בשנה האחרונה נושא יוקר המחייה בישראל זוכה לתהודה רבה באמצעי התקשורת, ולא בכדי. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-15% בממוצע, מחיר הדלק עלה בשנה החולפת ב-26%, מחירם של מוצרי המזון, החשמל והארנונה מטפסים מעלה ורשימת ההתייקרויות עוד ארוכה, והתחושה הכללית היא שאנחנו ניצבים בפתחה של תקופת מיתון שסופה אינו ידוע.
בין שלל הגזירות הכלכליות, החליט בנק ישראל לאחרונה להעלות את הריבית במשק. לכאורה, מדובר בצעד ששוב יכביד על חייהם של אזרחי ישראל, אבל בראייה מפוכחת יותר, ניתן לומר שמדובר בבשורה של ממש.
מאז 1980 הריבית ברוב כלכלות העולם נמצאת במגמת ירידה. כתוצאה מכך הפך הכסף להיות זול יותר. רבים לקחו הלוואות ללא הגבלה, שוק המשכנתאות שגשג ורכישות של חופשות ורכבים בוצעו על בסיס הלוואות שהריבית הזולה עליהן הפכה אותן לאטרקטיביות מאוד. היעדר הרגולציה יצר פתח לאנשים פרטיים להפוך בן-לילה ליזמים, לבתי השקעות מדומים ועוד, דבר שגרם לרבים לאבד את כספם.
ואז הגיעה הקורונה
מגפת הקורונה חוללה מקץ זמן קצר שינויים דרמטיים בהרגלי הצריכה וההיקפים צומצמו באופן משמעותי בשל תחושת אי הוודאות. אם היו מי שחשבו שהקורונה שינתה את הרגלי הצריכה לעד, מבט חטוף על התורים בנתב"ג ועל גרף רכישת הדירות בחודשים האחרונים מלמד שהמציאות הפוכה לגמרי.
ההתמכרות פשטה גם בממשלות שהתמסרו אף הן לשפע הפיקטיבי, והתוצאות בשטח: בארה"ב, מדד המחירים לצרכן טיפס ביולי ל-9.1% ושיא של ארבעה עשורים נשבר; האינפלציה בגוש היורו שברה שיא כאשר זינקה ביוני השנה ל-8.6%, רגע לפני העלאת הריבית הראשונה זה 11 שנים של הבנק האירופי המרכזי.
לתנודתיות הקיימת נוספה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שתרמה לעליות במחירי הדלק ובמחירי חומרי גלם רבים, ביניהם פחם, חיטה ותירס, וסחורות המשמשות לתעשייה, ייצור ובנייה. התוצאה היא השתוללות של אחוזי האינפלציה במדינות רבות בעולם.
ישראל כאי של יציבות כלכלית
מדינת ישראל החלה גם היא אט אט להיסחף לאותו מחול שדים, ונדרש צעד משמעותי כדי להפוך את הקערה על פיה: במטרה להחזיר את ההתנהלות הכלכלית המקומית לתלם, החליט בנק ישראל על העלאה של הריבית במשק ובאפריל 2022 העלה את הריבית ל-0.35%. כך גם היה במהלך שאר מועדי עדכון הריבית: במאי בנק ישראל העלה את הריבית ל-0.75% וביולי ל-1.25%. לכאורה, מדובר בגזירה כלכלית נוספת שעלולה לפגוע במקומות עבודה ולגרום לעלייה באבטלה דווקא בזמן ששוק העבודה שומר על שיעור אבטלה נמוך, דבר המעיד על תעסוקה מלאה במשק.
האינפלציה צפויה להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 להתכנס לטווח היעד ולעמוד על 2.4%. שיעור האבטלה בגילאי העבודה (25 -64) צפוי להישאר בשיעור נמוך במיוחד ולעמוד בסוף שנת 2023 על 3.5%. בנוסף, יחס החוב לתוצר גם הוא צפוי לרדת ובשנים 2022 ו-2023 צפוי לעמוד על כ-66% וכ-64% בהתאמה. כל זאת, כמובן, בכפוף לאי הוודאות הגלובאלית.
מדד האופטימיות בכיוון הנכון
בפועל, העלאת הריבית פשוט גורמת לכולנו לחשב מסלול מחדש: לא עוד הלוואות ללא גבול, לא עוד העמקה של האוברדרפט בבנק. מעתה בחינה ריאלית של הכנסות מול הוצאות ומעבר לפסים כלכליים בריאים. אמנם בשלב הראשוני מדובר בצעד שמאלץ רבים להיכנס למעין תהליך גמילה – חוויה מורכבת שמחייבת שינויים משמעותיים באורח החיים, אך יחד עם זאת, האופק אופטימי דווקא משום שיש מי שנמצא עם הרגל על הבלם וגורם לכולנו לחשוב מחדש על תרבות השפע והצריכה.
אם התחזיות אכן יתממשו, הרי שיש סיבות לאופטימיות. כרגע, מה שנדרש מכל אחד ואחת, הוא להישיר מבט אל המציאות החדשה, להבין כיצד אפשר להתנהל בתוכה באופן הטוב ביותר ולצאת לדרך כלכלית חכמה ומפוכחת, שתוביל הרחק מעבר לתחזיות.
מאת יעקב ניצן, מנכ"ל חברת מימון הנדל"ן "רובי קפיטל"