משבר הגיוס: "הציבור החרדי רגיש לתמריצים כלכליים"

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) מתח ביקורת חריפה נגד הממשלה בסוגיית גיוס החרדים וההתנהלות הכלכלית בצל אירועי חרבות ברזל. "הציבור הזה רגיש לתמריצים כלכליים", אמר. "אם המדינה תיתן את התמריצים הנכונים אנחנו גם נראה יחסית מהר גם גידול משמעותי בגיוס וגם ביציאה של הגברים החרדים לשוק העבודה".

ח"כ בליאק אמר את הדברים במסגרת פורום Duns 100 עם בכירי ענף שוק ההון והפיננסים של דן אנד ברדסטריט, שעסק במשברים הבוערים על סדר היום. בין היתר, בליאק התייחס למאבק שמפלגתו מנהלת בקואליציה, בצל מחאת משפחות החטופים, העמקת הגירעון והורדת דירוג האשראי של מודי'ס בשנה האחרונה. "בתקופה המאתגרת הזו אנחנו מנסים למצוא את האיזון הנכון בין המאבק האופוזיציוני לבין היכולת שלנו להשפיע על החלטות הוועדה והממשלה", אמר. "ראינו את זה היטב במתווה הפיצויים לעסקים בפרוץ המלחמה. באשר לגיוס, צה״ל מבקש היום חיילים, חסרים בין 7,000 ל-10,000 חיילים ויש לזה השפעה על המשק, אנחנו רואים את זה בנתוני הגירעון. התרחיש המשמעותי בצפון השתנה לחלוטין, גם מבחינת הגירעון והצמיחה אבל זה תלוי גם במה שיקרה בדרום אם כפי שאנחנו מקווים תהיה עסקה וסוג של הסדרה, זה בהחלט ישפיע על המצב בצפון".

ח"כ בליאק אף טען כי הממשלה לא תאריך ימים, נוכח הלחימה והמשברים בזירה הכלכלית. "אני מתקשה לראות איך הקואליציה שורדת את מצבור האירועים", טען. "ברגע שגנץ ואיזנקוט יגיעו למסקנה מתבקשת לעזוב את הממשלה זה יצור דינמיקה שמשתלטת על האירוע, אני מאמין שבמחצית השנייה של 2024 נגיע לבחירות. לגבי התקציב, לסמוטריץ׳ לא באמת הייתה שליטה ואין לו הבנה על משמעות של הדבר הזה, ראינו את זה בהורדת דירוג האשראי - היה ניתן למנוע את זה ואני יודע את זה בוודאות".

"כביכול לא היה זעזוע בעקבות הורדת הדירוג של מודי'ס", הוסיף ח"כ בליאק. "חלק מהעניין הוא שההורדה הייתה די מתומחרת בהתאם לאזהרה שיצאה לפני המלחמה ביולי 2023 אבל יש לנו שני דוחות בדרך, גם של פיץ׳ וגם של S&P. בדרך כלל מדינת ישראל מגייסת בשנה בסביבות 65 מיליארד שקל, השנה היא תצטרך לגייס בערך 250 מיליארד ש״ח. השנה נשלם 208 מיליארד ש״ח, על החזר חוב, 48 מיליארד ש״ח על הריבית 160 מיליארד ש״ח על הקרן ונשלם 4 מיליארד ש״ח יותר על החוב ממה ששילמנו ב-2023, כשבשנה הבאה נשלם 7 מיליארד ש״ח ובשנה שאחריה 10 מיליארד ש״ח, יש לזה משמעות בסופו של דבר, יישאר פחות כסף למשרדי ממשלה״.

"חוזרים שנים אחורה"

מלבד ח"כ בליאק, בפורום המיוחד השתתפו גם  ג׳ו כהן, מנהל הפעילות הגלובאלית של דן אנד ברדסטריט בישראל וב-CIAL, איציק אור, מנכ"ל כלל ביטוח אשראי, שלומי תורגמן, מנכ"ל Be The Bank ועורכי דין מהפירמות המובילות בישראל - עו"ד יעל וייס, שותפה במחלקת תאגידים וניירות ערך במיתר משרד עו"ד, עו"ד רונית אייזן אתגר, שותפה, מחלקת שוק הון במשרד עו"ד פישר (FBC&CO), עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק הון וחברות בגולדפרב גרוס זליגמן ועוד.

