ישראל נמצאת במשבר כלכלי. גם אם תוצאותיו לא נראות באופן מיידי בשטח, זה עניין של זמן - ולא עוד הרבה זמן - עד שיותר ויותר אנשים ירגישו אותו בכיס. זה יכול לקרות בעקבות העובדה שאנחנו יכולים לקנות פחות בכסף שאנחנו מרוויחים בשל עליית המחירים והאינפלציה, או בעקבות שורה של העלאות מיסים, שיחולו כנראה כבר בשנה הבאה וישפיעו על כיסו של כל אזרח. גם השירותים האזרחיים שאזרחי ישראל יקבלו יהיו פחות יעילים וטובים, כולל בתחום הבריאות והחינוך, אבל גם מבחינת התעשייה הכלכלית הישראלית, וזאת בגלל הנתח ההולך וגדל מתקציב המדינה שיופנה לתשלום הריביות על ההלוואות שישראל נטלה כדי לממן את עלויות הקורונה, ועכשיו גם את עלות המלחמה, שתעלה לפחות 250 מיליארד שקלים.
ההגעה לכיסו של האזרח תצמצם את ההוצאות ותרחיב את המשבר הכלכלי, וזאת בין היתר בעקבות ההאטה במשק, שצפויה להחמיר. במצב שכזה, תרחיש של קריסת עסקים רבים והחרפת המצוקה הכלכלית במשק הישראלי אינו מנותק מהמציאות.
נוכח המצב הנתון, איך הממשלה יכולה לעזור לעסקים המתקשים כלכלית לשרוד את התקופה הזאת? מה יכולות לעשות רשויות המס כדי להקל על המשא הכבד שנושאים בעלי עסקים על רקע המלחמה? אלו קולות שומעים עורכי הדין מהשטח, מהלקוחות שלהם, ומה הם יכולים להמליץ להם כדי לעבור את התקופה המאתגרת שמולה הם ניצבים?
כדי לקבל תשובות לשאלות אלו, שוחחנו עם שלושה עורכי דין בולטים בתחום חדלות הפירעון: עו"ד תחסין עוואד, בעלים ומייסד במשרד תחסין עוואד, עורכי דין; עו"ד לירום סנדה, מייסד במשרד לירום סנדה, להב ושות׳ חברת עורכי דין; ועו"ד אמיר ברטוב, שותף מייסד באמיר ברטוב חברת עורכי דין.
על רקע המצב הרגיש במשק וההבנה כי חוסר הוודאות לא צפויה להיעלם בקרוב, אילו צעדים צריכה לבצע הממשלה בהקדם האפשרי כדי למנוע קריסה רב שכבתית של עסקים במשק?
עו"ד עוואד: "יש לסייע במתן צו/ הוראה מחייבת לבנק ישראל שיוציא הנחיה ברורה לבנקים לדחות הלוואות, או מתן אשראיים זמניים לעסקים להמשך הפעלתן ולבצע הקלות בריביות באופן משמעותי לצורך מניעת כניסת העסקים לסחרור כלכלי. כמו כן, יש להגדיל בצורה משמעותית את חלון ההלוואות בערבות המדינה, להקל בדרישות הזכאות, ולאפשר גרייס – בקשר למועד תחילת החזר ההלוואות כולל הקלה משמעותית בגובה הריביות".
לדברי עו"ד סנדה, הממשלה צריכה לבצע תיקון מיידי בחוק חדלות פירעון, שמטרתו להבטיח הגנה לעסקים קטנים ובינוניים. "עסקים אלו אחראים ליותר ממחצית התוצר העסקי במשק ולמעל ל-60% אחוז מכוח העבודה", מדגיש סנדה. "מטרת התיקון תהיה לנתב הליך של עסק קטן או בינוני שנקלע לקשיים ומשבר תזרימי למסלול ייעודי מחוץ לכותלי בית המשפט, תחת מגשר מוסמך (נאמן בהכשרתו) שיבצע הליך להסדר חוב ויאפשר לעסק לשקם את עצמו תוך מספר חודשים. באמצעות התיקון לא ייפגעו העסקים תדמיתית וכלכלית - פגיעה שעשויה לכלול סימון במערכות דירוג האשראי - כך שהם יוכלו לשמור על מצבת כוח האדם שלהם ולעבוד מול הבנקים ומול הספקים. מוצע לנתב למסלול זה עסקים עם מחזור של עד 5 מיליון שקלים בשנה ועשרה עובדים, כשבהמשך יש לפתוח מסלול ייעודי נוסף ודומה שיתנהל בבית המשפט עבור עסקים עם מחזור של עד 15 מיליון שקלים בשנה ו-35 עובדים".
עו"ד ברטוב קורא לשינוי מהותי בסדרי העדיפויות, כדבריו. "כל מה שלא מעודד צמיחה - לצמצם למינימום, וההיפך: הגדלת מיסוי ושינוי מיסוי שמעודד צמיחה ושיתוף בנטל; הגדלת תמריצי עבודה לענפים שחסר בהם עובדים וסבסוד עלויות ייבוא שעלו כתוצאה מהמלחמה".
כיצד יכולים ברשות המס לסייע לעסקים שנמצאים כעת במצוקה?
עו"ד סנדה סבור כי "על רשות המיסים לפתוח מסלול ייעודי לגביית חובות במסגרתו יינתנו לעסקים אותן ההגנות שקיימות בחוק ההוצאה לפועל, לרבות האפשרות לפריסה ארוכת טווח של תשלומים לאחר ביצוע חקירה כלכלית לעסק, עם מתן הטבה של עצירת הריבית לעסקים שמשלמים".
