הנתונים מראים שנכון לשנת 2021 ישנן כ-15,000 משרות פנויות בהייטק הישראלי וחברות הטכנולוגיה נאבקות למלא אותן בעובדים איכותיים. המחסור בעובדים רק מחדד את הצורך בבחירת החברה המתאימה שעונה על צרכי העובד. ב-31 באוקטובר יתפרסם דירוג duns 100, מבית דן אנד ברדסטריט, חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן.
לחברות הכניסה לדירוג משמעותית, כי היא כלי חשוב ביצירת אטרקטיביות וגיוס עובדים לחברה. יעל בלגראי-כהן, מנהלת תחום ההייטק ב-duns 100 מסבירה את האופן שבו נבחרות החברות לדירוג הנחשק ומפרטת את המתודולוגיה של מחלקת הדאטה שלפיה נבחרות החברות המצטיינות.
יעל מספרת על הדירוגים החדשים שנוספו בשנת 2021 הכוללים את מדיניות הגיוון וההכלה בחברה וכן את בחינת חברות ההייטק המתאימות ביותר להורים לילדים. "הדירוג האובייקטיבי והמקיף שלנו מסייע לעובדים רבים להחליט על מקום העבודה הבא שלהם", היא אומרת.
שאלונים לעובדים ולחברות, ביקורים ובדיקת מוניטין: כך נבחרות החברות
"יש בערך 10 אלף חברות הייטק פעילות בישראל", מסבירה בלגראי-כהן. "אנחנו בוחנים כ-500 חברות מדי שנה, חברות שעשינו את הבדיקה הראשונית לגביהן, חברות שפונות אלינו וחברות שמופנות אלינו על ידי חברות יחסי ציבור. "אנחנו מעבירים שני שאלונים. אחד לחברה, שבוחן את מדיניות החברה ב-6 קטגוריות ואחד לעובדים".
לדברי בלגראי-כהן, הקטגוריה הראשונה שבוחנים בחברה היא הטכנולוגיה, החדשנות בחברה והיכולת של העובד להשפיע על מדיניות החברה. הקטגוריה השנייה היא האפשרות לפיתוח קריירה ושימור עובדים וכוללת קורסים מקצועיים להעשרה של העובד, תקציב העשרה לעובד, אפשרויות קידום – רוחבי וכלפי מעלה, רילוקיישן ועוד.
הקטגוריה השלישית של הדירוג היא תנאי השכר: בונוסים, אופציות, הענקת מניות. הקטגוריה הרביעית היא גיוון והכללה. כמה החברות מוכוונות לגיוס ושימור אוכלוסיות מגוונות ואיזה הטבות נותנים להם. האם החברה מקפידה על שכר זהה בין גברים ונשים, על סביבת עבודה טובה, על רווחת העובדים, ההטבות שניתנות, איזון בין עבודה וחופשה ועוד.
הקטגוריה השישית שנוספה לאחרונה עוסקת בהתמודדות עם משבר הקורונה. האם הפעילות גדלה או הצטמצמה בעקבותיו, האם החברה עברה לעבוד במודל היברידי ואם כן איך משמרים את המחויבות של העובדים לחברה.
"יש תחרות קשה על כל עובד לדירוג יש משמעות עצומה"
"החברה מקבלת כ-30 שאלות ב-6 הקטגוריות", מסבירה בלגראי-כהן. "היא צריכה לענות באופן מפורט וככל שמדיניות החברה מטיבה עם העובדים, כך הניקוד שלה יהיה יותר גבוה".
בלגראי כהן מסבירה כי בנוסף לשאלונים שמוגשים לחברה, יש שאלונים לעובדים עצמם. "מדובר בשאלות סגורות שבוחנות את מידת שביעות הרצון של העובד מהשכר ומהעבודה", היא מסבירה. "העובד גם נשאל האם היה ממליץ לחברים לעבוד בחברה שבה הוא עובד".
"דבר נוסף הוא בדיקת מוניטין שאנחנו עושים", היא מוסיפה. "שם אנחנו בוחנים גם עם העובדים וגם עם החברות מי לתפיסתם החברות שהכי טוב לעבוד בהן. החברות שנבחרות מקבלות תוספת ניקוד".
אחרי קבלה וניתוח של השאלונים ב-duns 100 מבצעים את הבדיקה האחרונה – סיור פיסי במשרדים, שבסופו החברה משקללת את הנתונים והתוצאות ומדרגת את החברות ב-3 דירוגים: 50 חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן, 20 הסטארטאפים מעל 100 עובדים שהכי טוב לעבוד בהם ו-10 הסטארטאפים מתחת ל-100 עובדים שהכי טוב לעבוד בהם.
"זו השנה השביעית שהדירוג הזה יוצא והשנה השלישית שאנחנו מדרגים גם את הסטארטאפים", מסבירה בלגראי כהן. "יש תחרות קשה על כל עובד ויש לדירוג משמעות עצומה לחברות. לעובדים שמחפשים מקומות עבודה בדרך כלל יש כמה אופציות והם משתמשים בדירוג כחלק מקבלת ההחלטות שלהם. יש חברה אובייקטיבית שבאה לעזור להם לקבל את ההחלטה. מדי שנה יש יותר פניות מחברות".
בלגראי כהן מבטיחה הפתעות בדירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן: "יש הרבה שינויים השנה"
ברגע שהדירוג נסגר החברות מקבלות הודעה שהיא התקבלה, אך עד למועד הפרסום הרשמי הן לא יודעות באיזה מקום. "יש המון פניות מחברות שרוצות לדעת באיזה מקום הם אבל אנחנו שומרים את זה אצלנו עד שהדירוג נחשף", היא מספרת. "גם חברות שלא נכנסות לדירוג פונות אלינו כדי להבין למה הן לא נכנסות".
בלגראי כהן מבטיחה הפתעות בדירוג השנה: "יש המון חברות חדשות", היא אומרת. "ושינויים מהותיים בדירוג החברות. יש מי שעלה ויש מי שירד".