"הכלכלה העולמית בהאטה", הסבירה רויטל רוט, מנהלת מחלקת האנליזה בדן אנד ברדסטריט. "המיתון העולמי, וחוסר היציבות הפוליטית המקומית ששיאו מלחמת "חרבות ברזל", הביאו לכך ש-2023 הייתה שנת משבר בהייטק הישראלי. בהתאם, השקעות ההון-סיכון בשנה זו הסתכמו ב-7.3 מיליארד דולר, ירידה של כ-60% בהשוואה ל-2022. נתון זה "מחזיר" את ההייטק הישראלי חמש שנים אחורה, לרמות של שנת 2018. כיום, ההערכות הן שהריבית בארה"ב ובאירופה תחל לרדת כבר במהלך המחצית הראשונה של השנה, מה שעשוי לתמוך עוד יותר בביקושים להייטק הישראלי מחו"ל. באשר להשפעות על ענף הנדל"ן, עוד לפני המלחמה, חברות רבות נקלעו לקשיים, שכן הענף מאופיין בצרכי מימון גבוהים כל שינוי בריבית גורר השפעה גבוהה על הוצאות המימון. נתוני חודש ינואר 2024 מלמדים על מגמת התאוששות, אך יש לקחת בחשבון שהקבלנים מציעים תנאי רכישה אטרקטיביים (פריסייל 80/20 וכדומה), ומכאן אנו מסכמים את ינואר 2024 עם עלייה של כ-44% לעומת ינואר 2023, אך ירידה של כ-17% ביחס לינואר 2022".

אפרת שגב, מנכ"לית לשכת האשראי לישראל ציינה כי ״שנת 2023 הייתה שנה מאוד מאתגרת ללווים העסקיים והפרטיים, בעיקר עקב סביבת הריבית הגבוהה. אנחנו רואים כמות מאוד גבוהה של הלוואות בפיגור לכל אורך השנה, גם באשראי הצרכני וגם בקרב עסקים קטנים – מגמה מטרידה שאנו צופים שנראה ביתר שאת בתום ההקלות בדיווח שניתנו בחרבות ברזל. אנו רואים נטייה של נותני אשראי להעמיד יותר אשראי לחברות על חשבון עסקים קטנים, שבעיקר זקוקים לסיוע בתקופה זו. הרגולטור עשה צעדים, אשר לשכת האשראי היא חלק מהם, על מנת להגדיל את התחרות, אך השוק היום עדיין מאוד ריכוזי בעיקר מסיבות מבניות והיסטוריות. המחנק בשוק האשראי צריך להיפתח באמצעות הגדלת התחרות, עידוד חדשנות ותמיכה רגולטורית, בכדי לסייע לעסקים לייצר חוסן בתקופה מאתגרת זו ולעודד צמיחה במשק״.

אור ראובני, מנהל הסקטור הכלכלי BDSK אמר כי ״הוקמה קרן ייעודית לטובת מתן תמיכה וסיוע לעסקים, ניתן למעלה מ-7 מיליארד ש״ח, שאין לו אח ורע בזמן קצוב. אנחנו עדיין לא רואים את ההשפעה הישירה על העסקים, אך נעשתה פה ׳הנשמה׳, שאני חושב שנראה את ההשלכות שלה בחודשים הבאים, אבל בהחלט ניתן מענה. עם זאת צריכה להישאל השאלה האם כל העסקים שצריכים לקבל מענה ומענקים קיבלו את המענקים שהם ראויים להם. בתחום האשראי, קצת כמו לאחר הקורונה, יהיה מעניין לבחון איך המשק יגיב לזה בשנת 2024״.

