בכירי המשפטנים מתחום חדלות פירעון התריעו היום מפני השלכות הלחימה ברצועת עזה ובצפון על המשק והמגזר העסקי, וכן מהתנודות בסביבת הריבית. במסגרת הדיון בפורום Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט, הבכירים דיברו על השפעות הקרבות על זירת הנדל"ן וההייטק, ובין היתר על הקושי במציאת אפיקי מימון משמועתיים. "המלחמה השפיעה לרעה על זמינות מקורות המימון בטח בזירה הבינלאומית וגם בזירה הפנימית בישראל". אמר דוד האן, יועץ בגולדפרב גרוס זליגמן ולשעבר האפטרופוס הכללי, שהתמקד בענף ההייטק.
"כתוצאה מכך", המשיך האן, "לא מעט חברות הייטק נקלעות למצוקה תזרימית, באין יכולת לגייס סבב חדש של הון". האן הדגיש כי הדבר "מחדד את הצורך בהתמודדות משפטית עסקית ומשפטית אפקטיבית עם משבר תזרימי זה. עבור חברות טכנולוגיה והייטק, קיימת חשיבות רבה לביסוס מסלול הסדרי החוב, לצורך שימור הערך המוסף שלהן - ההון האנושי והטכנולוגי שבחברה, לרבות קשרי לקוחות".
בפתח הדיון, הוצגה סקירה של תחום חדלות פירעון על ידי שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. "שנת 2023 הייתה שנה מאתגרת עבור המשק הישראלי", אמרה זברו וייס. "לאורך כל השנה המשק התמודד עם השלכות של הריבית הגבוהה והאינפלציה, ההאטה בפעילותם של ענפי ההייטק והנדל"ן, קטר הצמיחה של המשק, וכן אי ודאות ואי יציבות חברתית סביב הרפורמה המשפטית. לכל אלה התווספה ברבעון הרביעי המלחמה, שהיו לה כמובן השפעות מהותיות על פעילות המגזר העסקי בישראל (בין היתר). ענף הבנייה, המהווה חלק משמעותי מהאשראי העסקי במשק, נמצא כיום בסיכון גבוה יותר ובחודשים האחרונים אנו עדים ליותר חברות ועסקים שנקלעים לקשיים. אנו מעריכים כי ככל שהזמן יחלוף, נחווה את השפעות המלחמה על המגזר העסקי בצורה משמעותית יותר.
עו"ד עמית פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון בפישר (FBC), הצטרף לדברים. "אנו רואים מגמה מדאיגה בשנתיים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר 2023, כאשר ישנה עליה הדרגתית במספר העסקים המגיעים לחדלות פירעון", הסביר. "זה התחיל מהאטה גלובלית ונמשך עם אתגרים מקומיים, ביניהם העלאת הריבית. כרגע, אנו לא רואים מפולת עסקית כלל ארצית, ובסך הכל המשק ממשיך לעבוד, אך בהחלט קיים חשש מאירוע דרמטי נוסף, כמו גם מהגעה לנקודת שבירה ואפקט דומינו שיגרמו לקריסת עסקים רבים אשר נמצאים בקשיים כבר כעת".
עו"ד גיל אורן, שותף מנהל, חדלות פירעון, מיזוגים ורכישות ומימון במשרד ארנון, תדמור-לוי, אמר בהקשר זה כי "בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בחברות שהגיעו לשלבים ראשוניים של כניסה לשוק ובחרו לממן חלק מפעילותן באשראי, כגישור לסיבובי השקעה בשוויים גדולים יותר. נוכח התהליכים שהחלו בתחילת 2023 ביניהם החקיקה המשפטית, המשבר העולמי בהייטק ומאוחר יותר גם המלחמה חל משבר בשוק גיוסי ההון של חברות הייטק. בשונה מחברות בוגרות או חברות מתעשיות מסורתיות, זרם ההכנסות של חברות מסוג זה אינו יציב ולכן יש קושי מובנה ביכולת לבצע הסדרי חוב והליך שיקום המבוסס על פריסת חובות וצמצום בהוצאות תוך הסתמכות על זרם ההכנסות של החברה. במצב דברים כזה, חייבים הנושים שמעוניינים להציל את חובם, לפעול עוד בטרם המועד בו משאבי החברה מתכלים, ולנסות לאתר גורמים סינרגטיים בשוק שיכולים לרכוש או לקלוט את פעילות החברה שנקלעה לקשיים תוך פרעון חובות החברה או חלקם".
