במסגרת השאלות והתהיות על מצב המלחמה, ההכנות למצב כזה ועוד הרבה שאלות שיתבררו אחרי תום הקרבות נשאלת השאלה האם וכיצד התכוננה מדינת ישראל למצב של הצורך בפינוי האוכלוסייה מעוטף ישראל בגבול עזה (אלה ששרדו), וריכוז האוכלוסייה בשדרות, אשקלון ואלה הגרים ביישובי בגליל העליון.

אין זה מצב שאי אפשר היה לצפות אותו. במידה מסוימת ראינו פינויים חלקיים מערי המרכז בתקופת מלחמת המפרץ. אולם איך יתכן שקבינט המדינה לא צפו מצב כזה כאשר כבר ראינו בעבר תקדים עצוב כזה?

במחקר מקיף לדוקטורט של ד"ר נורית כהן לוינובסקי שפורסם כספר בשנת 2014 בהוצאת עם עובד ציינה המחברת כי על פי המחקר שלה בשנת 1948  לפחות שישים אלף יהודים נאלצו לעזוב את בתיהם לפרקי זמן שבין שבועות אחדים ליותר משנה וחצי. לדבריה השימוש במונח "פליטים" לתיאור מצבם של יהודים במלחמת העצמאות עלול לעורר סימני שאלה.

פליטים יהודים במלחמת העצמאות - ד"ר נורית כהן לוינובסקי (צילום: עם עובד 2014)
פליטים יהודים במלחמת העצמאות - ד"ר נורית כהן לוינובסקי – עם עובד 2014 | צילום: עם עובד 2014



מי הוא "מפונה"? ומי הוא "פליט"?

ניתן להבחין בין סטאטוס של שתי קבוצות אלה על ידי ההתייחסות לתוצאה של  מצב הפינוי שלהם. מי שניתן להגדיר כ"מפונה" (או באנגלית “displaced person”) הוא אדם ומשפחה שנאלצו לעזוב את בית מגוריהם ולעבור לאזור אחר של המדינה. אלה אינם "פליטים" – פליטים הם אלה שנאלצו לצאת מגבולות המדינה למדינה אחרת וחלים עליהם כללים של משפט בינלאומי. לדברי המחברת "קשה ואולי בלתי אפשרי, להשוות סבל, לא היה בטחון פיזי ולא הייתה קורת גג.  למפונים והפליטים..

בספרה של המחברת מצוין כי במלחמת העצמאות מניין הפליטים היהודים היה כ10% מכלל האוכלוסייה. מסכת סבל והעקירה הזמנית של הפליטים היהודים נשכחה ונמחקה מהזיכרון הקולקטיבי.

היום אנו נמצאים בתחילתו של תהליך פינוי. ללא תכנית מוקדמת למקרה חירום כזה וללא דאגה למציאות המתהווה: מה יעשו עובדים המנותקים ממקום עבודתם? האם יש תכנית לטפל בעשרות אלפי ילדים ונוער שנלקחו רחוק מבתי הספר ומוסדות החינוך שלהם? כמה זמן יכולה משפחה עם ילדים להתגורר בחדר של מלון בהנחה שמצאו לה חדר כזה? וזאת  גם אם נצא מהנחת היסוד  שהמדינה תדאג לצרכים הפיסיים של משפחות המפונים,  והצרכים המינימליים של חיי היום יום ?

נסיים בדבריה של מחברת הספר בסיכום: "הדילמות הקשורות בקביעת מדיניות של פינוי אוכלוסייה לא איבדו כהוא זה מתוקפן, ואולי כעת, כשעורף של ישראל נחשף לטילים ורקטות ארוכי טווח, הן רלוונטיות מתמיד".

כפי שניתן להבין מהאמור לעיל הבעיה חמורה בהיקפה וראוי שבממשלה תמנה שר מיוחד שירכז את כל הפעילות הדרושה בשיתוף עם הרשויות המקומיות כדי להתמודד עם הבעיה שלצערנו עלולה להמשיך ולהתקיים זמן רב.

מאת ד"ר אלון קפלן, עורך-דין ונוטריון

***

כתבה שיווקית; הכתבה נערכה בידי מערכת Duns 100