שלומי תורג'מן, מנכ"ל Be The Bank: ״אנחנו כבר כמה שנים נמצאים במצב של חוסר יציבות פוליטית וביטחונית ואין תוכנית קדימה. במצב זה, גם אם הגירעון גדל זה לא בהכרח רע אם יש תוכניות קדימה - לנו אין תוכניות קדימה ולעסקים קשה מאוד לשרוד. יש הרבה עסקים שיש להם מה לעשות ויש עסקים בשוליים של המדינה בצפון ובדרום שלא עובדים - השחיקה הזהו שוחקת את המורל, את האנשים ואת הכלכלה וצריך לראות איך מתקנים את זה. המדינה צריכה להתעסק קודם כל בפיצויים ישירים ועקיפים לעסקים בלי תנאים ומהר, לקדם תוכניות לאנשי מילואים - זה לא משנה שהתקציב גדל או המספרים גדלים, זה לא עוזר באמת לאותם אנשים. עמוד השדרה של המדינה זה בסוף עסקים קטנים, 54% מהתמ״ג זה עסקים קטנים, רוב מקומות העבודה זה עסקים קטנים, המרקם ברחובות שהם פתוחים זה עסקים קטנים ואת זה צריך לטפח ולשמור. אני שומע על הרבה תוכניות של משרדים ממשלתיים, הצעות חקיקה, הצבר הזה לא יעזור צריך תכנון שממנו יגזרו את הפעולות קדימה״.

עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק הון וחברות, גולדפרב גרוס זליגמן: "אנחנו נמצאים עדיין בימים של חוסר ודאות משמעותית ולא יודעים לצפות מה יקרה ב2024 אבל השוק כרגע משדר אופטימיות. ראינו תיקונים חזקים של השוק לקראת סוף 2023, השוק כבר חזר לרמות של לפני המלחמה וראינו ברבעון הראשון עליה יפה במדדי המניות בבורסה וגיוסי אג"ח משמעותיים. למרות שאנחנו תחת עננה של חוסר ודאות ישראל עדיין מהווה הזדמנות השקעה מאוד משמעותית – כבר ב-2023 ישראל תומחרה בחסר לעומת הבורסות בעולם, אבל בסופו של דבר אנחנו שוק שעדיין המדדים הכלליים בו טובים ויציבים, אנחנו עדיין שוק של טאלנטים חזקים ושל חדשנות, כל אלו לא נעלמו אבל עדיין לא מתומחרים כראוי. בהסתכלות לתוך 2024 – השוק מסתכל עלינו באופטימיות, יש משבר אבל יהיה בסדר וזו אמירה שמניעה את כוחות השוק, ובהינתן שלא נראה חזית מלחמה ארוכה בצפון אפשר לשמור על האופטימיות. בנוסף, אני צופה ש-2024 תהיה מגמה חזקה של M&A , גם כספים זרים שיכנסו בשל התמחור הנמוך וגם בשל הצורך של חברות לגייס כספים".

 רו״ח אבי נוימן, שותף מיסים וראש מגזר ניהול נכסים ב-PwC Israel: ״המטרה הלאומית שעומדת לנגד עינינו היא הקלה על השווקים בישראל למען יציאה מהירה ובטוחה יותר מהמשבר הנוכחי, לכן צעדי מיסוי חייבים להיות חלק מהסיוע למשק. כחלק מכך, קידום הפחתת שיעור המס החל על רווחי שוק ההון ל-20%, לא רק תשכלל את פעילות השוק אלא תניע שרשרת פעולות שיובילו להזרמת סכומים משמעותיים לקופת המדינה. לצד חה״כ בליאק, שמוביל תיקון חקיקה בתחום, אני רתום לקידום הנושא בוועדת הכספים של הכנסת. טוב יהיה אם הרגולטור יאיץ את התהליכים, ואף יאפשר מכירה רעיונית בשיעור המס המופחת גם על רווחים משנים קודמות. אני צופה שפעולות אלו יניבו תקבולי מסים משמעותיים עד לסוף שנת 2024״.