עו"ד שירלי יפרח-אזור, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד ליפא מאיר, אמרה כי עסקים רבים נקלעו השנה לחדלות פירעון בשל נסיבות שקדמו למלחמה ולא בעקבותיה. "אם ננטרל מקרים מצערים וכואבים של עסקים בעוטף ובצפון שנפגעו ישירות מהמלחמה עצמה, הייתי אומרת שהמאפיין המרכזי של עסקים שנקלעו לחדלות פירעון בשנת 2024 הוא שבדרך כלל אין המדובר בהשלכות ישירות של המלחמה אלא של נסיבות מצטברות אחרות שקדמו למלחמה - עליית ריבית, קפאון בנדל"ן ומשבר פוליטי-חברתי שהאט השקעות מקומיות וזרות, כך שלצערנו נכנסנו למלחמה בעיצומו של משבר כלכלי". לצד זאת, יפרח-אזור הדגישה כי "לישראל ולמשק הישראלי יכולת הסתגלות יוצאת דופן לשינויי נסיבות. כך, נדמה שעל אף הקשיים יוצאי הדופן של התקופה ההנוכחית, המערכת בנקאית מאמינה במשק הישראלי". היא ציינה כי הבנקים המשיכו במהלך השנה "לתת אשראי חדש לפעילויות ייזום בהיקפים משמעותיים. אפילו ענף הנדל"ן שסבל משך למעלה משנה מקפאון במכירות מחד ועליית ריבית מאידך, המשיך לקבל גיבוי בנקאי והבנקים לא פעלו למימוש בטחונות אימפולסיבי. המשמעות היא - וזו עצתי ללקוחות ובעלי עסקים - שהבנק ממשיך לבחון את העסק שלך מתוך ראייה אופטימית של עשיית עסקים ומימון השקעות ראויות, ולא מתוך ראייה פסימית של צמצום סיכוני אשראי".
עו"ד יניב דינוביץ, שותף במחלקת ליטיגציה וחדלות פירעון במשרד הרצוג, פוקס נאמן, אמר בכנס: "אנחנו מצויים בתקופה מאתגרת בה עסקים רבים חשים מחנק תזרימי כתוצאה משילוב קריטי של שורת גורמים ובכללם, ריבית גבוהה על האשראי, מיתון והאטה עולמית, יחד עם השלכות מלחמת חרבות ברזל וחוסר ודאות מפני אפשרות למלחמה בצפון, ועוד. בתקופה זו חברי הדירקטוריון וההנהלה עומדים בפני אתגרים משמעותיים ובצורך לקבל החלטות גורליות ברמה היומיומית. למרות שחלפה תקופה ממושכת מחקיקת חוק חדלות פירעון המטיל אחריות על חברי דירקטוריון שלא נקטו באמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, אין עדיין פסיקה ענפה בנושא. יש גם קושי במקרים רבים לזהות את הנקודה בה החברה גולשת מאזור חדלות פירעון לחדלות פירעון ממש". לדברי דינוביץ, "בנסיבות כאלה, העצה הטובה ביותר היא לנהוג במשנה זהירות. בטח שלא להגיע לרגע האחרון בו הכסף בקופה עומד להיגמר, מה שמצמצם את אפשרויות הפעולה שעומדות לרשות החברה. הניסיון המצטבר מלמד שקריטי, כבר בשלב מוקדם, לנקוט בפעולות מיידיות כבר בראשית הדרך, ולהיעזר ביועצים מקצועיים שמתמחים בשיקום והבראת חברות שילוו את הנהלת החברה בגיבוש אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם המשבר, במגעים עם הגורמים הרלוונטיים, ובהחלטות היומיומיות".
