסף במכרזים ויצירת "רגולציה" שמאפשרת הכשרה מקצועית (OJT) בפרויקטים. בנוסף כדאי לתגמל מעסיקים, כפי שמבוצע כיום בענף ההיי-טק, על גיוס הנדסאים לצורך צבירת ניסיון בענף ולעודדם בהמשך להשתתף בהסבה לתואר מהנדס"
"זה לא כמו בהייטק שלוקחים ברמן ותוך 4 חודשים הופכים אותו למתכנת"
ישראל דוד, מ״מ יו״ר איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות, מנכ״ל ובעלים דוד מהנדסים התייחס גם הוא לנושא: "כשמדברים על מחסור בכח אדם הנדסי, יש להבדיל בין ניהול הנדסי לתכנון הנדסי. ראשית, עם ישראל מלא באנשים שרוצים להיות מנהלים, אך לא פועלי יצור. כאשר אתה עוסק בתכנון, אתה למעשה יותר עוסק בייצור מאשר בניהול ולכן כבר על הסף אנחנו בנקודת שפל".
"שנית, כדי שיהיה לך מתכנן טוב שיוכל לקחת אחריות פלילית, צריך לעבוד בתחום במשך 10 שנים", הוסיף. "זה לא כמו בהייטק שלוקחים ברמן ותוך 4 חודשים הופכים אותו למתכנת. שכר הטרחה לתכנון ירד ביחס למה ששולם לפני 15 שנה והמשכורות שהן הכי נמוכות ממילא רק עולות. אני בתור בעלים של משרד הייתי צריך לסגור את המשרד, אבל אני אוהב את המקצוע ואני רואה בזה שליחות. אני לא סומך על הממשלה שתפתור את הבעיה ואנחנו מנסים למצוא פתרונות בהם: פתיחת מרכזי תכנון בחו״ל, שילוב חרדים ובני מעוטים ופיתוח טכנולוגיות In House לתכנון פרמטרי שיאפשר צמצום בכוח אדם. רק זה יביא לתכנון אוטומטי יותר מבלי אספקט של שיקול דעת והסתמכות על הכישרון הישראלי.
עמרי גלברט, סמנכ"ל פיתוח עסקי בברן ישראל טען כי עתיד הענף נמצא בהתייעלות והעלאת התפוקה. "לצורך כך נצטרך לאמץ דרכים יצירתיות", אמר. "שילוב טכנולוגיה מתקדמת והרחבת סל המשאבים. חברות ישראליות צריכות לעבור רפורמה ולהצטרף למהפכת ה-con-tech, חלקה בהובלת סטרארטאפים ישראליים שכיום כמעט ולא פעילים בשוק המקומי. במקביל, יש להעביר עוד פעילויות למדינות בהן יש יתרון יחסי וזמינות שירותים מקצועיים בעלות תחרותית. העליה בהשקעה הציבורית והפרטית בתשתיות היא בשורה מצוינת לענף והזדמנות להעלות את הרמה המקצועית והרווחיות בתחום".
"המשק הישראלי בתחום הבניה והתשתיות עומד בפני אתגרים יוצאי דופן בשלושת העשורים הקרובים, לאור הכפלת אוכלוסיותה של מדינת ישראל", אמר משה בנג'ו, מנכ"ל קבוצת גדיש. "היקף ההשקעות הנדרש בכלמאחד מהעשורים נע בין חצי טריליון לטריליון שקל. המחסור האדיר הקיים כיום במהנדסים ומתכננים בתחום ההנדסה האזרחית מחד ושכר הטרחה הזעום להפליא מאידך, מעמיד בספק גדול ביותר לממש אתגרים אלו ויגרום לזליגת מהנדסים איכותיים לענפי ההיטק השונים. מדינת ישראל חייבת להתעשת ולפעול במספר ערוצים במקביל: העלאה משמעותית של שכר הטרחה במשרדים הממשלתיים, הגברת קצב ההכשרות למהנדסים אזרחיים ולבסוף מיסוד מעמדו של מנהל הפרויקט והעלאת קרנו".
"פרויקטים לאומיים חשובים נמשכים 10-15 שנים ואף יותר עד למימושם"
אלה בן נון, מנכ"לית ובעלים, אלה בן נון ניהול בניה, התייחסה להליכי הרישוי הארוכים בפרויקטים. "יש דרך לקצר את הליכי הרישוי", אמרה. "מטרת הרישוי המכוון היתה להסדיר תהליך מובנה בלוח זמנים. בפועל, בכל הרשויות יש מחסור אדיר בכח אדם, לרוב בודקי הרישוי לא מתוגמלים וקשה לגייסם, במקביל יש הצפה של בקשות להיתרי בניה. התור ברישוי זמין נראה כמו התור בנתב״ג בחול המועד. למה הרשויות או כל גורם מוסמך אחר לא השכילו לתת ליזמים אפשרות של קיצור תורים בתשלום? כמו שירותי רפואה פרטית או קונסיירג׳ בנתב״ג".