עו"ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן: "קיימת תחרות בין הבורסה בתל אביב לבורסות העיקריות בארה"ב ובחלק לא מבוטל מהמקרים חברות ישראליות בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, בחרו בבורסות הזרות, לנוכח היקף החשיפה הגבוה יותר למשקיעים, סחירות ניירות ערך, החשיפה הציבורית והשווי בהן נסחרו החברות. בנוסף, אנחנו עדים לצמצום השקעות זרות בחברות טכנולוגיה ישראליות וכן על צמצום במספר החברות המזוהות כישראליות, המנפיקות בבורסות מחוץ לישראל. לכן, בעת הנוכחית, לבורסה בתל אביב, לחברות הישראליות ולמשקיעים יש תפקיד מרכזי ומכריע בשיפור המצב הכלכלי של המשק הישראלי, ולשם כך דרושים צעדים פשוטים כדי להבטיח הצלחה זו, כמו למשל סיוע מטעם הרגולטור בהיבט הפחתת שיעור מס רווחי הון על מכירת ניירות ערך משיעור של 25% לשיעור של 20%, באופן שיעודד משקיעים להזרים השקעות לבורסה ולסייע לחברות ישראליות בצל המלחמה, הפחתת שיעור מס חברות ביחס לחברות שנסחרות בבורסה בתל אביב וקידום הנפקת חברות ממשלתיות. בנוסף, על הרגולטורים לשקול הקלות בחובות גילוי של חברות המנפיקות לראשונה וכן הקלות ביחס להכנסת פעילויות חדשות לבורסה באמצעות שלדים ציבוריים, ביחוד לנוכח המספר המצומצם של הנפקות לראשונה בבורסה בתל אביב בשנים האחרונות".

עו"ד גרגורי אירגו, שותף במחלקת שוק ההון במשרד ליפא מאיר: "נראה כי תופעה זו הולכת ומתרחבת ועומדת לאתגר את הרגולטור. הנחת המוצא היא שבמקרים כאלה אין הסכם או הבנה פורמליים בין בעלי מניות שונים, ולכן רשות ניירות ערך תידרש להתמודד עם הקושי הראייתי בנוגע להוכחת התנהלות תואמת ביניהם אשר מקנה שליטה בפועל. ייתכן שגם משרד המשפטים יצטרך לערוך שינויים בהצעה לתיקון חוק החברות בנוגע לחברות ללא גרעין שליטה. במקביל, לא מן הנמנע שרכישות שליטה דה-פקטו, במיוחד בחברות הציבוריות הגדולות, יאותגרו על ידי תובעים ייצוגיים בבתי משפט״.

עו"ד דניאל מרקוביץ, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות': "עסקים קטנים ובינוניים התקשו מאז ומתמיד בגיוס כספים בדרך של הנפקת ני"ע, בשל מגבלת ה- 35 ניצעים הלא כשירים, העלויות הכרוכות בהנפקה לציבור ותחזוקה שוטפת של חברה ציבורית. קושי זה, מקבל משנה תוקף בימים אלה, לאור מלחמת חרבות ברזל, ולאחר שעסקים אלה חוו שרשרת של משברים שהחלו עם הקורונה, לאחריה משבר הריבית ואח"כ ההפיכה המשפטית. עסקים אלה אף מתקשים לגייס אשראי מבנקים וחברות אשראי חוץ בנקאי, נוכח היעדר יכולתם להעניק בטחונות קשיחים ויכולת לשרת חוב. כדי לטפל בבעיה זו, יש לאשר מתווה חקיקה יעיל ומהיר, המשנה את אופן ספירת המשקיעים, בכפוף לכך שהגיוס ילווה על ידי גורם משוק ההון שיבצע בדיקת נאותות של החברה, יערוך את מסמך ההצעה והסכם ההתקשרות וייטול אחריות על מצגי החברה כלפי המשקיעים, וזאת בשונה ממתווה "מימון ההמונים" הקיים כיום החקיקה. מתווה זה יסייע לעסקים לבצע גיוס ממשקיעים לא כשירים, ללא תשקיף, בכפוף למגבלות היוצרות איזון בין הצורך להגן על ציבור המשקיעים והצורך בהשלמת הגיוס".

