כ-43 אלף בתי עסק נסגרו במהלך 2022 בעוד שאחרים נמצאים ברמת סיכון גבוהה במיוחד לנוכח המצב הכלכלי במדינת ישראל – כך עולה מתוך תמונת המצב במשק שנחשפה במסגרת פורום Duns 100 השנתי לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות הפירעון. על פי אותה תמונת מצב, בין הענפים הבולטים בהם נרשמה כמות גבוהה של סגירות עסקים: מסעדות, בתי קפה וברים (כ-2,500 עסקים), חנויות מזון (כ-1,200 עסקים), קבלנים (כ-1,100 עסקים), הובלה ואחסנה (כ-900 עסקים) וחברות החזקות והשקעות (כ-800 עסקים).
בפתח הפורום הוצגה סקירת מדדים מטעם שילה זברו ויס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, ממנה עלתה תמונה עגומה בנוגע למצב המשק. ״על פי מדדי דן אנד ברדסטריט, השילוב של אינפלציה גבוהה מחד, אל מול ייקור עלויות המימון, הן למגזר העסקי והן עבור המגזר הפרטי, כמו גם הירידה הצפויה בצריכה הפרטית כתוצאה, העלו במחצית השנייה של השנה את רמת הסיכון במשק", אמרה. "מצבם של עסקים רבים הורע כבר מהמחצית השנייה של שנת 2022 וחלקם הגיעו למצב סיכון עד כדי סף סגירה".
הדברים קיבלו רוח גבית מנשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, שהשתתף אף הוא בכינוס. "המצב שבו נראה עסקים מגיעים למצב של חדלות פירעון זה לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי", הצהיר. "אני לא רואה את הריבית יורדת כל כך מהר וגם אם היא תרד זה יהיה במנות מאוד קטנות, ובינתיים עסקים יקרסו".
בהמשך דבריו, שרייבר העריך כי התחום בו צפוי ריבוי מקרי חדלות פירעון בשנה הקרובה הוא ענף הנדל"ן, עולם היזמים והקבלנים. "שמעתי לא מעט קבלנים חלקם די מוכרים שיושבים על הגדרות, לא ניגשים למכרזי הממשלה. המחירים מטורפים מה שקבלנים הסכימו לתת בעבר לערים מובילות וגם בפריפריה, היום זה פתאום יורד בצורה דרמטית והם עדין הם מחכים שהריבית תתחיל לרדת והמחירים יעלו, אבל אני חושב שאנחנו רחוקים משם אני לא רואה את הריבית יורדת כל כך מהר וגם אם היא תרד זה יהיה במנות מאוד קטנות, ובינתיים עסקים יקרסו".
"אני חושב שיש היום יכולת לייצר שיתופי פעולה משמעותיים בין רואי החשבון לעורכי הדין לקראת השנתיים שמתקרבות אלינו עם ריבוי התיקים", הוסיף. "עשינו בלשכת רואי החשבון קורסים השתלמויות ויש לא מעט משרדים ולא רק המשרדים הגדולים גם הרבה משרדים בינוניים שמוכנים ורוצים להיכנס לתחום הזה".
