בחודש דצמבר 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה אשר הובילה למשבר כלכלי ובריאותי עולמי, נחתם בין ישראל לבין מרוקו הסכם אשר נועד לקדם את היציבות במזרח התיכון ולכונן שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי בין המדינות. ההסכם נחתם כחלק הסכמי אברהם אשר נועדו להביא לנרמול היחסים בין ישראל לבין מספר מדינות ערביות, בהן: איחוד האמירויות, בחריין וסודאן. חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מרוקו, בייחוד על רקע משברים עולמיים שמתקיימים בשנים האחרונות, מייצר עבור המשקיעים הישראליים הזדמנויות עסקיות במרוקו. במאמר זה נצביע על כמה מהם:
-
הראשונה, עבור מגזר הבריאות
ככלל, ובמיוחד על רקע מגיפת הקורונה, תקציב מגזר הבריאות נמצא בעליה מתמדת בשנים האחרונות ומייצר הזדמנות לחברות הישראליות בתחום הבריאות והציוד הרפואי הדיגיטלי. כפי שעולה מטיוטת חוק הכספים של מרוקו לשנת 2022, בשנה הקרובה ימשך המאבק במגפת הקורונה באמצעות מבצע חיסונים, טיפול בחולים ותגבור היצע בתי החולים. כמו כן, מתוכנן שדרוג של מרכזי הבריאות, הציוד הרפואי ומערכות הבריאות הדיגיטליות. נכון להיום מספר חברות ישראליות כבר מייצאות ציוד רפואי למרוקו. בעקבות החתימה על הסכם שיתוף פעולה כלכלי-מסחרי בין שתי המדינות ועל הסכם שיתוף פעולה בין ארגוני העסקים והמעסיקים של ישראל ומרוקו, ניתן לצפות לעלייה בהיקף הייצוא, בתחום הציוד הרפואי ובכלל, כאשר היעד להיקף המסחר עם מרוקו הוא חצי מיליארד דולר בעוד חמש שנים.
-
השניה, בענף התיירות
חרף הפגיעה שספג בתקופת הקורונה, הענף מהווה יעד מרכזי להשקעות ולהזדמנויות. ראשית, הענף נחשב לאחד ממקורות המט"ח העיקריים במרוקו, ולפני פרוץ המגפה מרוקו הייתה המדינה עם מספר התיירים הגדול ביותר מבין מדינות אפריקה. שנית, מדובר ביעד חם לתיירות בייחוד משום שבישראל חיים הרבה ילידי מרוקו ובני משפחותיהם. שלישית, חתימה על ההסכם הובילה לפתיחת קווי טיסה ישירים בין שתי המדינות, שהביאו לא לקיצור דרך ולהורדת מחירים, אלא גם לעידוד תיירות, השקעות, מסחר ושיתוף פעולה בשאר התחומים. בנוסף, יש לציין גם את הפוטנציאל המסחרי הימי הגלום במרוקו. הנמל בעיר קזבלנקה, הנחשבת למרכז הכלכלי של מרוקו, והנמל בעיר טנג'יר, השוכנת בכניסה המערבית למצר גיברלטר בו נפגש הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי, יכולים להציע גישה נוחה להעברת סחורות בין המדינות, ולהוות מרכז הפצה של הסחורות הישראליות למדינות השכנות באירופה, למדינות צפון ודרום אמריקה ולשאר מדינות אפריקה.
עוה"ד יעקב (קובי) סרוב ודנה פירון גרוס | צילום: FIRON-UGGC -
השלישית, בענף ההייטק
תעשיית ההייטק המרוקאית מעוניינת במשיכת השקעות בינלאומיות לתחום זה ומבקשת ללמוד מהיזמים הישראלים כיצד לעשות זאת. בעקבות ביקורו של נשיא הקונפדרציה הכללית של המפעלים המרוקאים CGEM בישראל במהלך חודש מרץ, סוכם כי בחודש מאי הקרוב יתקיים בקזבלנקה כנס ליזמים משקיעים וחברות הייטק משתי המדינות כדי לקדם שיתוף פעולה בתחום זה. לטענת נשיא הארגון, ניתן לפתור את בעיית המחסור בכוח אדם איכותי בתעשיית ההייטק הישראלית על ידי העסקת מהנדסים בוגרי אוניברסיטאות ממרוקו.
מימוש של הצעה זו ניתן לראות גם בפרויקט Abraham Works של משרד החוץ אשר במסגרתו אזרחים ערבים ממדינות הסכמי אברהם יעברו הכשרות הייטק בישראל, ובסוף ההכשרה יעברו השמה בחברות הייטק ישראליות או בינלאומיות שעובדות בישראל, כאשר בחלק מהמשרות תתאפשר גם עבודה מרחוק. אם חברות ישראליות השכילו להעסיק מהנדסים מאוקרינה, מודל העבודה מרחוק נראה רלוונטי מתמיד גם עבור עובדי ההייטק והמהנדסים של מרוקו.נקודה רלוונטית נוספת: בשנת 2013, הוקם במרוקו פארק הייטק ייעודי בקזבלנקה המאכלס למעלה ממאה חברות רב-לאומיות, כולל Dell, IBM ו-HP.
בנוסף, מרוקו מספקת תמריצי מס למשקיעים זרים. בין שאר התמריצים, חברות שהוקמו באזורי סחר חופשי אינן משלמות מס הכנסה בחמש השנים הראשונות, ובעשרים שנים הבאות, חברות אלו נהנות משיעור מס הכנסה מופחת. כמו כן, לא מנוכה מס במקור החל על דיבידנדים המשולמים לבעלי מניות זרים. לאור התמריצים הללו, החברות הישראליות יכולות לשקול את האפשרות להעביר את משרדיהן למרוקו, ולא רק באופן זמני.
-
הרביעית, בתחום האנרגיה המתחדשת
מרוקו, שכבר כיום, מייבאת כ-90% מצרכי האנרגיה שלה, חשופה ופגיעה מאוד בכל הקשור לצורכי האנרגיה שלה. ייבוא זה מכביד על הקופה הציבורית של מרוקו ולכן מעודד את מרוקו לחפש פתרון בתחום האנרגיה המתחדשת. תחום האנרגיה המתחדשת לוקח חלק מרכזי בתוכנית לאומית (ה-Nationally Determined Contribution) הכוללת צעדים שהממשלה שואפת ליישם בתגובה לשינויי האקלים ובהתאם ליעדים העולמיים שנקבעו בהסכם פריז, כאשר היעד הוא שבשנת 2030 כ-50% מצריכת החשמל במדינה תסופק מאנרגיה מתחדשת.
אשר על כן, בתחום זה, הטכנולוגיות הישראליות יכולות למצוא הזדמנויות עסקיות לא מבוטלות. במקרה או שלא, בתחילת החודש כבר נודע כי חברת מרום אנרגיה, שבשליטת קרן גנדיר של יהודית רקנאטי, חתמה על עסקה לרכישת 30% ממניותיה של חברת האנרגיה המתחדשת המרוקאית גאיה אנרג'י (Gaia Energy) תמורת סכום המוערך ב–70–80 מיליון שקל. זוהי, אנו מעריכים בזהירות, כנראה, רק סנונית ראשונה.
*הכותבים הם שותפים במשרד מ. פירון ושות'. אמונים על שיתוף הפעולה עם משרד עוה"ד הבינלאומי UGGC המקיים שלוחות בצרפת, מרוקו ואפריקה.