פורום Duns 100 כינס אתמול (שני) את בכירי שוק ההון בישראל במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בהובלת בכירי דן אנד ברדסטריט ישראל ובהנחיית מגיש הטלוויזיה גדעון אוקו כדי לדון על הנושאים הבוערים: תמונת המצב בשוק ההון, האתגרים השונים המאפיינים את התחום והדרכים האפשריות להתמודדות עימם, הביקושים להשקעות במשק, ההון האנושי ותנאי ההעסקה, התנהלות חברות ללא גרעין שליטה וניסיון הנפקת EPM.
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט התייחסה לסכומי הגיוס האדירים בשוק המניות. "גויסו כ-26 מיליארד ש״ח בשנת 2021, כמעט כמחצית ע"י חברות חדשות בלבד", ציינה. "ברבעון הראשון לשנת 2022 לבדו גויסו בשוק המניות כ-7.5 מיליארד שקל, שיעור של כ-30 אחוז מסך הגיוס ב-2021 רובן ע"י החברות הוותיקות. לצד הצמיחה המתמדת של שוק ההון בישראל אנו צופים מספר אתגרים בתחום ביניהם בלימת האינפלציה מחד אל מול ההשלכות של העלאות הריבית, מתיחות ביטחונית מחודשת אשר ובמידה ותועמק עלולה להאט את הצמיחה במשק, התמודדות עם המשך פגיעה בהיצע ובשרשרת האספקה העולמית, שהוחרפה תחת הפלישה של רוסיה לאוקראינה ובענף ההייטק- חיזוק מגמת הצמיחה אל מול תיקוני שווי צפויים, מגמה שכבר החלה".
"הביקוש להשקעות מתודלק בעיקר מכמויות הכספים שיושבות בחשבונות הבנק של אזרחי ישראל", אמר נמרוד ספיר, מנכ״ל איגוד בתי השקעות על הביקושים להשקעה וההיצע במשק הישראלי. "כיום המענה המרכזי לביקוש הזה הוא בשוק הדיור. הריכוזיות הזו עלולה ליצור פערים חברתיים איומים אם זה ימשיך כך. צריך ליצור אטרקטיביות בשוק ההון שתנקז אליה חלק מהביקושים להשקעה ותניב צמיחה רחבה של כל המשק יחד. יש שורה של כלים להשקעות החל מההשקעות בקופות הגמל להשקעה ועד לקרנות נאמנות וניהול תיקים. בנוסף, זוהי חובה להסדיר את ההשקעה בקריפטו בישראל בתצורת ריטייל שתהיה נוחה ונגישה לכולם ותהווה מענה נוסף לביקושים הגוברים. צריך לחשוב גם בצד הפיננסי איך מנתבים את הביקושים משוק הדיור לעולמות השקעה נוספים".
"היום אנשים מחפשים עבודה באיכות טובה – גם מעבר למשכורות"
שי פרימינגר, מנכ״ל ERN סליקת תשלומים התייחס לתנאי העסקת העובדים שהשתכללו בשנים האחרונות. ״אנחנו כחברות חייבים לדאוג לעובדים שלנו לתנאים מספיק טובים לעבודה מהבית", אמר. "אלה יכולים לגשר על הפערים הכלכליים והדמוגרפיים שניצבים בפני לא מעט אזרחים ברחבי המדינה. מי שלא יבין את זה, וישנה את המדיניות בשביל העובדים שלו יישאר במצוקת כוח אדם. היום אנשים מחפשים עבודה באיכות טובה עם התנאים הטובים ביותר עבורם גם מעבר למשכורות״.
״ההשפעה הרגולטורית על יצירת שוויון היא מוגבלת", אמר עו"ד ניר דאש, מנהל משותף של מחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג. "אפשר לראות כדוגמה את הרגולציה לגבי הפערים בשכר, שכעת צריך לציין בדוח השנתי את הפער בין שכר הבכירים לשכר העובדים, זה לא הביא לתוצאות של שינוי המציאות החברתית. לכן, גם לגבי שוויון מגדרי, דרישה רגולטורית תביא לכתיבת מילים אמורפיות שלא תהיה להן השפעה המציאות. לדעתי יש כאן תהליך היסטורי שעליו צריך להסתכל מפרספקטיבה של זמן, ובהחלט שמתרחש שינוי״.