עו"ד ארנון שגב, ממשרד ארנון שגב ושות, קרא לממשלה "ליזום בדחיפות תוכנית למימון תשתיות בעוטף ובצפון בשיתוף עם הגופים המוסדיים". לטענת עו"ד שגב, "הממשלה יכולה לייצר תוכנית עם הטבות תשואה לגופים המוסדיים הישראלים שיוכלו להעמיד מימון לטובת פרויקטים של תשתיות. בסופו של יום, הגופים המוסדיים יפעלו אך ורק לפי שיקולי השקעה והיכן הם יוכלו לקבל תשואה עודפת על השקעותיהם. כרגע חלק נכבד מן הכספים מושקע בחו"ל וזה באחריות הממשלה לייצר תוכנית עם הטבות השקעה שיגלמו את הסיכון העודף שבו פועלים הגופים המוסדיים. תוכנית כאמור יש בה יתרונות משמעותיים לכל הנוגעים בדבר ובעיקר לציבור. ראשית , הממשלה תוכל לשפר את המאזן שלה ולגלגל חלק מעלויות השיקום על גופים עסקיים ; הציבור בעוטף ובצפון יהנה מבניה מואצת והחוסכים בקרנות הפנסיה יהנה מתשואה עודפת".

עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה בתחומי החברות, מימון ושוק ההון במשרד ארנון, תדמור-לוי: "חוק האיגוח הוא התפתחות אופטימית. החוק יאפשר לגופים שיש להם זרמי תקבולים קבועים, כמו למשל הלוואות שהעניקו, מתכונת משפטית סדורה לעסקת מימון בשוק ההון על בסיס זרם התקבולים הזה. זאת, לעומת המצב כים במסגרתו חברות המנסות לבצע עסקאות כאלה נתקלות בקשיים משפטיים שמשפיעים לרעה על תמחור העסקאות. השוק מצפה לכלי החדש הזה – גם המממנים וגם הממומנים הפוטנציאלים -  אך קשה עדיין לדעת אם הוא באמת יהיה Game Changer בתחום המימון. הדבר תלוי בנוסח הסופי של החוק שיתקבל, ובפרט האם יחול באופן רחב על חברות רבות או שישרת רק סקטור צר של גופים עסקיים. עם הגשת הצעת החוק לכנסת תהיה לגופים העסקיים הזדמנות להשתתף בדיון הציבורי בקשר אליו ולהשפיע על ענין זה״.

עו"ד אבי קבני, שותף במחלקת ניירות ערך ושוקי הון במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות': "הדרך שבה המגזר העסקי מתמודד עם השלכות המצב הביטחוני וההירתמות של רשות ניירות ערך שפרסמה שורה של הקלות – נותנים סיבה לאופטימיות. אנו מעריכים שלאחר סיום המלחמה המשק הישראלי יתאושש ויצמח, בין היתר, עם התגברות הצורך לענות לביקושים העצורים בתחום הנדל"ן, עם השקעות בשיקום יישובים ובתשתיות ועם גידול בייצוא החברות הביטחוניות. לצורך הוצאה לפועל של האמור, הרגולטורים צריכים לעודד את השקעת כספי הפנסיה של כולנו בחברות ישראליות ובכך להזרים להן הון שיסייע בשיקום המשק, בד בבד עם מתן הטבות ומענקים לצרכי דיור ומגורים לחבר'ה צעירים, שיגיעו להתגורר באזורי הצפון והדרום".

בנצי אדירי, סמנכ"ל וראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי: "כבנקאי שמכיר את ענף הנדל"ן אני יכול לומר שענף הנדל"ן לא מת . הוא פה כדי להישאר. אכן המצב גרם לירידה בביקושים אך במקביל גם לירידה חדה בקצב התחלות הבניה. אני מעריך ששיפור ופתרון המצב הביטחוני יחזירו את הביקושים הכבושים; ומגמת ירידת הריבית והפתרונות השונים של כוח עבודה יחזירו את התחלות הבניה. וכך הענף, בעיקר מגזר הבניה למגורים,  ישוב לצמוח".