עו"ד דן הלפרט, מייסד ובעלים דן הלפרט משרד עורכי דין ונוטריון, התייחס אף הוא לעתיד הקודר של ענף הנדל"ן. "לפי הפרסומים של Duns 100 - אחד מכל שלושה יזמים או קבלנים לא ישרוד את שנת 2023", הזכיר. יזם שלא צפה נכון את השוק במהלך שנות הגאות האחרונות ולא התנהל באופן שמרני, נמצא כיום במצב בעייתי מאוד שעלול להוביל אותו אפילו לחדלות פירעון. אלינו מגיעים יזמים רבים במצב פיננסי רגיש ובעייתי שמבקשים חילוץ ואנחנו פועלים לסייע להם בחיבורים נכונים עם חברות אחרות שמוכנות לרכוש פרויקט באופן מלא או חלקי או אפילו לרכוש את כלל הפעילות. בכובע אחר שלי כמי שמייצג 500 פרויקטי התחדשות עירונית וגם מאות תיקי חדלות פרעון (כנאמן/מנהל מיוחד), אני מבצע בדיקות רבות ומקיפות ליזמים המתחרים אצלנו במכרזים לפרויקטי התחדשות עירונית על מנת לוודא קיומו של חוסן כלכלי. מי שחסר לו ניסיון בתחום עלול להסתנוור מהמצגים שמציגים היזמים, דבר שמסכן בהחלט את בעלי הדירות בפרויקטים האלה. אני סבור שבמיוחד בתקופה כזו, חייב להיות גורם רשמי כלשהו (מטעם המדינה) שיבצע בדיקות מקיפות לגבי חוסנן הכלכלי של החברות וינפיק מעין "תעודת הכשר כלכלית" או "תו כלכליות" לחברות בתחום".
"שיקום אמיתי ולא מריחת זמן"
בהמשך הכנס עלו נושאים נוספים הנוגעים לסדר היום בתחום. איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות באגמון עם טולצ'ינסקי התייחס לנושא הסדרי חוב והליכי חדלות פירעון בחו"ל: "חשוב שדירקטורים ישראלים המכהנים בחברות זרות בעלות פעילות עסקית בישראל ידעו, שהם חשופים להסדרי חוב והליכי חדלות פירעון בחו"ל, אשר עלולים לאתגר את תוקף כתבי השיפוי שהם מחזיקים בהם. כך היה בפרשת ALL YEAR. למרות שהדירקטורים פועלים ומגנים על עצמם עפ"י הדין הישראלי, הדין הזר עלול לקפח אותם ואף לחשוף אותם לסיכון אישי. הדרך להתמודד עם חשיפה כזו היא באמצעות נקיטה בהליכים משפטיים מתאימים בארץ, ושילובם עם ההליך הזר."
פיני יניב, שותף במשרד עורכי הדין מיתר, הקדיש את דבריו לנושא מינוי כונס על שעבוד צף: "כאשר בית המשפט נדרש למנות כונס נכסים לאכיפת שעבוד צף, המינוי צריך להיות של בעל תפקיד מתוך רשימת בעלי התפקיד של הממונה, ואין למנות את בא כוח הנושה אם אינו ברשימה. כונס נכסים כזה לא אמור לפעול עבור הנושה המובטח בעל השעבוד. כונס נכסים כזה הוא "מעין-מפרק", ההליך הוא הליך קולקטיבי, והמחיר של מינוי בא כוחו של הנושה שאיננו ברשימה הוא מחיר גבוה מדי למערכת."