דאש גם התייחס לגיוסים הגדולים של חברות ההייטק הישראליות בשנת 2021 ולהשלכותיהם. "למעשה פורסם שכל 22 החברות הישראליות שהנפיקו בנאסד"ק בשנת 2021 נסחרות כיום במחיר נמוך מההנפקה", אמר. "כעת הן יושבות עם קופת מזומנים גדולה, מה שיכול לאפשר להן לעבור לצד הרוכש. יחד עם זאת, בצד השני יושבות בארה"ב קרנות עם הרבה כסף, שבשנים האחרונות לא עשו בו שימוש מספיק, הן יכולות לעשות שימוש בכסף כדי להשתלט על חברות ללא גרעין שליטה. לכן אנו נראה להערכתי בשנתיים הקרובות גם תהליך הופכי, שחברות ישראליות שיעברו לשליטה של גופים אמריקאיים שיעשו שימוש ביתרון הגודל״.
עו"ד גור נאבל, ראש תחום שוק הון בגולדפרב זליגמן, נשאל בפורום על הרעיון להקמת בורסה קטנה נוספת בישראל. "אנחנו צריכים להרים את הראש. ישראל הקטנה היא לא קטנה, בכוח הכספי. יש כספים בהיקף משמעותי שמזינים את השוק באופן שוטף״, אמר. "את המילה קטנה, אפשר להוריד. זו בורסה נוספת, השוק ייקבע אם היא קטנה או לא. אני גם אולי יהיה המשוגע שיגיד לך שאם נסתכל עשר שנים אחרי פתיחתה, הנוכחית תהיה הקטנה והחדשה תהיה הגדולה. לקידום המהלכים נדרשת הרמוניה אסדרתית בין כמה רגולטורים. השוק סובל מחוסר ההרמוניה הזו שמהווה סוג של משקולת לקידום מהלכים לפתיחת והרחבת השוק".
"מספר החברות ללא גרעין שליטה גדל – זה מחייב שינויים רגולטוריים"
ניסיון ההשתלטות על שופרסל הביא למרכז הבמה את הבעייתיות הקיימת בחברות ללא גרעין שליטה. "אנחנו נמצאים כעת במצב ביניים שבו חוק החברות אינו נותן מענה ראוי לבעייתיות הכרוכה בחברות ללא גרעין שליטה", הסביר עו"ד איתן שמואלי שותף וראש תחום שוק ההון במשרד ליפא מאיר ושות'. "מצב זה עלול להיות מנוצל על ידי דירקטורים. ראינו מה קרה בשופרסל כאשר הפניקס וקרן ספרה התערבו ומנעו את המיזוג עם דלק ישראל, וכיצד יקי ודמני מצא את עצמו מחוץ לשופרסל, כאשר היה ברור שהמהלכים שהציעו אינם עולים בקנה אחד עם טובת בעלי המניות כפי שהפניקס ראתה אותה".
לדברי עו"ד שמואלי, "עד אשר תזכיר הצעת החוק של משרד המשפטים שאמור לטפל בבעיה יעבור את הליכי החקיקה, יכולים הרגולטורים לאפשר לגופים המוסדיים להיות יותר מעורבים בפיקוח על החברות הציבוריות בהן אין בעלי שליטה. שיתוף פעולה בין הגופים המוסדיים יאפשר להם לחלוק ביניהם את עלויות הפיקוח, תוך חסכון במשאבים וניצול היתרונות שיש למוסדיים".
עו"ד דני מרקוביץ, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' התייחס גם הוא לנושא: "בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה. מציאות כלכלית זאת מחייבת שינויים רגולטוריים הכוללים: ריכוך הכוח המצוי בידי המנהלים הבכירים, הגברת עצמאות הדירקטוריון על מנת להגביר פיקוח על חברי ההנהלה ויצירת מעורבות בעלי מניות בקבלת החלטות מסוימות בחברה, בעיקר עסקאות חריגות עם מנהלים בכירים. מאידך, בחברות כאמור, יש לבטל את הצורך במינוי דירקטורים חיצוניים ולהסתפק במינוי של דירקטורים בלתי תלויים וכפועל יוצא מכך לשקול את ביטולן של וועדות הביקורת והתגמול".
