בחודשים האחרונים חווה ענף ההתחדשות העירונית את חרחורי הגסיסה האחרונים של תכנית תמ"א 38. התכנית ליוותה אותנו בעשור האחרון והייתה המרכזית ביותר בהתחדשות העירונית (על כל תיקוניה הרבים) ומכוחה יצאו לפועל פרויקטים רבים וממשיכים לצאת כל העת.
עם זאת מורגשת המגמה הברורה ברשויות המקומיות לנטות יותר ויותר לעידוד מתחמי פינוי ובינוי גדולים המספקים פתרון עירוני רחב בהיבטי תחבורה ודרכים, בהיבטי פתרונות ציבוריים כמו בתי כנסת, גני ילדים מקוואות וכו' ולבסוף כמובן במטלה ציבורית אותה ניתן בקלות יחסית להשית על פרויקט ועל יזם. רשויות רבות אינן מעודדות מיזמי תמ"א 38 בדיוק מסיבה זו כאשר לטענתן הפתרון הוא נקודתי לבניין הבודד ללא כל מענה ציבורי רחב או השפעה סביבתית חיובית על התשתיות, על אחת כמה וכמה בפרוייקטי תמ"א 38.1 עיבוי ובינוי כאשר גם פתרון חניה מוטל בספק והבעיה רק מחמירה.
למרות זאת, גוברים המקרים בהם מיזמי פינוי ובינוי קרמו עור וגידים והתקדמו והותירו בסביבתם בניינים בודדים אשר מסיבות כאלו ואחרות לא נכללו במתחם הפינוי ובינוי והם "לכודים" ללא יכולת לנוע קדימה בשום חלופה של התחדשות עירונית ואף תכנית תמ"א 38 גבולית עבור הבניין שלהם בגפו – חלופת שקד תוכל לסייע להם למצוא מזור לכאבם על ידי הגדלת הזכויות הניתנות לבניין. רק חשוב שכולנו נזכור לקרוא את האותיות הקטנות, חלופת שקד בסופו של יום פונה לאישור הרשות המקומית ומותירה את כל כובד המשקל להחלטת הרשות והעומד בראשה. גם אם ימשיכו לצעוק מראש כל גבעה שפינוי ובינוי הוא העתיד עלינו לזכור את ההווה ולא לשכוח את הבניין הבודד, בניין שהרשות, אשר נתנה היתרים מסביבו, השאירה אותו לעמוד לבדו ועתה אינה יכולה להפנות לו עורף.
מאת יגאל אליהו, מנכ"ל שותף ומנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, קבוצת יגאל אלון – ליווי ופיקוח דיירים