מדינת ישראל היא כנראה אחת המדינות הראשונות אשר נפתחה להמשך חיים נורמאליים לאחר המשבר הכלל עולמי שגרם וירוס הקורונה. עם זאת, הפגיעה הקשה הכלכלית הקשה עדיין ניכרת ועסקים רבים עדיין נאבקים על הישרדותם הכלכלית, בתקווה שזן ה"דלתא" שמתפזר במהירות ברחבי העולם לא יחמיר את המצב.
כזכור החל מראשית המשבר המדינה נענתה לכאורה לזעקתם של העסקים ויצאה בתוכנית מענקים לציבור העוסקים ובמרכזה מתן פיצוי על ההוצאות הקבועות שהעסק המשיך להוציא במהלך המשבר (כגון שכירות, ביטוח, חשבונות חשמל ומים וכדומה), המחושב בהתאם לירידה במחזור העסק בשנת 2020 לעומת השנה הקודמת לפי הדיווחים למע"מ. הרעיון נשמע לא מורכב ותכלית החקיקה הייתה ליצור מנגנון פשוט ויעיל לקבלת הפיצוי, אך בפועל החלטת הממשלה מס' 5015 ובעקבותיה חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020 קבעו נוסחה מסורבלת לחישוב הפיצוי. יתרה מזאת, ניתן לפקידי המס שיקול דעת רחב, בבחינה אם הירידה במחזור העסק נבעה כתוצאה מוירוס הקורונה ומההגבלות על המשק שהוטלו בעקבותיו, או נגרמה דווקא מסיבות אחרות, אשר אינן תלויות בקורונה. שני אלו גרמו לכך שבקשות רבות לקבלת מענקים נדחו, או צומצמו בצורה ניכרת על ידי פקידי המס.
החקיקה שעמדה בבסיס הפיצוי קבעה כי מי שלא קיבל מענק בהתאם לבקשתו רשאי להגיש השגה ובמידה שהשגתו לא נתקבלה קמה לו הזכות להגיש ערר לוועדת ערר שהוקמה במיוחד לנושא זה. ועדת הערר מורכבת מאנשי פרקטיקה, שופטים לשעבר, רואי חשבון ועורכי דין.
לאחרונה החלו להתפרסם החלטות ועדת הערר בנושא המענקים.
עיון בהחלטות אלו מגלה כי חלק מהעררים מתקבל ולפיכך עוררים שנשללה בקשתם לקבלת מענקים על ידי רשות המסים, באופן מלא או חלקי, מקבלים לבסוף את מבוקשם בעקבות החלטת ועדת הערר.
אלה מספר דוגמאות להחלטות הערר שפורסמו עד כה וכוללות בין השאר את הנושאים הבאים -
הדרך שיש לחשב את מחזור הבסיס לעניין המענקים. האם בהתאם לדיווח לרשויות מע"מ או בדרך כלכלית. ועדות הערר קבעו לעניין זה כי, מבחן המחזורים שנקבע בהחלטת הממשלה ובחוק לפיו יש לקחת את יחסי המחזורים של החודשים בתקופת הקורונה אל מול החודשים המקבילים בחודשי שנת 2019, לפי הדיווחים למע"מ אינו מהווים חזקה חלוטה. דהיינו, מקום בו המחזורים אשר דווחו לשלטונות מע"מ אינם משקפים את המציאות הכלכלית בה פעל העסק וכתוצאה מכך אינם משקפים את ירידת המחזורים הכלכלית של העסק, אזי יש מקום להתערבות בדמות תיאום מושכל של המחזורים לשנת 2019. אומנם, כפי שניתן לראות מהחלטות ועדות הערר קביעה זו פועלת בעיקר לרעת העסקים, אך ניתן לעשות בה שימוש במקרים הרלוונטיים גם לטובת הנישומים.
האם קניונים שנפגעו כתוצאה מקיטון בהכנסות שכירות זכאים למענק או שמא כפי שרשות המסים גרסה היה עליהם לתבוע את השוכרים ולמצות את הזכויות מכוח ההסכמים הקיימים ועל כן קופת המדינה אינה נדרשת לשאת בעלות המשכיר במסגרת מענקי הקורונה. ועדת הערר שדנה בסוגיה דומה הדגישה כי יש לבחון את נושא השכירות מנקודת מבט עסקית ולא משפטית. קרי, השאלה שיש לבחון היא לא אם קיימת זכות תביעה למשכיר, אלא האם ויתור על דמי שכירות מהווה משום אילוץ עסקי מנקודת מבטו של המשכיר. לפיכך קבעה הועדה כי ויתור על דמי שכירות ככלל אינו מהווה ניתוק של הקשר הסיבתי שבין הקורונה לבין הירידה במחזורי העסק.
התייחסות לעסקים עונתיים וההשפעה לעניין המענקים – כלומר, יש לבחון את הירידה במחזורי עסק עונתי באופן כלכלי ולא בהתאם לדיווח העסק למע"מ. החלטה דומה ניתנה ביחס לעסקים, אשר מוכיחים כי הם בעלי מחזורים תנודתיים.
עסקים אשר עבודותיהם נמשכות מעל שנה ולמרות שלילת המענק לכאורה מעסק אשר מדווח לפי סעיף 8א לפקודת מס הכנסה נקבע כי יוכלו להוכיח כי ירידת המחזורים נבעה בשל משבר הקורונה ככל שלא דיווחו לצרכי מס על הכנסותיהם לפי הוראות הסעיף (למשל במקרה שחלק מהעבודות נעשו לתקופה הקצרה משנה).
ובכלל ועדות הערר קבעו שהנוסחה שנקבעה בחוק אינה ברורה דיה ואינה נותנת מזור מקיף להוצאות הקבועות של העסקים, לרבות ביחס לאופן החישוב של ההוצאות הקבועות לצרכי הנוסחה ובהבחנה בינן לבין הוצאות משתנות, בפרט בעסק הפסדי.
על כן חשוב שבעלי עסקים אשר בקשתם לפיצוי בעקבות משבר הקורונה נדחתה, יפעלו ללא דיחוי למיצוי זכויותיהם, בין היתר על ידי הגשת השגה מאוחרת ובמקרה הצורך גם בהגשת ערר. נזכיר כי סכום הפיצוי יכול להגיע עד לחצי מיליון שקל עבור כל תקופת מענק דו חודשית.
מבחינה פרקטית העררים נבחנים בהתאם למידע שמוגש לועדת הערר ולעיתים מכוח הוראות התקנות הרלוונטיות כלל אינם מלווים בדיון פרונטאלי. חלקם אף נדחים מנימוקים טכניים, עוד לפני דיון במהות הערר, למשל, בעקבות חוסר במסמכים או נתונים הדרושים לערר.
לפיכך, קיימת חשיבות על שמירה על הוראות הפרוצדורה ועל כתיבה מפורטת ומדויקת של העובדות ושל הטענות המשפטיות, אשר עומדות בבסיס המחלוקת מול רשות המסים. נזכיר גם כי קיימת זכות ערעור בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על החלטת ועדת הערר, בתוך 45 יום.
ולבסוף אנו קוראים לרשות המסים לאמץ מדיניות ציבורית מקלה ובמקרים בהם קיימת השפעה רוחבית על סוגי עסקים, יש לפעול אוטומטית להחיל את הנחיות הועדה על עסקים דומים, ללא שאלו ידרשו לפנות באופן פרטני להגשת השגות/עררים על כל העלויות הכרוכות בכך. ויפה שעת אחת קודם.
מאת רו"ח אפי לבקוביץ ועו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי, עמפלי עריכת דין מיסים