המערכה הצבאית שנכפתה על מדינת ישראל על-ידי ארגון הטרור חמאס, והאפשרות כי מלחמת "חרבות ברזל" תתרחב לזירות נוספות, לא סייעה ליציבות שוק ההון הישראלי, וזאת על רקע שנה שממילא התאפיינה בסטגנציה, ולסירוגין -בירידות, שנגרמו בעקבות המחאה שנלוותה למהפכה המשפטית.
ההשפעה של מצב מלחמתי הינה רחבת היקף בכל הנוגע למשק והכלכלה הישראלי, כשעל כך אנו יכולים ללמוד גם מהאופן שבו מתמודדות כל אותן חברות ותאגידים מדווחים בשלל ענפי התעשייה השונים - ביניהם לקוחות רבים של משרדנו - שנדרשים לשקף, לדווח ולמסור גילויים ברורים על ההשלכות של המצב הנוכחי, באופן שמציב בפניהם אתגרים משמעותיים, כמי שחייבים דין וחשבון לציבור המושקע בשוק ההון.
בהקשר זה ועל בסיס ניסיוננו בליווי חברות ציבוריות גם בתקופות המאתגרות ביותר, ריכזנו בשביל הקוראים מספר נקודות והמלצות, אשר בתקווה יעזרו לכם להתמקד.
כחלק מהניסיון שנצבר בתקופת הקורונה, ומתוך מטרה לסייע לכל אותן חברות להתמודד עם הסיטואציה הלא פשוטה, רשות ניירות ערך כבר החלה לפעול בכדי להקל על החברות הציבוריות בצורה מיטבית, ככל שניתן, עם האתגרים השונים. ראינו, כי כבר בחודש הלחימה הראשון פרסמה הרשות שורה של הקלות רגולטוריות ביחס לקשיים, שהיו יכולים לנבוע כתוצאה מעיכובים תפעוליים ואדמיניסטרטיביים אפשריים בנוגע למשל לעמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בחוק. אותן הקלות כללו הארכת תוקפם של תשקיפי המדף שהיו צפויים לפקוע בשלושה חודשים נוספים, מתן ארכה של חודש נוסף למועד פרסום הדוח לרבעון השלישי לשנת 2023 של החברות הציבוריות. בנוסף, החלה רשות ניירות ערך בקידום תזכיר חקיקה, אשר כולל, בין היתר, הארכת תקופת כהונה של דירקטורים חיצוניים בשלושה חודשים נוספים בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה, וגם אישור הארכת תוקפם בשלושה חודשים של עסקאות בעלי שליטה, ככל ומדובר בעסקאות שמוארכות באותם תנאים.
במקביל, צריך לזכור שמצב אי וודאות הינו גורם ההשפעה השלילית בשוק ההון ולפיכך, למרות מצוקת כוח אדם, בין היתר בדרג הניהולי של חברות ציבוריות, הן מחויבות להמשיך ולתת למשקיעים עדכונים שוטפים בעיקר ביחס לשינויים בפעילות עקב המצב הבטחוני, לרבות ביחס לשינויים הצפויים. במטרה לשמור על עיקרון השקיפות כאמור, בתחילת נובמבר 2023, פרסמה הרשות מספר דגשים וקווים מנחים הנוגעים לגילויים הנדרשים, לרבות כהכנה לקראת פרסום הדוחות לרבעון השלישי של שנת 2023. דגשים אלו כללו, בין היתר, הנחיות לגבי פרסום דיווחים מיידיים הנוגעים לחברות ציבוריות שפעילותם העסקית הושפעה או עלולה להיות מושפעת ממצב המלחמה בצורה מהותית. חברות ציבוריות נדרשות להקפיד כי יינתן למשקיעים מידע אינפורמטיבי ועדכני, אשר ישלב מידע כמותי לצד ניתוח איכותי של עיקר ההשלכות הנוגעות לפעילות העסקית בעקבות אירועי המלחמה.