לדברי עו"ד ברטוב, סיוע לעסקים יכול להיעשות באמצעות "פריסת חובות, הקדמת החזרים או הקלות בהסדרי חוב כלליים".
לשיטתו של עו"ד עוואד, "יש לפתוח חלון זכאות להגשת מענקים לחודשים נוספים, במיוחד לאור ההתפתחויות באזור הצפון. יש צורך בתשלום מענקים אלו כדי שהעסקים ישרדו. לצד זאת, יש לשקול הגדלת תקרת פטור ממס ביחס לעסקים הקטנים בכדי לסייע להם להמשיך לפעול ולמנוע סגירתם".
ענף הנדל"ן הוא ענף שמבוסס על לקיחת אשראי והמצב הנוכחי מייצר קשיים משמעותיים לעסקים בתחום. ממה שאתם רואים בשטח, האם אנחנו לקראת גל של קריסת יזמים וקבלנים? האם אתם חוששים מאפקט דומינו שיפגע ביכולת הענפית לספק ביקושים ולעמוד בהתחייבויות לדיירים ובעלי משרדים?
עו"ד ברטוב: "התחום הקבלני רגיש הרבה יותר מהיזמי וכל מי שפעל בתחום והיה קצת ממונף סובל מקשיים, ולכן שם נראה לדעתי לא מעט קריסות. בתחום היזמי נראה קשיים אצל יזמים בינוניים ממונפים או כאלו שעסקו בהתחדשות עירונית, אבל כרגע לא רואים זעזועים בחברות גדולות"
עו"ד עוואד: "לדעתי ענף הנדל"ן כבר חטף מכה קשה בעקבות המלחמה. הרבה אנשים כבר ביטלו עסקאות רכישה לדירות. לצד זאת, זינוק הריביות לא מעודד אנשים למהר ולבקש הלוואות משכון. בנוסף, מצוקת גיוס עובדים, במיוחד בענף הבנייה (מאחר וחלק גדול מעובדי הבניין הם תושבי שטחים), מעיקה על קבלני הביצוע הן בקצב התקדמות העבודה בהתאם ללו"ז שסוכם עם היזם, והן בגין עליית תשומות הבנייה, שכוללת עלייה משמעותית בתשלום שכר עובדי היומית". לדבריו, "יש צורך דחוף להוציא הוראת שעה מהממשלה על דחיית מועדי מסירת הדירות לעוד 6 עד 12 חודשים מהמועד שנקבע בחוזי ההתקשרות - ובמצב זה היזם לא יהיה חשוף לתביעות מהדיירים בגין דחיית המסירה. בהתאמה, הקבלן המבצע - שממילא ניזוק כתוצאה מעליית תשומות הבנייה וממצוקת גיוס עובדים - לא יחוייב בגין תקופה זו של הדחייה. לצד האמור, ובכדי שיינתן מענה לדיירים שלגביהם תידחה המסירה של הדירה, יש צורך לשלם לדיירים אלה - אשר גרים בשכירות בלבד - תשלום שכירות על תקופת הדחייה".
עו"ד סנדה: "מבצעי המימון החריגים של הקבלנים יביאו לקריסתם. הלקוחות למעשה קונים דירות בהלוואות בלון והסטטיסטיקה קובעת כי הלוואות בלון על נכס נדל"ני נועדו לכישלון ומימוש בהליכי כינוס נכסים. הלקוחות מתבססים על עלייה של מחירי הדירות ביום קבלת המפתח והעובדה כי יקבלו משכנתא בהתאם. ברם, אליה וקוץ בה: מחד, הקבלנים לא מסוגלים לממן את העלויות לאורך זמן, ומאידך הלקוחות לא יוכלו לספוג את עלויות הריבית ולעמוד בהחזרי המשכנתאות אותן הם מבקשים - אם בכלל תאושר להם משכנתא בהעדר מימון ראשוני משמעותי לעסקאות. הדרך היחידה של מדינת ישראל להביא לירידה משמעותית במחירי הדירות היא להעלות לארץ 100 אלף פועלים זרים (בעדיפות מהודו) שיקטינו אחת ולתמיד את עלויות הבנייה".
אילו עצות תוכלו להעניק לבעלי עסקים שנמצאים כעת בקשיים, ולא יודעים אם זה הזמן לפנות לייעוץ משפטי כדי להציל את העסק שלהם?
עו"ד עוואד: "אתמקד בכמה הצעות: להימנע מעסקאות חריגות שעלולות לחשוף אותם לסכנה להמשך הפעלת העסק; להימנע ממתן אשראי ללקוחות ( בפרט לגבי לקוחות אשר מוגדרים כלקוחות מסוכנים כלכלית); להימנע מלגשת לקבלת אשראים חוץ בנקאיים אשר יש בהם כדי להגדיל חובות לעסק; להמליץ בפני עסקים שיש להם בעיית תזרימים ואינם מאוזנים כלכלית לפנות להסדרים דרך ביהמ"ש של חדלות פירעון ולא להמתין לדקה 90".
עו"ד ברטוב: "לא להגיד ש'יהיה בסדר' ולא לעצום עיניים לנוכח קשיי הנזילות. ברגע שמתחילים לקחת אשראי חוץ בנקאי יקר להון חוזר, או בכלל, זו נורה אדומה בוהקת. עדיף למכור נכסים טובים שאפשר למכור לטובת נזילות, להכין תוכניות ריאליות קדימה ולבקש מגורם חיצוני לבדוק אותם".