"יזמים יהיו מוכנים לשלם הרבה כסף על מסלול רישוי מקביל שיבטיח קיצור לוחות זמנים", הוסיפה. "זה win win , הרשויות יכולות להעשיר את קופת העירייה וכתוצאה לקלוט עוד מהנדסים בודקים וגם לשלם להם שכר יותר גבוה ובמקביל היזמים יקצרו בחודשים הוצאת היתרי בניה, זה שווה להם הרבה כסף".
איתי ינון בעלים ומנכ"ל, ינון תכנון יעוץ ומחקר, התייחס לעיכובים הרבים בהקמת פרויקטי תשתית לאומית. נראה שבשנים האחרונות הקשיים והחסמים למימוש פרויקטים חשובים אלה רק מחמירים וחלק מכך היא העובדה ששלבי התכנון נמשכים זמן בלתי סביר כתוצאה מתהליכים ודרישות מגוזמות מצד גופי המדינה", אמר. "פרויקטים לאומיים חשובים נמשכים 10-15 שנים ואף יותר עד למימושם - דבר הגורם לפגיעה חמורה לצמיחת המשק וברמת החיים. הפתרון צריך להגיע מהממשלה חד וחלק וכמו שחוקקו את חוק המטרו והקימו רשות מטרו על מנת להתגבר על החסמים הנ"ל ולתעדף את פרויקט המטרו על פני שאר הפרויקטים במרחב , כך גם צריך לעשות לגבי פרויקטים לאומיים אחרים".
יורם מרקוביץ מנהל אזור מרכז אי. שטרן ניהול פרויקטים: "שוק הבניה והתשתית בארץ בעליה וכל העוסקים במלאכה עמוסים ובלחצים גדולים מצד היזמים והגופים הציבוריים והפרטיים "לספק את הסחורה", האתגר המשמעותי ביותר למשרדי התכנון והניהול בשוק עולה מסוג זה הינו שימור וגיוס כוח אדם איכותי. הסימפטומים שנחוש כמדינה וכמי שאמונים ומובילים את ההנדסה בארץ הם תהליכים הולכים וגוברים של בעיות באיכות ביצוע בפרויקטים , בעיות בטיחות , אי עמידה בלוחות זמנים ועוד".
מבין המשתתפים בפורום: אורי ענבר, מנכ"ל ובעלים, ניצן ענבר ניהול פרויקטים (1992), איתי ינון בעלים ומנכ"ל, ינון תכנון יעוץ ומחקר , אלדד ספיבק, יו"ר, א.ספיבק חברה להנדסה, אלה בן נון, מנכ"לית ובעלים, אלה בן נון ניהול בניה , גל זוננשטיין, מנכ"ל, מרגולין טק, יואב אלון, מנכ"ל בעלים מייסד, י.ד. ירדן אלון - ניהול פרויקטים בהנדסה אזרחית, יורם מרקוביץ, מנהל תחום מרכז, אי. שטרן ניהול פרויקטים הנדסיים , ישראל דוד , מנכ"ל , דוד הנדסה, שרית צולשין, מהנדסת העיר וראש מנהל הנדסה, עיריית גבעתיים , משה בנג'ו, מנכ"ל, גדיש חברה להנדסה , נמרוד וייס, בעלים, י.ו. גליל הנדסה, עומרי גלברט, סמנכ"ל פיתוח עסקי, קבוצת ברן ישראל, עמי פורן , מנכ"ל משותף, פורן שרים הנדסה ושמאות מקרקעין , קובי בן משה, בעלים, אביב ניהול, הנדסה ומערכות מידע, ראול רונן, מנכ"ל, אקסייט ישראל פרויקטים, רוני סרי, מנכ"ל, קבוצת ברן ישראל, רועי אלון, סמנכ"ל תשתיות ותחבורה מתקדמת, י.ד. ירדן אלון - ניהול פרויקטים בהנדסה אזרחית, עו"ד רעות וינר כרמי, מנהלת שיווק מכרזים והתקשרויות, פורן שרים הנדסה ושמאות מקרקעין, שי מרגולין, שותף מייסד ומנכ"ל משותף, אחים מרגולין הנדסה וייעוץ ,שלומית לוין, מנהלת משאבים , דקר בניין והנדסה.