יניב דינוביץ׳, שותף מחלקת ליטיגציה, הרצוג פוקס נאמן, עסק בדבריו ביקולי בנקים בעת בחינת הצעת הסדר: ״ בראש ובראשונה, ומעבר לשיקולים רוחביים, הבנק יבחן את האלטרנטיבות העומדות לרשותו להחזר החוב, למול תוצאות ההסדר המוצע, בהתחשב גם בבטוחות העומדות לרשות הבנק. בהקשר זה, בין היתר, יבחן הבנק את שיתוף הפעולה, ומידת האמון של הבנק במי שמבקש לקדם את ההסדר, ולמשל האם היו פגמים במעשיו, מה מידת אחריותו לקריסת החברה ואילו צעדים ותוכניות התייעלות ננקטו עד אז. בנוסף, יבחן הבנק באופן אובייקטיבי את היתכנות הצלחת ההסדר המוצע, האם יש סיכוי לשיקום אמיתי ולא שסתם "מורחים" את הזמן, תוך בדיקה מעמיקה של הנתונים, ההנחות והתחזיות עליהם מבוסס ההסדר. כמו כן, נכון למציע ההסדר שלא להגיע לדיון מול הבנק ברגע האחרון אלא בשלב שעוד ניתן להציל את החברה. בכל מצב, נכון שנציגי החברה החייבת ינהגו בשקיפות, בהגינות וביושר ושההסדר המוצע יבוסס לא על תקוות ומשאלות לב, אלא על נתוני אמת המוכיחים סיכויי ההצלחה גבוהים לעומת כל חלופה אחרת.״
בנוסף, התייחס יניב להגבלת הזמן בתיקון 4 ולשאלה האם יש מקום להתיר ארכות מעבר לארבעה חודשים באישור ביהמ"ש? ״מגבלת הזמן נובעת מתפיסת המחוקק שתיקון 4 נועד לטפל במצבים קלים של תאגידים הזקוקים לשהות קצרה לארגון מחדש של חובותיהם, ללא התערבות מקיפה של בתי המשפט. בנוסף, בתיקון 4, האורגנים הקיימים של התאגיד ממשיכים להפעילו כשסמכויות מנהל ההסדר רופפות למול סמכויות נאמן בהליך חדלות פירעון, מה שמפר את האיזון בין התאגיד לנושיו. לכן נקבע מראש פרק זמן קשיח הידוע מראש לכל הגורמים המעורבים בהסדר, כדי שלא תיפגענה יתר על המידה זכויות הנושים. עם זאת, לכל כלל, יש יוצאים מהכלל. ייתכנו מקרים חריגים בהם אמנם ההליך יתאים לתיקון 4, אלא שבשל מגבלת הזמן הטכנית, ובעוד אישור ההסדר נמצא 'ממש מעבר לפינה', ירדו לטמיון המאמצים לאישור ההסדר. לפיכך, יתכן שיש להקנות לביהמ"ש שיקול דעת, רק באותם מקרי קצה מיוחדים, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה. מה שחשוב הוא שהחריג לא יהיה הכלל.״
פרופ' דוד האן, יועץ במשרד גולדפרב גרוס זליגמן וכונס הנכסים הרשמי לשעבר, ציין כי: ״לאחרונה קבע השופט מינץ (בעניין ברוט) כי אחריות הדירקטורים לפי סעיף 288 היא כלפי הנושים, ולא כלפי החברה. זוהי אחריות חדשה, הנפרדת מחובת הזהירות הקבועה לדירקטורים בחוק החברות. עוד קבע השופט מינץ כי לדירקטורים לא תעמוד הגנת ״כלל שיקול הדעת העסקי״ אל מול אחריות פוטנציאלית זו. לפיכך, ההגנות היחידות שיעמדו לדירקטורים הן אלה הקבועות במפורש בסעיף 288(ב) לחוק. לאור זאת, ההגנה המעשית שדירקטורים מנסים לפנות אליה היא שכירת שירותי ייעוץ מקצועי בשיקום חברות על מנת שילוו את הדירקטוריון לאורך קשייה הפיננסיים של החברה כהגנה מפני אחריותם האמורה. אומנם עלות שירותי הייעוץ האמורים היא אתגר לחברה בקשיים, אולם, עלות זו היא כעין ״תשלום דמי ביטוח״ מפני אחריות פוטנציאלית כלפי הנושים, ומכאן חשיבותה".
