משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה, אמר היום (שני) כי על המדינה לחדול מלהסתמך על כוח העבודה הפלסטיני באתרי העבודה והבנייה, זאת בצל משבר כוח האדם שנוצר בשנה האחרונה בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. "אנחנו במשרד התחבורה חושבים שנכון למדינת ישראל לצמצם את התלות בפועלים פלסטינים", הצהיר בן זקן בפורום Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט לבכירי ענף ההנדסה והתשתיות. "עלינו להגביר את נושא הבאת עובדים זרים ובמקביל לעשות הכשרות גם לתושבי מדינת ישראל".
בן זקן הבהיר כי מצוקת העובדים לא החלה דווקא ב-7 באוקטבר, אלא הרבה לפני. אז, בחרו בישראל לפתור את המצוקה באמצעות העובדים הפלסטיניים. "מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מרגישים את החוסר בתשואה יותר חזקה ואנחנו רואים את זה כל יום", הסביר. "החלטנו לשלוח משלחת לסרי לנקה ולהביא עובדים זרים כדי לנסות למזער את אותו מחסור כדי שעבודות התשתית לא יתעכבו, להן יכולות להיות השלכות שנים קדימה. תוך שבועיים אמורה לצאת משלחת נוספת למיין ולהביא עובדים. אנחנו כבר רואים כאן פועלים מסרי לנקה ואנחנו רוצים להגדיל את הכמות והמהירות, אנחנו בוחנים מתווה להביא את הפועלים דרך הים, בקרוז של 4 שבועות בו יעברו מיונים והדרכות. אנחנו מצפים לעד 10,000 פועלים וזה משהו שהוא ישים. אנחנו במשרד התחבורה חושבים שנכון למדינת ישראל לצמצם את התלות בפועלים פלסטינים, להגביר את נושא הבאת עובדים זרים ובמקביל לעשות הכשרות גם לתושבי מדינת ישראל".
"הבסיס ליציאה מהמיתון"
במסגרת הפורום קיבלו הבכירים סקירה על מצב הענף בישראל. מלבד בן זקן, בפורום השתתפו ראשי חברות מובילות, ביניהם אלה בן נון, מנכ״לית EBN ניהול בניה, משה בנג'ו, מנכ"ל קבוצת גדיש הנדסה וניהול, עמי פורן, מייסד ומנכ"ל משותף פורן שרים, ארז גלבוע - בעלים ומנכ"ל החברה ש. גלבוע מהנדסים ועוד.
"שנת 2023 היא אחת השנים המורכבות והמאתגרות עבור המשק הישראלי", שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. "ענף ההנדסה והתשתיות נמצא במשבר מתמשך, בעבר דיברנו על כך שמדובר בבעיה מבנית ולא משברית וכעת אך כעת הבעיות שלובות. ענף התשתיות הוא הבסיס ליציאה ממיתון וצמיחה מחודשת של הכלכלה הישראלית ויש צורך בטיפול מיידי לנושא מצוקת כוח האדם".
משה בנג'ו, מנכ"ל קבוצת גדיש הנדסה וניהול: "כמנהל, כשאתה משתמש באותו ארגז כלים אתה מקבל אותן תוצאות, אנחנו חייבים להשתחרר מהפרדיגמה הזו. בעוד 30 שנה האוכלוסייה תכפיל את עצמה, כמות המשימות שהמדינה עשתה ב-76 שנים, אנחנו נצטרך לעשות בפחות מ-30 שנה כי המון דברים לא נעשו; מטרו, רכבות כבדות, רכבות קלות, פרויקטים שקשה לעשות אותם ואף אחד לא ממהר לזרוק את עצמו לתוך המדמנה הזו. הענף הזה בנוי מהרבה מאוד חוליות ועד שאתה לא מטפל בטיפול הוליסטי הסיכוי להצליח שואף לאפס. נכון להיום, יש מחסור למעלה ב-25% מכוח אדם; במהנדסים, מנהלי פרויקטים, מתכננים, מפקחים והמספרים הולכים וגדלים, אנחנו בקשר עם האקדמיה ואין שום יכולת הכשרה. 90 אחוז מכוח האדם שמשרדי הממשלה מעסיקים זה אנחנו, ואנחנו אמורים להיות יד ימין, ואנחנו לא יד ימין. בעניין הזה מדינת ישראל צריכה להוביל קווים של WIN-WIN, ובחלק מהמקרים חלק מהמשרדים ירימו ידיים, לא יכולים להחזיק מעמד; אי אפשר לשלם למהנדסים, תביעות וכו'. בהסתכלות קדימה אין סיכוי לממש 50% ממה שמדינת ישראל חייבת לעשות כדי שבעוד 30 שנה יהיו בתי חולים, רכבות, כבישים ומטרו. חייבים לשחרר תהליכים בירוקרטיים".
עמי פורן, מייסד ומנכ"ל משותף פורן שרים: "כמעט בלתי אפשרי לפתור את המשברים בענף כי אין מסה קריטית שרוצה לפעול לאותו כיוון, אנחנו רואים גם עכשיו שהרצון הוא גדול, אבל כרגע אין מסה קריטית שמנסה להזיז את הוקטור הזה לאותו מקום. המשבר יצור הזדמנויות, כי מתוך משבר צומחים לתוך דברים חדשים, אם זה AI אבל מצד שני משברים יכולים ליצור פגים. באין מהנדסים יתחילו להיכנס לשוק פתרונות אחרים, במקום שמהנדסים אזרחיים יעשו את העבודה זה ילך לכיוון של מהנדסי תעשייה וניהול שמנהלים פרויקט או מהנדסי כימיה, ואז יש מצב שנמצא את עצמנו עם שוק לא מקצועי. מי שלא ישים המון משאבים בשלוש שנים הקרובות על AI ופתרונות טכנולוגיים לא יהיה רלוונטי".
איציק פרנק, מנכ"ל חברת ההנדסה קבוצת ברן: "המצוקה המשמעותית והמיידית ביותר בפניה אנו ניצבים בימים אלה היא סוגיית העובדים הזרים. עלינו לשלב ידיים ולמצוא בהקדם האפשרי פתרון למחסור העצום בידיים עובדות בתחום התשתיות והבנייה, שכן מבלי לפתור סוגיה זו לא נוכל להתמודד עם אתגר משמעותי נוסף, והוא הטיפול הנדרש בצבר הגדול של פרויקטי תשתית. כך, למשל, מבלי לטפל בסוגיית הפועלים לא תהיה תקומה לפרויקטי תחבורה שהמשק משווע להם כמו המטרו והרק"ל, לא יקומו תחנות כוח גדולות שעיכוב בהשלמתן צפוי להשפיע על המשק כולו, השלמת בנייתם של מתקני ההתפלה תוסיף להתעכב, ועוד. לאחר שנטפל בסוגיה זו, עלינו לפנות גם לטיפול בחוסרים מהותיים אחרים שהטיפול בהם אקוטי כדי להשלים את הפרויקטים האמורים, כמו מחסור אדיר בכלים הנדסיים, מחסור במהנדסים בכלל וכאלה עם ניסיון רלוונטי לפרויקטי תשתית מורכבים בפרט, וכו'. כל עוד לא נראה תזוזה בסוגיות האמורות, כמו גם מעורבות של הממשלה בדמות ערבויות מדינה לשחקנים זרים שבימים אלה חוששים להשקיע כאן, סביר להניח כי המשק הישראלי לא יצלח את האתגר במימוש הפרויקטים האלה ופרויקטים נוספים – אתגר שצליחתו אקוטית לצמיחתו, כמו אוויר לנשימה".