עו"ד יעל וייס, שותפה ממחלקת תאגידים וניירות ערך במשרד מיתר עורכי דין: "בין הצעדים שיש לעשות כדי לסייע למשק לצאת מהמשבר, לתת הקלות רגולטוריות שידרבנו חברות להירשם למסחר בבורסה בתל אביב, כמו החלת הקלות שאושרו לחברות ישראליות מחוץ לישראל גם על חברות ישראליות שנסחרות בישראל לגבי מינימום האחזקה הנדרש מבעל מניות כדי לזמן אסיפה או למנות דירקטור וכן ביטול החובה לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת הון בעת ביצוע רכישה עצמית של מניות, בדומה לסטנדרטים המקובלים בעולם".

עו"ד גיל צ'רצ'י, שותף במחלקת שוק ההון במשרד וקסלר ברגמן: "חברות הנדל"ן ממשיכות להיות גורם משמעותי בשוקי החוב השונים. בשנים האחרונות ניתן לראות כי החברות היזמיות פונות למקורות מימון שונים. אם בעבר מקורות המימון העיקריים לאשראי תאגידי ׳קורפורייט׳ היו מחזיקי אגרות החוב ולאשראי פרויקטלי היו הבנקים, כיום בנוסף לאלה, ניתן לראות בין גורמי המימון השונים גם חברות אשראי חוץ בנקאי וגם חברות ביטוח, אשר מגדילות את חלקן בקרב הגורמים המממנים באופן עקבי, לאו דווקא על חשבון המקורות המקובלים, אלא בנוסף. חברות הביטוח אף מהוות שחקניות משמעותיות כשותפות בפרויקטים ואף בשותפויות ייעודיות כדוגמת עסקת אפריקה מגורים וכלל, בנוסף להעמדת מימון ופוליסת חוק מכר חלף ערבויות חוק מכר קלאסיות. הגידול בגורמים המעורבים יסייע ליצירת שוק חוב תחרותי יותר, אשר כיום מאופיין בריכוזיות גבוהה. אם וכאשר רפורמת האיגוח תבשיל לכדי חקיקה, הדבר יביא גם כן לשיפור בשוק".

עו"ד אמיר עסלי, שותף בש. הורוביץ ושות': "שוק ההון הישראל הוא בעצם שוק החוב. להבדיל משוק המניות שמבוסס בעיקר על המתנה לחלון הזדמנויות, שוק החוב הישראלי מאוד פעיל ומפותח לאורך זמן, כאשר ענף הנדל"ן מוביל באופן מובהק את היקף הגיוסים בכל שנה וצפוי להמשיך ולהוביל גם בשנת 2024. השוק כל כך אטרקטיבי שחברות נדל"ן אמריקאיות עלו בשנים האחרונות לארץ ואחראיות כיום לכ- 5% מסך השוק הקונצרני. המלחמה כידוע הובילה למחסור משמעותי בכח אדם בענף הבניה וחברות רבות בתחום הנדל"ן היזמי חובות עיכובים בהקמה ושיווק הפרויקטים. אותן חברות הנפיקו אגרות חוב עם לוח סילוקין שמתכתב עם המועד הצפוי להשלמת הפרויקטים ומשיכת העודפים וכעת הצפי הוא לעיכובים של כחצי שנה. אחת החברות שאני מלווה מקימה למשל פרויקט בשלומי, שנחשבת לאזור צבאי סגור, מה שיוצר מגבלה רצינית לקדם את ההקמה בקצב המתוכנן. בתחילת דצמבר פורסם כי רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון מגבשות מתווה שאמור לאפשר דחיה בשנה של פרעון האג"ח בצורה שאמורה לכאורה להיות מקלה. יחד עם זאת, צפויים להחיל את ההקלה רק על אג"ח מדורג, כולל על חברות BVI זרות. לא ברור כיצד המלחמה השפיעה על חברות BVI עם נדל"ן בארה"ב וגם לא ברור מדוע אג"ח לא מדורג לא יוכל להנות מההקלה. מעבר לכך, מאז הפרסום חלפו 4 חודשים ולא ראינו התקדמות משמעותית בנושא, בעוד שמצב חברות הנדל"ן רק מחמיר".