עו"ד ישראל בכר, שותף וראש קבוצת חדלות פירעון במשרד פרל כהן התייחס בדבריו לשיקולי הבנקים בעת בחינת הצעת הסדר לחברה שנקלעה לקשיים כלכליים: "כיום הבנק עושה מאמצים להצלת חברה אך לא בכל מחיר. אם בעבר חברה שנקלעה לקשיים הייתה מוצאת עצמה מתמודדת מול בקשת כינוס נכסים מטעם בנק, שלא היה ממתין יתר על המידה, כיום הבנק ער לעובדה שהוא אינו שחקן יחיד בחדלות הפירעון של החברה, ולכן הוא קשוב לרחשי וצרכי הנושים ופועל באופן מושכל כדי למצוא פתרונות. לעיתים קרובות הבנק יעדיף את שיקום החברה ותקומתה מחדש על פני פירוק וסגירה. כך שבעת הגשת הצעת הסדר, באחריות הבנק לוודא שהחברה ובעליה נהגו בשקיפות מלאה ובתום לב. בנוסף, ההסדר חייב לעמוד בכללי הדין והבנק לא יסכים לסטייה מהם, אלא במקרים חריגים במיוחד כמו הצלת מפעל שמעסיק עובדים בעלי צרכים מיוחדים. אני קורא לחברות שבקשיים לעשות שימוש בעקרונות הסף האלה בבואם לדון עם הבנקים בהבראת החברה".
איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות באגמון עם טולצ'ינסקי אמר: ״חשוב שדירקטורים ישראלים המכהנים בחברות זרות בעלות פעילות עסקית בישראל ידעו, שהם חשופים להסדרי חוב והליכי חדלות פירעון בחו"ל, אשר עלולים לאתגר את תוקף כתבי השיפוי שהם מחזיקים בהם. כך היה בפרשת ALL YEAR. למרות שהדירקטורים פועלים ומגנים על עצמם עפ"י הדין הישראלי, הדין הזר עלול לקפח אותם ואף לחשוף אותם לסיכון אישי. הדרך להתמודד עם חשיפה כזו היא באמצעות נקיטה בהליכים משפטיים מתאימים בארץ, ושילובם עם ההליך הזר."
עו"ד דנית רימון, שותפה מובילה, חדלות פירעון והבראת חברות, ארנון, תדמור-לוי התייחסה לעליה בתיקי חדלות פירעון: "אנחנו רואים עלייה משמעותית בפעילות במחלקה שלנו, בעיקר בכל מה שקשור לחברות נדל"ן, בניה והתחדשות עירונית, וכמובן גם חברות היי-טק. חשוב להדגיש שהפניות לא מגיעות בהכרח מחברות שנקלעו לקשיים: כך למשל, אנחנו רואים פניה של דירקטורים בעקבות הסעיף בחוק חדלות פירעון שמטיל אחריות על דירקטורים במצבים מסוימים של חדלות פירעון. הסעיף הזה עדיין לא נבחן בבתי-המשפט, אבל בשוק מודעים אליו היטב ומביא דירקטורים לפנות לקבלת יעוץ משפטי איך להתנהל בתקופת הביניים, גם אם לא בטוח שהם יקלעו בסופו של יום לחדלות פירעון.״
עו"ד ליהי בלומנפלד, שותפה במחלקת חדלות פירעון, פישר (FBC), אמרה: "אנו רואים עליה בפניות מצד חברות טכנולוגיה צעירות, שנושאי המשרה בהן רוצים לברר מהן החשיפות של החברה במידה ולא תצליח לגייס הון. אלה פניות שלא ראינו בעבר. כמו כן, חברות ממונפות בסקטורים אחרים גם הן מבקשות לבחון חלופות, במידה ולא יוכלו להמשיך לפעול. בתקופת הביניים הנוכחית, העבודה של החברות היא גם בצד ההכנסות וגם הצד ההוצאות."