עו"ד אלון בנימיני, שותף ומנהל שותף של מחלקת הסדרי חוב וחדלות פירעון ב-EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, הסביר כי "מצבי חירום כמו המלחמה הנוכחית, וכמו שגם ראינו בעבר בקורונה, הינם זרז לתהליכים עסקיים 'בריאים' המסייעים לעסקים להתרחק מאזורי חדלות הפירעון, תהליכים שחלקם לפחות היו אמורים ממילא להתרחש - ומצב החירום מזרז את ביצועם. כך למשל - הם מזרזים התייעלות כלכלית פנימית של העסק, שההתמודדות עם הקושי הכלכלי מאלצת אותו להפחית שומנים מיותרים שנאגרו בשנים הטובות, אף כי אלו לא באמת הכרחיים לעסק ולמעשה הם מכבידים עליו. בנוסף, מצבי החירום מהווים גם זרז להחלפת בעלות או שליטה בעסקים שלא מתנהלים באופן יעיל או שנקלעו למצוקת תזרים נקודתית אף שהעסק ביסודו הינו עסק טוב, ובדרך זו נוצרים לגופי השקעה הזדמנויות השקעה באופן שייצר ערך לאותם גופים אגב התייעלות כלכלית לעסק הנרכש".
עו"ד חיות גרינברג, הבעלים של חיות גרינברג, חברת עו"ד, אמרה כי "כולנו מבינים שאנו לקראת גל של משברים כלכליים, עם השפעות שנגררות עוד מהקורונה. כמי שמייצגת חברות בקשיים וגאה בהצלחות דווקא מחוץ לביהמ"ש, בהסדרים חכמים, אני אומרת שבהרבה מקרים הנושים לא מכירים את עומק הבעיה של התאגיד, המלווים לא מכירים את היקף החוב החוץ בנקאי ומתפתחת 'מורסת' אשראי שעלולה להתפוצץ בפרצוף". היא הדגישה כי "אפשר בהחלט לצלוח את זה ואפשר לעבור את זה בנזק קטן יותר - בתנאי שיהיה יותר קשב וסבלנות מצד הנושים וכולם יגלו יותר אורך רוח והתחשבות אחד בשני, לא מטוב ליבם, אלא מאינטרס משותף לעזור לחברה להחזיר חוב כמה שיותר טוב ולהתמודד עם האירוע". "בתקופה זו ביתר שאת", הוסיפה גרינברג, "אני מדרבנת הסכמות להליכי גישור, הידברות ושיח של פתרונות. על כל הנושים להיכנס מתחת לאלונקה ולאפשר ביחד עם החברה לצלוח את המשבר, אחרת כולם יפסידו והפעם ההפסד יהיה בלתי נשכח".