על מנת לספק למשקיעים מידע מלא, לרבות ביחס לתחזיות בנוגע להשפעתה של המלחמה על התוצאות העסקיות, אנו ממליצים לדירקטוריונים של תאגידים מדווחים להתכנס בתדירות יחסית גבוהה, כמה שניתן בתקופה זו, לצורכי ביצוע הערכות מצב. בישיבות מסוג זה יידונו מצד אחד, ההשפעות הרלוונטיות לכלל התעשיה (כגון, שערי מטבע חוץ, זמינות כוח אדם, עלייה בהוצאות מימון), ומאידך תתבצע בחינה קפדנית של ההשפעות הספציפיות לאותו ענף בו פועלת החברה ו/או כאלו שרלוונטיות רק לחברה עצמה (ביטול ו/או צמצום פרויקטים, זמינות והתייקרות של חומרי גלם מסוימים, האטת קצב מכירות וכדומה). כמו כן, לתאגידים המדווחים שהנפיקו חוב או חברות שתכננו גיוס הון בתקופת טרום המלחמה, מומלץ בהקדם לנתח את השפעות המצב על התהליכים כאמור, לנסות להיערך עם חלופות מימון אחרות, הסדרי פריסת החוב או שינוי תוכניותיהם העסקיות בהתאם. מעבר לכך, יש לבחון ולעדכן פרק גורמי הסיכון בדוחות תקופתיים של חברות ציבוריות. "בדק בית" מסוג זה עשוי לאפשר לחברה (גם אם לא מדווחת לציבור דוחות כספיים על בסיס רבעוני) מצד אחד לעמוד בדרישות הרגולציה של הגילוי הנאות ומצד שני – הערכות המצב מסוג זה יאפשרו לחברות להיערך בזמן לשינויים הצפויים ולא רק להגיב בדיעבד, הדבר שחוסך משאבים רבים.
כפי שצוין, גם התקופה שקדמה לתחילת המלחמה התאפיינה בדשדוש בשוק ההון הישראלי, אשר גרמה לרשות ניירות ערך לבחון צעדים ל"הזרמת חמצן". בהקשר זה, ניתן לציין מספר כיוונים רגולטוריים:
חידוש מעניין שהרשות לניירות ערך פעלה לקדם, נוגע להשלמת המעבר לדיווח הדוחות הכספיים במתכונת IXBRL. במילים הפשוטות, המתכונת צפויה לאפשר גזירת הנתונים מתוך הדוחות, ושימוש בהם במסגרת פלטפורמות ואפליקציות שונות, זאת להבדיל מפורמט ה-PDF. מתכונת דיווח זו מקובלת בעולם ונועדה לשפר את הגישה לנתונים הכספיים של התאגידים ובכך גם להגדיל את החשיפה של פעילותם בפני אנליסטים ומשקיעים בארץ ובעולם. כמו כן, קודמו השנה מספר חידושים הנוגעים לפיתוח ושכלול מערכת הדיווח, באופן המאפשר גמישות רבה יותר בכללי הרישום, החתימה דיווח והפצה במערכת המגנ"א.
חידוש נוסף, שכבר אושר במליאת רשות ניירות ערך, וגם כן מעיד על הכיוון הטכנולוגי שהרגולטור הישראלי עושה מאמץ כביר בשביל להדביק ולשמור את שוק ההון הישראלי בחוד החנית, מתייחס לתיקון תחולת דיני ניירות ערך בנוגע לנכסים דיגיטליים. בהקשר זה, החלה הרשות לקדם תיקוני חקיקה לביצוע ההתאמות הנדרשות להטמעה של תחום הנכסים הדיגיטליים בדיני ניירות ערך. ההצעה פורסמה להערות הציבור באתר הרשות בדצמבר 2022 ואושרה במליאת הרשות באוגוסט 2023.
כבר מספר שנים, קיים שיח מורחב ביחס להקלות ברגולציה הנוגעת לשוק ההון בישראל, אשר מתאפיין בעיקר בחברות בינוניות וקטנות. אכן, קם צורך בשילוב עדכוני רגולציה "איכותיים" וטכנולוגיים, וזאת במטרה להוריד לחץ מנהלי ונטל פיננסי הכרוך בעמידה בדרישות של הרגולציה העודפת. אנו מאמינים כי חרף האתגר הקשה שניצב בפנינו, בעזרת רגולציה חכמה וגמישה, ניתן יהיה לשמר את פעילותן של החברות הציבוריות ושוק ההון.
הכותבים הם עו''ד אילן גרזי ועו''ד מאשה ברקוביץ, שותפים במחלקת שוק ההון משרד פרל כהן צדק לצר ברץ. עו''ד עמיאל לייבוביץ סייע בכתיבת המאמר.
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עורכי דין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100