שיראל גוטמן עמירה, ראש מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוק ההון באגמון עם טולצ׳ינקי: ״חרף ההאטה שראינו מתחילת המלחמה במרבית הסקטורים במשק, רואים שכמו שאנחנו מורגלים במדינה שלנו, מתרגלים מהר לקשיים על אף חוסר הוודאות. בחלק גדול מהענפים אנו רואים התאוששות, וחזרה חלקית לפעילות וחזרה לעסקאות. התרגום של זה לשוק ההון, הוא גיוסים שאנו רואים, הן גיוסי הון והן גיוסי חוב, שעשינו גם בתחום הגז והנפט, גם בתחום הנדל"ן, באנרגיות המתחדשות ובפיננסים. יעוד התמורות בהנפקות משמש גם למחזורי חוב, אך גם להמשך התרחבות והשקעה בפעילות, וחזרה לעסקאות רכישות ומיזוגים של חברות. בנוסף, במצב שבו חוסר הוודאות הנגזר מהמצב הבטחוני, הגיאופוליטי ונגזרותיו – ובכללן דירוג האשראי של ישראל, מקשים על קידום עסקים לחברות שפעילותן איננה כולה לוקאלית, ופוגמים באטרקטיביות של השקעות בישראל עבור משקיעים זרים, חשוב שלפחות בגזרה של הרגולטורים והרגולציה, יינתן קשב לסייע לחברות ולהקל עליהן, ככל הניתן. תיקוני החקיקה שהוביל משרד המשפטים עם פרוץ המלחמה היו בכיוון הנכון. יש להמשיך ולהרחיב מגמה זו, לא רק באמצעות חקיקה אלא בהחלטות של הרגולטורים השונים, אם זה רשות ני"ע, רשות שוק ההון, בנק ישראל וכיו"ב, בנושאים המצויים בסמכותם ואינם מצריכים תיקוני חקיקה, וכן במהירות הטיפול בנושאים שעל שולחנם״.

עו"ד רונית אייזן-אתגר, שותפה במחלקת שוק ההון, פישר (FBC): "שוק האקוויטי עדיין סגור ונראה כי מגמה זו תימשך בשנה הקרובה. עם זאת, חברות מתחילות להיערך להנפקות בשנת 2025, ובהחלט יש תכניות מגירה, מתוך הבנה שכאשר החלון להנפקות ייפתח, זה יהיה לזמן יחסית קצר. בשוק האג״ח אני מעריכה כי נראה הנפקות חוב בהיקף גדול, כפי שראינו בסוף השנה שעברה ומתחילת 2024.  המגמה תבלוט בעיקר בחברות נדל"ן ותיקות שיצטרכו למחזר חוב, וחברות נדל״ן חדשות שיהיו מעוניינות להחליף חוב יקר - בעיקר אשראי חוץ בנקאי ומשלימי הון - באג״ח".

עדי נוב, מנכ"לית חברת ביטוח האשראי בססח: "בעולם שנת 2024 החלה עם רמות חדלות פירעון שלא ידענו בשנים האחרונות, ועם ציפיות להאצה נוספת עוד השנה בקצב חדלות הפירעון העסקית העולמית של +9% ברוב הכלכלות המפותחות. סכסוכים גיאופוליטיים בין המעצמות ולוח בחירות עמוס בכל העולם המערבי ב-2024 רק מוסיף על האי וודאות. בארץ רק התחלנו לחוש את השלכות המערכה הצבאית הארוכה, נטל המימון, העלייה החדה בהוצאות הממשלה ואי השקט החברתי-מדיני. אנו צופים בתקופה הקרובה קושי של חברות להתמודד עם זמינות מימון ועלותו. כל אלו יזלגו לתוצאות החברות, יתבטאו בלחץ על הרווחיות ויהוו משקולת על החברות בכלל ובענפים שנפגעו באופן ישיר מתחילת המלחמה בפרט".