אנחנו נמצאים בימים מאתגרים ומדאיגים מאוד עבור החברה הישראלית. המהפכה המשפטית אליה דוהרת הממשלה ללא מעצורים, נתפסת בעיני שרי הממשלה כטיפול מציל חיים למדינה כאשר לאמיתו של דבר מדובר על טיפול מיותר אשר לא רק שלא יועיל למדינה אלא אף עלול להזיק לה בצורה דרסטית (אם נמשיך עם דוגמת טיפול החירום הרפואי – הדבר עלול אף להביא לאיבוד איברים חיוניים במדינה).
כן, כאשר תחומי אי הוודאות הולכים וגדלים, הפחד שמשתלט כעת על אחוזים ניכרים בחברה הוא שיום אחד נתעורר ביער אפל ונבין, מאוחר מדי, כי סטינו מדרך הישר. נקודת אזהרה מהבהבת אנו כבר יכולים לראות באמצעות הכלכלה הישראלית. כלכלה זו שנחשבה לעוצמתית ובעלת מטבע איתן רושמת בחודש האחרון מדדים שליליים עם אינפלציה גבוהה ושער מטבע בירידה כאשר במקביל 80 אחוז מכלכלות העולם כבר מתחילות להציג מדדים כלכליים חיוביים. הרפורמה פוגעת אפוא בכיס של כולנו האזרחים, אך יש גבול עד כמה אדם יכול להכיל ירידה ברמת ואיכות חייו לטובת מדינתו.
דוגמא מוחשית לכך ניתן לראות בהודעתו האחרונה של נגיד בנק ישראל על העלאה נוספת של 0.5 אחוז בריבית (העלאה שמינית במספר) לרמה של 4.25 אחוזים. הודעה זו היכתה את הציבור בהלם, ובמיוחד גורמת לאי שקט הולך וגובר בקרב נוטלי המשכנתאות. מי שעוד חווים אי שקט הולך וגובר מהמצב הם מנכ"לי חברות עסקיות, גדולות כקטנות, הנוקטים לאור חששם במגמות התייעלות המתבטאות לא אחת בגלי פיטורין מסיביים.
חברות אלו מגיעות משלל הסקטורים, מלואו-טק ועד הייטק. מדוע זה קורה? בעיקר בגלל רצונן לצמצם כמה שיותר את הפגיעה ברווחיהן. הבעיה היא שהן עושות זאת על חשבון ההון האנושי בחברה, ולטעמי, ואני אומר זאת כמנכ"ל חברה מובילה המעסיקה עשרות רבות של עובדים בישראל ומעבר לים – בארה"ב, אירופה ואסיה, זהו לחלוטין לא הפיתרון.
כולנו יודעים שסוד עוצמתן של החברות המסחריות השונות הוא ההון האנושי שלהן - אותם אנשי מקצוע מומחים המסורים לעבודתם וללקוחות, אשר מצמיחים את החברה ובונים את המוניטין שלה בשוק. לכן, המהלך הנכון והנבון יותר צריך להיות מהלך התייעלות אשר נעשה בשיתוף עובדי ומנהלי החברה. כלומר ביצוע פיתוח עסקי (גם בשלבי משבר כלכלי עולמי או מקומי) כשההון האנושי נמצא בראש סדר העדיפויות של החברה.
בעלי החברות צריכים לזכור גם שעובדיהם הם בני אדם, אנשים פרטיים ובעלי משפחות, החווים על עצמם את יוקר המחיה ואת העלאות הריבית, כך שלפיטוריהם יהיו השפעות מרחיקות לכת עבורם ברמה האישית.
B.Tech Tools למשל היא דוגמא טובה לחברה עסקית שלמרות ועל אף המשבר יודעת לטפח את עובדיה תוך שהיא מתרחבת לשווקים חדשים, ביניהם השוק ההודי המהווה עבורנו פתח לדרום אסיה. שוק נוסף הוא השוק המזרח התיכוני בו אנו מרחיבים את פריסתנו באמצעות B.Tech אירופה שבונה כעת מרלו"ג חדש, גדול ואוטומטי שישרת את מדינות אירופה ואת מדינות המזרח התיכון איתן אנו מקיימים נורמליזציה.
למעשה נכון לשנת 2023, B.Tech לא משנה שום תוכניות לגבי פיתוח וייצור מוצרים חדשים ומתקדמת בקידום הטכנולוגיה. מטרתנו היא להמשיך לפעול בחוד החנית בעולם הטכנולוגי והחדשני של כלי העבודה.
איך אנחנו עושים את זה? התשובה היא שהמשבר הכלכלי העולמי יצר עבורנו, והדבר נכון כמובן עבור חברות יצרניות נוספות, הזדמנות לרכוש חומרי גלם או נכסים במחיר זול יותר. כך שאנו לוקחים את המשבר והופכים אותו ממקום של השתבללות פנימה למקום של הזדמנות כלכלית ועסקית. והכל נעשה כאמור תוך כדי טיפוח ההון האנושי הקיים והגדלת ההון האנושי כהתכוננות לעתיד.
ובאמת, בסוף, הנקודה שאולי הכי חשוב לזכור בכל הסיפור הזה, היא דווקא היום שאחרי. כבעלי עסקים אנו תמיד מונעים על ידי חזון עסקי ועל ידי מימוש תוכניות עתידיות לעסק ונראה לי שבתקופה הנוכחית הנקודה הזו התפספסה מעט בקרב בעלי העסקים.
בשעה זו חשוב להפנים כי כשם שאחרי אפלת הלילה מגיע שחר של בוקר חדש, כך כדרכו של עולם, אחרי תקופת המיתון מגיעה שנת צמיחה ושיקום כלכלי. באותה תקופה, שאני חוזה שתגיע בשלהי 2023, חברות שלא השכילו לבצע מהלכים חיוניים, כמו למשל טיפוח ההון האנושי, יגלו כי הן חוות ירידה ברווחים וקושי לשרוד מעל פני המים. שהרי קיצוצים דרמטיים בכח האדם משמעותם ירידה ביעילות וירידה ברלוונטיות של החברה מצד לקוחותיה.
לסיכום, מהלכי הפיטורין ההמוניים עליהם אנו שומעים לאחרונה הם ממש לא הפיתרון לענן המיתון אשר מתחיל להקדיר את שמי המדינה. ההפך הוא הנכון - טיפוח ההון האנושי הוא הבסיס הקריטי עליו תישען החברה בתקופת היציאה מהמשבר. חברות שישכילו לבצע התייעלות בד בבד עם טיפוח ההון האנושי יגלו כי הן מוכנות יותר לזינוק הכלכלי שיתרחש בסוף השנה הנוכחית – תחילת שנת 2024.