עו"ד יניב אזרן, שותף במשרד ב. לוינבוק ושות' אמר: ״ההליכים לפי תיקון 4 נועדו לספק פתרון מהיר לתאגידים שנמצאים במצוקה תזרימית זמנית, אלא שהתארכות ההליכים היא הוכחה לכך שלא מדובר במצוקה זמנית, אלא קבועה, שמחייבת טיפול שורש באמצעות הליכים לפי חלק ב'. התארכות עיכוב ההליכים גם טומנת בחובה גם קושי מוסרי: המצב בו נושאי המשרה שהביאו את החברה למצבה ממשיכים לינוק מהחברה משכורות גבוהות והטבות אחרות, בזמן שהנושים מביטים עליהם בעיניים כלות, נוגד את הצדק והמוסר. עוול זה מקבל משנה תוקף, כשלוקחים בחשבון שבישראל, להבדיל מארה"ב (מקור תיקון 4), מרבית החברות נשלטות בידי בעל שליטה או גרעיני שליטה, ובפועל הם אלה שמנהלים את החברה, ומושכים ערך במהלך תקופת עיכוב ההליכים ע"ח כלל הנושים. מבדיקה אמפירית שערכנו במשרדי עלה ששיעור ההצלחה של ההליכים שננקטו לפי תיקון 4 עומד על כ- 17% בלבד. רק 7 מתוך 41 הליכי עיכוב שנבדקו הסתיימו בהצלחה – דהיינו, ניתן צו עיכוב הליכים והתגבש הסדר חוב, מבלי שניתן צו לפתיחת הליכים. כ-50% מהחברות שהגישו בקשה לעיכוב נקלעו לבסוף להליכי חדל"פ לפי פרק ב'. גילנו גם שלגבי 36.3% מהחברות שאושר לגביהן הסדר חוב בתקופה שבדקנו, ניתן צו לפתיחת הליכים למרות הסדר החוב שאושר. המסקנות מבדיקה זו ברורות."
עו"ד חגי אולמן שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד יהודה רוה התייחס לכאוס ולחוסר הוודאות שמתרחש לדבריו בבתי-המשפט בצילו של תיקון 4: "קיימים פערים עצומים בין שופטים ביחס לאופן ניהול הליך שנפתח מכוח תיקון 4. עוד לפני שמגיעים בכלל לפן המהותי של ההחלטות, קיים כשל גדול בחוק שבכלל לא כולל הוראות לבתי-המשפט כיצד לנהל הליך כזה, ובעיקר לא מסביר מתי זהו ההליך המתאים, ומתי לא. תיקון 4 הוא תיקון מעולה, אבל הוא עדיין לא הוכיח את עצמו בדיוק בגלל הכאוס הזה. עדיין חברות מגיעות מאוחר מידי לבית-המשפט, ובתי-המשפט מאפשרים הליך לפי תיקון 4 גם כשזה לא מתאים. בעוד שהתיקון נועד לסייע במקרים של כשלים תזרימיים, בפועל משתמשות בו גם חברות שיכולת ההחזר שלהן לנושים נמוכה מאוד וכבר היו צריכים להגיע לבית-המשפט שנתיים קודם."
חיות גרינברג, בעלת הפירמה, חיות גרינברג חב׳ עו״ד אמרה: ״אנשי המקצוע תמימי דעים שאנחנו בפתחה של תקופה מאד מאתגרת לתאגידים, עסקים בינוניים ומשקי בית. זה עליות הריבית, חוסר הוודאות כתוצאה מהאקלים המדיני, האטה עולמית במשק ואלו מתערבבים ב״קוקטייל״ מסוכן עם התרבות שלנו, לצרוך אשראי, לחיות לא תמיד לפי היכולת שלנו, לדחות טיפול בבעיות. לכן, זו כמעט תוצאה בלתי נמנעת לראות תאונות כלכליות שחלקן יהיו מרובות נפגעים. מתוך השטח אני מדווחת שיש היסטריה ודאגה גדולה של חברות רבות שכבר ממש מצויות עם הגב לקיר. עדיין מנסות לשדר עסקים כרגיל אבל האוויר נגמר. הציפייה היא מהבנקים להיכנס לאירוע, לתקן מדיניות, להיות יותר פתוחים וקשובים להצעות הסדר. כי החברות רוצות להתמודד ולקחת אחריות, בהתאם ליכולתן. זה הזמן להרגיש שותפות מצד הבנקים, שאם לא יפגינו יותר אמפטיה, סבלנות והבנה למצב - כולנו ניפגע, עסקית וחברתית, וייקח יותר זמן לצאת מהמשבר הזה ולתקן את הפצעים. אני קוראת גם למערכת המשפט, להיות יותר ביקורתית ביחס לנושים המקצועיים, להכניס יותר שיקול דעת מעשי ולפעול יותר ממקום של שיקום כלכלי. נושה שמתנגד להסדר צריך לתת דין וחשבון נוקב ולא לדחוק את החייבים להרים ידיים. אנחנו יודעים להתמודד, וחשוב לעודד את זה ולתת למי שמחזיק עסק יד.
