עד כמה משפיעה המלחמה על היבוא והיצוא של מדינת ישראל? עד כמה משמעותי המהלך של ה'חות'ים' בתימן ובאיזו מידה הוא יכול להשפיע על המשק הישראלי ואזרחי המדינה?
ובכן, אולי בצל המלחמה נראה שמדובר בעניינים פחות חשובים וגם מעט רחוקים, אך מצב ענף השילוח בישראל מעורר דאגה רבה בקרב קברניטי הכלכלה הישראלים, ולא בכדי, ישנם כאלה אשר מגדירים את המצב הנוכחי כבעיה אסטרטגית. די לציין שישראל כבר יצאה בעבר למלחמה בעקבות מצורים ימיים שהופעלו נגדה ואת פעולת החותים במצרי באב־אל־מנדב קשה שלא להגדיר כ'מצור ימי'. מעבר להיבט הביטחוני, צריך גם לקחת בחשבון את המאמץ האדיר שישראל מבצעת ברמה הכלכלית כדי להילחם באינפלציה. מאבק מתמשך וסיזיפי שמאוים גם הוא בעקבות החשש מעליית מחירים נוספת לאור הקושי בקיום שרשרת אספקה יציבה לתוך ומתוך המדינה. נכון, המצב הנוכחי יכול גם לעודד צריכה מקומית, אולם, במציאות שבה ישראל מייבאת חומרי גלם רבים שבלעדיהם קשה לה להניע את הכלכלה, כאשר רוב חומרי הגלם מגיעים דרך האוויר או הים בגלל הסיטואציה הגאופוליטית שגורמת לישראל להתנהל כ'כלכלת אי', נראה שלמצב הנוכחי יש פוטנציאל נזק לא קטן, "הלחימה המתרחשת כיום, הן בדרום והן בצפון, משפיעה באופן ישיר על כלל נתיבי הסחר לישראל באוויר ובים", אומר אמיר ברנדל סמנכ״ל יבוא-יצוא של אוריין, חברה ציבורית מובילה בתחום השילוח והלוגיסטיקה בישראל.
לדברי ברנדל, השילוח האווירי הוא בעל משמעות רבה לתנועת הסחר לישראל וממנה וישנה פגיעה משמעותית ביכולת לשנע מוצרים באמצעות הובלה אווירית, "ע"פ נתוני רשות שדות התעופה, רובן המכריע של חברות התעופה הזרות הפסיקו לחלוטין את הטיסות לארץ כבר בחודש נובמבר האחרון. סך הכל נרשמה ירידה של 77% בכמות הטיסות לישראל וממנה. הדבר משפיע לא רק על הגעתם או יציאתם של נוסעים, אלא גם על מסחר ומשלוחים המוטסים בטיסות הללו באופן קבוע אל/מכל העולם. בשנים האחרונות, למעט בתקופת הקורונה, קרוב למחצית המטען האווירי בישראל מוטס במטוסי הנוסעים, ורובן כאמור, לא קיימות כיום. לכן, ההשפעה המיידית היא ירידה משמעותית של היצע וקיבולת מטען לישראל".
ברנדל מציין כי ההחלטה של חברות התעופה לבטל טיסות לארץ וממנה מייצרת 'צוואר בקבוק' בתנועת הסחורות לישראל. המספר המצומצם של חברות שטסות לישראל והירידה בנפח התנועה האווירית גורם לעיכובים משמעותיים בשילוח האווירי שהיתרון הגדול בו הוא המהירות שבה מועברים המשלוחים השונים, "על אף שהמלחמה גרמה לירידה בביקושים, הירידה הכל כך דרמטית בהיצע הביאה לכך שעדיין קיים עודף ביקוש משמעותי שדוחף את המחירים כלפי מעלה. כרגע המצב בשילוח האווירי, במיוחד לקראת סוף השנה, כולל עומס רב ועיכובים משמעותיים מ/אל רוב היעדים".