עו"ד תחסין עוואד, בעלים ומייסד במשרד תחסין עוואד - עורכי דין, דיבר בכנס על השפעות המשבר על ענף הנדל"ן והבנייה. "הנושא החשוב שיש לדבר עליו הוא השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על לוחות הזמנים ואי עמידה של היזמים במועדי מסירת הדירות לרוכשי הדירות כפי שהתחייבו מולם במסגרת חוזי הרכישה, שנחתמו בתקופות שונות עובר למלחמה", אמר. "לטעמי, יש צורך בהול לתת מענה לסוגיה זו במיוחד לאור השלכותיה על קבלני הביצוע אשר חשופים לקנסות וקיזוזים מהיזם או מהקבלן ראשי – בגין כל פיצוי שאמור היזם או הקבלן ראשי לשאת לצורך תשלום לדיירים בגין קנסות ואיחורים על כך שלא קיבלו דירותיהם במועד שנקבע בהסכם ההתקשרות. יש צורך לערוך איזון מסויים בין זכות הדייר לקבלת הדירה שלו במועד שנקבע בחוזה הרכישה לבין הנזק שעלול להיגרם ליזם או, קבלן הראשי או לקבלן משנה בגין חיובם בתשלום פיצוי כתוצאה מאיחור במסירת הדירה במועד שנקבע בחוזה - אשר נבע כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל '- שאינו בשליטתם. לצד הנזק האמור, בל נשכח כי מלחמת 'חרבות ברזל' גרמה לכך כי מאות אלפי עובדי שטחים שעסקו בענף הבניה והביצוע לא ייכנסו לשטח ישראל, והדבר אילץ את קבלני הביצוע לשאת בעלויות ותשומות בסכומים גבוהים לצורך מימון קבוצות עובדים שונים ואחרים אשר צמצמו את הרווחים שלהם, אם בכלל. מוצע כי מענה כזה וכן עריכת האיזון הנדרש לצמצום הפגיעה בין הצדדים הנ"ל ייעשה בפיקוח ומעורבות גורמים ממשלתיים, או בחקיקה או בהוראת שעה".
עו"ד דן הלפרט, מייסד ובעלים של דן הלפרט משרד עורכי דין ונוטריון, אמר בפורום כי "יש לא מעט חברות נדל"ן שנקלעו לחדלות פרעון בשנה האחרונה. המינוף הגבוה, עצירת המכירות לתקופה ארוכה, המחסור בכח אדם, הריביות הגבוהות, מיתון מחירי מכירה עד לאחרונה גורמים למספר תופעות בשוק הנדל"ן וההתחדשות העירונית". לדבריו, "אנחנו מלווים עשרות פרויקטים שנמצאים רגע לפני ביצוע ורואים איך היזמים עושים הכל כדי לדחות את תחילת ביצוע עבודות הבניה. היזמים מתקשים לבצע מכירות מוקדמות (pre-sale) ועקב כך מתקשים לסגור ליווי בנקאי, הם מתקשים לסגור עם קבלן מבצע איכותי עקב מחסור בקבלנים טובים ועלויות ביצוע גבוהות ומתקשים למכור בהיקפים הדרושים ולכן עושים הכל כדי לא להתקדם לשלב הביצוע. אני יודע שיש עשרות היתרים שלא שולמו ועומדים לפקוע. המשמעות היא קריסת עסקאות והפרה של הסכמים". הלפרט העריך בהמשך לכך כי "נראה השנה את תופעת איחורי המסירה הולכת ומתרחבת. הרבה מאוד יזמים וקבלנים יקלעו למצב של איחור במסירה בגלל התקופה הקשה ועצירת העבודה באתרים. מדובר בלא מעט כסף שיאלצו היזמים לשלם - אם לא ימצא פתרון לעניין הזה, הדבר יחריף עוד יותר את מצבם של היזמים והקבלנים. ובנימה אישית כמי שמנהל את 'מאגר ההזדמנויות' אני יכול להגיד, שהרבה יזמים טובים נמצאים במצב כלכלי עדין עד רעוע - הם באים אלינו למאגר ההזדמנויות. אנחנו עמלים בימים אלה על לא מעט חיבורים עסקיים מאוד מעניינים בתחום ההתחדשות העירונית גם של חברות עם פעילות ענפה שזקוקות מאוד למזומן וגם של חברות שמרימות כבר ידיים ומבקשות למכור את כלל הפעילות".
"עסק שידע להסתדר עם נושיו – ישרוד את המלחמה"
עו"ד אלונה בומגרטן, שותפה במשרד נשיץ ברנדס אמיר, התייחסה בכנס לתיקון לחוק חדלות פירעון שמקודם באחרונה. "בימים אלה נערכים בישראל לתיקון חקיקתי עם תזכיר לתיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. צריך לשים לב שהתיקון החקיקתי יביא בחשבון את ההשלכות העתידיות של המשבר החמור והחריג שאליו נקלעה המדינה בשל המלחמה וייתן מענה הולם לבעיות שייווצרו מהמצב הנוכחי", הדגישה בומגרטן.