עו"ד יצחק כהן-יהונתן, שותף במחלקת שוק ההון של פירמת שבלת ושות': "לאור הפרסומים האחרונים בדבר חברות ללא גרעין שליטה, ברור היום ליותר ויותר אנשים כי יש יתרונות רבים בקיומם של בעלי שליטה בחברות ציבוריות. משיחות עם גופים מוסדיים עולה שלפחות חלקם סבורים שחברות עם שליטה מראות תשואות עודפות ביחס לחברות ללא גרעין שליטה".
לעומת זאת, עו"ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן ציין כי מאבקי השליטה בחברות הציבוריות הן לטובת כלל הציבור. "במאבקי השליטה, יש לא מעט יזמים צעירים שמקבלים את המימון בחלק גדול מהמקרים מגופים מוסדיים כאלה או אחרים ורוכשים את השליטה בחברות", ציין. "למעשה, הם מאפשרים השאת תשואה על המניה, ומביאים את החברות למצב טוב יותר. לכן, אני רואה את היתרונות בחברות ללא גרעין שליטה. אנחנו צפויים לראות בשנה הנוכחית הרבה עסקאות רכישות שליטה ומאבקי שליטה בתאגידים גדולים, אם זה מנכסים ספציפיים שיש לחברות הללו או במקרה של חברות ביטוח שנהנות מיכולות פיננסיות ניכרות".
לדברי עו"ד גרזי, "התופעה הזו מתרחשת גם בארץ וגם בארה"ב ואנחנו צפויים לראות אותה גם בחברות הייטק רבות שנחתכו בשווי, ובגלל פיזור המניות ניתן להשתלט על חברות מסוג זה".
ג'רזי דיבר גם על סוגיית המטבעות הדיגיטליים והדגיש את הצורך ברגולציה על שוק הקריפטו: "מדינת ישראל מאבדת הרבה מאוד הכנסות בגלל חוסר ברגולציה במטבעות דיגיטליים. חייבים לייצר פרוצדורה מהירה לכסף שמגיעה לכאן. אנחנו מתחילים לראות בשוק תהליכים שונים בין אם בתחומי הדיור וגם לעולמות התעסוקה והעבודה שחייבים מענה מידי ומדויק כדי להפיק מהם את המיטב. המדינה חייבת להתקדם וליצור מנגנון נוח ומהיר גם בעולמות החדשנות ובפרט בתחום המטבעות הדיגיטליים״.
"יש מקום לבצע שינוי משמעותי בהיקף ובסוג המידע אותו נדרשות חברות לפרסם ולא להסתפק במצגות"
סוגיה נוספת שעלתה לדיון הוא המידע שאותו נדרשות החברות הנסחרות בישראל לשתף בתשקיף. "היקף המידע אותו נדרשות החברות הנסחרות בישראל לכלול כיום בתשקיפים הוא עצום", ציין עו"ד בועז נוימן, שותף וראש מחלקת שוק ההון (במשותף), FISCHER (FBC & Co.). "בהשוואה לתשקיפים בארצות הברית, ניתן לראות כי המידע המופיע במסמכי ההנפקה בארה"ב הוא מסחרי ועסקי בעיקרו ופחות משפטי, ואילו בישראל התשקיפים כוללים מידע רב, שבחלקו הגדול אינו רלוונטי למשקיעים לצורך קבלת החלטות השקעה".
"הדבר גורם לכך שמשקיעים רבים לא קוראים את התשקיפים", ציין נוימן. "הם מסתפקים בעיון במצגות תמציתיות המפורסמות על-ידי החברות. רשות ניירות ערך הבינה זאת ולכן שמה כיום דגש רב יותר על המידע הכלול במצגות ועל אופן הצגתו. יחד עם זאת, אני סבור שיש מקום לבצע שינוי משמעותי בהיקף ובסוג המידע אותו נדרשות חברות לפרסם ולא להסתפק במצגות, שהמידע בהן מצומצם, ואינן מספקות למשקיע את מלוא המידע הדרוש לצורך קבלת החלטת השקעה״.
