מנהל רשות המסים ערן יעקב הביע דאגה היום (חמישי) מהאופן בו מתנהל השיח, בעיקר בקרב קהילת ההייטק, סביב המהפכה המשפטית. יעקב, שהשתתף בפורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המיסוי, התייחס בין היתר לקריאותיהם של בכירים בהייטק להעביר את כספי החברות והמסים מישראל כחלק ממחאתם נגד הרפורמה, וטען כי "יש לשנות את השיח המתנהל בנושא".
יעקב, ביקש להסתייג ולא להתייחס למדיניות עצמה, אלא להשלכות השיח המתנהל. ״כאיש מקצוע וכאזרח אני מוטרד מדבר אחד: לעיתים בשיח בהסתכלות הפיננסית, יש פער בין השיח לבין האווירה והתבטאויות החברות בנושא העברת הכספים" אמר. הוא הדגיש: "מותר להעביר את הכספים אבל צריך לשים לב כי לפעמים הדברים מתגלגלים לא כמו שרצו ויוצר תהליך שאף אחד לא התכוון. אמירות אלו עלולות להשפיע באופן ישיר או עקיף על הכלכלה ועל השקעות. אני חושב שצריך, ראוי וחובה לקיים שיח אחר".
לדברים הצטרף גם פרופ' דן ביין ממשרד ביין ושות׳, סגן נשיא בית המשפט המחוזי חיפה בדימוס, שבחר להתייחס לעיקרי הרפורמה עצמה. ״עילת הסבירות מאוד חשובה גם בתחום המס", הזהיר. "גם אם הרפורמה רק מתרכזת בתחום המשפטי זה יוצר אווירה שבתי המשפט לא יעזו או מאוד יימנעו מלהתערב בהחלטות מנהליות, גם בתחום המסים. נושא זה יהווה אחד השיקולים שיכולים להשפיע על משקיעים. השאלה היא אם יש להם סיכוי מול בתי המשפט או לא, לכן הרפורמה בהכרח עלולה להשפיע״.
במסגרת הכינוס, שהתקיים במלון רויאל ביץ' בתל אביב בהנחיית מגיש תכנית חיסכון גדעון אוקו, הועלו שורה של נושאים נוספים הנוגעים למיסוי בישראל. "מדינת ישראל עם משטר מס מאוד נוח לעשיית עסקים", אמר יעקב. "כמובן שיש דברים שצריך לטפל מבחינה בירוקרטית. בנושא השקעות של חברות בינלאומיות שמגיעות לישראל, הן נהנות מאחוזי מיסים נמוכים והטבות רבות. בישראל קיים אקו-סיסטם מצוין, מהאנשים החכמים בעולם המאפשרים כלכלה טובה ויוזמה רבה. מטריד אותי שחברות מהעולם מנסות לשאוב את המוח הישראלי, מכעיס אותי לדעת שאנשים יצירתיים שגדלו והתחנכו פה מנסים לא לשלם מיסים, יש אוכלוסיות עם מודעות מופחתת לתשלום מיסים. בשנים האחרונות אני מנסים לבנות מערכת יחסים חזקה עם הציבור ולהעלות את אמון ציבור, הדרך לעשות זאת היא דרך שקיפות וחשיפה של האסטרטגיה שלהרשות לצד שדרוג השירות שניתן לאזרח".
אלא שדווקא בנושא זה, ספג ראש הרשות ביקורת מצד כמה מהנוכחים. "במהלך השנים גרף האגרסיביות והיצירתיות של פקדי השומה בפיתוח תאוריות מיסוי חדשות, שהקשר בינן לבין חוקי המס קלוש במקרה הטוב, בעליה מתמדת", עקץ עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב זליגמן. "בשנה - שנתיים האחרונות יש שינוי מגמה, אצל רוב השופטים אנו רואים פסיקה לטובת הנישום עם ביקורת, נוקבת לעיתים, גם על הרעיונות וגם על ההתנהלות של פקיד השומה ואני מקווה שזה מחלחל לתוך רשות המיסים. מוטב שהרשות תשקול את עמדותיה בכל תיק באופן רציני לפני שמגיעים לבית המשפט".