עו"ד יעל צאודר אסלן, שותפה מייסדת ממשרד בראון צאודר אסלן, עורכי דין, אמרה: "במשבר הנוכחי, ובניגוד למשבר הקורונה, המלחמה פגעה ועוד פוגעת בעיקר בשתי אוכלוסיות, אוכלוסיית המילואימניקים ואוכלוסיית המפונים. מאחר שמדובר בפגיעה מתמשכת באוכלוסיות אלו מצד אחד, ונוכח החוב המוסרי הגדול שיש למדינה לשתי האוכלוסיות הללו, אני סבורה שהפתרונות של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נדרשים להכיל גם פתרונות ממוקדים בשתי האוכלוסיות הללו (בניגוד לתיקון 4 לדוגמא, שלמעשה חל על כל עסק ללא קשר לפגיעה שהייתה לו בקורונה). לאוכלוסיות המילואימניקים והמפונים יש להעניק הקלות והטבות משמעותיות יותר כגון עיכוב הליכים לפרקי זמן ארוכים יותר, פטורים או הנחות משמעותיות בחובות למדינה, סיוע במציאת מקורות מימון חלופיים, דחיית תשלומי חובות".
עו"ד עומר קלנר, שותף במשרד פרל כהן, אמר: "תקופת המלחמה עלולה ליצור מצבים מורכבים מאוד כלכלית לבעלי עסקים וחברות, בין היתר לאור חוסר הודאות המאפיין את תקופת המלחמה, היעדר הידיעה מה עתיד לבוא, והקושי בקבלת החלטות ארוכות טווח בתוך מציאות דינמית שלעיתים משתנה מדי יום. התקופה המאתגרת מחייבת לעשות שימוש במגוון הכלים הקיימים, כלכליים ומשפטיים כאחד, על מנת להתגבר על קשיי המלחמה. לצד השימוש בכלים אלה, ראוי שבתקופת המלחמה הסיסמה 'ביחד ננצח' תנהג לא רק ב'שדה הקרב', אלא גם ב'שדה הכלכלי'. מומלץ לראות בנושים שותפים ולא יריבים, להתנהל מולם בשקיפות ובפתיחות ולבקש מהם לסייע במידה ויש בכך צורך. עם ישראל כבר הוכיח במלחמה הזו את גדולתו ואת נכונותו לסייע. עסק אשר ידע להסתדר עם נושיו – ישרוד את המלחמה".
עו"ד (רו"ח) ד"ר שלמה נס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון והבראת חברות במשרד פירון, מתח ביקורת על התמודדות המערכת הציבורית עם השלכות המלחמה. "עצוב לראות את אוזלת היד של המערכת הציבורית במלחמה, שמותירה אחריה נזקים בצד הכלכלי-חברתי, חמורים לא פחות ממה שראינו בתקופת הקורונה", אמר נס. "כך, למשל, היום אנו יודעים לקבוע כי למרות שבתקופת הקורונה הוכרז על מתן הלוואות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, בפועל פחות מ-5% מהאשראי הגיע למגזרים שהיו זקוקים לו באמת. זאת, מכיוון ששיקול הדעת למתן האשראי עבר למערכת הבנקאית, וערבות המדינה שניתנה לא היתה מלאה. למרבה הצער, כך קורה גם במלחמה הנוכחית, כשהאשראי הלך לכולם חוץ מאלה שבאמת נזקקו לו. הבעיה היא שבמערכת הציבורית אין מי שמבין את המצב, שבאמת כואב לו ומנסה לעשות משהו בנדון. זה מוביל ענפים שלמים למצב קטסטרופלי. לדוגמה: ענף התיירות שרשם ירידה של 85% במספר התיירים שנכנסים לישראל; ענף החקלאות שחווה משבר משמעותי ומתמשך נוכח העובדה ש-70% מהחקלאות במדינת ישראל נמצאת בצפון או בדרום; ענף הנדל״ן שספג מכה קשה בכל הנוגע לריבית על המשכנתאות, כאשר זוגות צעירים נדרשים להוסיף אלפי שקלים בחודש, נושא אחריו אני עוקב מקרוב כמי שמלווה במסגרת תפקידו את ועדת הכלכלה. מטבען, למלחמות יש השלכות ארוכות טווח, וכולנו זוכרים את האסון הכלכלי העצום שהתרחש במדינת ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים. אנחנו לא רוצים לחזור למצב הזה עכשיו, אבל אנחנו דוהרים לשם בגלל חוסר המודעות במערכת הציבורית".
