מתווה העלאות הריבית שמובילים הבנקים המרכזיים הניחו את היסודות לתהליך רה-פרייסינג (תמחור מחדש) בנכסי הבסיס, מניות ואגרות חוב, שעברו התאמה כואבת למחזור הכלכלי החדש. ברקע ההתפתחויות, הזרקור מופנה שוב לנכסים אלטרנטיביים, המפגינים מתאם נמוך לתנודתיות השוק ומסוגלים לתפקד כמנגנוני איזון והגנה גם מול אתגרי התקופה.
זה למעלה מעשור שהכלכלה הגלובלית התנהלה הרחק מהצל המאיים של אינפלציה דוהרת וסביבת ריבית מטפסת. למעשה, עוד מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 (GFC) האינפלציה נותרה בגבולות היעד ורמת הריבית הייתה די קבועה. זו שייטה בסמוך לטריטוריה האפסית, למעט הפוגות קלות בהן טיפסה מעט ואז עשתה חזרה מטה במהרה. עבור הכלכלה הגלובלית, סביבת ריבית אפסית תפקדה כמנוע צמיחה ופקטור מרכזי מאחורי הגאות שליוותה את השווקים הפיננסיים במשך שנים. ואז הגיעה 2022.
בשנה החולפת המגמה התהפכה, ובזריזות. דהירה אינפלציונית, שלא נראתה דומה לה בעולם המערבי, בפרט בארה"ב, זה למעלה מארבעה עשורים, אילצה את הבנק הפדרלי (הפד'), ובעקבותיו גם את מקביליו בעולם, לרבות בנק ישראל, לשלוף את הכלי האפקטיבי ביותר שעומד לרשותם בניהול המאבק לדיכוי האינפלציה - העלאות ריבית חדות ועקביות.
במספרים, מאז חודש מארס האחרון הזניק הפד' את ריבית הבסיס בארה"ב בשבע פעימות רצופות, לשיעור של 4.5% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בנק ישראל יישר גם הוא קו עם המגמה והעלה את הריבית בתחילת החודש הנוכחי לרמה של 3.75% - הגבוהה ביותר מאז שנת 2008. על-פי תחזיות הבנקים, אלו הם רק תחנות ביניים, שכן הריבית עשויה להמשיך ולטפס גם לתוך השנה הנוכחית – המבשרת על גמילה מייסרת מעידן הכסף הזול.
מחיר הכסף מזנק
ריבית היא האמצעי העיקרי של בנקים מרכזיים לשמור על יציבות מחירים. השינוי בריבית כלפי מעלה נועד לייקר את מחיר הכסף, שהיה עד לאחרונה אפסי, זמין וזול. זהו מהלך אסטרטגי שנוקטים קברניטי הבנקים המרכזיים במטרה לבלום את היצע הכסף בשוק, להקשיח את תנאי האשראי, להאט את זרם הביקושים ולהשיב את יציבות המחירים.
הנגזרת הישירה – והמיידית - של עליית ריבית מתורגמת להכבדת משקולת המימון והתייקרות תחזוקת החוב, המפחיתים את התיאבון של צרכנים, משקי הבית וחברות עסקיות לנטול הלוואות, וזו גוררת בהתאם האטה בתפוקה ובצמיחה הכלכלית. המשוואה פשוטה: כשמחיר האשראי גבוה, הציבור ומשקי הבית מצמצמים צריכה והשקעה ומגבירים את החיסכון; חברות מקצצות בגיוסי עובדים, נמנעות מהשקעות ומרסנות את צמיחת הפעילות העסקית.
"גלי ההדף של עליית סביבת הריבית מורגשים היטב גם בשוק האג"ח, זאת על אף שאגרת חוב נחשבת למכשיר השקעה דפנסיבי ושמרני גם בתקופות של נפילות בבורסות"
תהליכים אלו מתנקזים לכדי ירידה הדרגתית בביקושם, המתורגמת בהמשך לריסון עליית המחירים, כלומר בלימת האינפלציה והתכנסות לגבולות היעד. ואולם, על אף שצעדי העלאת הריבית בלתי-נמנעים ונחוצים לחניקת האינפלציה, לריבית יש גם אפקט מצנן על שווקי ההון, שאת עוצמתו חווים המשקיעים בתקופה האחרונה ביתר שאת, המשפיעה במידה רבה גם על אטרקטיביות אפיקי ההשקעה והחיסכון.
משקולת הריבית מטלטלת את שווקי המניות והאג"ח
השינויים המהירים בתנאים הפיננסיים, בראשם כאמור סביבת ריבית עולה, הניחו את היסודות לתהליך של רה-פרייסינג (תמחור מחדש) בנכסי הבסיס – מניות ואגרות חוב - שעברו התאמה כואבת למחזור הכלכלי החדש ולפרמיית הסיכון שנוצרה בשוק.
למעשה, לשיעור הריבית ישנה השפעה רבת משקל על התמחור של שווי חברות (ומחיר המניות בהתאם), שנמצאות בעמדה פגיעה כאשר הריבית עולה. חברות רבות נשענות על הלוואות ומינופים כמקורות הון שנועדו לסייע להן לפתח את עסקיהן ולהרחיב את הפעילות. כאשר הריבית במשק מטפסת, משקולת החוב הופכת עבורן בהתאם לכבדה יותר וזו מעיבה על הוצאות תחזוקת החוב, המכרסמת בשורת הרווח.