אחת החברות שעוררה עניין בנושא זה היא EPM שיצאה במסע פרסום נרחב. "לא ניתן לשווק נייר ערך כמו מכונית או במבה", ציין עו"ד איתן שמואלי שותף וראש תחום שוק ההון במשרד ליפא מאיר ושות'. "אני חושב שהרשות לניירות ערך צריכה לתת את הדעת בנושא הזה ולהתוות מדיניות מה הדרך הנכונה מול הציבור לשווק את תוכן תשקיפי חברות״.
ד"ר גל אביב, מנכ"ל ומייסד קבוצת בלנדר טכנולוגיות פיננסיות: "החברה נמצאת בתנופה עסקית משמעותית מאז הנפקתה בבורסה בתל אביב לפני כשנה. הקבוצה השלימה באחרונה מספר מהלכים מרכזיים וביניהם: בישראל, נחתם הסכם שת"פ עם בנק הפועלים בתחום ה-BNPL, והתקבל קו אשראי של 50 מיליון ש"ח מבנק מזרחי לתחום הרכב; באירופה, החברה השלימה את רכישת ה-credit union הליטאי LTL ובנוסף השיקה פעילות העמדת אשראי בפולין בתחום הרכב. מהלכים אלו צפויים להשפיע לחיוב על פעילות החברה כבר במהלך השנה הנוכחית ואנו רואים את התוצאות גם בבורסה. רכישת credit union הליטאי LTL שילשה את תיק האשראי באירופה ולוחות הזמנים לקבלת רישיון בנקאי צפויים להתקצר. אנחנו ממשיכים להשקיע משאבים לביסוסה של בלנדר כחברת פינטק גלובלית, המספקת אשראי צרכני דיגיטלי ומהיר. אנו מאמינים כי הבשלת המהלכים האחרונים תתרום משמעותית לצמיחת החברה".
מבין המשתתפים בפורום: אבישי קרואני - מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, אור ראובני - מנהל הקרן לעסקים בערבות המדינה BDSK, איה יופה - שותפה מנהלת, ראש מחלקת שוק ההון גרוס ושות', אילן גרזי - שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון בפרל כהן צדק לצר ברץ, איתן שמואלי - שותף וראש מחלקת שוק ההון וניירות ערך בליפא מאיר ושות', אריאל עמינצח - שותף וראש (משותף) במחלקת קורפורייט ישראלי ושוק ההון במיתר עורכי דין, ארנון שגב - שותף מייסד בארנון שגב ושות', בועז נוימן - שותף וראש מחלקת שוק ההון (במשותף) FISCHER.FBC & Co, גור נאבל- ראש תחום שוק הון, מחלקת תאגידים ושוק הון בגולדפרב זליגמן, גיא פרמינגר - שותף ב-PWC, ד"ר גל אביב- מנכ״ל בלנדר טכנולוגיות, דניאל מרקוביץ' - שותף וראש מחלקת שוק ההון, תאגידים וניירות ערך בעמית פולק מטלון ושות', מאיר איליה - שותף ברוזנבלום הולצמן ושות׳ רואי חשבון, מני גורמן - שותף בכיר בשטינמיץ הרינג גורמן, נמרוד ספיר - מנכ"ל איגוד בתי השקעות, איציק כהן יהונתן - שותף בשבלת ושות', שי פרמינגר - מנכ"ל ERN סליקת תשלומים, שירי שחם - שותפה בכירה במחלקת שוק ההון, חברות ומימון ביגאל ארנון ושות', שלומי תורג'מן - מנכ"ל BTB, שלומי ברטוב - מנכ"ל פאהן קנה ושות', ניר דאש - מנהל משותף של מחלקת חברות וניירות ערך בהרצוג פוקס נאמן.