עו"ד שירלי יפרח-אזור, ראש תחום חדלות פירעון במשרד ליפא מאיר ושות', התייחסה ליכולת של הבנקים לזהות לפני נושים אחרים התדרדרות של תאגיד לאזור חדלות הפירעון: ״אף תאגיד לא עובר ממרכז עסקים למחלקת 'אשראים מיוחדים' ביום אחד, אף תאגיד לא הופך להיות חדל פירעון בן לילה. זה תמיד תהליך, שהבנק - הגורם המלווה פיננסית - יכול לזהות תוך כדי התרחשותו. אנחנו שומעים לעיתים ביקורת מצד ב״כ הבנקים שהתאגיד מגיע לבית המשפט מאוחר מדי, אחרי ש״נלקחו״ אשראים ברגע האחרון. ובכן, אשראים לא ״נלקחים״, הם ״ניתנים. ולעיתים קרובות ללא בטוחה ראויה, אם בכלל. אני לא מעבירה את האחריות אל הבנקים, בסופו של דבר אדם אחראי לעצמו, וכך גם תאגיד, אבל אני בהחלט סבורה שעליהם להרים דגל בשלב מוקדם יותר, ובאותה נשימה להיות נכון בנפש חפצה לגבש תכנית הסדר ראויה ולהגיע לבית המשפט עם תכנית עם היתכנות יציבה יותר״.
מור נרדיה ,שותף מנהל מחלקת חדלות פרעון ,לוי טילר, נרדיה, הר צבי, ברא"ז ושות’ - חברת עורכי דין אמר: ״העולם העסקי היום מתנהל בסביבה כאוטית שניתן לתחום אותה לשלושה מעגלים: מהבחינה הפיננסית - יש קושי לתכנן קדימה. אנו חווים עליה בריבית, עליות מחירים, תנודות בשערי המטבע וסערה ואי ודאות במישור הפוליטי. מהבחינה המשפטית - חוק חדלות פירעון שם דגש על זכויות החייבים ומקשה על נושים פיננסיים לממש את בטוחותיהם. התוצאה מתבטאת בקושי גדול יותר מבעבר לקבל אשראים. מהבחינה הערכית- כיום חייבים מעדיפים לפנות ולקבל הגנה משפטית, לעיתים לאחר שכבר עשו דיספוזיציה בנכסיהם, מאשר לעמוד מאחורי התחייבויותיהם ולפרוע את החובות.״
גונן קסטנבאום, מייסד שותף מנהל, ג. קסטנבאום - חברת עורכי דין: ״חוק חדלות פירעון שינה לנושים המובטחים את כללי המשחק בדיעבד. בעבר נושים מובטחים סברו שכל המרבה ברישום שעבודים צפים בנוסף לשעבוד קבוע מוסיף בטחון ושליטה לנושה המובטח במקרה של כישלון היזם. חוק חדלות פירעון והפרקטיקה מחייבים חשיבה מחדש באופן רישום שעבודים צפים לצד שעבוד קבוע הואיל והחוק והפרקטיקה דורשים מינוי בעל תפקיד נטרלי ע״י בית משפט של חדלות פירעון במצב שרשומים שעבודים צפים לצד שעבוד קבוע על המקרקעין. שינוי זה פוגע בשליטה של הנושה המובטח במימוש השעבוד באמצעות עו״ד מנוסה בשיקום פרויקטים של בניה שהוא סומך עליו (גם לצורך מתן אשראי חדש שיאפשר את סיום הפרויקט והשבת האשראי והערבויות שנמסרו לדיירים) ובאפשרויות השיקום של פרויקטים לבניה שנעצרו לאור חדלות הפרעון של היזם. חוסר אמון זה של הנושה המובטח בזהות בעל התפקיד (הלא מנוסה בבניית פרויקטים) מובילה לחוסר אמון של הנושה המובטח באפשרות לסיים את הפרויקט, סירוב במתן אשראי חדש לסיום בניית הפרויקט, דיירים וותיקים שגרים בבניין הרוס בפרויקט תמא ודיירים שרכשו דירות מהיזם שלא מקבלים את דירתם ולא מעוניינים במימוש ערבויות המכר כי מחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים מאז שקיבלו את ערבויות חוק המכר.״