גם בגזרה הימית מתמודדים עם אתגר לא פשוט. החשש הוא שהמצב רק ילך וידרדר בעקבות התקיפות החוזרות ונשנות של ה'חות'ים' על אוניות עם בעלות ישראלית, או לחלופין אוניות בבעלות זרה שעושות דרכן לישראל, "איומי הטילים על נמלי אשדוד (בעיקר) אבל גם חיפה, לא גרמו לחברות הספנות לדלג על ישראל, וזאת בשונה ממה שראינו בחברות התעופה, והנמלים פועלים רובם כמעט כבשגרה. למעשה, למעט הפרעות נקודתיות בתחילת המערכה לא נראו בעיות של ממש לאורך זמן. יחד עם זאת, התנכלות החות'ים לנתיבי השייט, פעולות אשר התגברו מאוד בשבועות האחרונים, משפיעה מאוד: כך למשל, חברת "צים", אשר מהווה נדבך משמעותי בשינוע מכולות בישראל, הודיעה על שינוי מסלול דרמטי שבו האניות אשר ברשותה ואחריותה מדלגות על תעלת סואץ, מקיפות את כל יבשת אפריקה, וזמן ההפלגה הכולל לתנועת השילוח הימי המגיע ממזרח מתארך בכמעט 20 ימים. חברות ספנות נוספות אמנם לא שינו עדיין את המסלול אבל בהחלט יתכן שהן ינקטו צעדים דומים לאור ההתפתחויות האחרונות. הגבלת מעבר של סחורה ישראלית בים האדום מהווה פגיעה משמעותית במסחר מהמזרח לישראל, מסחר שהינו חלק מרכזי במסחר הבין-לאומי הישראלי. אנו צופים שתתבצע עליית מחירים בעקבות הארכת מסלול השייט כאשר עליה בעלות פרמיות הביטוח תהיה כמעט בלתי נמנעות במצב כזה. כל ענפי היבוא והיצוא מ/אל המזרח יפגעו ממצב שכזה, כולל רכבים, מוצרי צריכה ברי-קיימא ועוד".
"מחויבות להסרת חסמים"
אחת השאלות המרכזיות בתקופה הזאת היא עד כמה המדינה צריכה להתערב במצב הקיים, "למדינת ישראל ישנה מחויבות. כחלק מהמאמץ לשמור על חוסנה הכלכלי ולהבטיח שמירה רציפה של פעילות הסחר, יש צורך ממשי להמשיך בשגרת סחר בכדי לשמור על קשר עסקי רציף של ספקים עם לקוחות, ועל מנת שהלקוחות ימשיכו לבחור לרכוש תוצרת כחול לבן כשהם לא חוששים מהמשך שיתוף פעולה עם ספקים ולקוחות ישראליים", אומרת אפרת רענן אדרי, מנכ"לית DHL Global Forwarding Israel, "למדינה ישנה מחויבות להסרת חסמים בכל הקשור לאפיקים אלטרנטיביים, כמו הכשרה מלאה בשדות תעופה חליפיים ובניית תשתית מלאה לטיפול בכל שרשרת היבוא והיצוא, כמו גם הקלות ברגולציה. פרמטר נוסף הינו בחינת האפשרות להכניס חברות תעופה זרות תחת המטריה הביטוחית של המדינה ובכך לגרום לחברות נוספות לפקוד את הארץ".
אך האם המדינה אכן מסייעת במשבר אשר גדל ומתפתח מיום ליום? "על מנת להתמודד עם השתת פרמיית סיכון גבוהה יותר ע"י חברות הביטוח, המדינה אישרה עם תחילת המלחמה שימוש בקרן הפיצויים לצורך ביטוח מטענים מסיכוני מלחמה, שאינם נמצאים בפוליסות הביטוח הסטנדרטיות, או בוטלו עם תחילת האירועים, וזאת על מנת לסייע בהמשך הפעילות", מסביר אמיר ברנדל. "בשלב זה, למעט הסיוע האמור בתחום הביטוח, המדינה כמעט ואינה מתערבת (מעבר להתערבות הקשורה ללחימה באופן ישיר כגון יבוא צבאי וכדומה) בשרשרת האספקה של המשק הישראלי ומשאירה לכוחות השוק, כלומר לחברות ובסופו של דבר לצרכנים, את ההתמודדות עם מרבית המשמעויות של הפגיעה בשרשרת האספקה. בימים האחרונים החל ניסיון לייצר "מכרז תעופה" שיוזיל עלויות שילוח אווירי אבל להערכתנו הדרך עדיין ארוכה ויוזמות דומות שנעשו בעבר לא הראו הצלחה מרשימה. מנגד, המדינה כן מתערבת באופן משמעותי בכל הקשור להסרת חסמים רגולטורים, מתן אישורים ו/או הארכתם, ומתן הקלות, עד כמה שניתן, בבירוקרטיות השונות הנדרשות בימים כתיקונם לצורך יבוא או יצוא סדיר של מוצרים שונים. המדינה התאימה תהליכים למצב הלחימה במרבית המשרדים הממשלתיים בכדי לאפשר המשך ייצור, יבוא ויצוא ומתן אישורים והיתרים כנדרש, ואפילו ביבוא של תרומות גופים שונים מחו"ל לטובת הצבא, המפונים, ועוד".
