בשנים האחרונות רשות ניירות ערך נוקטת הליכי אכיפה מגוונים הנוגעים למיזמי השקעה לא מפוקחים, חברות ויחידים אשר פועלים לגייס כספים מהציבור הרחב, בין אם מדובר באקוויטי ובין אם מדובר במכשירי חוב. בהקשר זה עולות לעתים שאלות משפטיות ועובדתיות מורכבות ולא טריוויאליות הן בנוגע למיזמים העסקיים והן בנוגע לתחולת החוק.
סעיף 15 לחוק ניירות ערך קובע איסור לבצע הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף שאישרה רשות ניירות ערך.
התכלית העומדת בבסיס הכלל נעוצה בעיקרון הגילוי הנאות שהוא מעקרונות היסוד של חוק ניירות ערך. כפי שנקבע עוד בפרשת ישקר על-ידי כבוד הנשיא א' ברק, "תפיסת היסוד של דיני ניירות ערך היא גילוי, ושוב גילוי ועוד גילוי". קיימת אפוא חשיבות לחובת פרסום התשקיף ולמסירת מלוא המידע הרלוונטי לציבור המשקיעים. חובה זו נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להשקעתם בניירות הערך, כמו גם לשמור על כללי התנהגות הגונים ושקופים בשוק ההון הישראלי.
עם זאת, בסעיפים 15א' ו- 15ב' לחוק ניירות ערך נקבעו חריגים לחובת פרסום התשקיף.
כך למשל, חריג מרכזי לחובת פרסום תשקיף קובע כי ניתן להציע ולמכור ניירות ערך ל - 35 משקיעים במהלך תקופה של 12 חודשים. חריג נוסף מתקיים בכל הקשור להצעה או מכירה של ניירות ערך למשקיעים 'מתוחכמים', כגון משקיעים מסווגים המנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, וזאת בהתאם למגבלות הקבועות בדין.
פטור נוסף מחובת תשקיף חל גם לגבי פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים, ופרטים קונקרטיים, לרבות מחיר, ריבית ותשואה. בהתאם לעמדת משפטית של סגל רשות ניירות ערך, על הפרסום כאמור להיות כללי באופיו, וניתן לפרסם את סכום ההשקעה המינימאלי הנדרש מהמשקיע, תחום הפעילות, סוג המוצר ובעלי התפקיד במיזם, אך חל איסור על פרסום של כל נתון כספי, לרבות איסור על פרסום בכל הנוגע להיקפי גיוסים קודמים, עלויות, אופן מימון הפרויקט, נתוני מכירות, תשואות עתידיות אשר צפויות להתקבל בפרויקטים שבהם החברה השקיעה וכיו"ב.
הרשות כאמור נוקטת הליכי אכיפה רבים בשנים האחרונות בכל הקשור למיזמי השקעה וגיוסים של כספים מהציבור. במקרים מהעת האחרונה ראתה הרשות לציין כי מיזמי נדל"ן שונים, לרבות פרויקטים של יחידות נופש, עשויים להיכלל בגדרי האיסורים המנויים בחוק בנסיבות המתאימות.
לסיכום, חשוב להדגיש כי מקום בו רשות ניירות ערך סבורה כי הופרו הוראות אלו, היא עשויה לדרוש קבלת מסמכים מהגורמים הרלוונטיים וכן לדרוש כי החברה תחדל לאלתר מפעילותה המפרה. ענין זה אף עשוי להוביל לפתיחת הליך בירור מנהלי או הליך פלילי.
עו"ד מאור ברדיצ'בסקי הוא מייסד משרד ברדיצ'בסקי העוסק בתחום הצווארון הלבן ושוק ההון.
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עו"ד מאור ברדיצ'בסקי. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100