משה תורג׳מן, שותף מנהל, בר יוסף, נאוי, תורג׳מן ושות׳ אמר: ״כידוע המשק הישראלי חווה בעת האחרונה עליות מחירים חדות, האינפלציה ממשיכה להאמיר וישנה ירידה בתחזיות הצמיחה. כל אלה עשויים מחד להעניק למנהלים, יזמים ומשקיעים הזדמנויות להשקעה ולהרחיב את תחום עסקיהם אך יחד עם זאת - ובאותה נשימה- הגורמים הנ"ל עלולים להביא לגידול במקרי חדלות פירעון בקרב תאגידים ובתי עסק. לפיכך ובהתאם להוראות החוק, כאשר חברה נכנסת למשבר כלכלי והלכה למעשה מצויה בחדלות פירעון, מוטלת אחריות על המנהלים ודירקטורים בתאגיד לנקוט באמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, שאם לא כן יהיו חשופים לתביעות ויישאו באחריות לנזקים שנגרמו לנושים.״
עו״ד דורית קרני, שותפה במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות ב - AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳: ״הליך לפי תיקון 4 הוא פריבילגיה, וחברות שמעוניינות להיעזר בו צריכות להתאים לקריטריונים שלא תמיד מקפידים עליהם, ולכן יש טעם רב במגבלת הזמן שקבועה בו״ והוסיפה ״הכריכה של הסדרים לבעלי מניות בעניינו של התאגיד נדרשת לאור מאפייני השוק. הליכי חדלות פירעון אינם תחליף להליך עונשי, ולטיפול בבעלי שליטה שעשו מעשים פסולים קיימים כלים אחרים. הכל השוק יודע לתמחר.״
חובב ביטון, בעלים, חובב ביטון עורכי דין אמר: ״מספר החברות שפונות לבית המשפט בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון אינו משקף את התמונה האמיתית. השטח הבוער ושטף חדלות פירעון, עתיד להציף את בתי המשפט. ללא התערבות של המערכת הבנקאית בטיפול נכון בצרכי חברות שנקלעו לקשיים, השוק עתיד לחוות את אחת מהתקופות הסוערות בתחום חדלות הפירעון בכלל המגזרים.״
אבנר כהן ,בעלים ,כהן וילצ'יק אמר: ״מטרתו העיקרית של תיקון 4, לאפשר לחברה לשקם את עצמה מבלי שהכתם של חדלות פירעון מתנוסס מעליה. כך למעשה, עם פיקוח צמוד של מנהל ההסדר תחת המטריה של בית המשפט, ממשיכה החברה להתנהל עם האורגנים שלה, כאשר כל הניהול נעשה במתווה מהודק מוקפד וחסכני, שמטרתו, צמצום עלויות, חתירה לאיזון תקציבי, תוך מתן אופק לשיקום כלכלי של החברה. ההליך המיועד פחות מאיים וקטלני, הגם שהקושי העיקרי לגביו הוא העיתוי. בד"כ כשחברה פונה לבית המשפט בבקשה למנות מנהל הסדר, העיתוי הוא מאוחר מידי, ולחברה אין יכולת תזרימית להמשיך ולפעול משך מספר חודשים נוספים, (3 או 4 בהתאם למה שקצב