בהסתכלות קדימה, ברנדל מאמין שההתאוששות מהלחימה ומהתקופה האחרונה תיארך עוד פרק זמן לא קצר, "אירועי 7 באוקטובר והלחימה בעקבותיהם שיבשו משמעותית את הסחר אל ישראל וממנה. מאחר והמלחמה הגיעה אחרי תקופה ארוכה של ירידה במרבית מדדי הסחר, בעקבות מיתון כלכלי גובר והמצב הפוליטי ששרר באותה תקופה, אזי, גם אם הלחימה תסתיים מחר, ייקח זמן רב עד שממדי הסחר והעלויות הכרוכות יחזרו למצב שגרתי ומאוזן. תהליך השיקום יהיה ארוך, וסביר שייקח חודשים רבים".
"לאתגרי השילוח העומדים בפנינו יהיו השפעות משמעותיות על המשק הישראלי"
אחת החברות המובילות בישראל ובעולם כולו בתחום השילוח והלוגיסטיקה היא חברת DHL. מי שמובילה את החברה בישראל בתקופה המאתגרת הנוכחית היא אפרת רענן אדרי, מנכ"ליתDHL Global Forwarding Israel, "מרגע כניסת מדינת ישראל למצב לחימה וההכרזה על ישראל כאזור מלחמה, חלה ירידה ניכרת בתנועת המטוסים לכיוונה. ניתן לייחס ירידה זו לאיום הנתפס ולסיכונים הביטחוניים הקשורים למצב, דבר אשר הוביל את רוב חברות הביטוח להעלות את מחירי הפרמיות לחברות תעופה או לבטל את הכיסוי הביטוחי לנזקי מלחמה לחלוטין. כתוצאה מכך, מספר חברות התעופה הפוקדות את ישראל פחת משמעותית". לדברי אפרת רענן אדרי, ההשלכות וההשפעות של החלטת חברות התעופה לבטל את הטיסות אל ישראל וממנה היו מיידיות, "הירידה הדרמטית בקיבולת והישענות על מספר בודד של חברות תעופה גרם לירידה דרסטית בהיצע, דבר אשר הוביל לנסיקת מחירי ההובלה האווירית. יתר על כן, לאור האיום מכיוון תימן הוסטו ספינות ממסלולן וכתוצאה מכך הוארכו נתיבי ההובלה. התפתחויות אלו משפיעות בעיקר על מחירי ההובלה וגורמים למציאות שבה זמני השילוח מתארכים ומתבצעת פגיעה ברמת השירות ללקוח".
כיצד אתגרי השילוח, איתם אתם מתמודדים, ישפיעו הלכה למעשה על המשק הישראלי, על היבואנים ועל צרכני הקצה?
"לאתגרי השילוח העומדים בפנינו יהיו השפעות משמעותיות על המשק הישראלי, על היבואנים ועל צרכני הקצה. אתגרים אלו עלולים לשבש את שרשראות האספקה ולהוביל להגדלת העלויות ולזמינות מוגבלת של סחורות. היבואנים עלולים להתמודד עם הוצאות גבוהות יותר עקב מחירי הובלה גבוהים, עלויות אחסון ומלאי. בסופו של דבר, צרכני הקצה עשויים לחוות רמת מחירים גבוהה יותר ומבחר מוצרים מוגבל".
אילו פעולות אתם מבצעים על מנת להתגבר על המכשולים הקיימים בשטח, במטרה לשמור על שרשרת אספקה סדירה ומתפקדת?
