הצעת החוק שפורסמה בתזכיר, לתיקון חוק הירושה, היא הצעת חוק מבורכת שנועדה להחיל תיקונים משמעותיים לחוק הירושה הקיים, שנחקק לפני ארבעים שנה.
ההצעה כוללת תיקונים מהותיים לחוק שנועדו להתאים את חוק הירושה למציאות החיים המשתנה החברתית, והמשפטית.
יחד עם זאת, ראוי להאיר ולהעיר, כי יש והתיקון המוצע, בכל הנוגע להגדרת המונח "בן זוג" -לא יהא בו די כדי להתאים עצמו לעתים המשתנות- ובכך עלול התיקון לפספס את מטרתו ולהותיר, את הציבור, להמשיך ולהתגושש בבתי המשפט בתיקי הירושה הכואבים והארוכים.
מוצע, כי הגדרת בני זוג – תהא מי שהם נשואים ואינם פרודים:
לעניין זה ההצעה אינה נותנת מעמה לשאלה - מי הם אותם נשואים?
האם רק מי שנישא כדת משה וישראל ייחשב כנשוי?
האם רק מי שמשרד הפנים הכיר בהם כנשואים?
האם מי שנישא בנישואים אזרחיים בחו"ל גם הוא יחסה תחת ההגדרה?
האם מי שהגיש בקשה לישוב סכסוך (ובכך הודיע על רצונו וכוונתו להתגרש) ייחשב כנשוי למרות שטרם חלפו שלוש שנים ממועד הפרידה?
דומה, כי המונח 'נשואים' טעון הגדרה מפורשת, והמונח 'פרודים'- אשר הוגדר בהצעת החוק, חוטא למצב המשפטי ואינו עולה בקנה אחד עם הגדרת מועד הקרע- שהוא המועד בו נפסק השיתוף הרכושי.
עלול להיווצר מצב אבסורדי, בו מבחינת חוק יחסי ממון, נקבע מועד קרע – לפיו השיתוף הרכושי נפסק, ואולם על פי חוק הירושה המוצע- אדם יהא זכאי לרשת את בן זוגו – לו הוא נשוי- חרף העובדה כי טרם חלפו שלוש שנים ממועד הפרידה.
ובאותו עניין: הצעת החוק, מחילה מפורשות את הגדרת המונח בן זוג גם על ידועים בציבור. תיקון מבורך.
יחד עם זאת, יש לתת את הדעת גם למצבים בהם המדובר בידועים בציבור – אשר אינם מנהלים משק בית משותף, האם תמנע מהם הזכות לרשת?
ומה בדבר ידועים בציבור המנהלים משק בית משותף, אולם חתמו על הסכם ממון לפיו תתקיים בינהם הפרדה רכושית מוחלטת?
דומה, כי בעניין זה, אין בחוק כל שינוי מהמצב הקיים כיום לפיו- ידועים בציבור- חייבים לערוך גם הסכם ממון וגם צוואה.
עניין מהותי נוסף, נוגע בשאלה האם הגדרת המונח בני זוג חלה רק על זוגות הטרוסקסואליים- או גם על בני זוג חד מיניים?
מטרת התיקון כאמור, היא להתאים את החוק למציאות החיים המשתנה. אם כך, לא ניתן להתעלם עוד, מהסוגים השונים של המשפחות בישראל.
מחד הגדרת המונח בני זוג- נוקטת לשון א- מגדרית ומשכך, ניתן להחיל אותה גם על בני זוג מאותו המין.
מאידך, בדברי ההסבר להצעה- נכתב כי ההגדרה החדשה מכירה בקיומה של מערכת זוגית שלא נתגבשה לכדי נישואין, ועל פיה איש ואישה החיים יחדיו מתוך כוונה לקיים חיי משפחה במשק בית משותף דרך קבע, ייחשבו כבני זוג לצורך זכויות לירושה.'
אם כך, אם נידרש לדברי ההסבר, דומה, כי נסתם הגולל תחת הבאתם של בני זוג חד מיניים תחת המונח בני זוג לעניין חוק הירושה. (בדומה לאותו עניין בחוק הפונדקאות).
בכך, נתן המחוקק אפשרות לשלילת זכויות ירושה מבני זוג חד מיניים רק בשל נטייתם המינית.
יש לנקוט בלשון א-מגדרית גם בדברי ההסבר לחוק- שאז הוא יעלה בקנה אחד גם עם המציאות החברתית וגם עם המציאות המשפטית לפיה, כבר נפסק, כי יש לפרש את סעיף 55 לחוק הירושה כחל אף על בני זוג בני אותו המין.
מאת עו"ד טלי אבידן, מייסדת ובעלים אבידן טלי, משרד עורכי דין