הסיפור של אוולין, אותה ייצג לאחרונה הכותב בפני בית המשפט המחוזי, מדגים כמה חשובה הביקורת השיפוטית על העבודה השוטפת של הרשויות וכוחם הבלתי מוגבל. מפחיד לחשוב שלולא בית המשפט, חוסר הצדק ואי הסבירות המשוועים שהתרחשו במקרה של אוולין היו מנצחים ואוולין הייתה מגורשת ממדינת ישראל על אף שהחוק מקנה לה שחור על גבי לבן את הזכות לאזרחות ישראלית.
אוולין, במקור מהפיליפינים, היגרה לישראל בעקבות בן זוגה הישראלי בשנת 2000. בני הזוג ניהלו הליך של בקשה למתן מעמד לאוולין מכוח חיים משותפים, בהתאם לנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה שהינו מכוח חוק ואכן, החל מחודש פברואר 2015 ניתנה לאוולין אשרה זמנית בישראל שהוארכה מדי שנה.
אך אוולין לא עצרה בכך. מתוך רצון להיות חלק אמיתי מהעם היהודי ושותפה לאורח החיים המסורתי של בן זוגה, היא החליטה להתגייר. היא עברה גיור אורתודוכסי פעמיים, בשנת 2014, ובשנת 2017 לחומרא, בעת שהיא מחזיקה באשרת תושב. גיור זה קיבל תוקף בפסק דינו של בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב, אשר הכיר באוולין כיהודייה כדת וכדין. בחודש אוגוסט 2021 אוולין פנתה אל רשות האוכלוסין בבקשה לקבל מעמד של אזרחית ישראלית מכח חוק השבות – הקובע כי "יהודי" הוא גם מי שנתגייר.
ההלכה המנחה בעניין הכרה בגיור כמזכה במעמד מכח שבות נקבעה בעניין רגצ'ובה, ולפיה את ההסדר שבחוק השבות יש ליישם ללא אפליה, הן על מי שהתגייר טרם עלייתו לישראל, והן על מי שהתגייר בקהילה יהודית מוכרת לאחר כניסתו לארץ, כל עוד בעת הגיור אותו מבקש נשא אשרה תקפה כדין.
למרות שאוולין עמדה בשני תנאים אלו נוכח הגיור השני שעברה, הרשות דחתה שוב ושוב את בקשתה תוך קביעה שהיא אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו בפסיקה. הרשות התעלמה מהגיור השני שעברה אוולין, ועל כן נימקה קביעה זו בטענה שבעת הגיור אוולין לא החזיקה באשרה בתוקף, ובכך שהבקשה חסרה מסמכים (על אף שאלו הוגשו לרשות).
בלית ברירה הגישה אוולין באמצעות משרד עו"ד זרי חזן ושות' עתירה כנגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לעתירה צורפו מלוא המסמכים להוכחת הגיור, ובעיקר נטען בה כי בעת הגיור השני שאושר בבית הדין הרבני החזיקה אוולין באשרה תקפה. הרשות ביקשה שהות לבחון שוב את עניינה של אוולין וליתן החלטה חדשה, ואוולין הסכימה לכך. ביום 10.2.22 ניתן פסק דינה של כב' השופטת מיכל אגמון גונן, שקבע כי "הרשות תקבל החלטה חדשה בעניינה של העותרת, בשים לב לגיור השני שעברה...".
אולם, בניגוד גמור לאמור במפורש בפסק הדין, הרשות לא התייחסה גם בהחלטה החדשה לגיור השני שעברה אוולין, ושוב דחתה את הבקשה למעמד מאותם הטעמים בדיוק. בנוסף, נראה שהרשות נקטה מהלך מחושב כדי להוציא את העניין מידיה של כב' השופטת אגמון-גונן, תוך שימוש לרעה בכללי הסמכות המקומית, כאשר את ההחלטה החדשה קיבלה נציגת הרשות שמקום מושבה בירושלים.
אוולין פנתה שוב באמצעות משרד עו"ד זרי חזן ושות' בבקשה לתיקון עתירה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב, וטענה כי הרשות פעלה בניגוד לפסק הדין, וכי נוכח תום הלב בו נוהגת הרשות לבית המשפט בתל אביב נתונה הסמכות לדון בהליך. על אף שכב' השופטת אגמון גונן ניסתה להביא למתווה פשרה בין הצדדים, הרשות מצידה התנגדה למתווה זה ואף הגדילה לעשות בכך שקיבלה שוב החלטה חדשה, רביעית במספר בעניינה של אוולין, הדוחה את בקשתה בטענה לחיסרון במסמכים.
כך, שוב ושוב, הרשות התעקשה לנהוג באוולין בחוסר תום לב ובניגוד לדין. אוולין, מהגרת חוקית לישראל שהתגיירה פעמיים, נתקלה בקשיחות לב ובהתנהגות בניגוד לחוק של הרשות, כך שהתרופה היחידה שעמדה בפניה הייתה לעתור לבית המשפט.
בפסק הדין שניתן ביום 23.3.23 מותחת השופטת אגמון גונן ביקורת חריפה על התנהלות הרשות אשר עשתה דין לעצמה לאורך ההליך, לא קיימה את החלטות בית המשפט, לא עמדה בשום מועד שקצב לה בית המשפט, לא הגישה תשובה לגופה של עתירה וניסתה לשנות את מיקום השיפוט כדי לבחור "מותב נוח" תוך שימוש לרעה בכללי הסמכות המקומית. התנהלות זו של הרשות, כך נקבע, "לא זו בלבד שאינה הולמת ואינה סבירה, היא גם בלתי הוגנת כלפי העותרת, ומהווה ביזיון בית משפט... כל ההחלטות, למעט ההחלטה המקורית נשוא העתירה, התקבלו בניגוד להחלטותיי, ותוך שהרשות עושה דין לעצמה הן לעניין המועדים לקבלת החלטות, הן לעניין תוכנן".
בסופו של יום נקבע בפסק הדין כי אוולין עומדת בתנאים שנקבעו בבית המשפט העליון לקבל מעמד, ולכן על רשות האוכלוסין ליתן לה מעמד עולה לא יאוחר מיום 2.4.23 כדי שתוכל לחגוג את חג הפסח כאזרחית ישראלית.
פסק הדין אמנם היה משב רוח משמח לקראת החג וניתן כדת וכדין, אך כל המקרה של אוולין מותיר תחושה לא טובה לגבי אופן התנהלות הרשות, במיוחד בימים אלו, בו השלטון מבקש לערוך מהפכה של ממש בשיטת המשטר ולתת לרשויות הממשלתיות, ביניהם הרשות לאוכלוסין והגירה, כוח עצום ובלתי מוגבל. המקרה של אוולין הוא אחד המקרים המבהירים מדוע מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה, שאיננה מטעם איש ואיננה עושת דברו של שלטון כזה או אחר, חיונית כדי להגן על זכויות הפרט מפני הרשות. כשהפרט ניצב מול שרירות ליבה של הרשות, הפוגעת בזכויותיו בצורה בלתי הוגנת ובלתי סבירה, אין לו במי לשים את מבטחו פרט לשלטון החוק. אוי לנו ולכל האוולין בישראל, זכר או נקבה, יהודי, נוצרי או מוסלמי, אם לא יהיה מי שיגן על מי שאליו הרשות מחליטה להפנות את גבה.
כתבה שיווקית מטעם עו"ד זרי חזן ושות' , הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100.