מאחר ששווי כל חברה עסקית נגזר מסכום תזרימי המזומנים שהיא תייצר בעתיד, מתקיים תהליך של היוון (תרגום ערך כספי מתקופה אחת למונחי תקופה אחרת). עם עליית הריבית שיעור ההיוון עולה בקורלציה ישירה והרווח שהן צפויות לייצר נפגע – משם הדרך לירידה במחיר המניה קצר ומהיר. כמו-כן, יש לציין כי שווי החברות מתכווץ בתקופה של ריבית גבוהה גם נוכח העובדה כי הצרכנים רוכשים פחות (כאמור, מגבירים חיסכון ומכווצים בהוצאות) וגם לאפקט זה ישנה השפעה ישירה על שורת הרווח של החברות, המנמיכות בהתאם את תחזיות ההכנסה.
"התנעת מחזור העלאות הריבית מטילה צל כבד על יציבות השווקים ומפזרת ערפל סמיך על מצב הכלכלה הגלובלית, הניצבת בפני אתגרים פיננסיים שלא פגשה כבר שנים ארוכות. אלו מחייבים ביצוע התאמות בתמהיל ההשקעות"
גלי ההדף של עליית סביבת הריבית מורגשים היטב גם בשוק האג"ח, זאת על אף שאגרת חוב נחשבת למכשיר השקעה דפנסיבי ושמרני גם בתקופות של נפילות בבורסות. למעשה, העלאת ריבית מחייבת חברות שמנפיקות אגרות חוב ומבקשות לגייס הון להתאים את התשואה לריבית במשק, מכיוון שבחסות עליית הריבית הופכים מכשירי השקעה וחיסכון סולידיים לחלופות ראויות. כאשר אגרות החוב נושאות ריבית גבוהה לפדיון, זו מזניקה את החששות ממעגל מתרחב של חברות שעלולות להיקלע לחדלות פירעון ולא יצליחו לעמוד בהחזרי החוב.
אולם כאן יש לשים לב כי באגרות חוב מתקיים קשר הופכי בין מחיר האגרת לתשואה לפדיון. כאשר מחיר האג"ח יורד (המסב הפסדי הון למשקיעים), התשואה של אגרות החוב דווקא מזנקת ומעמידה את החברות בעמדה פגיעה לשאת בעלויות חוב יקרות יותר. אלה גם מתגלגלות לפגיעה במחיר המניה וכך נוצרת מכה כפולה בשווקים: ירידות בשווקי המניות והאג"ח. הצטלבות השפעות אלה לצד התנודתיות הקיצונית בבורסות מובילים את המשקיעים לתור אחר אפיקי מקלט, כלומר נכסי השקעה שלא נשחקים בהכרח תחת סביבת הריבית ומסוגלים להניב תשואות ראויות ביחס לסיכון.
רוטציה בתמהיל ההשקעות
בהינתן השינוי המתגבש בתנאי הפיננסיים וכהערכות להתמודדות ממושכת עם סביבה כלכלית מאתגרת, משקיעים רבים מתחילים לשנות את הגישה שביססו במשך שנים ארוכות ללא אינפלציה, ולהתאימה למצב החדש - דרך אלוקציה לנכסי השקעה המסוגלים לשגשג מול אינפלציה וריבית ולהשיא תשואות ראויות.
כאן נכנסים (שוב) לתמונה נכסים אלטרנטיביים, המייצרים יסוד של יציבות בתיק ומסייעים לפיזור סיכונים אפקטיבי גם מחוץ לגבולות הבורסה. בשל העובדה כי השקעות אלה אינן סחירות, הן מפגינות קורלציה נמוכה לתנודתיות השוק הסחיר ואף הוכיחו כי גם בעתות משבר, הן בעלות פוטנציאל שגשוג ויכולת להניב תשואה מול אתגרי התקופה. מדובר למעשה במנעד רחב של פוזיציות השקעה (נדל"ן, פרויקטי תשתית, קרנות גידור ועוד) המקפלות בתוכן, מלבד פוטנציאל התשואה, אלמנטים המייצרים מנגנוני הגנה ואיזון בתיק, זאת כאמור ללא תלות בהתנהגות הבורסות. עם זאת, ראוי להדגיש כי בניגוד למכשירים סחירים, העדר הגישה הישירה של משקיעים פרטיים לאפיקים האלטרנטיביים מחייבת הישענות על גורם מתווך, המחזיק ברשת קשרים עם המנהלים האיכותיים ביותר.
ב'נטו תכנון פיננסי' זיהינו את מנוע הצמיחה החדש של עולם ההשקעות המודרני והקמנו מערך מקצועי לאיתור ומיפוי הזדמנויות אטרקטיביות וחתמנו על הסכמי שיתוף פעולה המספקים לנו גישה לנכסים אלטרנטיביים עם מנהלי השקעות מהשורה הראשונה – בישראל ומעבר לים.
בשורה התחתונה, התנעת מחזור העלאות הריבית מטילה צל כבד על יציבות השווקים ומפזרת ערפל סמיך על מצב הכלכלה הגלובלית, הניצבת בפני אתגרים פיננסיים שלא פגשה כבר שנים ארוכות. אלו מחייבים ביצוע התאמות בתמהיל ההשקעות דרך חשיפה לנכסי השקעה בלתי-סחירים, המסוגלים לייצר רשת ביטחון ולהשיא תשואות ראויות גם מול אתגרי התקופה.
שי נווה הוא סוכן ביטוח פנסיוני ומתכנן פיננסי בכיר בקבוצת נטו תכנון פיננסי