תזכיר חוק שפורסם לפני ימים ספורים עלול לחולל שינוי דרמטי במערכת המשפט המשפחתי בישראל, ומעטים מדי שמים לב להשלכותיו המרחיקות לכת. מדובר בתזכיר חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025.
"תיקון טכני" זה, כפי שמנסים להציגו, מבקש למעשה להרחיב באופן משמעותי את סמכויות בתי הדין הרבניים בנושא מזונות ילדים. המטרה ברורה: לעקוף פסיקה תקדימית של בג"ץ מפברואר האחרון ולהחזיר את הגלגל לאחור.
בג"ץ קבע בפסיקתו (בג"ץ 5988/21) כי סמכות בתי הדין הרבניים בנושא מזונות ילדים מוגבלת להשבת הוצאות בין ההורים בלבד. פסיקה זו נועדה להגן על זכותם העצמאית של הקטינים למזונות, ולמנוע מצב בו צד אחד בגירושין – לרוב האב – יכול לאלץ את כריכת סוגיית המזונות בבית הדין הרבני.
תזכיר החוק החדש, לעומת זאת, מבקש להבהיר כי סמכות בתי הדין הרבניים תכלול את "כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד" – הרחבה משמעותית שתהפוך את פסיקת בג"ץ לאות מתה.
המטריד ביותר הוא לוח הזמנים החפוז. התזכיר פורסם ב-2 במרץ, פחות משבועיים לאחר פסיקת בג"ץ, עם חלון זמן צר להערות הציבור – עד 6 במרץ בלבד. האם כך נראה הליך חקיקה תקין בסוגיה שמשפיעה על אלפי משפחות?
"מה שמתרחש כאן הוא לא פחות ממחטף חקיקתי", מדגישה עו"ד דנה תירוש. "אנו עדים לתבנית מדאיגה של ניסיונות לעקוף את פסיקות בג"ץ באמצעות חקיקה חפוזה, מבלי לאפשר דיון ציבורי אמיתי. זוהי פגיעה ישירה בעקרון הפרדת הרשויות, ובסופו של דבר - בציבור הישראלי".
הטענה המרכזית של תומכי התזכיר – שריכוז הסמכויות בערכאה אחת ימנע מרוץ סמכויות – מסתירה אמת פשוטה: המהלך דווקא יחריף את מרוץ הסמכויות. הידיעה שבית הדין הרבני יכול לקבל סמכות מלאה על מזונות ילדים תגביר את התמריץ להקדים ולהגיש תביעת גירושין בבית הדין.
מעבר להשלכות המשפטיות על משפחות, מדובר בצעד מדאיג מבחינה חוקתית. הרשות המחוקקת פועלת לעקוף את פרשנות בג"ץ באמצעות שינוי החוק, ובכך מערערת על תפקידו הפרשני של בית המשפט העליון ועל עקרון הפרדת הרשויות.
"כאשר הכנסת 'יורה' בכל פעם שבג"ץ מפרש את החוק באופן שאינו תואם את האג'נדה הפוליטית של הקואליציה, אנו מאבדים את אחד המנגנונים החשובים ביותר של הדמוקרטיה – את יכולתה של הרשות השופטת לרסן את כוחו של הרוב הפוליטי," מוסיפה תירוש.
השאלה הנשאלת היא מדוע נושא כה קריטי, המשפיע על חייהם של ילדים ומשפחות במשבר, לא זוכה לתשומת לב ציבורית ותקשורתית? האם זהו עוד מקרה שבו אינטרסים פוליטיים מכתיבים את סדר היום על חשבון טובת הציבור?
התיקון המוצע אינו רק עניין משפטי טכני – הוא חלק ממגמה רחבה יותר של פגיעה במעמדו של בג"ץ ובהפרדת הרשויות. הציבור זכאי לדעת את ההשלכות האמיתיות של מהלך זה על המערכת המשפטית, על הדמוקרטיה הישראלית, ובעיקר על חייהם של קטינים שזכויותיהם עלולות להיפגע.
הגיע הזמן להרים את הקול ולדרוש דיון ציבורי אמיתי בסוגיה שמשפיעה על כולנו.
***
כתבה שיווקית בחסות שקלרז תירוש משרד עו"ד; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.