"מייד כשנודע לנו על צמצום הקיבולת והפסקת הטיסות, חכרנו מטוס ייעודי שביצע סבב יומי לפעילות יבוא ויצוא מ/ל אירופה, ומשם לכל חלקי היבשת. במקביל, הקמנו מערך שלם של תמיכה באמצעות הרשת שלנו הפועלת יחד אתנו 24/7 על מנת לייצר פתרונות ל/מ כל היעדים על פני הגלובוס. חלק מהעוצמה שלנו כמוביל שוק זו היכולת שלנו לייצר זמן תגובה מהיר ולתפעל טיסות צ'ארטר באמצעות 350 מטוסי הרשת, וזאת כדי שנוכל להעניק שירות טוב ורציף עבור הלקוחות שלנו.
בנוסף בנינו פתרון המשלב הובלה אווירית ליעדים קרובים לישראל, ומשם, בתהליך שטעון העברה למכולות ייעודיות שעולות על הפלגות קצרות לישראל ( בין 2-4 ימי הפלגה). הפתרון נבדק כחלק מה- BCP שלנו ונמצא כפתרון מצוין גם במידה והמרחב האווירי של מדינת ישראל ייסגר. בימים אלו אנחנו בוחנים גם חלופות נוספות, כמו למשל דרך מעברים יבשתיים, ובמקביל שוקדים כל הזמן על יצירת פתרונות שיאפשרו את המשכיות הסחר. כמוביל שוק בישראל אני משוכנעת שנוכל להמשיך לייצר פתרונות כאשר האימפקט העיקרי בשלב זה יהיה המחיר וזמני השינוע".
אילו ענפים יושפעו יותר מבעיית השילוח הימי כתוצאה מהסיכונים הביטחוניים בים האדום?
"למרבית היבואנים יש פעילות ימית ואווירית, אך ישנן תעשיות הנשענות במידה רבה על הובלה ימית, כגון: חשמל ואלקטרוניקה, סלולר ומחשוב, מוצרי מזון ודגים, ענף הרכב, ביגוד והנעלה, צעצועים, ריהוט, חומרי שיפוץ ובינוי ועוד. בעקבות החרפת המצב הביטחוני באזור המצר בתימן והאיום הח'ותי, חברות הספנות החלו להסיט את האוניות ממסלולן המקורי, העובר דרך הים האדום והחלו להקיף את יבשת אפריקה. מדובר בהארכת נתיב השיט בכשלושה שבועות, הליך שילווה מן הסתם בתוספת עלות משמעותית".
מהניסיון שלכם, האם אנחנו עומדים בפני תקופה בה עלות השילוח תעלה ולאחריה תגיע רגיעה, או שאנחנו בפני עליית מחירים שתתקבע לאורך זמן רב?
"בחודש וחצי הראשונים ללחימה זיהינו עליות מחיר שהתרחשו בעקבות קיטון בהיצע לעומת גידול בביקושים של ציוד תומך לחימה, אספקת מוצרים ותרומות לחיילים ולישוביי העוטף, הצטיידות בתרופות וציוד רפואי וכו'. כחודש וחצי לאחר תחילת הלחימה חלה ירידה קלה בביקושים, ירידה אשר תרמה להוזלה מינורית במחירים, אם כי המחירים עדיין לא מתקרבים לרמת המחירים בה היינו טרום הלחימה. כל עוד חברות התעופה הזרות לא יחזרו לפקוד את מדינת ישראל המחיר יישאר ברמתו הגבוהה. להערכתי, חברות התעופה יחזרו לשגרת פעילות רק עם הסרת האיום על המרחב האווירי של מדינת ישראל. הדבר התלוי כמובן בביקושים, בעיקר בתחום הנוסעים, מאחר ורוב המטען המשונע בעולם משונע בבטן מטוסי הנוסעים. מחירי ההובלה האווירית יישארו ברמה הנוכחית עד להגדלת ההיצע. ובכל זאת, בנימה אופטימית: מדינת ישראל והשוק שלנו יודע להגיב במהירות לכל שינוי, ולכן, השוק ידע גם הפעם לשקף תוך זמן קצר את התמורות ולגלגל אותן הלאה ליבואנים והיצואנים".