מזה מאות שנים כמהו אלכימאים למציאת "אבן החכמים", המסוגלת על פי אמונת האלכימאים, להפוך מתכות זולות לזהב. החיפוש אחר אבן החכמים לא פסק גם בתקופתנו האלכימאים, הוחלפו במנהלי השקעות והאבן הפכה לבינה מלאכותית.
סנוניות ראשונות למציאת מערכות כאמור הופיעו כבר בשלהי משבר הקורונה, עם כניסתן של קרנות גידור וביניהן הענקית Bridgewater לתחום הבינה המלאכותית. ואולם, דווקא בשנים אלו של משבר כלכלי, נראה כי טכנולוגיית AI לא הצליחה לעמוד ביעד השאפתני, וספגה מפלות משמעותיות בדומה להשקעות מסורתיות.
כל טכנולוגיה חדשה מייצרת הזדמנויות רבות, אך גם כאב ראש לא קטן עבור הרגולטורים, אשר צריכים להתמודד עם הסיכונים שטכנולוגיה זו טומנת בחובה וגורמים שתמיד ינסו לנצל את הפרצות כדי להשיג רווח מהיר על חשבון המשקיעים.
יחד עם זאת, נראה שבעוד שהטכנולוגיה רצה קדימה במהירות של נואה ליילס, הרגולטורים כבר מזמן הפסיקו לנסות להדביק את הקצב, והם פשוט עומדים קפואים במקום, מתפללים שתחלוף הסערה, או לכל היותר שהסערה לא תטביע את הספינה.
סיטואציה זו מובילה למצב אבסורדי, אלה שעמדת הרגולטור חשובה להם, לרבות הגופים המפוקחים, לרוב מחכים למענה מצד הרגולטור - נשארים מאחור ועלולים למצוא את עצמם מציעים שירות ומוצרים מיושנים. מנגד האחרים ירוצו קדימה, יגייסו כספים או משקיעים לפי העניין ובסופו של יום, יישאו (או לא) בתוצאות.
במשך שנים רבות, עולם ההשקעות התבסס על תהליכים מסורתיים של ניתוח נתונים והערכה של אפשרויות השקעה. מנהלי השקעות מתמודדים עם כמויות עצומות של מידע אשר צריך להפוך בסופו של יום להמלצת השקעה. תהליך זה לא רק שחשוף לטעויות אנוש, אלא אף איטי מידי בעידן המודרני, שבו התעטשת - הפסדת.
טכנולוגיות AI ו-Big Data מציעות מגוון רחב של יתרונות. ביניהן - יכולות ניתוח נתונים מתקדמות באמצעותן מנהלי השקעות יכולים לזהות הזדמנויות השקעה בזמן אמת, ואף לנתח את הסיכונים, ולהתאים את ההשקעה לצרכי הלקוח במהירות המרבית. יכולות אלה תומכות בתהליך קבלת ההחלטות של מנהלי ההשקעות, תוך הפחתה משמעותית של עלויות השירות.
כפי שאנו מצפים מרופא שיהיה מעורה בטיפול ובתרופות המתקדמות ביותר, כך גם בעולם ההשקעות. למעשה, בימינו השאלה שצריכה להישאל על ידי הרגולטור אינה עוד האם נכון או צריך לעשות שימוש ב AI בעולם ההשקעות, אלא מדוע בחר נותן שירות שלא להשתמש בטכנולוגיה זאת?
אולם שתיקתם הרועמת של הרגולטורים בתחום זה עשויה להעיד כי אין הם רואים חשיבות למתן שירות באמצעות כלים חדשניים אלה, או לחילופין, שאינם מעוניינים כי שירותים אלה ומערכות אלה יוצעו כלל.
העמדה המרכזית הרלוונטית שפרסמה רשות ניירות ערך, פורסמה בשנת 2016 (ועודכנה בשנת 2023) והיא כוללת הנחיות והוראות לגבי ניהול השקעות באמצעים טכנולוגיים. היינו שם כדי להעיד שהעמדה כוונה בזמנו ל"שירותי איתותים" (מתן ייעוץ השקעות באופן אחיד ובאמצעים מקוונים, למספר לקוחות בו זמנית, שאינו מותאם לצרכיו של אדם מסוים), ושירותי מסחר חברתי (מתן אפשרות לצפייה באמצעות פלטפורמה ממוחשבת בעסקאות המבוצעות על ידי אחר או בתוצאות ניהול תיק השקעותיו) - שניהם שירותים אשר נעלמו מהנוף המקומי די מהר לאחר פרסום העמדה. יתכן שזה עניין עסקי או מקרי, אך האסדרה שנקבעה על ידי הרשות בזמנו חיסלה למעשה את השוק, והעדכון שנעשה בשנת 2023 לא כלל התייחסות לסוגיות אלה כלל.
לסיכום
החוק מגדיר כי על מנהלי ההשקעות לפעול באמונה, בשקידה ולטובת הלקוח. לעמדתנו, חובה זאת כוללת גם כי מנהלי ההשקעות יהיו בקיאים בטכנולוגיות העדכניות ביותר הקיימות כיום בתחום אשר יש בהן כדי לסייע בניהול תיק יעיל ומקצועי.
מטבע הדברים, לפחות בשלב הראשון, אין הכוונה שהבינה המלאכותית תחליף לחלוטין את שקול הדעת של המומחים, אך ללא כל ספק, נכון שהם ישתמשו בה כטכנולוגיה מסייעת ותומכת לעבודתם.
מאת עוה"ד ליאת מיידלר ואור הופר, הרצוג פוקס נאמן.
***
כתבה שיווקית בחסות הרצוג פוקס נאמן; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.