בפורום השתתפה גם שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט שסקרה את תמונת המצב. "אנחנו נמצאים בתחילת שנת 2023 ורגע לפני עדכון שנתי של מדרגות מס הכנסה בסביבת ריבית ואינפלציה עולות, אנו רואים עלייה בשכר לצד עליית שווי נקודות המס והטבות המס", אמרה. "בנוסף, אנו רואים המשך מלחמה של רשות המיסוי בהון השחור והגבלות על החזקות סכומי כסף מזומן. בנושא החקיקה והצעות חוק הממשלתיות, אנו רואים כי ועדת הכספים הכריעה, בניגוד להמלצת רשות המיסים, לבטל את המנגנון החדש, שהקשה על חברות לבקש החזרי מס לשכירים באמצעות חברות טכנולוגיה. בנוסף, הוחלט להאריך את התקופה בה יהיה ניתן להחזיק את המענקים שעסקים שקיבלו בתקופת הקורונה. לבסוף, אנו רואים כי הייצוג המגדרי של נשים שותפות במשרדי עורכי דין בתחום המס – ממשיך להיות באחוז נמוך, אפשר לראות עליה קטנה ומקווים שמדובר במגמה שתימשך״.
"כולם מדברים על יוקר המחיה - וזונחים את המיסוי"
מלבד היחסים מול רשות המסים, בכירי הענף התייחסו להשלכות שקיימות בין היתר על שלל תחומי הכלכלה בישראל, בהם יוקר המחיה, ההון, וכמובן – משבר הנדל"ן. בהסתכלות מאקרו, הסוגייה המרכזית שמטרידה את הציבור היא יוקר המחיה ומדוע המחירים בישראל גבוהים ממדינות אחרות באירופה, לעיתים של אותם יצרנים ממש", אמר עו"ד ד"ר זאב הולנדר, שותף במחלקה העסקית, פישר (FBC & Co)." כולם מבינים שחייבים לעשות משהו כדי להוריד את יוקר המחיה, אך בישראל הסוגיות המהותיות לא נדונות. חלק מהפתרון וההתמודדות נעשה בחוק ההסדרים, כמו למשל אישור מוצרים בתקינה אירופאית לייבוא מהיר, וויתור על התקינה הישראלית. אני סבור שגם רשות המסים צריכה להתמודד עם שאלות של מדיניות בהקשר הזה; אם יש למשל עודף גביית מיסים – למה לא להוריד מע"מ? האם הגיוני הדבר, שמע"מ מהווה 50% מגביית המסים? למה לא להוריד את המע"מ על מזון, כפי שנעשה במדינות אחרות? דוגמא נוספת - קיים שיעור מופחת של מס על רווחי הון, העומד על 25% לעומת המס על האדם העובד בשיעור של כ-50%. מדוע? יוקר המחיה מטריד אותי מאד, ואני מסתכל על הדור הצעיר שמתקשה לרכוש דירה, בין היתר בשל המס הכבד שצריך לשלם. אלה התחומים החשובים שיש לטפל בהם״.
באשר לנושא הנדל"ן, עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת במשרד עמית, פולק מטלון ושות' ושותפה במחלקת המיסים התייחס לתיקונים המוצעים בטיוטת חוק ההסדרים שנועדו לתמרץ בנייה ומכירת דירות למגורים .״התיקון המוצע לפיו מכירת נכסים (שנרכשו לפני 2001) עד לתום שנת 2026 תמוסה בשיעור מס שבח מופחת עשויה להגדיל את היצע הקרקעות", אמרה. "יחד עם זאת, העלאת מס הרכישה על משקיעים פרטיים שנועדה להרתיע משקיעי נדל"ן היתה מוטעית, מכיוון שבטווח הקצר היא עשויה להביא להתמתנות במחירי הדירות אך בטווח הארוך היא פוגעת במלאי הדירות. יתרה מכך, היקף המעורבות של משקיעים מושפע בעיקרו משיעור הריבית שעלתה בשנה האחרונה וכתוצאה מכך ניכרת ירידה דרמטית בהיקף רכישת דירות על ידי משקיעים. לכן, יש לרתום את המשקיעים להתמודדות עם משבר הדירות להשכרה ולבטל את מס הרכישה המוגבר המוטל עליהם, שהוא בבחינת קנס לכל דבר ועניין".
