לאחרונה, פיקוד העורף בשיתוף מנהל התכנון אישרו מסלול מיוחד התקף לשנה המאפשר בניית ממ"ד עד 9 מ"ר נטו בבתים צמודי קרקע ולמבני מגורים בני 2 קומות בלבד וזאת, ללא צורך בקבלת היתר בניה כפי שנדרש עד כה. כדי להשיג אישור לבניית ממ"ד ללא היתר, כל שבעל הבית צריך לעשות הוא להגיש בקשה מקוונת באתר האינטרנט של פיקוד העורף, שאליה יצורפו המסמכים הנדרשים והתשובה תתקבל תוך 14 יום בלבד. מדובר בשינוי משמעותי לאין שיעור ממשך הזמן אשר היה נדרש עד כה לטובת הוצאת היתר בניה.
יוזמה זאת, התקבלה תחת הוראת השעה לאור המצב המדיני ביטחוני הקיים בישראל ולאחרונה בפרט, ונועדה להתמודד עם הקושי במציאות האבסורדית, שבה מדינת ישראל מותקפת על בסיס יום יומי על ידי רקטות ולצערנו המדינה ותושביה אינם ערוכים לכך, כאשר ידוע כי 62% מכלל דירות המגורים כלל לא ממוגנות ולפחות ל-27% מכלל אזרחי המדינה אין גישה למרחב מיגון תקני.
עולה השאלה, האם יוזמתה של המדינה תחת הוראת השעה אכן עוזרת להתמודד עם הקושי הקיים? ניתן להגיד שכן, ללא ספק מהלך שבו בניית ממ"ד בתקופה כה קצרה הנובע מכך שהבירוקרטיה הארוכה הכלולה בהשגת היתר בנייה לממ"ד מרבית הפעמים נחסכת תחת מהלך זה, וכי נתון זה יוביל לכך שאזרחים נוספים המתגוררים בבתים צמודי קרקע יוכלו למגן את ביתם במהירות ולצאת מהסטטיסטיקה המדאיגה. אך מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שעדיין נותרים מיליוני אזרחים אשר פתרון זה אינו מטיב איתם בשום דרך ועדיין יופקרו תחת האיום הממשי לחייהם לאור דירת מגוריהם בבית המשותף, שנותרה ללא מיגון.
כל זאת, מוביל לתמיהה גדולה מדוע להגביל את האישור לבניית ממ"ד ללא היתר לבתים צמודי קרקע בלבד? מדוע לא להרחיב אישור זה לבנייה רוויה (בנייה של יותר מ-2 קומות)? מדוע לא להכות בברזל בעודו חם וליצור מתווה בו כמה שיותר דירות מגורים יוכלו למגן עצמן מבלי להתעסק בבירוקרטיה המייגעת והארוכה?
אחד מיתרונותיה של חקיקה שכזאת הנוגעת למתן אישור לבניית ממ"ד ללא היתר גם בבנייה רוויה, הוא שמירה על חיי אדם רחבה יותר. בעוד שבבית צמוד קרקע לרוב יתגוררו בודדים, בבניין מגורים, על אחת כמה וכמה בניין מרובה קומות, יתגוררו מאות אנשים אם לא אלפים ולכן החשיבות שקיימת במציאת דרך למגן את אותם הבניינים בהקדם היא גבוהה במיוחד, שכן ריכוז כה גדול של אנשים במבנה לא ממוגן מעלה את הסכנה לחיי אדם ולצערנו גודל האסון העלול לקרות הוא במימדים עצומים.
כיום, האפשרות העומדת עבור אלו המתגוררים בבניין מרובה קומות לצורך בניית ממ"ד בדירתם היא מוגבלת, שכן ההליך לוקח זמן רב וממושך שלא בהכרח עומד להם.
השלב הראשון, הוא הגשת בקשה לתיק מידע להיתר, הכוללת מפת מדידה עדכנית, צילומים של הבית ותשלום על תיק מידע. את הבקשה צריך להגיש מתכנן שהוא הנדסאי, מהנדס או אדריכל. המידע אמור להימסר עד 30 ימי עבודה.
לאחר מכן, השלב הבא הוא הגשת בקשה מקוונת בהליך רישוי מקוצר במערכת רישוי זמין, כאשר בדיקת תנאי הסף תבוצע בתוך 10 ימי עבודה מיום פתיחת הבקשה במערכת וההחלטה תימסר בתוך 25 ימי עבודה. יש לציין, כי הערכת הוצאות היתר לממ"ד עומדת על כ-25 אלף שקל, סכום אסטרונומי שלא בהכרח יש בידו של כל אדם המעוניין להגן על ביתו.
לאחר שהשיג בעל הדירה את כל אלו וכדי להתחיל את תהליך בניית הממ''ד, עליו לפנות לדיירי הבניין ולבקש את הסכמתם וזאת, משום שבניית ממ"ד מחייבת תפיסת שטח קרקע משותף בחצר. כמו כן, אם הדירה בקומות העליונות אז יש לבסס את קירות הממ"ד בקונסטרוקציה עצמאית. על פי סעיף 71 בחוק המקרקעין, בניית ממ"ד מחייבת הסכמה של 60% מדיירי הבניין. האם לאחר כל ההשקעה הדרושה לצורך הוצאת היתר לממ"ד בבניין משותף אכן ניתן להגיד בוודאות שבעל הדירה יצליח להשיג את אישורם של 60% מבעלי הבניין? לא בהכרח, מדובר על הליך בנייה הכרוך ברעשי בנייה והפרעות אחרות ובשימוש בשטח משותף לרוב, דבר העלול למנוע את הסכמתם של חלק מהדיירים כפי שניתן להיווכח מהליכים משפטיים רבים העומדים ותלויים, לרבות התנגדויות ועררים (שמטבע הדברים מפורסמות הקלות ועוד סוגיות המצריכות דיונים ארוכים שעשויים להגיע גם לשנים לא מעטות) ומעכבים את הוצאת ההיתרים תוך פער גדול מאד בין הרצוי למצוי.
לסיכום, כפי שניתן לראות, כיום כדי לבנות ממ"ד בבניין משותף יאלצו בעלי הדירות לחכות זמן רב שלרוב ימשך גם כמספר שנים וגם זאת, רק במידה וישיגו את אישור הרוב מהדיירים. נתון זה לא ייתכן ונשמע כמנותק מהמציאות, במיוחד בתקופה כזאת אשר מיגונם של אזרחי המדינה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה לרבות משרדי הרישוי בתחום התכנון והבניה.
לכן, על המדינה לאפשר את תקנות הוראות השעה המפורטות לעיל גם עבור בעלי הדירות המתגוררים במבני בנייה רוויה, שכן אותם אזרחים נותרו ללא פתרון מוצע, מלבד לעזוב את ביתם הלא ממוגן ולחפש חלופת מגורים או לקוות לנס שמא רקטה או רסיסים ממנה לא יפגעו בביתם. אחריותה של המדינה היא על חיי אזרחיה ועליה להקל על כל מי שמבקש להגן על מקום מגוריו בכל דרך שיש ביכולתה לסייע ובמקרה זה אכן קיימת דרך ברורה ומתבקשת.
מאת דסק משרד עורכי הדין גור ושות' - ליעד כהן
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עו"ד גור ושות; הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100