בית המשפט) כאשר אין לה הון חוזר והבנקים, שכבר חשופים בהיקף כזה או אחר, לא נכונים להזרים מממון. כך למעשה אנו נתקלים בלא מעט בקשות למינוי מנהל הסדר, שבית המשפט אינו משתכנע באשר ליכולת השיקום והמשך הפעילות, והחברה עוברת למסלול של מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון. נקיטה בצעדים מעין אלה כאשר לחברה עדיין כספים שמאפשרים פעילות במשך מספר חודשים, והסיוע של הגנת בית המשפט עשוי להיות קריטי לשיקום הנדרש, פעולה במועד, יכולה להיות ההבדל בין להיות או לחדול. לעניין זה, - יש חשיבות אדירה למודעות של הנהלת החברה - הדירקטוריון, היועץ המשפטי, באשר לאפשרויות העומדות בפניהם, ופעולה בזמן, היא קריטית.״
משתתפי פורום חדלות פירעון ומנהלי דן אנד ברדסטריט ישראל (אהוד גינדס, עו"ד, שותף מייסד, גולדבלט גינדס יריב; איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות, אגמון עם טולצ'ינסקי; אלונה בומגרטן, ראש המחלקה, נשיץ, ברנדס אמיר; גונן קסטנבאום, מייסד שותף מנהל, ג. קסטנבאום -חברת עורכי דין; דוד האן, יועץ, גולדפרב גרוס זליגמן; דורית קרני, שותפה במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'; דן הלפרט, בעלים מייסד, דן הלפרט חברת עורכי דין ונוטריון; דנית רימון, שותפה מובילה, חדלות פרעון והבראת חברות, ארנון, תדמור – לוי; חגי אולמן, ראש מחלקת חדלות פירעון, יהודה רוה ושות'; חובב ביטון, בעלים, חובב ביטון עורכי דין; חיות גרינברג, בעלת הפירמה, חיות גרינברג חב׳ עו״ד; חן שרייבר, נשיא ,לשכת רואי חשבון; יהונתן אשכנזי, שותף, מחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים, שבלת ושות'; יניב דינוביץ׳, שותף מחלקת ליטיגציה, הרצוג פוקס נאמן; יעל צאודר אסלן, שותפה מייסד, בראון צאודר אסלן, עורכי דין; ישראל בכר, שותף בכיר, ראש מחלקת חדלות פירעון ובנקאות, פרל כהן צדק לצר ברץ; ליהי בלומנפלד, שותפה, מחלקת חדלות פירעון, פישר (FBC & Co.); לירום סנדה, מייסד ובעלים, לירום סנדה להב ושות' חברת עורכי דין; מור נרדיה ,שותף מנהל מחלקת חדלות פרעון ,לוי טילר, נרדיה, הר צבי, ברא"ז ושות’ - חברת עורכי דין; משה תורג׳מן, שותף מנהל, בר יוסף, נאוי, תורג׳מן ושות׳; נדב לב, מנהל, נדב לב חברת עורכי דין; עדינה וויל, בעלים מייסדת- שותפה,עדינה וויל, חברת עורכי דין ונוטריון; פיני יניב, שותף, מיתר I עורכי דין; שאול ברגרזון, מיסד, ברגרזון ושות עורכי דין; שי גליקמן, שותף, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום כלכלי, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'; שירלי יפרח-אזור, שותפה, ראש תחום חדלות פירעון, ליפא מאיר ושות'; אבנר כהן ,בעלים ,כהן וילצ'יק)