לדברי עו"ד אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת המסים במשרד ארנון, "בתקופה זו של ירידה בהיקף עסקאות הרכישה של חברות ישראליות על ידי חברות רב-לאומיות, ראוי שרשות המסיים תפעל על מנת להקל על סביבת המס הקשורה בכך, לטובת החברות הישראליות, המשקיעים והחברות הרב-לאומיות. בהקשר זה, מתבקש למשל, שהרשות תכיר ב-SAFE כמכשיר גיוס השקעת אקוויטי ולא כהלוואה שיש למסות ריבית בגינה, וכן שהרשות תיישם את פסקי הדין המחוזיים בעניין שינוי מודל עסקי, תכיר בהסכמי רישיון בין חברתיים ולא תראה בכל שינוי מודל עסקי שחברה מבצעת לאחר רכישתה, כעסקת מכר של קניין רוחני".
תחום נוסף שעלה לדיון הוא סוגיית המיסוי בעולם הקריפטו. מירי ביקל, עו"ד, שותפה-מנהלת מחלקת מיסים במשרד עו"ד שבלת ושות', ציינה כי "חברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיה בתחום הבלוקצ'יין הן חברות הייטק לכל דבר ועניין שספגו בחלקן הפסדים קשים לאור הקריסות שאנו עדים להם בעולם המטבעות המבוזרים. החברות האלו פועלות בדרך כלל תחת רולינגים ספציפיים שאנו מוציאים עבורן שמפחיתים משמעותית את שיעור המס שלהן ושל בעלי המניות שלהן. חלק מהתמורות שהחברות האלו מקבלות תמורת הפיתוח שהן מבצעות הינו במטבעות קריפטוגרפים. למרות שערך המטבעות קרס בשנה האחרונה, לחברות האלו אין הפסד לצרכי מס עד שלא מממשים את המטבעות למזומן או שמממשים אותם למטבעות מסוג אחר. באופן זה חברות יכולות למעשה לתזמן את מועד יצירת ההפסד באופן שיהיה מיטבי להן על מנת לקזז את ההפסד כנגד הכנסות שיש להן ממקורות אחרים. גם לגבי יחידים זוהי תקופה שיש בה יתרונות מיסוי רבים לאנשים שמחזיקים מטבעות קריפטוגרפים. בתקופות של שווקים יורדים, זה הזמן לייצר באופן מושכל הפסדים לצרכי מס שנוכל לנצל בצורה מיטבית בעתיד".
בפורום השתתפו: ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, עו"ד אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת במיסים, ארנון, תדמור-לוי, עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת המיסים, גרוס ושות', עו"ד אפי אוחנה, עו"ד, שותף - מחלקת מיסים וחברות, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', עו"ד בני יונה, שותף מנהל, ברכה ושות, עו"ד דין קלרו, שותף בכיר, שקל ושות', עורכי דין, פרופ' דן ביין, שופט בדימוס, פרופ' ביין ושות', עו"ד דניאל פסרמן, ראש תחום מסים, גורניצקי, עו"ד הילה תירוש, שותפה מייסדת, רן תירוש, עו"ד הראל פרלמוטר, שותף, ברנע ג'פה לנדה ושות', עו"ד ד"ר זאב הולנדר, שותף במחלקה העסקית, פישר (FBC & Co.), רו"ח יגאל רופא, שותף ומנהל מחלקת מיסים, פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel, עו"ד יובל נבות, שותף במחלקת מיסים, הרצוג פוקס נאמן, עו"ד יוסי אלישע, מייסד, יוסי אלישע קלדרון; ושות' עו"ד, עו"ד יעקב דהן, מייסד ובעלים, יעקב דהן ושות' - חברת עורכי דין, עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב זליגמן, עו"ד, ליאור נוימן, שותף, מחלקת מיסים, ש. הורוביץ ושות', עו"ד מאורי עמפלי, בעלים של משרד, עמפלי עריכת דין מיסים, עו"ד מירי ביקל, שותפה מנהלת מחלקת מיסים, שבלת ושות׳ עורכי דין ונוטריונים, עו"ד עמית קריגל, שותף, משה מזרחי, נח, קריגל - עורכי דין, עו"ד ענת אנגל טנא, שותפה בכירה ומנהלת, אלתר עורכי דין, עו"ד רחלי גוז-לביא, עו"ד, רו"ח ושותפה, עמית פולק מטלון משרד, עו"ד רם יולוס, שותף, יולוס גזית ושות׳, עו"ד רני שוורץ, שותף, ירון אלדר, פלר, שורץ ושות' עורכי דין, עו"ד שחר שטראוס, שותף, בנימיני ושות', עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה מיכאל שיין ושות׳, עו"ד שרונה בוחניק, עו״ד, ירון זאבי משרד עורכי דין ואנשי הנהלת דן אנד ברדסטריט.