האם מדינת ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות פז לעלייה המונית של מאות אלפים מרוסיה, אוקראינה ומדינות אירופיות נוספות דוגמת צרפת ובריטניה, גרמניה ואיטליה?
ובכן, מלחמת רוסיה אוקראינה, ובמיוחד הגיוס ההמוני לצבא רוסיה שעליו הכריז לאחרונה ולדימיר פוטין וכן העובדה שמאות מיליוני תושבי אירופה צפויים לקפוא בחורף בהעדר הגז הרוסי של לדבר על התגברות האירועים האנטישמים, כל אלה מהווים מתכון לאפשרות של עלייה המונית, לראשונה מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. השנה הגיעו לארץ כ-60,000 עולים, בדרך כלל מגיעים כ20,000-30,000 עולים. בעשור האחרון עלו לארץ כ- 330,000 עולים.
עד עתה, על פי נתונים לא רשמיים, נרשמו כ-40 אלף יהודים רוסים לישראל ומספר דומה של יהודים מאוקראינה. בשתי מדינות אלה לבדן רשומים כיום כ-200 אלף יהודים, אולם מספר זכאי חוק השבות שהינם ממוצא יהודי כזה או אחר מגיע לכ-600 אלף בקירוב.
אם נוסיף עליהם את יתר יהודי אירופה, ובמיוחד צרפת בה חיים כיום כ-450 אלף יהודים ועוד כ-250 אלף בריטניה, נגיע בסך הכול לנתון המדהים של קרוב למיליון יהודים וכמיליון וחצי בקירוב(!) זכאי חוק השבות, מספרים המזכירים את העלייה המונית שהייתה למדינת ישראל הצעירה בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת והן את העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.
יתרה מכך: בשונה מהפעמים הקודמות, שבהן ישראל הייתה בעלת יכולות כלכליות נמוכות בהרבה, כיום המשק הישראלי, ובתוך זה גם שוק הנדל"ן, לא רק שיכולים גם יכולים לעכל מאות אלפי עולים חדשים, אדרבה, תהיה להם תרומה מכרעת בהמשך הצמיחה של המשק ויעניקו לו חוסן משנה לאחר משבר הקורונה.
נכון, המשק הישראלי יזקק להרבה יותר התחלות בנייה, ובמיוחד לאור העובדה שכבר היום עומד הגרעון בהיצע על הפי הערכות מומחים על כ-150 אלף יחידות דיור לפחות. אולם, וזה אולם גדול, ההון האנושי שיגיע אלינו ומורכב בחלקו הגדול מאקדמאים, יעניק ללא ספק דחיפה למקבלי ההחלטות בממשלה, ובכלל, לממש את החזון.
אציין כי אם רוב רובן של מדינות ה-OECD מתאפיינות הן בגירעון תקציבי גדול והן באינפלציה, אין הדברים כך אצלנו. האינפלציה, כך נראה, נעצרה סביב ה-4-5 אחוזים בלבד ומתחילה אף לרדת ותקציב המדינה התהפך באופן דרמטי מגירעון משמעותי בימי הקורונה לעודף תקציבי גדל והולך הנאמד כבר בעשרות מיליארדי שקלים.
נכון גם כי ייתכן מאוד שאחוז כזה או אחר של העולים הפוטנציאליים יבחרו להגיע למדינות אחרות, כפי שקרה גם בפעמים הקודמות וכי בהמשך תתכן גם נשירה כזו או אחרת של אחוז מסוים מהעולים, בשל קשיי קליטה כאלה או אחרים. אולם אין כל צורך להירתע מכך. מאז ומתמיד אלה היו הבעיות של מדינות קולטות הגירה.
ההיסטוריה הכלכלית גם הוכיחה, הן אצלנו והן במדינות קולטות הגירה אחרות, כי תוספת משמעותית של אוכלוסייה, קל וחומר בעלת משקל סגולי גבוה, משפיעה באופן מידי על הצמיחה במשק ובמיוחד כשמדובר במדינות קטנות יחסית במספר התושבים.
לכן זוהי בדיוק שעת הכושר להשקיע את מיטב המאמצים לא לאבד את המומנטום ולקלוט את ואתם מאות אלפי עולים פוטנציאלים העשויים, אם לא תהיה להם אלטרנטיבה, לחפש את מזלם במדינות אחרות.
ולכן זהו בדיוק גם הזמן גם לחזק באמצעותם של המוני עולים חדשים אלה את הפריפריה, זאת על ידי שילוב בנייה חדשה עם מקומות תעסוקה איכותיים ולהגיע למצב שאוכלוסיית היהודים בארץ שמונה היום כ-7 מיליון, תגדל לכ- 8 מיליון כאשר בסך הכל חיים במדינת ישראל כיום כ- 9.6 מיליון תושבים.
לתשומת ליבם של מקבלי ההחלטות.
כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"