משתתפי הפורום
עו"ד איתי הס - שותף - מנהל מחלקת חדלות פרעון - אגמון עם טולצ'ינסקי | עו"ד איתן ארז - מייסד ובעלים - איתן ש. ארז ושות' | עו"ד אלון בנימיני - שותף, מנהל שותף של מחלקת הסדרי חוב וחדלות פרעון - EBN- ארדינסט, בן נתן, טולידאנו | עו"ד אלונה בומגרטן - ראש משותף, מחלקת חדלות פירעון - נשיץ ברנדס אמיר | עו"ד אמיר דולב - שותף - מיתר | עו"ד אמיר פרנקל - שותף - שבלת ושות' | עו"ד גיל אורן - שותף מנהל - ארנון, תדמור-לוי | פרופ' דוד האן - יועץ - גולדפרב גרוס זליגמן | עו"ד דורית קרני - שותפה - AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' | עו"ד דן הלפרט - מייסד ובעל המשרד - דן הלפרט משרד עורכי דין ונוטריון | עו"ד דן פרידמן - שותף מייסד - פרידמן יונגר ושות׳ | עו"ד חובב ביטון - בעלים - חובב ביטון עורכי דין | עו"ד חיות גרינברג - בעלים - חיות גרינברג, חברת עו״ד | עו"ד יונתן סונדרס - בעלים ומייסד - יונתן סונדרס חברת עורכי דין | עו"ד יניב דינוביץ - שותף מחלקת ליטיגציה - הרצוג | עו"ד יעל צאודר אסלן - שותפה מייסדת - בראון, צאודר אסלן, עורכי דין | עו"ד ירון אלכאוי - שותף - גורניצקי GNY | עו"ד ליאור דגן - שותף בכיר מחלקת חדלות פירעון - פירט וילנסקי מזרחי כנעני עורכי דין | עו"ד לירום סנדה - מייסד - לירום סנדה, להב ושות׳ חברת עורכי דין | עו"ד מור נרדיה - שותף מנהל מחלקת חדלות פירעון - לוי טילר, נרדיה, הר צבי. בראש ושות' | עו"ד נועה גרבובסקי נתנאל - מנהלת (משותפת) מחלקת חדלות פירעון - בר יוסף נאוי תורג'מן ושות' | עו"ד ניצה פוזנר - שותפה - סלומון ליפשיץ ושות׳, עו״ד | עו"ד עומר קלנר - שותף - פרל כהן | עו"ד עמית פינס - שותף, ראש מחלקת חדלות פרעון - פישר (.FBC & Co) | עו"ד רונן מטרי - שותף בכיר - מטרי מאירי וכט, עורכי דין | עו"ד רז מנגל - בעלים ומנהל - רז מנגל ושות' | עו"ד שאול ברגרזון - בעלים - ברגרזון ושות' | עו"ד שירלי יפרח - אזור - שותפה - ליפא מאיר ושות' | עו"ד שלום גולדבלט - שותף מייסד - גולדבלט גינדס יריב | ד"ר ועו"ד שלמה נס - שותף, ראש מחלקת חדלות פרעון והבראת חברות - פירון | עו"ד תחסין עוואד - עורך דין - תחסין עוואד, עורכי דין.