ואכן השמחה על התמתנות בשוק המשכנתאות הייתה, מסתבר, מוקדמת מידי. מי שבמשרד האוצר פתח בקבוקי שמפניה, לאחר שהיקף המשכנתאות הצטמצם בחודש אפריל ב-23 אחוזים לעומת מרץ, כ-10.5 מיליארדי שקלים באפריל לעומת 13.4 במרץ, יכול כעת להחזיר את בקבוקי הדום פריניון לתחתית בר המשקאות. נתונים עדכניים מצביעים על עלייה מחודשת של נטילת משכנתאות בחודש מאי, 14 אחוזים לעומת אפריל, ובסך הכל 12 מיליארדי שקלים בקירוב.(144 מיליארד בקצב שנתי).
מה שמפחיד במיוחד בנתון הזה, הינו שהוא קורה לאחר שכבר כלו כל הקיצין, לאחר שמחירי הדיור זינקו ביותר מ-13 אחוזים במהלך השנה האחרונה, וכך גם מחירי תשומות הבנייה שנעו סביב ה-6 אחוזים, הריבית שעלתה כבר פעמיים תוך פרק זמן קצר והאינפלציה שהרימה ראש, ומחירי המזון והמחייה שזינקו, כמו גם מחירי הדלק, כמו גם המשבר הפוליטי וכמו גם התחושה הכללית של אווירת מיתון שכלל עולמי ומשבר בשוק ההון.
ולמרות כל אלה שוק המשכנתאות נותר על כנו. הירידה של אפריל, כך מסתבר, מקורה היה בעיקר בחג הפסח ויום עצמאות, ימים שבהם יד הרבה פחות עסקות נדל"ן, כך שנתוני חודש מאי הינם קוהרנטיים בהרקבה לעומת אלה של אפריל. יתרה מכך: אם נפלח את שוק הדיור ונוציא מהמשוואה את המשכנתאות שנלקחות במגזר הערבי שמגיעות בממוצע לכ-700 אלפי שקלים, נגיע לנתון המפחיד של כ-1.2 מיליון שקלים בקירוב משכנתא שנלקחת בממוצע בקרב בתי אב במגזר היהודי.
יתרה מכך: מי שנטל משכנתא לאחרונה, הריבית בפועל שעליו לשלם גבוה לאין שיעור מזו של ריבית הפריים. אם נשקלל בתוכה גם את הריביות שמשיתים הבנקים נגיע לכ-4.5 אחוזי ריבית, מה שהופך את ההחזר למשימה על גבול הבלתי אפשרית למאות אלפי בתי אב, שיהיו צריכים במהלך 20-25 השנה הקרובות להשתעבד להחזר חודשי המגיע לעיתים ל-70 אחוזים משכורת חודשית בקירוב, שלא לדבר על מצב לא היפותטי בו אחד מבני הזוג לא יעבוד בשלב כזה או אחר.
כנשיא לשכת הקבלנים הרואה את עצמו מחויב לא רק לקבלני ישראל, אלא גם לרוכשים שהינם רובם ככולם ישראלים שתרמו למדינה ורואים את עתידם בה. הכיצד, תגידו לי ייראו החיים הבוגרים שלהם? כיצד יוכלו להעניק לילדיהם תזונה נאותה, ביגוד והנעלה וחינוך כשהלכתו? כיצד בכלל יוכלו לכלכל את חיי היומיום שלהם, להחזיק כלי רכב על מנת להגיע למקום העבודה או להסיע את הילדים לחוגים או לחברים? כיצד יוכלו להתאוורר מידי פעם בבית קפה או מסעדה, שלא לדבר על חופשה קצרה בארץ או בחו"ל?
וכמה ציני. לאחרונה עבר בכנסת תיקון לחוק הבנקאות, לפיו הבנקים יוכלו לגבות עבור פיתחת תיק משכנתא סכום קבוע בן 360 שקלים, זאת לעומת רבע אחוז מהסכום הכולל של המשכנתא בעבר. על תיקון פעוט זה היו אינסוף כותרות, רק שלא ציינו אץ סכומי העתק שנכנסים מידי חודש בחודשו לבנקים היישר מחשבונם של נוטלי המשכנתאות.
ומי שמקל ראש בנתונים אלה ואומר כי אצלנו לעולם לא יתרחש משבר בשוק המשכנתאות כפי שהתרחש בארצות הברית ב-2007, אשתמש בביטוי החביב דווקא על האמריקאים never say never ובעברית "לעולם אל תאמר לעולם לא". על כן אני קורא למקבלי ההחלטות בבנק ישראל ובממשלה, דווקא בעת הזאת של משבר פוליטי ובחירות ממשמשות ובאות, אנא, פיקחו את העיניים ואל תשכחו את ה"רוטשילדים החדשים", כי כשהם ייצאו לרחובות, בהמוניהם להפגנות אלימות הפעם, הפגנות רוטשילד 2011 ייראו לעומתם כמו סיפורי פיות. ראו הוזהרתם!
כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"